מה למעשה ההבדלים בין עין כרם להר הצופים?כי לעולם חסדו
שמעתי שבעין כרם יש יותר גישה טבעית מאשר בהר הצופים.
אם אני מתכננת ללדת עם אפידורל זה רלוונטי עבורי בכלל אם יש במקום גישה טבעית או לא?

ומה לגבי אפשרות שבעלי יישאר איתי בלילה? זה נכון שזה אסור בכל בתי החולים בירושלים?
חשוב לי אפס הפרדה ומפחדת מאוד מקרעים וחתכים מיותרים (מאמינה שיש רבות כמוני )

מה אתן אומרות?
לידה ראשונה? לגבי אפס הפרדהפשיטא
רק מתייחסת לגבי האפס הפרדה- אם את הולכת על זה, תלכי למקום שבטוח בעלך יוכל להישאר איתך.
איתי בעלי לא היה יכול להישאר ובדיעבד יצא לטובה שלא הלכתי על אפס הפרדה
היה לי קשה מאוד לתפקד עם התפרים, ולא הייתי מסוגלת לטפל בה לבד.
והייתי בשוק מהלידה, ההחלמה, ופתאום להיות אמא, אז עד שקצת התאוששתי והתרגלתי היה לי טוב שלא הייתי באפס הפרדה, וכשהייתי לבד בלי בעלי יכולתי פשוט לנוח.

לא ילדתי בעין כרם או הר הצופים, אבל גם אם את מתכננת ללדת עם אפידורל, גישה טבעית זה תמיד יתרון. כמה שפחות התערבותיים...
ילדתיבשורות משמחות
בעין כרם, ועשיתי את הקורס בהר הצופים על פניו לא נראה שיש הבדל משמעותי באפשרות של לידה טבעית. הם פתוחים ללידה איך שאת מבקשת, לא ממהרים לעשות חיתוך, ואפידורל ממש לא ממהרים ומכריחים לתת הם באמת יותר ברעיון ללידה טבעית ממש אפילו בתנוחת לידה שלא על הגב.
לגבי האפשרות ללינה לבעל, בחרתי בביות מלא ולא הייתה בעיה לבעלי לישון במחלקה אני יודעת שיש פה שיחלקו עלי אם זה בסדר או לא. בכל אופן לי היה חשוב שישאר איתי לפחות בלילה הראשון! והם מאוד גמישים לעומת שתי המחלקות האחרות בנושא הזה.
הסכימו שהוא יישן במחלקה או שזה היה יוזמה שלכם? כי לעולם חסדו
ומה זה ביות מלא?
הסכימו שהוא ישארבשורות משמחות
בלאו הכי היה שבת, ונוסף לכך יש בביח חדרי לינה שמאפשרים למלווים ללון בביח. אין הגבלה עבורו לגבי שעות ביקור.
אני גם הייתי חלשה קצת אחרי הלידה ולכן האחיות מיוזמתן הציעו שיישאר איתי.

ביות מלא זה אומר שהתינוק איתך מרגע הלידה ועד לשיחרור, אין תינוקיה במחלקה בכלל.
אפס הפרדה זה בעצם בדיקות לתינוק וכד' נעשים רק בליווי שלך או של בעלך.

יש בחדר כל מה שצריך לטיפול בתינוק.
בעין כרם האחיות גם מלוות הנקה.
זה לא ברורבשורות משמחות
כי התעלפתי
לא כל אחת חלשה אחרי לידה באותה רמהיפית8

אני הרגשתי הבדל ענק בין לידות

במיוחד בין לידה ראשונה ללידות הבאות

בלידה האחרונה הרגשתי כל כך טוב אחרי הלידה ששקלתי לחתום על שחרור מוקדם, בסוף ויתרתי בשביל לאפשר לבעלי ול"גדולים" לארגן קצת את הבית לקראתי

אבל בלידות הראשונות לא הייתי ככה בכלל

 

ויש נשים שמאבדות דם בלידה בצורה רצינית והברזל שלהן הרבה יותר נמוך - הן הרבה יותר חלשות

יש פתרון של תינוקיה. להשאיר האת הבעל ללילה זה אך ורקארזי
אם זה מתאים לשותפה.
במקרה שמשאירים את התינוק בתינוקיה, אז הבעל כן יכולכי לעולם חסדו
להישאר עם אשתו?
לא הבנתי את ההבדל
לא, אבל זה פותר את הקושי שלך לטפל בתינוק..באר מרים
מטפלים בתינוק בתינוקיה ואת נחה בחדר...
נראה לי שהיא התכוונהפשיטא
שאם האישה חלשה במיוחד אחרי לידה ולא יכולה לטפל לבד בתינוק- היא יכולה לשים אותו בתינוקיה
לא הבנתי למה הגבת לייפית8

אני רק באתי להדגיש שלא כל יולדת חלשה באותה מידה

 

אני האחרונה שתשאיר את בעלי בחדר מתוך חוסר התחשבות בשותפה לחדר

 

וזה אגב לא רק הבעל, זה גם לצאת לדבר בטלפון בחוץ כשאני רואה שהשותפה נחה. זה לארח את המבקרים שלי באזור ביקורים ולא בחדר אם השותפה נחה.

וכמובן בעל בלילה שאצלי זה לא רלוונטי כי יש ילדים בבית ב"ה.

 

אבל אני יכולה להבין יולדות שהן במצב הרבה יותר תשוש וחלש ממני שלא מצליחות לחשוב על כל הפרטים, קשה לי לכעוס עליהן. ואם משהו ממש מפריע לי אין לי בעיה לבקש יפה שתתחשב.

את ממש צודקת. וזה באמת מה שאני עושהמיואשת******
הייתי בביות מלא בעין כרםלהתחיל מהתחלה
וביום חול לא הסכימו שהבעלים יישארו, בשבת העלימו עין...
ככה שזה תלוי כנראה
גםבשורות משמחות
במהלך השבוע היה ערב שבעלי נשאר לישון, אז ממש תלוי
מביאה את הצד השני..באר מרים
בתור מי שכמה פעמים הייתי בעין כרם בביות מלא..
נכון שלפעמיפ הם מאפשרים לבעל להישאר ולפעילויות לא..
לי אישית ממש לא רלוונטי כי בעלי נשאר עם כל החבורה בבית..

כשהם מעלימים עין ומאפשרים לבעל להישאר - בשביל היולדת עצמה זה ממש כיף ועוזר, אבל לי בתור השותפה לחדר זה פשוט סיוט!!!
כל קימה לשירותים אני צריכה כיסוי ראש מלא חזיה וחולצה סגורה לגמרי וחצאית, וזה אחרי לידה כשקמים כמעט כל שעתיים..
כל הלילה לחשושים וקולות של גבר זר..
לא נעים לי אם שומעים משהו בשירותים, משתדלת שלא ישמעו כשאני מנסה להניק ובאוםן כללי נאלצת להרגיש גלגל שלישי בחדר..
ממש עושה לי רע..

אז ממש בבקשה כל מי שחולמת על זה, תוודאו במליון אחוז שזה גם מתאים למי שאיתכם בחדר..
מחזקת! ממש חשוב לודא שזה מתאים לשותפה.. אבל שאלהבתי 123

בקשר לשירותים ולהנקה נגיד.. מה ההבדל ביום ובלילה במילא הבעל יכול להיות שם כל היום

ובקשר לצניעות אצלנו הוילונות היו סגורים תמיד אחרת זה באמת לא נעים ואמרתי לשותפה שבשוםם אופן הבעלים לא יכולים להכנס לשירותים שלנו (מסתבר שזה לא מובן מאליו אצל כולן)

ביום אני לא מנסה לישון וללבוש פיזמה וכו..באר מרים
ויש הרבה יותר תנועה של אנשים אז פחות שומעים כל רעש..
אני נשארת כל היום על כיסוי ראש ולשוב מחא, אבל בלילה מצפה לשחרר קצת...
וכן, לפעמים גם ביום זה מעצבן, אבל אני מבינה שאנחנו שתיים בחדר וכאן המקום שלי להתחשב.. מצפה שבלילה זה יהיה אחרת..
והבעיה בשירותים זה הדרך אליהם כשאת יוצאת מהווילון שלך.. וגם הרעש ששומעים.
ובאופן כללי אני רגישה לקולות אז הלחשושים בלילה ועוד של גבר הורגים אותי..
מסכימה ממש. חייבים לוודא שזה מתאים לשותפהארזי
לי לחלוטין לא התאים והיה לי סיוט מזה, והי את אחרי לידה וחלשה אבל נחשי מה. גם אני
^^^^ תגובה חשובהמחשבות....
^^ מדוייקככה.


אתן צודקותלהתחיל מהתחלה
אבל קחו בחשבון שבנות שאין להן ילדים בבית, לא חושבות על זה וברור להן שהבעל יהיה איתן...
דבר נוסף שגרם לי אישית לא להבין מה הבעיה, שבלידה הראשונה שלי (סיפור עצוב) אושפזתי בנשים ובעלי היה איתי (אף אחד לא אמר לנו כלום והיה לי ברור שזה הכי הגיוני בעולם ולא שאלתי את השותפה...) וגם הייתי אחרי לידה, אז אני לא מבינה את ההבדל..
וגם לפני הלידה השנייה אושפזתי בנשים והוא היה איתי, לא סתם, הייתה מיטה למלווים.
ובסוף, אחרי הלידה עצמה השותפה גם הייתה עם בעלה ככה שלא ראיתי צורך לשאול.
אבל מודה שזה פחות מפריע לי כנראה, הווילון סגור כל הזמן וזהו..
זה ממש לא קשור לילדים בבית. זה התחשבות מול עוד אשה בחדרמיואשת******
כמו שבבית שלך לא היית שמה עוד אשה אתכם החדר בלילה עם וילון. סליחה..., רגישות בסיסית לאשה נוספת יולדת מניקה מדממת עם גבר בחדר
גם במחלקת נשים זה ממש נגד הנהלם אגב
אם השותפה גם היתה הכל טוב ויצא לך מעולה. אבל זה לא קשור לזה שזה אמור להיות בסיסי לבדוק איתה
אפשר לדון לכף זכות ונראה לי שזה מה שהיא ניסתה לאמריפית8

שבלידה ראשונה זה פשוט לא עובר לאישה בראש

גם הרבה יותר קשה לה מצד אחד וגם אין לבעלה סיבה ללכת לשום מקום כי אין ילדים בבית שהוא צריך לשמור עליהם אז היא פשוט לא חושבת על זה

 

אני חושבת בתור שותפה לחדר שאם לא שאלו אותי וזה מפריע לי אפשר להיות קצת אסרטיביים ולבקש את ההתחשבות, זה בסיסי ולגיטימי

אם יש מיטה אחרת פנויה במחלקה אפשר לבקש שיעבירו

 

אגב, במחלקת נשים אני לא יודעת על איזה נהלים את מדברת אבל אני הייתי פעם מאושפזת בנשים והאחות במחלקה אמרה לנו שיש כורסא/סוג של מיטה נוספת בתוך הוילון שמיועדת לבעל. אז אולי זה משתנה ממקום למקום

בהחלט צריך להיות אסרטיבייםמיואשת******
ואולי גם צריך להוסיף את זה בקורסי הכנה ללידה אם זה כל כך לא ברור.
דנה לכף זכות אבל באמת לא מבינה מה קשורים פה ילדים... אשה דתיה, אמורה להבין שלא נעים לאשה אחרת שמדממות כמוה ומנסה להניק כמוה, לישון בחדר אחר עם גבר
ותכלס גם אשה דתיה לא אחרי לידה לא נעים לישון בחדר עם גבר , זה משהו שלא צריך להיות קשור ללידה ראשונה או בכלל לדעתי.
^^^להתחיל מהתחלה
בדיוק מה שהתכוונתי. ונתתי את הדוגמה למחלקת נשים שסידרו מיטה למלווה ולא אמרו כלום על מין המלווה, ככה שזה לא נשמע לי נגד הנהלים...
ורק רציתי שתלמדו זכות על זה שלא כולן חושבות ככה, ולא חשבו שיש צורך לבקש.
למרות שבעז"ה בילד הבא לא נראה לי כזה קריטי להכריח את בעלי להישאר איתי...
ובביות הרבה יותר קריטי איך התינוק/ת של השותפה ולא איך בעלה, ואם נפלת על תינוק צווחן אכלת אותה ואין מה לעשות, לא יעזור לבקש
מה לעשות שאני לא מבינה את זה מיואשת******
לא מבינה איך אשה דתיה לא חושבת על התחשבות כזאת. לא מבינה....
מנסה לדון לכף זכות בכל כוחי. באמת, אבל לישון בלילה כשיש גבר בחדר זה כזה דבר בסיסי לאשה דתיה שאני לא מצליחה לקלוט איך אפילו זה לא עולה למישהי במחשבה . מה לעשות...
אולי כי זה כל כך מקובל ברוב המחלקות בבי"חהצללפוני

כשנשארתי לילה עם סבא שלי בבי"ח זה היה הכי מובן מאליו ומתבקש, והיה ברור שאף אחד לא רואה בזה דבר חריג. אז במחלקת יולדות מקובל אחרת (לפחות בחלק מבתי החולים), אבל זה לא דבר שנשים יידעו מלכתחילה בהכרח.

ובכל זאת יש הבדל..באר מרים
יולדת מדממת וצריכה כל הזמן ללכת לשירותים, מה שבמחלקות אחרות פחות קורה,יש בחדר תינוק שבוכה וצריך לטפל בו, וזה יוצר שיח ודיבורים בין בני הזוג מסביב לטיפול בתינוק
ומוסיפה משהו שלא הזכירו: במיוחד בלידה הראשונה הזוג המאושר מרגיש בעננים ועסוק בשחנשים ופטפוטים ורומנטיקה כל הלילה ושוכח שהיולדת השניה רוצה לישון..
זוג צעיר חוזרים אחכ להורים או לבית הפרטי או למלונית והחגיגה נמשכת, אבל לי יש סהכ את שני הלילות בבית החולים לנסות לנוח לפני שאני נוחתת לשגרה העמוסה של הבית והילדים...

וגם את זה מוסיפה, לא חלילה מקנאה..
ממש שונאת לשמוע כל הלילה דברי אהבה ורומנטיקה של זוג אחר , במיוחד כשבלידות האחרונות בעלי כמעט לא מספיק לדבר איתי בכלל אפילו במשך היום מרוב העומס שהוא מתמודד איתו..
גם מרגיש חטטני ופולשני, וגם קצת צובט בלב, כי בתכלס אני ממש לבד ביומיים של האשפוז. בעלי מספיק פעם אחת לקפוץ עם הילדים ומשתדל מאוד לקפוץ פעם נוספת לפחות לכמה דקות וההורים לפעמים מצליחים להגיע, אבל בצורה ברורה ומובנת כולם עסוקים בלעזור עם הילדים ולהכין הכל ליציאה הביתה..
אז עוד יותר לא נעים לשמוע את כל הרומנטיקה הנוזלת והנשפכת של הזוג שלידי.. אישית גם אם בעלי היה איי לא הייתי נותנת לו לדבר אלי ככה כשיש עוד מישהו שומע, אנחנו מעדיפים לשמור את מה שאישי בינינו לפורום זוגי בלבד.. אבל יצא לי כמה פעמים להבין שכנראה שלזוגות אחרים זה פחות מפריע, אבל ממש לא עושה לי טוב. סליחה..
אויש. מבינה... אבל על הנקודה הראשונה אני בכ"ז חולקתהצללפוני

יצא לי לדגום כמה וכמה מחלקות בבתי חולים, בהקשרים שונים. בהחלט בהחלט יש בעיה קשה של שמירה על פרטיות ועניינים אינטימיים שהצנעה יפה להם וקשה להצניע אותם בסיטואציה של אשפוז. כקרובת משפחה של מאושפז אני כמובן משתדלת לנהוג בשיא הרגישות ולצאת ברגעים לא נוחים וכו' וכו', אבל לא הכול פתיר (יש לי למשל זיכרון מבאס שהייתי עם הבן שלי בחדר התאוששות אחרי ניתוח כפתורים, ומתאוששת אחרת, מבוגרת, בכתה לאחות שהיא צריכה לשירותים ושתיתן לה לקום, והאחות התעקשה שאפשר רק בסיר... זה הרגיש ממש לא במקום להיות שם ולשמוע את השיחה הזאת, אבל לא יכולתי לעזוב את הקטן שלי וללכת). זו לא בעיה שייחודית למחלקת יולדות.

נכון לגמריסדר נשים
כשהבן שלי היה מאושפז נאלצתי לישון באותו חדר עם אבא של ילדה מאושפזת (אדם די גברתן ומאיים) ולהיות שם או למצוא לי מקום אחר בפעמיים ביום שעשו לה אמבטיות ארוכות והיא צרחה מכאבים (היו לה כויות) כשביקשתי לעבור חדר לא הסכימו עד שיום אחד האחות ראתה שהנקתי במסדרון (העדפתי מאשר בחדר איתו..) ואח"כ ניגשה אלי והציעה לעבור חדר, כנראה פתאום הבינה עד כמה זה נורא בשבילי
אצלי הוא ישן איתי 2 לילות...תב
על כורסא בבביות מלא
ולא אמרו שום דבר? אין נוהל כללי?כי לעולם חסדו
אם השותפה לחדר מסכימה אז אין בעיה..תב
וגם איתה הבעל ישן 2 לילות...
זה היה בעין כרם
בעין כרם 2 בחדר לעומת 3 בהר הצופיםמיואשת******
והאוכל ממש טעים בעין כרם!
😁
אין לי מושג לגבי אפס הפרדה וכנראה גם לעולם לא יהיה לי. אפילו בביות חלקי עם בעל צמוד כל שעות היום כמעט מתתי
בביות מלא בהר הצופים זה 2 בחדרפיג'מה
אני הייתי לפני כשנה והיה לי ממש חוויה טובה! (לידה ראשונה, טבעית ב''ה, ביות מלא)
והסכימו שהבעל יישאר בלילה?כי לעולם חסדו
לאפיג'מה
ואני רוצה להוסיף נקודה חשובה- לא תמיד מה שנכון זה שהבעל ישאר בלילה... אני ילדתי לפנות בוקר, ככה שלא ישנו כל הלילה + בעלי היה צריך לאסוף את הקניות לתינוקת, והוא פשוט היה גמור בטירוף... אני הייתי עדיין מלאת אדרנלין ומרץ בלילה, והוא היה שפוך, ברמה שחשתי שהוא ינהג הביתה... לא חושבת שהוא היה אפקטיבי אם היה נשאר איתי בלילה, שלא נדבר על הלילה האומלל שהוא היה עובר שם מבחינת נוחות וכו'...
הייתי מוכנה יחסית ללילה הראשון, וחמותי הביאה לי מלא שטויות ושוקולדים שממש עזרו לי לשמור על עירנות, והתינוקת ינקה טוב והתנהגה מהמם... וכשלא - בלילה השני, כשהיא בכתה בלי הפסקה איזה שעה, האחות באה אלי וניסתה לעזור לי להרגיע אותה (בכל זאת, אמצע הלילה וכל הנשים רוצות לישון...) עד שהיא נרדמה... אז זה לא שאת לגמרי לבד... והאחיות שם מקסימות ממש!
עונה לגבי הר הצופיםבתי 123

הם ממש זורמים עם לידה טבעית והחדרי לידה החדשים ממש מותאמים לזה חדרים גדולים מוניטור אלחוטי וכו'

מצד שני אם את רוצה אפידורל זה גם בסדר גמור והשאלה שלך במקום בכל מקרה כי חוץ מהאפידורל יש עוד התערבויות שבמקומות מסויימים יותר או פחות ממהרים איתם

בקשר לחתכים דברי עם המילדת תגידי לה לעשית הרבה עיסויים ושימנת שם הרבה (גם אם זה לא נכון) וזה מאוד חשוב לך.. בסופו של דבר העיסויים של המיילדת הם הכי חשובים אבל זה מאוד תלוי בסוג עור בגודל העובר .. אז הרבה תפילות..

 

בקשר ביות מלא כשאני הייתי שם העלימו עיין  ובלילה השני התעקשתי ונתנו לו להשאר איתי.. כמבן כמובן רק אם השותפה מסכימה לזה.. במקרה שלנו גם בעלה נשאר איתה

אבל אל תבני על זה כי בעקרון זה אסור

בכל בתי החולים לא מאפשרים לגברים להישאר במחלקה בלילה?כי לעולם חסדו
נראה לי שבליס זה ממש חדר פרטי ואפשר לישון עם הבעלבתי 123
וזהו? רק שם? 😳😳כי לעולם חסדו
נראה לי שכל השאר תלוי בשותפה בעיקר.בתי 123
לא יש עוד בתי חולים למשל באסותא אשדודעדיין טרייהאחרונה
באפס הפרדה ממליצים לבעל להישאר (אני העדפתי שילך לילדה הגדולה).
יש עוד בתי חולים שמאפשרים את זה. יש קבוצה בפייסבוק של אפס הפרדה שם יש מאגר מידע מפורט על כל בית חולים והתנאים שלו.
יהיה ממש לא הוגן אם בעל יישאר עם השותפה שליאורוש3
כשאני מתכוונת לשלם למלווה אישה בשביל זה בשביל לא להפריע
זה בהחלט מבאס, אבל קחי בחשבון שזה יכול לקרות..להתחיל מהתחלה
אם זה יפריע לך תגידי . וכנל לכולםמיואשת******
מה זה? אתן תסכוליה בשקט אם הבעל ישאר וזה יפריע לכן? למה? אתן מתכוונות להיות חברות של האשה שילדה אתכן בחדר? אומרים סליחה , אסור לבעל להישאר בלילה וזה מפריע לי. ואם היא לא מתחשבת פונים לשומר ואומרים יש לי גבר בחדר סה נגד הנהלים תוציא אותו
אחרי לידה צריך לנוח ושמי שמתנהגת נגד הנהלים שהיא תרגיש לא נעים - לא אתן

ואני אומרת את זה בתור קיסרית שממש מתמוטטת בלי בעלה ועדיין לא היה עולה על דעתי לעשות את זה על חשבון מישהי אחרת
אסרטיביות זה לא הצד החזק שליאורוש3
בעיקר לא מול יולדת מסכנה. אבל אני באמת משקיעה כסף אנרגיה לליווי בתשלום ומתארגנת מראש. אז זה יהיה כזה לא הוגן
אם היא מאמללת אותך את יותר מסכנהמיואשת******
ותלכי לבכות לשומר או לאחות אם לא נעים לך. או שבעלך יתפוס שיחה עם הבעל השני לפני שהוא הולך ויבהיר שזה לא לענין.
ושאלה- אולי תחכי לפני שאת סוגרת ותראי אם יש לך בחדר מישהי שרוצה בעל ואז גם את יכולה לקחת את בעלך וזהו?

מצדיעה לך על הרצון להיות מלא אחרי קיסרי. ומאחלת לך מלא מלא מלא הצלחה. ו...
1. אני חושבת שתמיד אפשר לבקש לעבור מחלקה, אם לא מסתדר לך תבקשי לביות חלקי, קיסרי זה אשפוז של ארבע לילות אז שווה לעבור אם לא מסתדרים
2. אם את בעין כרם ומבקשת להשתחרר אחרי שלוש לילות הם לפעמים מצפרים אותך בעוד לילה המלונית (ברגיל נותנים לכל יולדת אחד, בגלל שעברתי מוקדם והם שמחו שמתפנה מקום אז הם נצנו לי עוד לילה. הייתי שתי לילות המלונית על חשבון בית החולים והיה מעולה במיוחד. ) רק שאם את לא מבקשת הם לא נותנים, צריך לבקש (תעבדי על האסרטיביות שלך עד הלידה )
אין כמוך 😍אורוש3
אבל אני משתחררת בע''ה ישר לליל הסדר... אז פחות מלונית וכו'..
יהיה בסדר בע''ה, העיקר בריאות וידיים מלאות. עבודה על אסרטיביות, כדאי
הי, גיליתי איך להוסיף סמיילים 😁
אבל אפשר להשתמש בזה עד גיל חודש! קחי את הזיכוי מהםמיואשת******
את מקבלת מהם דף כזה שאותו נותנים המלונית במקום תשלום
ואת יכולה ללכת גם אחרי ליל הסדר
וחוץ מזה במקום ארבע חילות בבית חולים תעשי לילה אחד המלונית זה ממש כיף
טוב לדעת, תודהאורוש3
לא ממש הבנתי מה ההבדל בין בעל למישהי שאת משלמת לה?תב
הוא איתי בתא ולא צריך להפריע לך⁦=-O⁩
איזה תא?ארזי
לא יודעת איפה ילדת אבל בלידות שלי הפריד וילון דק ביני לבין השותפה. בעלה ישב לידה עד שנרדמה והם התלחשו בקולי קולות והפריעו לי לישון. כל פעם שרציתי לקום לשירותים הייתי צריכה ללבוש חצאית וכיסוי ראש, ולא היתה לי שום תחושה של פרטיות. הייתי אחרי לידה מטבע הדברים וזה הפריע לי מאד מאד. אין לי ספק שבפעם הבאה לא אתן לזה לקרות. ברור שהיה לי נעים יותר אם היתה נשארת איתה אישה, וגם אז חובה לשמור על שקט מוחלט.
ההבדל בין גבר לאישה, מה יש לא להבין?יפית8

 

כי הכלל הבסיסי זה שאין בעל בלילהאורוש3
ואני לא רוצה להעמיד את השותפה במקום לא נעים שלא יהיה לה לב לסרב לי. ואני הולכת לביות מלא אחרי קיסרי (אולי התחרפנתי, בחירה שלי) וחייבת ליווי. אז אני אשלם ולא אגרום למישהי לחוויה לא טובה. אז מצפה לאותו יחס. שוב, כי זו נקודת המוצא של כללי המחלקות. אז כן, הלוואי שלכל יולדת יהיה חדר פרטי. בינתיים, נקשיב לכללים ולא ניצור מצב לא נעים. כי אם בעל יהיה שם לא יהיה לי נעים להעיף אותו ולא נעים שהוא שם. ברור שאנחנו מפונקןת ואין דבר כזה ביתר המחלקות. באמת קשה לי לדמיין את עצמי באשפוז רגיל בבית חולים. מי אמר שזה לא סיוט וסבל?? זה כן. אבל כל עוד יש כלל זה לא פייר להעמיד אישה כאובה בתור המכשפה שצריכה להסכים או לסרב לו.
לגמרי לגמרי לגמריארזי
חלקנו כל הזמן חיות ב״לא נעים״... וגם לחלק הזה מגיע פרטיות ושלווה אחרי לידה
זה פשוט לא נורמלי שלמי ששומרת על הכללים יהיה לא נעיםמיואשת******
במקום שמי שעוברת עליהם במודע (אוהו במודע, בכל חתיכת מסדרון תלוי שלט גדול, האחיות אומרות, השומר בא לסייר, לומר ״זה לידה ראשונה לא חשבתי לא ידעתי לא ראיתי, זה, סליחה , חוצפה ושקר.)
ילדתי בעין כרם השבועלהבת-כוח
א. מאוד חשוב גישה טבעית גם עם אפידורל. לדוגמא- ילדתי בכריעה ועל הצד והיא עודדה מאוד תנוחות שהם לא על הגב. זה היה משמעותי כי ילדתי בלי קרעים. היא שמרה על הפירנאום בטירוף בתנוחות שונות לעומת שערי צדק שבלידה השניה היא אמרה לי ללדת על הגב כדי שתוכל לשמור על הפירנאום.
ב. היא עזרה לי להיכנס לתנוחות שונות כדי לקדם לידה. וכל הזמן עודדה והרגיעה. למרות שילדתי עם אפידורל.
ג. היו דברים שלא רציתי, או רציתי במיוחד והם סופר היו קשובים. לדוגמא לא פיטוצין. כן השהיית חבל טבור.
ד. אפס הפרדה אין בהר הצופים ובעין כרם היה מדהים ובעלי נשאר בלילה.התנאי הוא שהאישה השניה מוכנהת אצלנו היתה מוכנה ואף אחד גם לא בא ווידא את זה או שלח הביתה..
היה לידה סיוט אבל החוויה מול הבית חולים היתה מדהימה.
תודה רבה!כי לעולם חסדו
מה זה בדיוק השהיית חבל טבור ולמה זה חשוב?
הדם בחבל טבור שייך לתינוקלהבת-כוח
יש בו הרבה תאי גזע שאנחנו רוצים שיגיעו חזרה לתינוק כדי לתקן פצעים שאולי נגרמו במהלך הלידה. השהייה של כרבע שעה או עד שהחבל מלבין היא מאוד חשובה. תקראי על זה.
איזה כיף שלמוע שהיה לך טוב! ומזל טוב!!פיג'מה
לגבי א', ב', ג', - גם בהר הצופים זה ככה... כולל המיילדת ששפכה לי בכמויות שמן שקדים במהלך הלידה, כשבכלל שכחתי לבקש ..
לגבי ד' - נכון. אין בהר הצופים אפס הפרדה, אבל לא הרגשתי שזה היה חסר לי ב'ה... רק את הבדיקות שאחרי הלידה עשו לא לידי, על השאר- עשו לידי וזה היה מעולה... הבדיקת שמיעה, רופא ילדים ןכו' - כולם הגיעו עד אלי לחדר... היה משקל לתינוק בחדר גם, וזה היה ממש נוח..
אני ילדתי בתל השומרציפציפ

הבעלים שם חופשי ישנים עם האישה במחלקה. ואפילו מביאים להם כורסאות נוחות ומיוחדות לשינה.

אז אולי זה טיפל'ה היה לי לא נעים שבעלה של שותפתי לחדר ישן שם אבל אני הרווחתי שבעלי ישן איתי גם... וזה היה לי מאוד מאוד משמעותי לעומת הלידות הקודמות שבהם ילדתי בשערי צדק וסילקו את הבעל משם כבר בתשע בערב...

אז זה נשמע שאין ממש הבדל בין הר הצופים לעין כרם 🤔כי לעולם חסדו
ועוד חודש תבוא לפה מישהי בדמעותמודדת כובעים

שהיה בעל שהיה עם אשתו כל הזמן ולא נתן לה פרטיות.

 

קצת התחשבות.

 

או שתיקחו חדר פרטי.

 

גם אם השותפה לא מתנגדת, זה לא אומר שהיא מסכימה, מאוד סביר שלא נעים לה!

 

 

*שאלתי* אם זה מותר כי אני לא יודעת מה הנהלים.כי לעולם חסדו
האמת שנראה לי ממש הזוי שאישה צריכה להישאר לבד עם התינוק רגע אחרי לידה.
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

היא לגמרי חצתה גבולנעמי28

אבל אני חושבת שהדגש וההסתכלות צריכה להיות-  לא על המעשה ההזוי שלה, ויותר על איך אתם מגיבים לכזאת התנהגות.


אין מצב שהייתי יושבת בשקט ונותנת לסבתא לעשות את זה.

היחסים בינך לבין הילדה שלך קודמים לכל קשר עם חמות או עם אמא.

אתם המבוגרים האחראים שלה.

הגב שלה.

אתם צריכים להיות הראשונים להיות שם כשפוגעים בה ובגבולות שלה.

ואם בעלך לא יכול לעשות את זה מול אמא שלו, תעשי את זה את.

לא צריך לריב עם החמות, בלי מילים, להיכנס עם הילדה יחד לחדר ולהרגיע אותה.

 

ולא מאוחר מדי.

גם אם לא הגבתם כמו שצריך, תדברו עם הילדה עכשיו, שסבתא לא התנהגה כמו שצריך, ותנצלו שלא עצרתם את סבתא, ושבפעם הבאה תהיו שם בשבילה.

 

לילדה בת שש מותר לעשות טנטרומים, זה אפילו חלק מהתפתחות התקנית שלה.

מותר לפעמים מתוך עייפות ובכי לא מווסת להפיל צלחת (אני מניחה שהיא בעצמה נבהלה מהתנהגות של עצמה)

מצד שני אדם מבוגר כבר צריך לדעת לשלוט ולטפל בטנטרום שלו, בטח אם הוא כולל התנהגות אלימה כלפי אחרים.

 

ומצידכם, אם אתם נעזרים בסבתא הרבה, הגיוני שהיא מרשה לעצמה לקחת חלק מהחינוך. תשקלו להוריד מינון ולבוא לביקורים יותר קצרים.

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.אחרונה

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1אחרונה

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוניאחרונה
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמתאחרונה

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול

אולי יעניין אותך