בעיה עם בעלידורית 42

נשואה 14 שנים לא מי יודע מה באושר אבל סה"כ מצב סביר.

יש לי בעיה עם בעלי שהוא לא מוכן שאני יתאפר לעבודה או יתלבש בצורה יפה

על כל בגד יש לו מה להגיד זה מבליט וזה חשוף וזה מגרה.. יש שם בנות חילוניות שממש משקיעות בלבוש ואני צריכה להתבייש איך אני נראית.

יש לציין שמבחינתי אני לובשת צנוע

זה נראה לי הדבר היחיד שהורס לנו את הנישואים.

אני מתכוונת להראות לו את התגובות שלכם ולכן אשמח לתגובות גם בשבילי וגם בשבילו

תודה

די ברור שהוא חושש*אשתו של בעלי*
שגברים בסביבת עבודתך או בכלל ישימו עלייך עין..
אז אני יכולה להבין מהיכן זה נובע,אבל אם את עדיין שומרת על גדרי הצניעות בלבושך,אז מה הבעיה??
אא"כ זה באמת מבליט וחושף...
גדרי הצניעות מאוד רחבים היום...זבח תודה
ויכול להיות שהוא באמת גדל עם סטנדרטים אחרים.
אני מכירה משפחות שבהן יש הקפדה הרבה צעבר למה שאני הולכת, ומשפחות שהרבה פחות, ואיכשהו כולנו חושבות שאנחנו הולכות צנוע...

לפותחת- אולי תנסי להבין, אם זה באמת ממקום צניעותי, או שבאמת זה ממקום שחושש על משהו. את מדברת על הגברים בעבודה? הוא יודע מה רמת היחסים שלך איתן?
ואולי באמת כל החברות החילוניות שהולכות יפה קצת גורמות ללכת עם בגדים טיפה יותר חשופים/ מבליטים ממה שהיה בעבר? ואולי את לא שמה לב להבדל כי העין שלך רגילה שמראות האלה בעבודה, אבל לבעלך פתאום האישה בבית משנה לבוש לאט לאט?...

אין בדברים שלי ביקורת, רק נסיון לפתוח את המבט..
עושה רושם של בעל שתלטן שמוצא להיתלות בשם הדת.קרן-הפוך
עבר עריכה על ידי קרן-הפוך בתאריך כ' באדר ב תשע"ט 11:58
כל זוגיות, טובה ככל שתהיה, מצריכה פשרות, התגמשות וויתורים הדדיים. עם זאת, אצל חלק מהזוגות נוצרת דינמיקה קבועה ומתמשכת בה צד אחד נמצא תמיד בעמדה הוותרנית בעוד שהצד השני פועל בשיטתיות להשלטת תפיסותיו ורצונותיו.

מציעה שתקראי כאן.
איך להתמודד עם בן/בת זוג שתלטניים? - בטיפולנט

הלכת רחוק. הפותחת מציינת שזה בערך הדבר היחידיפית8

שהורס להם בנישואין. אם היה לה בעל שתטלן באופן קבוע זה היה בא לידי ביטוי בעוד הרבה דרכים.

 

ספציפית בעניין צניעות במקום העבודה אפשר להבין חששות של בעל וקשה לקחת את זה למקום של בעל שתלטן בלי לשמוע תמונה רחבה יותר של אופי התקשורת ביניהם

התייחסתי לתיאור הכללי - נשואים 14 שנים והיחסים בכלל לא משהוקרן-הפוך
ממשפט כזה הגעת לבעל שתלטן???יפית8

צריך שניים לטנגו

כשנשואים 14 שנים והיחסים בכלל לא משהו יש שני שותפים לדינמיקה

מה את יודעת על הדינמיקה שלהם באופן כללי??

ברור לי שצמוד וחשוף מפריע לבעל. למה שלא?כלה נאה
הוא לא רוצה שיסתכלו על הגוף של אישתו.
בעלי היה כזה. אבל בתחילת הנשואים. ואתם כבר 14 שנה צרכים להגיע להסכמה בניכם.
הסברתי לבעלי שאם זה איפור גס אני מבינה. אבל איפור עדין מותר לי.
בגדים. מזה צנוע בשבילך?
צמוד וחשוף זה לא צנוע. תיראי על מה את יכולה לבוא לקראתו. ושיעריך את זה שאת משתדלת לעשות רצונו.
היא כתבה שהוא אומר שזה מבליט וחשוףבריאות ונחת
היא טוענת שזה צנוע, מי יודע מי צודק?
לא יודעת מי צודק... אם לא אז על מה הוא מתלונן?כלה נאה
סתם ?
היא מערבבת שם יפה וצנוע.
אין בעיה להתלבש יפה. יש בעיה בלא צנוע.
ואם היא נותנת דוגמא מהחברות החילוניות בעבודה. אז נשמע שהיא קצת בתחרות איתן. והוא הצודק.
בסך הכל הוא לא ביקש שתלך עם רעלה ושאל.
היי בעלה של דורית 42,binbin
אני כותבת קצת מבולגן מחוסר זמן אבל מקווה שיהיה מובן
1. אישה צריכה להרגיש טוב עם עצמה,
טוב עם עצמה לפעמים אומר קצת איפור, לבוש מודרני, שינוי תסרוקת וכו'... כשהיא תרגיש טוב עם עצמה זה ישפיע גם על האיש שלה. נראות חיצונית בהחלט משפיעה על הביטחון העצמי.
2. אני מציעה שתלכו שניכם לקנות בגדים שימצאו חן בסופו של דבר על שניכם.
יש צנוע ויפה ולהיות לבושה בטעם וסגנון עדין זה לא אסור.
3. לפעמים גם רק אקססוריז מוסיף ליופי ולהרגשה, תכשיטים, מטפחות, נעליים מתאימות לבגד, תיקים.. אולי לשקול מפגש עם סטייליסטית שמתאימה לרמה שלכם.
מסכימה ומוסיפהיפית8

יש פה קונפליקט וקונפליקט בזוגיות צריך לפתור בהידברות, לשוחח, להיות מוכן לשמוע ולהבין באמת את נקודת המבט של השני (גם אם לא מסכימים איתה) 

כשצד אחד מתבצר בעמדתו ולא מוכן לפחות לדבר ולשמוע אז ישפה בעיה של תקשורת

ואם לא מצליחים לפתור לבד בעיה של תקשורת אז אולי כדאי לשקול אפילו איזשהוא יעוץ זוגי שיעזור לכם ללמוד לדבר נכון אחד עם השני - בדרך שבסופו של דבר תעשה טוב לשניכם

תגובה יפהאליפ

דורית, ניסיתם פעם לפתוח את הנושא?

האם מבחינתו הבעיה היא הלכתית או רגשית?

האם מפריע לו שאת מתאפרת בכללי או דווקא לעבודה?

האם יש רקע לחשש שלו, נניח שאת מחוזרת שם או כד'?

ומה הכוונה שזה הדבר היחיד שהורס בחיי הנישואים- האם זה בלבד מדרדר חיי נישואים טובים לכלל סבירים בלבד?

מקווה שזה לא טרול כי היה שרשור כזה בעבר...אבלגלעד לוי

אבל מנקודת מבט גברית.

גבר יודע איך גבר מסתכל ואם הוא מרגיש שגברים אחרים מסתכלים עלייך בגלל לבוש זה יפגע בו.

למה את צריכה להתאפר לעבודה?? למה את צריכה להתלבש כל כך יפה לעבודה??

אפשר להתלבש בצורה מכבדת גם בלי צמוד\ מבליט\ חשוף

וגם אם כמו שאת אומרת מתלבשת צנוע אז לי נראה שהבעיה שלו היא לא דתית אלה הרצון שלו שיסתכלו עלייך כמה שפחות.

בעלך עובד עם נשים? אם הן היו מתלבשות כמוך זה היה מפריע לך? אם הן היו מתאפרות נכון שהיית מתבאסת?

"אתה רואה את אלה שעובדות איתך  מתוקתקות ואותי עם כתמים של אוקונומיקה" 

אז למה את עושה את זה ?

תחשבי על בעלך ותעשי אותו יחיד בשבילך ואז גם את תהיי יחידה בשבילו

זה מה שאני אומר לאשתי (לא שזה עוזר לי..אולי בסוף היא תבין)

זו אלימות רגשית ונפשית מה שאתה מתאר.קרן-הפוך
התנהגות בעייתית ופסולה שמתבטאת בכל מיני אופנים - שקשורה בהפחתת ערך, זלזול, קללות, הגבלת הקשר עם אנשים אחרים (חברים ובני משפחה), הגבלת פעילות (כמו הטלת וטו על לימודים או עבודה), הגבלת לבוש, איפור.
עפת על עצמך לגמרי...איזה אלימות את רואה כאן???גלעד לוי

הם זוג וכל דבר אחד מהם עושה משפיע על השני.

היא מתלבשת בצורה מסויימת? משפיע עליו

הוא מסתכל\מדבר\חושב על אחרות? משפיע עליה.

מה כל כך קשה להבין שבעל לא רוצה שיסתכלו על אשתו?? איך הגעת לאלימות?

גם אני כל הזמן בחיכוכים עם אשתי על הנושא הזה.

וגם לה מפריע שבנות שעובדות איתי מתלבשות בצורה מסויימת.

אז אם פותחת השרשור לא רוצה שבעלה יחפש "דשא ירוק יותר" שהיא גם לא תהיה הדשה הירוק בעבודה שלה..

כי זה מעבר לגבול הסביר. מצאתי כאן שרשור מלפני כמה שניםקרן-הפוך
בעלי לא רוצה שאני אצא מאופרת... - נשואים טריים

אני לא היחידה שחושבת שבעל שמנסה לקבוע כללים לאישתו, הוא שתלטן ואלים רגשית.
אז בואי נפתח שרשור חדשגלעד לוי

"אשתי לא רוצה שאני יסתכל\יחשוב או לא יודע מה על אחרות..."

אז היא שתלטנית??? או אלימה??

יש גברים שמוכנים שכל גבר ייגע באישה שלהם או שאישה שלהם תהיה מרוח עם בגד ים על קניון איילון...

אני ועוד מלא גברים לא מוכנים וזה רחוק מאוד מאלימות!

אלימות היא דו כיוונית.משוטט
גם אשה יכולה להיות אלימה בדיוק באותה מידה.
יחסיים זוגיים שמבוססים על זה שאחד אומר לשני מה לעשות הם לא תקינים. בן זוג יכול להביע דעה לא לכפות דעה.
ומי שכופה את דעתו על בן או בת הזוג נוהג במידה של אלימות. (הכל תלוי בחומרת הכפייה)
התגובה הראשונה שהסכמתי איתה בשרשור הזה. תודה.פסידונית
שמחתי לעזור.משוטט
לא נותר אלא לרחם על אשתךפסידונית
לא מבינה אותךיפית8

את לא חושבת שזה הגיוני שמפריע לבעל שאשתו הולכת צמוד, חשוף וקצר?

גם אני לא מבינה..כאילו לא אכפת להן מהסביבהכלה נאה
העיקר שבעלי לא יסתכל על אחרות!
כניראה גם להן הניסיון הזה. ומזדהות עם אישתו.
אני רווקהפסידונית
מה זה אומר?כלה נאה
שקצת מוזר לטעון שגם לי יש הניסיון הזהפסידונית
לא אמרתי במאה אחוז. אבלכלה נאה
יהיה קשה למי שמתלבשת כך לקבל את זה בלי בעיה. כי אם כן היא כבר לבד היתה מתלבשת יותר צנוע.
זה מזכיר לי שהייתי הולכת עם פאה היה קשה לי לשמוע מי שאומר שזה אסור. בעצם לא רציתי בכלל לשמוע.
גם לרווקה יש נסיונות בצניעות במקום העבודהיפית8

 

לב יודע מרת נפשו, גם רווקה - שיודעת שהיא לא הכי בסדר בנושא הזה יהיה לה קשה לשמוע ביקורת על הנושא

 

זה רק לגבי הטענה שלך שאת רווקה ולכן אין לך את הנסיון הזה..

 

לא יודעת מי את ואיך את מתנהלת עם גברים אז אם לא קשור אליך אל תתיחסי

יפית יקרהפסידונית
הניסיונות שיש לי או אין לי לחלוטין אינם מעניינו של השרשור הזה.
אישה שיש לה ניסיון בזה יהיה קשה לה לקבל ביקורתכלה נאה
אם את רווקה אז מה את מגיבה על משהו שלא עברת?גלעד לוי

תתחתני ונראה אם יפריע לבעלך לבוש מסויים או לא

ונראה שאת תהיי למשל בחופשת לידה ותשארי עם הפיג'מה בבית מה תהיה ההרגשה שבעלך

נמצא סביב בחורות שחושבות איך לדפוק הופעה...

יודעת מה?

אולי את צודקת באמת כדאי שלכל אחד יהיה חופש לעשות בנישואים מה שבא לו הרי זה אלימות לבקש משהו..

כנשוי.משוטט
אני אומר לך שלא אכפת לי איך אשתי מתלבשת. זה עניין שלה ושלה בלבד. אני יכול להביע את דעתי אבל היא עושה מה שהיא רוצה ואני סומך עליה במאה אחוז שזה בשביל עצמה ולא בשביל למשוך גבר כזה או אחר.
זה לא אלימות לבקש משהו. זה אלימות לדרוש שיהיה מה שאתה רוצה. אתה יכול לומר את דעתך. לא הקשיבו לך? תנשום עמוק ותסמוך על אשתך. זוגיות בלי אמון לא שווה הרבה.
מסכימה!נשואה מאושרת.

דעת בעלי בדיוק, ואני כל כך מעריכה ואוהבת את זה.
בעבר הייתי שואלת את עצמי למה הוא לא מתערב, למה הוא לא מעיר לי שאני יוצאת עם עקבים/מגונדרת מדי ולהפך, רק מחמיא. עכשיו אני מבינה שכל כך כיף שאין את העיסוק הזה. הדדי, מבחינת חיצוניות ולבוש. יש אין ספור דברים להתעסק בהם בזוגיות ולמצוא בהם קונפליקטים ואני שמחה שזה לא אחד מהם.

 

לתגובת הפותחת, אני חושבת שחסרים המון פרטים לכן אני לא אתחיל לשפוט ולפרט ולקחת רחוק כמו בהרבה תגובות, מאוד לא בריא להקשיב לדעת תגובות זרים וזרות בעלי הרבה חורים במידע, מניסיון.

 

אם הגעת עד לפתיחת נושא פה, גם זה מניסיון...כנראה שאת מיואשת ומתוסכלת מהנושא הזה.

 

ממליצה בחום לשבת על קפה ולפתוח את הנושא, על כל הקשיים וחוסר הנעימות, זה קשה בהתחלה לפתוח דברים אבל זה מתאחה ולומדים אחר כך. וכנראה שאם את שנים רבות במצב הזה הזנחתם את הנושא "השולי" הזה בצד.

אולי יישמע לך מוזרפסידונית
אבל גם רווקה מסוגלת לזהות מערכות יחסים פתולוגיות כשהיא רואה כאלה
שתגיעי לעת הזאת נדבר....חחחגלעד לוי

למשוטט אתה יכול להיות אמיתי ולהגיד שגם אם אשתך תלבש משהו חשוף זה עדיין שלה?

יכול להיות שהיא מתלבשת בצורה שלא מפריעה לך אבל תחשוב איך תרגיש אם היא תתלבש בצורה שמפריעה לך.

ויודע מה?

זה לא קשור ללבוש נראה לי

יש זוג שלבעל מפריע משהו ואשתו לא עושה כלום כדי לשנות את זה

וזה בדיוק כמו לזרוק גרביים בסלון צריך להתחשב!

נכון, יש גם זוג שלאישה מפריע משהו והבעל לאיפית8

עושה כלום כדי לשנות את זה 

למשל - עודף משקל

כשאתחתן בעזה אשתדל לעדכן אותך 👍פסידונית
בע"ה בקרובבריאות ונחת
אז מה אם את רווקה, תחשבי בהגיוןיפית8

את לא חושבת שזה הגיוני שמפריע לבעל שאשתו הולכת צמוד, חשוף וקצר?

ציינתי את הסטטוס המשפחתי שלי כתגובה להערה של כלה נאהפסידונית
ושוב, מי החליט שזה חשוף צמוד וקצר?בריאות ונחת
בהנחה וזה ככה גם לשיטתך, זה הגיוני שזה מפריע לבעל?יפית8


אוקיי. נסחפת.אמא לנסיך קטן
אני נשואה לגבר שאפשר להגדיר אותו קנאי. והוא ממש לא מתערב לי בלבוש ברמה כזו. ממש לא. אישה לא צריכה ללבוש סמרטוטים מחוץ לבית. והיא צריכה להיות יפה ומטופחת.
ואתה ממש לא אמור להכתיב לה מה ללבוש.
כדאי לדבר עם רב שבעלך מחזיק ממנואדיבות


כדי שיגיד לו כמה הוא צודק?!בסדר גמור
קודם כל, הוא לא בעלך, הוא האיש שלך.סוסה אדומה
וואיצ' מינס, שאין פה אחד שקובע. הוא האיש שלך כפי שאת אישתו.

במה שקשור אליכם או לאחד מכם, הדבר צריך להיות מוסכם על *שניכם*.
אין דבר כזה "בעלי לא מוכן".
יש "האיש שלי לא אוהב"... ודיון שמכבד את שניכם והצרכים של שניכם.
(וקנאות אובססיבית זה לא צורך, זו מחלה. (אני לא יודעת במה מדובר, אבל חשוב לברר שלא מדובר בזה)).

מותר לו לא לאהוב, מותר לו לחשוב שזה חשוף מידי או פחות צנוע, מותר לו לבקש ממך. אסור לו לקבוע...
הוא האיש שלך, את לא שפחה והוא לא הבעלים שלך.

אחרי שהבנת את זה...
כדאי שהוא ידע שאישה בשביל הבריאות שלה צריכה להרגיש יפה. בכל מקום, לא רק בבית.
וגם אם מאוד קשה לו לחשוב שתלכי יפה ומטופחת גם לעבודה, הוא צריך לזכור שהוא לא מרכז העולם, וההרגשה שלך חשובה לא פחות.
תנהלו דיון מתוך מקום שהוא מבין את מקומו ואת מבינה את מקומך ואת מקומו.
יש לך צרכים וגם לו יש צרכים. והוא לא יותר חשוב ממך רק כי הוא הגבר... ושלא ידבר קנאה בשם ההלכה... שיברר את ההלכה מכל ההביטים שלה ושיבדוק מספר דעות ולא ילך רק על מה שנוח לו.
מותר לך לברר את ההלכה, ואם יש לך על מי לסמוך, מותר לך. ביחס למה שלא נוגע לבית לגמרי, גבר (כמו אישה) צריך לדעת את מקומו ולא להתערב באופן לא נכון.

מותר לו לבקש, ולקחת בחשבון שלא כל הבקשות שלו יענו.
וגם את צריכה לכבד במה שאת כן מסוגלת אם את מרגישה שהוא מכבד אותך ומבקש ממך יפה כי זה מפריע לו (ולא כי הוא מכריח אותך לקיים את ההלכה, ולא כי הוא אומר דברים בשם הלכה... גם בהלכה יש הרבה דעות).

מנוסח מעולה!קרן-הפוך
זה נכון אם זה בא משתלטנות בעוד נושאים.כלה נאה
בעל אלים זה לא רק בנושא אחד.רק בלבוש??

הוא קנאי שהיא מדברת עם גברים במשפחה?
או שכנים או בעבודה לפי הצורך?
היא כתבה רק על לבוש. ניראה לי שהיא צריכה לבדוק עם עצמה אם היא באמת מגזימה. והיא לא צריכה להיות בתחרות עם העובדות החילוניות. שזה כבר בעיה.
ואם מדובר על הלכה הצדק איתו. חוץ מאיפור שאם הוא לא צועק אז זה מותר.

לא יודעת. אבל ברור לי שאם אני ילך עם שקוף קצר או חשוף ואודם אדום זורח אז לבעלי זה יפריע. ואפילו יתעצבן. והוא רחוק מאוד מאוד מאלים ושתלטן.
ממש לא מסכימה עם ה"איש שלך".אמא לנסיך קטן
את בוחרת להתנסח בצורה כזו והיא בצורה אחרת. ממש לא שייך להכניס את זה לכאן.
מותר לך לגמרי לא להסכים. זו דעתי הנחרצתסוסה אדומה
מוזמנת להציע את דעתך הנחרצת גם את.
סבבה שהיא נחרצת ואין לי בעיה עם זה.אמא לנסיך קטן
רק אל תכתיבי למשהי שקוראת לבעלה בעלי לקרוא לו איש. שכל אחת תעשה את בחירותיה.
כשאת בעצם מכתיבה למישהי לא להכתיב למישהי 🤔41
זה לא נקרא להכתיב זה נקרא להעיר.אמא לנסיך קטן
אוקיי 🤷41
היא מכתיבה למישיהי שבעלה אינו בעלה...הסטורי
נכון41
מותר לך גם לחשוב שאסור לי להכתיב. ולא אגיב מעבר לזה:סוסה אדומה
א. אני לא מכתיבה. אני אומרת.
ב. אני לא אומרת לה איך לקרוא לו, אומרת לה מה הוא באמת. הוא לא הבעלים שלה, בעל יש רק אחד והוא הקב"ה. אם את חושבת אחרת, תהני... אני חולקת עליך.
את מתכחשת.מותר לך. תהני.אמא לנסיך קטן
והכתבת. מותר לך לומר שאת חוזרת בך.
אגב.. אני קוראת לבעלי 'בעל' ואני ממש לא מרגישה שפחה. הוא קידש אותי לא אני אותו. ואגב.. אם תחשבי כל המילה קידש כבר לא תרגישי מאוימת מהמילה בעל.

וחדל נצלשת..
אני מבינה שאת חושבת שאני מתכחשת. אני לא מתווכחת עם זה.סוסה אדומה
ואני לא חוזרת בי משום מילה.
אני מאמינה בדעתי ביחס לזה באותה מידה שאני מאמינה בתורה.
מותר לך לחלוק גם על זה.
לנשים כנועות יש נטיה לחשוב שאם הן תמשכנה להיכנע, זה יעזור להם בשלום בית. בינתיים המציאות מוכיחה אחרת לגמרי.
ויש הבדל בין שלום לבין שקט תעשייתי.

הגבר שלה הוא לא בעלה.

ביחס אלייך, בחירה שלך. אני לא מתערבת.
יאוו את קוראת לי כנועה??🙊אמא לנסיך קטן
סימן שאת לא מכירה אותי
אני לא כנועה והשלום בית שלי מדהים. ויותר מזה.. הזוגיות פורחת. חבל שלא יכולה לתייג תגובה שמישו מפה כתב לי על המשפחתיות שלנו.
מותר לך לעצום עיניים. הכל טוב.
ואת לא יכולה לקבוע לה איך לקרוא לבעל/איש/גבר שלה. היא תחליט בעצמה. בעצם נראה לי שכבר החליטה..
תגידי, איפה אמרתי לך שאת כנועה? ואיפהסוסה אדומה
אמרתי לה איך לקרוא לו?

יש מצב שפשוט לא הבנת אותי נכון? תבדקי את עצמך... אני לא רבה ולא מתווכחת איתך בכלל.

חחח מה את רוצה? אני משועשעת לגמרי. בקטע טוב...
בואי נסיים כאן את החוסר הבנה הזאת.
אני מבינה שהבנת בדברים הראשונים שלי שכביכול אני מכתיבה לה איך לקרוא לו, אבל לא. אני מציעה לה ולא חוזרת בי, שתשים לב שאומנם היא קוראת לו בעלי, אבל הוא לא. זאת הגישה שלי.
אני יודעת שיש כאלה שחושבים שהמילה הזאת הגיונית, נכונה, משקפת, לגיטימית וכו', אני מאלה שחושבים אחרת.
ואני בטוחה שאת לא מצפה שאתנצל עליה
שוב, היתה פה מבחינתי חוסר הבנה, ואני לא מציינת אותה כי אני מפחדת מזה, אלא כי פשוט חבל על האנרגיות.
היה נשמע מדברייך.אמא לנסיך קטן
אממ.. נראלי תבדקי את את עצמך כי אני חא היחידה שהבנתי שאת מכתיבה.
ובאמת מיותר להוציא על זה אנרגיות. כנראה שלא תביני.
ולא ציפיתי שתתנצלי על דעותייך. רק שלא תתקני נשים שבוחרות לקרוא לבעלים שלהן בעל. ונסיים פה.
מגיבה על משפט אחד, בעצם שניים -יפית8

"שתשים לב שאומנם היא קוראת לו בעלי, אבל הוא לא" נו, באמת - מה שקנתה אישה קנה בעלה, הבעל מקדש את אשתו והאישה לא מקדשת את בעלה, זה מה שעולה לי לראש כרגע, לא חסר עוד דוגמאות במקורות

את לוקחת את זה לכיוון שלילי אבל זה לא 

 

 

"לנשים כנועות יש נטיה לחשוב שאם הן תמשכנה להיכנע, זה יעזור להם בשלום בית" - גם המשפט הזה הוא לגמרי לא במקום מבחינת ההקשר

אישה שקוראת לבעלה בעלה היא לא בהכרח אישה כנועה וגם אם כן זה לא דוקא גורם לבעיות בשלום בית

אישה שקוראת לבעלה בעלי יכול להיות להיות להם שלום בית מדהים וגם להפך אישה שקנאית כל כך לערכי שוויון מסולפים ולא מסוגלת לכנות את בעלה בעלי אלא רק האיש שלי - לא רק שזה לא מתכון לשלום בית, אלא דוקא להפך

 

 

אוקיי, כנראה שגם את לא הבנת מה אמרתיסוסה אדומה
כנראה שלא הייתי מספיק ברורה.
לא דיברתי בכלל על הכינוי. דיברתי על המשמעות... (האמת, אין לי בעיה לדבר גם על הכינוי, אבל לא דיברתי על זה הפעם. כשאדבר תתווכחו איתי).

ולגבי השאר, המשמעות של הבעלות היא לא המשמעות שאנשים טועים לפרש. ב"ה יותר ויותר נשים וגברים היום מבינים את המשמעות, ועדיין, הוא קונה אותה = הוא משייך אותה אליו.
"קונה עולמו בחסד" ממי הוא קונה? זה של מישהו אחר? לא. קונה = הופך משהו לשייך לך.
גם שם זה תלוי ברצון שלה. בין אם להיכנס לזה ובין אם לצאת במקרים מסויימים.
בזה שהדברים שלה שייכים אליו, זה כי הם איש אחד. באותה מידה ששלו שייכים אליה.
וכן, הטבע לא השתנה, אבל נשים התקדמו. זאת לא תורה שאני המצאתי, ולכן אני לא מתווכחת על זה.

"ולנשים כנועות וכו" היה הסבר על התגובה הראשונה שלי. לא קשור לכינוי בעלי בכלל.

והתלבטתי אם להגיב לך בגלל ה"נו באמת" .
אני מדברת על המשמעות ואת לא מדייקתיפית8

"בזה שהדברים שלה שייכים אליו, זה כי הם איש אחד. באותה מידה ששלו שייכים אליה." - הלכתית זה לא נכון

יש לזה נפקא מינא להלכה - יש למשל הלכה שאסור לקבל צדקה מאישה אם לא שיודעים בוודאות שבעלה מסכים לזה.

לעומת זאת אין איסור לקבל צדקה מאיש ואין צורך לדעת אם אשתו מסכימה לזה או לא

 

לגבי הנשים התקדמו - מבחינתי נעצור את הדיון כאן. אני חושבת שהבהרתי מספיק את דעתי, זכותך לחשוב אחרת ואין הרבה טעם להמשיך.

 

מסתכלת על זה אחרת. לא מתוך מי שולט על מיכלה נאה
הוא בעלי בעל הבית= הוא האחראי וצריך לדאוג לכולנו בבית.
אישה רוצה שיהיה לה על מי להשען. ושיהיה חזק. וזה לא קורה אם שניהם שווים. כל אחד והתפקיד שלו.
מכבדת את דעתך...סוסה אדומה
אני חושבת שגם היא דואגת לבית, היא יוצאת לפרנס. משמע, היא לא נשענת עליו.
ואני לא חושבת שנשים של היום רוצות להישען על האיש שלהן...
אבל מכבדת את זה שאת חושבת אחרת...
נכון שגם היא יוצאת לעבוד. ההבדל הוא שהיא לא חייבתכלה נאה
והוא התחייב בכתובה לזון ולפרנס ולדאוג לכל מחסורה.


טבע האישה הבסיסי לא השתנה מאז בריאת האישה מצלע האישיפית8

המציאות מראה שהגישה הפמיניסטית לא הביאה יותר אושר ושגשוג לחיי הנישואין, נראה לי שאין צורך לפרט

 

אם עוד לא קראת את הספר "לדעת להכנע" של לורה דויל - אני ממליצה לך בחום לקרוא אותו. (שם הספר מרתיע, אני יודעת. אבל שווה להתעלות מעל זה) 

לפעמים כששומעים את אותם דברי חכמה מאישה מערבית, פמינסטית לשעבר זה נשמע יותר משכנע...

אגב, לא לדאוג - במרחב הציבורי ובמקום העבודה היא עדיין פמינסטית, רק בחיי הנישואין שלה היא פמינסטית לשעבר.

 

 

נשים עדיין רוצות גבר שיחזר אחריהן, נשים עדיין נהנות מזה שהבעל שלהן פותח להן את הדלת ודואג להן

זה לא מחליש את האישה להכיר בזה

 

ובלשון ה"חזון איש" - "טבע האישה להתענג על חינה בעיני בעלה ואליו עיניה נשואות" 

זה בדיוק מה שאני אומרגלעד לוי

וגבר יכול להחליט על אשתו בצורה מכובדת

הפמיניסטיות הרסה את הנישואין ופגעה רק בנשים...

אישה שתיתן לבעלה להוביל תהיה מאושרת כי הוא לא יצטרך להילחם על המקום הטבעי שלו

ברגע שאישה מתהפכת ורוצה להיות שווה לבעלה מתחילה המלחמה שהורסת כל דבר טוב שיש בנישואים.

ועובדה שבדורות קודמים היה לאישה הרבה יותר כבוד והרבה פחות הטרדות ופחות גירושין...

חבל..

 

 

אין שום קשר בין מה שאמרת למה שאמרתיסוסה אדומה
טבע האישה לא השתנה, ואני לא חולקת על אף דבר שכתבת שם (חוץ מהפיסקה הראשונה).
המציאות השתנה. נשים של היום יוצאות לעבוד ורוצות עצמאות. (יש הבדל בין טבע לקללה. והקללה הזאת של "הוא ימשול בך" קשורה גם לזה - לתלות שלה בו. ולאט לאט זה מתפורר ב"ה). אני לא מתווכחת, אני מסבירה.
יש גם רבנים שטוענים את זה, מי שרוצה מוזמנת להתווכח איתם.

הפמיניסטיות טועות בהרבה דברים, והשובניסטים טועים באותה מידה ואפילו יותר בדברים מסויימים.
הפמיניזם היה ועודנו נצרך לתהליך הגאולי.
כמו שהרב יהושע שפירא אומר "עולם ישן עזבנו וטרם הגענו לעולם החדש".

אנחנו באמצע תהליך. הפמיניזם זה לא האידאל. אבל ברור שהשובניזם גרוע ביותר.
באיזשהו מקום, הפמיניזם עדיף.
כיון שיש בינינו מחלוקת מהותיתיפית8

כמו שאמרת שאת חולקת על הפיסקה הראשונה

 

אז בואי נסכים שאנחנו לא מסכימות

אני חושבת שהיה ברור שאני מסכימה לזה מראש סוסה אדומה
רק מוסיפהיפית8

שהספר "לדעת להכנע" מומלץ בכל מקרה

למרות המחלוקת המהותית, הוא יכול להתאים לשתינו

'לא מתוך מי שולט על מי' - 'הוא בעל הבית - הוא האחראי וצריך41

לדאוג לכולנו'.

?

את יכולה לפרש איך שאת רוצה מזה בעל הביתכלה נאה
את בבעלות של בעלך.
קשה לקבל. זכותך.

זה לפי התורה.
זה לא עושה את האישה לשפחה אם הוא הבעל.
וזה לא מי ישלוט. בעל חייב בכבוד אישתו.
את יכולה לפרש איך שאת רוצה מזה בעל הביתכלה נאה
את בבעלות של בעלך.
קשה לקבל. זכותך.

זה לפי התורה.
זה לא עושה את האישה לשפחה אם הוא הבעל.
וזה לא מי ישלוט. בעל חייב בכבוד אישתו.
אני יכולה לפרש איך שאני רוצה41
השאלה מה השפה אומרת
בעל בית זה מי ששולט.
הזוי..הוא לא בעלך...גלעד לוי

כל הבעיה בדור הזה זה הקטע של השוויון זכויות

פעם לכל אחד היה תפקיד ולכל אחד היה את המקום שלו

ברגע שגבר ואישה הפכו להיות "שווים" התחילה כמות מטורפת של גירושין

אני גאה לראות את סבא וסבתא שלי כל אחד במקום שלו ואיזה כבוד ואהבה יש בניהם...

מעניין שבגירושין הנשים לא רוצות שוויון זכויות..

ההגדרות שלך לא נכונותק"ש
מסכים שהבעל לא מחליט על אשתו. מסכים שהחלטות צריכות להתקבל ביןמבני הזוג ולא בכפיה.

אבל ברמת ההגדרות, אם את מקבלת את ההלכה, אז כן, הוא בעלה - היא נקנית לו (זו ההגדרה של המשנה) והוא לא נקנה לה.

היא רק אשתו והוא מעיקר דין תורה (לא מומלץ בכלל וגם בפעל אסור חוץ ממציאיות חריגות מאוד) יכול לשאת כמה נשים.

גם בטבע הנפש - זו המציאות ולא יעזור להתכחש לה.
ההגדרות שלי לא נכונות לדעתך.סוסה אדומה
ולדעת התורהק"ש
לפי התורה בעל זו מילה שלילית.סוסה אדומה
ובעל לא יכול למכור את אישתו, היא לא בבעלותו. היא בזכות עצמה. וכמו שאמרת, הוא לא יכול לקבוע לה.
הדבר היחיד שהמילה הזאת באה לידי ביטוי זה ביחס לחופש שלה, כלומר, במקרה של פירוק הקשר, היא תלויה בגט שלו. או כמו שאמרת, הוא "קונה" אותה על ידי חופה וקידושים, אבל גפ הקניה הזאת היא לא קניה ממש, כי בתכלס הוא לא יכול למכור אותה. אז היא שלו במסגרת הנישואים, מטעמים ברורים.

ואם כבר, במציאות מתוקנת התורה מזכירה את המילה "אישי" ו"אישה" עם מפיק. אברהם למשל לא מוזכר כבעל. הוא מוזכר כאיש.

וזה מופנה כלפי מי שנוגע בדבר, ומי שלא, שיתעלם:
הזוי בעיניי שצריך להתווכח על המילה הזאת. מרוב פחד מהפמיניזם, יש כאלה שנחרדים לשמע המילה הזאת.
נכון, אנחנו רגילים להשתמש במילה הזאת, אז מה?
אף אחד לא בא לצאת נגד מי שבא לה לקרוא ככה לאיש שלה.
בסה"כ להסב את תשומת ליבה שאומנם היא קוראת לו בעל, אבל שלא תתבלבל... כי יש אנשים שההגדרה הזאת מבלבלת אותם. אגב, האיש שלה נשמע אחד מהם. סה טו.

לא מתכוונת להמשיך להתווכח על זה.
מי שרוצה לקרוא לאיש שלה "בעלי" שיערב לה... אני ממש לא פה בשביל להגיד לאנשים איך לכנות את האיש להם, ואיך לחיות את חייהם... (כמובן כל עוד לא נשאלתי כל שכן).
ברור שהיא לא רכושו לכל דבר וענייןק"ש
כמו שברור שהיא קנויה לו לעניין אישות ומעיקר דין תורה הוא לא מחוייב רק לה ויכול לשאת נשים נוספות.
נכון, אבלנאור97
גם נשיאת הרבה נשים לפי התורה זה דיעבד. פשוט במציאות של פעם זה היה מוכרח, אם לא הרבה נשים היו מתות ברעב או לפחות חיות בעוני מחפיר. ולכן מצד העקרון והאידיאל הוא גם ב"בעלותה" ברגע שנשא אותה.

אני חושב שאם כבר הטענה היותר חזקה היא שהאיש דווקא צריך לקחת את האשה, ולא ששניהם לוקחים זה את זו.
כלומר התורה היא נצחית, וא"כ היסוד הזה שהאשה נלקחת ע"י האיש והיא "שלו" זה לא רק משהו טכני אלא משהו נכון מבחינה מהותית.
הרי ה"צלע" שנלקחה וצריכה לחזור למקומה זה דבר שהיה לפני הקללה של והוא ימשול בך.

אחרי הקללה ה"לקיחה" של האשה התבטאה בעולם בצורה של שליטת הגברים על הנשים.
כלומר ודאי שהאשה בחרה אם להתחתן עם מישהו ספציפי או לא, אבל זו הייתה בחירה ממקום של חולשה ותלות (כלכלית ונפשית). וגם אח"כ היא הייתה צריכה להקשיב ולעשות מה שהוא אומר.

לעומת זאת כיום, כשב"ה הקללה הולכת ונעלמת וחוזרים למצב המקורי זה יתבטא בצורה של בחירה אמיתית (ולא סתם בחז"ל מופיעה הלשון קניין מצד אחד, והלשון קדושין מצד שני. זה מסמל את התהליך).
כלומר האשה היום כבר הרבה פחות תתמסר למישהו מתוך חולשה ותלות-צורך באחראי או מפרנס, אלא היא חזקה ועצמאית ואם הוא ראוי ומתאים היא תתמסר אליו ותהיה שלו כי זה הטבע שלה. זו תכונה שמובנית בה. ונפק"מ שזה לא סותר את זה שהם מנהיגים יחד את הבית ומתווכחים וכו' והיא לא רק עושה מה שהוא אומר או מייעצת ואם ישמע יופי, כמו שהיה בעבר.

ולפי זה המילה בעל נכונה בעקרון גם היום, היא עדיין שלו (מה שלא מסומל במילה איש או אישי), הבעיה היא הקונוטציה השלילית שיש לה מהעבר (גם בתנ"ך), שם היא באמת סימלה בעלות במובן של הנגזרת של הבעלות- הרכושנות, אני מחליט עליה, ולא במובן המקורי של שייכות, הצלע הזו שלי, היא חלק מובנה ממני. כמו שמתכוונים/ות ומרגישים היום.
רק לתשומת ליבךשריקה

במקום הפותחת, אם הייתי קוראת תגובה שהכותרת שלה היא קביעה  (כן, זאת קביעה, לא כתוב שם 'אני חושבת ש...', כתוב בצורה שמנוסחת כקביעה) שקובעת לי איך לקרא לבעלי (כן, אני נשואה לבעלי, לא לאיש שלי)-

לא משנה מה היה כתוב בתגובה, וכמה חכמה ונכונה היא היתה - לא זאת התגובה שהיתה עוזרת לי.

 

 

ובהגדרה מילונית (כן, הלכתי לגגל)

בעל= בן זוג של האישה במסגרת נישואין.

 

 

 

 

לייקבריאות ונחת
ונראה שהיא דעת יחיד פה ועדיין מתעקשת שהיא צודקת וכולם טועים.
גם אברהם היה דעת יחידסוסה אדומה

ולעניין, אני לא חושבת שאני צודקת וכולם טועים. אני חושבת שבחלק מהדברים יכול להיות שאני טועה, ואולי בחלק מהדברים גם הבנתי שלא הייתי מספיק ברורה, כי לא היתה מישהי אחת שהבינה לא נכון את דבריי, על אף שהכוונה שלי היתה שונה.
ובחלק מהדברים אני בטוחה שאני צודקת.

הטיעון הזה של "כולם חושבים אחרת חוץ ממך" מרתיע אנשים עדריים...
זה לא שאסור להיות כאלה, וזה לא שהם יותר או פחות טובים, אבל צריך לדעת שהטיעון הזה הוא לא טיעון מול אנשים שהעדר פחות מזיז להם.

אדם צריך לכבד דעה של כל אדם, בין אם היא דעת יחיד ובין אם היא דעת רבים...
צריך לדעת להבחין מה מהדעה שלנו מושפעת מלחץ חברתי, ומה מהדעה שלנו מושפעת מבירור אמיתי.

תמיד יש מצב שאנחנו טועים, ואני טועה לא מעט, וגם לא חוששת להודות בזה. ועדיין לא נלחצת מלברר את האמת גם במקום שבו יש עדר שלם שחושב משהו מסויים, ולובש משהו מסויים, ואומר משהו מסויים.
מי שנוח לו להיות שם, זכותו. וזכותו של מי שלא מרגיש טוב שם, להחליט שהוא מברר את דעתו גם אם כולם חושבים אחרת.

כל זה נכתב מול הטיעון של "דעת יחיד"... דעת יחיד זה לא טיעון.
אחד היה אברהם.
אני דווקא מסכים איתך.משוטט
לא מעניק הרבה משמעות ל"בעל"לעומת "איש" ברוב המקרים כי זאת פשוט השפה המדוברת אבל אין ספק שגבר שמתייחס לאשתו כבעלים שלה קודם כל צריך להבהיר שהוא לא. (ונחדד שזה נכון גם עם בת הזוג חושבת ככה)
הו, אז ראינו שלפחות דעת "יחיד" אני לא שמחה לשמוע את זהסוסה אדומה
מגבר. יש תקווה...

(ולא כי זו *דעתי*, אלא כי אני באמת מאמינה שזה יביא את המציאות האידאלית).
אבל הוא לא הסכיםבריאות ונחת
עם הקביעה שזה איש ולא גבר, הוא כתב שלא משנה לו.
אותי הרגיז שקבעת לה איך לקרוא לו.
לגבי התגובה שלך אלי, היא קצת ארוכה אז אני צריכה להתרכז, אז אח"כ.
נשמה, הוא פשוט הבין מה כתבתי.סוסה אדומה
אמרתי כבר למעלה, מה שהובן מדבריי זה לא מה שהתכוונתי. תא התכוונתי אפילו לרגע לומר לה איך לקרוא לאיש שלה.

אגב, אין לי שום בעיה לומר בהזדמנו את דעתי ביחס לזה. אבל זה ממש לא מה שעשיתי פה הפעם כי זה לא הזמן.
הבעיה היא שעל כל בגד יש לו מה להעירסודית


משפט רקוב לדעתיבסדר גמור
להגיד : שם בנות חילוניות שממש משקיעות בלבוש ואני צריכה להתבייש איך אני נראית.
מה הקשר מה נשים האחרות מרשות לעצמן?! ואיך זה שאת בת מלך גורם לך להתבייש?!
תגובה. ללא קריאת כל התגובותהעני ממעש

א. תמיד טוב להשקיע בקשר. אתם נשואים פרק זמן- תמצאו אתגרים זוגיים. תצאו לבית קפה.

ב. שאלה טובה. יש למצוא נקודת הסכמה. תנסי "להכנס לראש שלו", ואם הוא יצליח גם "להכנס לראש שלך"- בכלל יהיה מצויין.

ספציפית, אולי שאלת האיפור קשורה לעוד נתונים שאינם מופיעים כאן- מגזר, עניינים שביניכם, משקעים מהילדות או מהחינוך- שלו ו/או שלך.

ג. מובן שהענין חשוב לך מאוד. אך להרוס נישואין- תנסי להוריד מהעניין,  סך הכל אתם בזוגיות טובה ..

ד. אם שניכם רוצים לצאת מהפלונטר- זה מעולה.

ה. אולי יש מי שיעזור לכם לראות את המציאות "במשקפיים" אחרות.

 

בהצלחה

מנסה לעזוראורחת לרגע....
יכול להיות שיש לו סיבה עמוקה יותר לקנא לך? משהו בהתנהגות שלך משוחרר יותר ממה שהוא מוצא לנכון להתנהגות של אשתו? את משבחת באוזניו גברים אחרים? או שהוא כבר מזמן לא שמע כמה את מעריכה אותו ורק אותו?
תתחשבי בדבריו.ד.אחרונה

את לא צריכה "להתבייש" מול כאלה שמעונינות למשוך תשומת לב חיצונית.

 

עם זה, אפשר להגיע ללבוּש יפה, שאין בו משהו שמושך תשומת לב בצורה חריגה (לא "מבליט", לא "חשוף" וכד').

 

תנסו ברוח טובה, לתאם דברים שיפים לך - וטובים גם עבורו. זה רק יקרב אתכם.

 

כמובן, אין צורך להגזים - לשום כיוון. גם מצידו. כאשר מדובר במשהו בסדר, שלא יחשוש מידי. אם את תתנהלי בצורה מאופקת בחברת גברים, אז גם הלבוש לא ישדר מה שבעלך לא רוצה שישדר.

המצב הכלכלי, פריקה ובקשהחוזר

שלום לכולם. אני כותב את זה בכאב לב גדול, ומתנצל מראש אם זה ארוך מדי, אבל אני חייב לשפוך את הלב ולקבל עצה.

אני מנסה, באמת מנסה, לעמוד בנטל הפרנסה, וזה פשוט לא מצליח לי. אני עובד קשה, משקיע שעות, אבל מרגיש שאני רץ במקום. המצב הכלכלי שלי ושל משפחתי נהיה קשה מיום ליום. החובות גדלים, ואני כבר לא יודע איך להתמודד עם זה.

כל לילה אני שוכב ער, הלב שלי דופק בחוזקה, ואני חושב רק על הלחץ של החודש הבא. אני רואה את הצורך בבית, את הדברים הבסיסיים שחסרים, ואני מרגיש שאני מכזיב. ההרגשה הזו שאני לא מצליח לספק את היסודות היא שוברת אותי.

הקושי הגדול ביותר שלי הוא במישור הרוחני: איך אפשר לשמור על שמחת חיים ועל יישוב הדעת כשהדאגה אוכלת אותי מבפנים? אני יודע ש"אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה", ואני משתדל להתחזק באמונה ובביטחון, אבל ברגע האמת, כשאני רואה את חשבון הבנק, הכוחות נופלים.

שאלותיי אליכם:
חיזוק הביטחון: איך אתם מצליחים לשמר ביטחון ואמונה שלמים גם כשהמציאות הכלכלית צועקת משהו אחר לגמרי? אילו מחשבות או כל דבר יכול לעזור ברגעי השפל?

עצה מעשית:: האם מישהו מכם חווה קושי כלכלי עצום והצליח לצאת ממנו בדרך ישרה? איזה שינוי אמיתי עשיתם שהביא לכם ישועה?

אני לא מחפש פתרון קסם, רק כוח להתמודד וכמה מילים טובות שיזכירו לי שאני לא לבד בתוך החושך הזה.

אני מרגיש שאין שום סיכוי, שנים שאני מנסה ולא מצליח לצאת מזה, זה גורם לי ליאוש מהחיים, 

יש רגעי שפל באמת שאין לתאר. אני מגיע לקצה.

והכי מקשה, שאשתי ביקורתית מאוד לגבי, היא מצפה, אולי בצדק, שאחזיק את המצב, אבל כל פעם שהיא רואה את החשבון היא מוציאה עלי את כל הפחדים שלה, ודוחפת אותי למה אתה לא עושה ככה ולמה לא ככה, אני מרגיש שהיא לא איתי אלא נגדי בזה.

 

תודה רבה מראש לכל מי שטורח לקרוא ולענות. מי יתן וכולנו נזכה לראות ישועות בקרוב.

וואי, וואי. באמת לא פשוטהסטורי

מציע לפנות לארגונים שמתמחים בזה כמו פעמונים/מקימי ולהעזר בהם גם להתארגנות לטווח הקצר - בעיקר בדיקה יסודית של האפשרות לצמצום הוצאות ובעיקר לטווח הארוך - הגדלת הכנסות והתנהלות כללית נכונה.


חוץ מזה ובמקביל - להתפלל מכל הלב.

תודה. התפילות כבר שנים שלא מתקבלותחוזר
קטונתיהסטורי
מציע כן לפנות לעצה ועזרה מאחד הארגונים שמתמחים בזה בדיוק. בהצלחה רבה.
קודם כלהעני ממעש

מקווה שתעבור את זה


 

חסרים נתונים ראשוניים על מנת שנוכל להתחיל חשיבה

מס' נפשות

מקורות פרנסה סכום ויציבות

האם קיימים פערים לא שגרתיים

וכד

בפרטי?חוזר
למה פרטי ולא בפורום?העני ממעש
כי לא בא לי לספר לכל העולם פרטים אישיים אולי?חוזר
ותשועה ברוב יועץהעני ממעש

מטרת הפורום היא התייעצות אנונימית בלתי מקצועית

לא מקובל באישי בפרט משתמש לא מוכר ומילא אף אחד לא מכיר אותך

ואו אתה ממש אובססיביחוזר
לדעתי בצדקדיאט ספרייט

אני רוצה לציין למען הזהירות שהיום בצהריים קיבלתי ממשתמש זה (חוזר) פניה בשיחות אישיות.

אומנם תמימה ופשוטה בסה"כ בקשה לשוחח, אבל מכיוון שאנחנו לא מכירים, לא הכרנו ובכלל אינני משוחחת עם גברים, חסמתי את המשתמש.

למה משתמש (חדש?) פונה בשיחות אישיות לאישה?

לא ראיתי סיבה.

אני גם מציינת שבפרטים האישיים מצויין שהוא פרוד.

מבחינתי זו אזהרה לציבור, כיוןן שאנו מצויים להתרחק מן הכיעור וכל הדומה לו.


קצת קשה לדעת ככה אבל אגיד משהו מעודדדי שרוט

אין ברוך כלכלי שלא ניתן להתגבר עליו אם אתם נורמטיביים.


 

 

פנה לפעמונים ותבקש מהם עזרה. זה יצריך שיתוף פעולה מלא שלך ושל אישתך.


 

חבל לחיות ככה חבר. תרים טלפון לארגונים כמו פעמונים הם יודעים לעזור בהתנהלויות כלכליות כאלה.

מנסיון אישי ממליץ גם כן על מקימימתוך סקרנות
עבר עריכה על ידי מתוך סקרנות בתאריך כ"ד בכסלו תשפ"ו 14:05

מה שכן, השאלה אם אשתך מגויסת לנושא, או שהיא רק מצפה ממך.

ברגע ש 2 בני הזוג מתגייסים להוציא את העגלה כמו בכל קושי המתמודדים אתו בבית, שרצוי ש 2 בני הזוג יתגייסו לפתרון, זה הרבה יותר קל בעז"ה.

הציפיה בעיקר ממני, גבר וכוליחוזר
לא יודע, העולם היום השתנהמתוך סקרנות

קשה היום לפרנס בית ממשכורת אחת.

לא ריאלי בדרך כלל לבוא בטענות לגבר, ש"יביא כסף" לבדו.


באשכול סמוך אמרו (בצדק) לגבר שהתלונן שאשתו לא מבשלת מספיק, שיפשיל שרוולים וילמד לבשל בעצמו.


חושב שהרעיון הזה נכון גם במקרים כמו שלכם.

...ברגועאחרונה
בשביל איזון תקציבי צריך הכנסות, אבל גם (ואולי בעיקר) לשלוט על ההוצאות, וזה כמובן דורש שיתוף פעולה של אשתך.
אחי אל תתייאש זה לא קל אבל זמניזיויק
אתה תמצא את הדרך, אתה תבדוק טוב טוב מה הכשל הכלכלי בהוצאות, הכנסות, מאזן, תעסוקה, מיצוי היכולות שלך ועוד. זה לא אמור להיות עבודה סזיפית דווקא ושעות של עבודות, אלא עבודה שעושה אותך שמח ועוזרת לך להוכיח כמה אתה מוכשר במשהו שעוד תמצא אותו. זה מסע ותפילה. אם יעזור דבר איתי בפרטי.
מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגועאחרונה
בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

רק מעודדת שאפשר לצאת מיזה.אונמר

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

 

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

 

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

חשוב לי להוסיף לפותחתדיאט ספרייט

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

👍.אונמראחרונה

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

סליחה אבל זה שיח גרועדרור אל

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

ולגופו של ענייןדרור אל

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.


כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.


עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

הוא נמשך אליה, היא לא פגומהסיהאחרונה

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

נשמע שאתה מאוד חכם, אקבל את עצותיךיהלום אובלי

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחח שטיפת כלים באמת לא כלולה בזמןפשוט אני..

אבל אם תוציא את הקישוא (שהוא באמת לא חובה),

אין כאן שום דבר שדורש הכנה.

 

בסיר מערבבים את החומרים של הרוטב,

בקערה את החומרים של הקציצות, 

זהו.

 

אין שום רכיב שדורש הכנה מוקדמת. כמו שזה יוצא מהמקרר - ככה אתה מכניס לסיר/קערה.

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

חיוב מוזר באשראיאפרסקה

הסתכלתי קצת בדוחות של האשראי, וראיתי שירד לי החודש וגם חודש קודם חיוב מאיזה מקום שלא מוכר לי, משהו בירושלים ואני לא הייתי בירושלים ממזמן. לא משהו פסיכי רק 17 שקל, אבל עדיין מאוד מוזר לי. חיפשתי את שם החברה בגוגל (וונד פיי) ועוד יותר לא הבנתי. מישהו יודע איך אני מבררת מה זה החיוב הזה? יכול להיות שזה פשוט דמי כרטיס או משהו?

האם עסקה טלפוניתהעני ממעש

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

רשוםאפרסקה

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

זה חיוב הוראת קבע?משה

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

רגע רגעפשוט אני..
כדאי לברר היטב לפני שעושים הכחשת עסקה, גם כדי לא לגרום עוגמת נפש לבעל העסק וגם כדי לא לקבל קנס מחברת האשראי.


קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

מנסיוןמשה

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

זה מה שאני מנסה להביןאפרסקה

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

לפעמים השם שמופיע זה לא איך שקוראים לזה בעולםרק נשמה

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

יכול להיות שזה חיובעדיין טרייה
של המקווה? סתם קפץ לי הסכום שזה העלות לטבילה בלי הכנה...
וואלה!!!אפרסקה

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

חח ענק רקלתשוהנ
נתנו כאןהעני ממעש

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

באופן כללי, אפשר להכניס פירוט על כל קניהמרגול

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).


ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

תתקשרי לחברת אשראיזיויקאחרונה
מה שלא מספרים לנו 🤫נגמרו לי השמות

ומה שלא יראו לנו בכל הסרטים והמדיה,

גם כי אין לזה רייטינג,
 

זה שאפשר לחיות *בטוב* ובטוב גדול בתוך חיי הנישואים.

ומה שצריכים ללמד וללמוד 

זה איך להיות בתוך קשר

איך לבנות קשר

איך להישאר בקשר בטוב

איך להחזיק, לתחזק, לחזק, ולהתחזק בתוך קשר.

 

לא חתונה ממבט ראשון וזה השיא 

לא תוכנית היכרות / שידוכים בלבד

לא סדרה עד כמה נישואים הם בערך ופשרה והתבוססות באומללות ולית ברירה

אלא בתוך

ותוך כדי

ומתמשך

ומלא חיים

וחזק, ואוהב, ועוצמתי יותר מהכל

בתוך חיי הנישואים 

שנה ראשונה 

עשר שנים ראשונות 

עשרים שנים

 מה עושים אז?

מה עושים ששלב הפרפרים הראשוני נגמר?

איך עוברים לשלב הבא, שטומן בחובו עוד הרבה יותר טוב אהבה אפילו?

מהי בכלל מהות הנישואין?

איך אפשר להעצים אותם עוד ועוד ועוד?

איך פותרים קונפליקטים?

מה עושים כאשר פערים צצים?

איך לריב נכון?

וכן הלאה עוד המון לימודים שהם בעצם לימוד החיים עצמם.

 

את זה צריך להראות.

את זה עלינו ללמוד וללמד

וגם לשמור ולעשות ולקיים

ולזכור שכל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים.

גם קשר. גם זוגיות. גם נישואים.

תהיה לו אנרגיה - יתקיים

לא תהיה לו - יתקשה להתקיים.

 

אלו לא חיים של בערך

ולא כמעט

לא ליד

ולא בצל או בצד

אלא אלו החיים עצמם

בדיוק

בהכי הכי הכי עוצמה הנאה צמיחה אהבה קירבה ועומק שלהם.

והמתמידים מרוויחים

כמו לפני לידת תינוק - פלא הבריאה שדורש הריון, לידה, גידול אינטנסיבי

כמו בשיא גופני שדורש התמדה

כמו בהשגת חוכמה / הישג / כל דבר שעמלנו עליו רבות

וכמו בכל דבר טוב שצריך להשקיע בו כדי שיהיה הגירסא הכי טובה ומטיבה של עצמו

 

נישואין הם לכתחילה המקום הכי בטוח לאהבה אמיתית לנצח

לא תחליפים, לא בערך, אלא הכי נכון, הכי מדויק והכי פשוט שיש.

החיים עצמם - בשיא אושרם ומהותם.

אני מתחבר לגמרימתוך סקרנות

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

 

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

כן, יש המוןנגמרו לי השמות

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

 

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

מעניין, תודה.מתוך סקרנות

אולי יעניין אותך