סיפרתי לך, על הרעש מסביבי

סיפרתי לך, על הרעש מסביבימפורקת.

לא דיברתי על השקט, הדממה
נתתי לך לחשוב שיש משהו שלם בתוכי
הסתרתי עד כמה, אני פגומה

עולם מושלם נבנה סביבי
כשמבפנים הכל קרס שם
וכל הרע שבתוכי
יצא, צרח, נשפך כדם

ביקשתי בשבילי, חיבוק ונשיקה
התעלמת כך וברחת. לעולם
הלכת ממני, ואני? נותרתי שבורה
וצרחתי, ועזבתי. את כולם

היה מקום שבו מותרמפורקת.

לדבר מלב אל לב
ויום אחד הוא נעלם
ויותר לא אתקרב

כי דיבור על משמעות
מה מותר ומה אסור
מה נכון ומה טעות
זו בעצם, שטות.

רגע לתוכך נכנסת ואז ברחתמפורקת.

ידעת שזה שורט ואסור ומלוכלך
ועד שלעצמך הצלחת למצוא מקום
הבנת, שלעולם לא יהיה שם שלום

וצרחת ובכית וקיללת ושתקת
והרגשת, שהעולם ממך כבר מנותק
טבעת הרחק משם, לא רצית יותר לחיות
איבדת את עצמך בעולם של אשליות

אך מה אסור ומה מותר
מה נכון מה מיותר
כשאת והיא-
כל כך קרובות
כשאת והיא-
ביניכן מחוברות
ואת, זו בעצם היא
והיא, זו בעצם את
וליבך שרט
וברחת
כי את, זו את.

עכשיו יש גם לחן.מפורקת.

תמיד זה שורט אותי
איך מהמקומות הכי כואבים מגיעים לי דברים יפיפיים.

וואו.מדבר הלב.

זה צובט ככ ומקסים.

אין לי מה להגיד.

(.זר לעצמי

אהובה אחת.

זה כואב

התגעגעתי לקרוא אותך.

חושבת עלייך הרבה--

(אם את רוצה לקפוץ בשבת מוזמנת,

זאתי שהתעכבתי איתה שעות כשחיכית לי באה אלי..)

חיבוק גדול

הלוואי שתהיי אחרי הכל כבר)

תודה שאת מגיבה לי.מפורקת.

אם תצאו אראה אתכם, לא נראה לי שאהיה קשורה סתם ככה לבוא
אבל תצאי

הלוואי.

אוהבת אותך ילדה|לב|זר לעצמי

מקווה שנצא, לא חושת שיהיה לה כוח

אבל ממש נשמח שתבואי, היא תמיד אהבה אותך(;

דפקנו אצלך בערב ולא ענו

ממש רציתי לראות אותךזר לעצמי

מה? אוף.מפורקת.

לא היינו בבית וכשחזרנו ישר יצאתי אבל כבר היה 11 וראיתי את אחותך והיא אמרה לי שיצאת וחזרת מוקדם אז תכננתי לעבור אצלך אבל בסוף גם ככה הגעתי הביתה ב3 וחצי. איזה באסה

אוף. איזה באסה