מה למעשה ההבדלים בין עין כרם להר הצופים?כי לעולם חסדו
שמעתי שבעין כרם יש יותר גישה טבעית מאשר בהר הצופים.
אם אני מתכננת ללדת עם אפידורל זה רלוונטי עבורי בכלל אם יש במקום גישה טבעית או לא?

ומה לגבי אפשרות שבעלי יישאר איתי בלילה? זה נכון שזה אסור בכל בתי החולים בירושלים?
חשוב לי אפס הפרדה ומפחדת מאוד מקרעים וחתכים מיותרים (מאמינה שיש רבות כמוני )

מה אתן אומרות?
לידה ראשונה? לגבי אפס הפרדהפשיטא
רק מתייחסת לגבי האפס הפרדה- אם את הולכת על זה, תלכי למקום שבטוח בעלך יוכל להישאר איתך.
איתי בעלי לא היה יכול להישאר ובדיעבד יצא לטובה שלא הלכתי על אפס הפרדה
היה לי קשה מאוד לתפקד עם התפרים, ולא הייתי מסוגלת לטפל בה לבד.
והייתי בשוק מהלידה, ההחלמה, ופתאום להיות אמא, אז עד שקצת התאוששתי והתרגלתי היה לי טוב שלא הייתי באפס הפרדה, וכשהייתי לבד בלי בעלי יכולתי פשוט לנוח.

לא ילדתי בעין כרם או הר הצופים, אבל גם אם את מתכננת ללדת עם אפידורל, גישה טבעית זה תמיד יתרון. כמה שפחות התערבותיים...
ילדתיבשורות משמחות
בעין כרם, ועשיתי את הקורס בהר הצופים על פניו לא נראה שיש הבדל משמעותי באפשרות של לידה טבעית. הם פתוחים ללידה איך שאת מבקשת, לא ממהרים לעשות חיתוך, ואפידורל ממש לא ממהרים ומכריחים לתת הם באמת יותר ברעיון ללידה טבעית ממש אפילו בתנוחת לידה שלא על הגב.
לגבי האפשרות ללינה לבעל, בחרתי בביות מלא ולא הייתה בעיה לבעלי לישון במחלקה אני יודעת שיש פה שיחלקו עלי אם זה בסדר או לא. בכל אופן לי היה חשוב שישאר איתי לפחות בלילה הראשון! והם מאוד גמישים לעומת שתי המחלקות האחרות בנושא הזה.
הסכימו שהוא יישן במחלקה או שזה היה יוזמה שלכם? כי לעולם חסדו
ומה זה ביות מלא?
הסכימו שהוא ישארבשורות משמחות
בלאו הכי היה שבת, ונוסף לכך יש בביח חדרי לינה שמאפשרים למלווים ללון בביח. אין הגבלה עבורו לגבי שעות ביקור.
אני גם הייתי חלשה קצת אחרי הלידה ולכן האחיות מיוזמתן הציעו שיישאר איתי.

ביות מלא זה אומר שהתינוק איתך מרגע הלידה ועד לשיחרור, אין תינוקיה במחלקה בכלל.
אפס הפרדה זה בעצם בדיקות לתינוק וכד' נעשים רק בליווי שלך או של בעלך.

יש בחדר כל מה שצריך לטיפול בתינוק.
בעין כרם האחיות גם מלוות הנקה.
זה לא ברורבשורות משמחות
כי התעלפתי
לא כל אחת חלשה אחרי לידה באותה רמהיפית8

אני הרגשתי הבדל ענק בין לידות

במיוחד בין לידה ראשונה ללידות הבאות

בלידה האחרונה הרגשתי כל כך טוב אחרי הלידה ששקלתי לחתום על שחרור מוקדם, בסוף ויתרתי בשביל לאפשר לבעלי ול"גדולים" לארגן קצת את הבית לקראתי

אבל בלידות הראשונות לא הייתי ככה בכלל

 

ויש נשים שמאבדות דם בלידה בצורה רצינית והברזל שלהן הרבה יותר נמוך - הן הרבה יותר חלשות

יש פתרון של תינוקיה. להשאיר האת הבעל ללילה זה אך ורקארזי
אם זה מתאים לשותפה.
במקרה שמשאירים את התינוק בתינוקיה, אז הבעל כן יכולכי לעולם חסדו
להישאר עם אשתו?
לא הבנתי את ההבדל
לא, אבל זה פותר את הקושי שלך לטפל בתינוק..באר מרים
מטפלים בתינוק בתינוקיה ואת נחה בחדר...
נראה לי שהיא התכוונהפשיטא
שאם האישה חלשה במיוחד אחרי לידה ולא יכולה לטפל לבד בתינוק- היא יכולה לשים אותו בתינוקיה
לא הבנתי למה הגבת לייפית8

אני רק באתי להדגיש שלא כל יולדת חלשה באותה מידה

 

אני האחרונה שתשאיר את בעלי בחדר מתוך חוסר התחשבות בשותפה לחדר

 

וזה אגב לא רק הבעל, זה גם לצאת לדבר בטלפון בחוץ כשאני רואה שהשותפה נחה. זה לארח את המבקרים שלי באזור ביקורים ולא בחדר אם השותפה נחה.

וכמובן בעל בלילה שאצלי זה לא רלוונטי כי יש ילדים בבית ב"ה.

 

אבל אני יכולה להבין יולדות שהן במצב הרבה יותר תשוש וחלש ממני שלא מצליחות לחשוב על כל הפרטים, קשה לי לכעוס עליהן. ואם משהו ממש מפריע לי אין לי בעיה לבקש יפה שתתחשב.

את ממש צודקת. וזה באמת מה שאני עושהמיואשת******
הייתי בביות מלא בעין כרםלהתחיל מהתחלה
וביום חול לא הסכימו שהבעלים יישארו, בשבת העלימו עין...
ככה שזה תלוי כנראה
גםבשורות משמחות
במהלך השבוע היה ערב שבעלי נשאר לישון, אז ממש תלוי
מביאה את הצד השני..באר מרים
בתור מי שכמה פעמים הייתי בעין כרם בביות מלא..
נכון שלפעמיפ הם מאפשרים לבעל להישאר ולפעילויות לא..
לי אישית ממש לא רלוונטי כי בעלי נשאר עם כל החבורה בבית..

כשהם מעלימים עין ומאפשרים לבעל להישאר - בשביל היולדת עצמה זה ממש כיף ועוזר, אבל לי בתור השותפה לחדר זה פשוט סיוט!!!
כל קימה לשירותים אני צריכה כיסוי ראש מלא חזיה וחולצה סגורה לגמרי וחצאית, וזה אחרי לידה כשקמים כמעט כל שעתיים..
כל הלילה לחשושים וקולות של גבר זר..
לא נעים לי אם שומעים משהו בשירותים, משתדלת שלא ישמעו כשאני מנסה להניק ובאוםן כללי נאלצת להרגיש גלגל שלישי בחדר..
ממש עושה לי רע..

אז ממש בבקשה כל מי שחולמת על זה, תוודאו במליון אחוז שזה גם מתאים למי שאיתכם בחדר..
מחזקת! ממש חשוב לודא שזה מתאים לשותפה.. אבל שאלהבתי 123

בקשר לשירותים ולהנקה נגיד.. מה ההבדל ביום ובלילה במילא הבעל יכול להיות שם כל היום

ובקשר לצניעות אצלנו הוילונות היו סגורים תמיד אחרת זה באמת לא נעים ואמרתי לשותפה שבשוםם אופן הבעלים לא יכולים להכנס לשירותים שלנו (מסתבר שזה לא מובן מאליו אצל כולן)

ביום אני לא מנסה לישון וללבוש פיזמה וכו..באר מרים
ויש הרבה יותר תנועה של אנשים אז פחות שומעים כל רעש..
אני נשארת כל היום על כיסוי ראש ולשוב מחא, אבל בלילה מצפה לשחרר קצת...
וכן, לפעמים גם ביום זה מעצבן, אבל אני מבינה שאנחנו שתיים בחדר וכאן המקום שלי להתחשב.. מצפה שבלילה זה יהיה אחרת..
והבעיה בשירותים זה הדרך אליהם כשאת יוצאת מהווילון שלך.. וגם הרעש ששומעים.
ובאופן כללי אני רגישה לקולות אז הלחשושים בלילה ועוד של גבר הורגים אותי..
מסכימה ממש. חייבים לוודא שזה מתאים לשותפהארזי
לי לחלוטין לא התאים והיה לי סיוט מזה, והי את אחרי לידה וחלשה אבל נחשי מה. גם אני
^^^^ תגובה חשובהמחשבות....
^^ מדוייקככה.


אתן צודקותלהתחיל מהתחלה
אבל קחו בחשבון שבנות שאין להן ילדים בבית, לא חושבות על זה וברור להן שהבעל יהיה איתן...
דבר נוסף שגרם לי אישית לא להבין מה הבעיה, שבלידה הראשונה שלי (סיפור עצוב) אושפזתי בנשים ובעלי היה איתי (אף אחד לא אמר לנו כלום והיה לי ברור שזה הכי הגיוני בעולם ולא שאלתי את השותפה...) וגם הייתי אחרי לידה, אז אני לא מבינה את ההבדל..
וגם לפני הלידה השנייה אושפזתי בנשים והוא היה איתי, לא סתם, הייתה מיטה למלווים.
ובסוף, אחרי הלידה עצמה השותפה גם הייתה עם בעלה ככה שלא ראיתי צורך לשאול.
אבל מודה שזה פחות מפריע לי כנראה, הווילון סגור כל הזמן וזהו..
זה ממש לא קשור לילדים בבית. זה התחשבות מול עוד אשה בחדרמיואשת******
כמו שבבית שלך לא היית שמה עוד אשה אתכם החדר בלילה עם וילון. סליחה..., רגישות בסיסית לאשה נוספת יולדת מניקה מדממת עם גבר בחדר
גם במחלקת נשים זה ממש נגד הנהלם אגב
אם השותפה גם היתה הכל טוב ויצא לך מעולה. אבל זה לא קשור לזה שזה אמור להיות בסיסי לבדוק איתה
אפשר לדון לכף זכות ונראה לי שזה מה שהיא ניסתה לאמריפית8

שבלידה ראשונה זה פשוט לא עובר לאישה בראש

גם הרבה יותר קשה לה מצד אחד וגם אין לבעלה סיבה ללכת לשום מקום כי אין ילדים בבית שהוא צריך לשמור עליהם אז היא פשוט לא חושבת על זה

 

אני חושבת בתור שותפה לחדר שאם לא שאלו אותי וזה מפריע לי אפשר להיות קצת אסרטיביים ולבקש את ההתחשבות, זה בסיסי ולגיטימי

אם יש מיטה אחרת פנויה במחלקה אפשר לבקש שיעבירו

 

אגב, במחלקת נשים אני לא יודעת על איזה נהלים את מדברת אבל אני הייתי פעם מאושפזת בנשים והאחות במחלקה אמרה לנו שיש כורסא/סוג של מיטה נוספת בתוך הוילון שמיועדת לבעל. אז אולי זה משתנה ממקום למקום

בהחלט צריך להיות אסרטיבייםמיואשת******
ואולי גם צריך להוסיף את זה בקורסי הכנה ללידה אם זה כל כך לא ברור.
דנה לכף זכות אבל באמת לא מבינה מה קשורים פה ילדים... אשה דתיה, אמורה להבין שלא נעים לאשה אחרת שמדממות כמוה ומנסה להניק כמוה, לישון בחדר אחר עם גבר
ותכלס גם אשה דתיה לא אחרי לידה לא נעים לישון בחדר עם גבר , זה משהו שלא צריך להיות קשור ללידה ראשונה או בכלל לדעתי.
^^^להתחיל מהתחלה
בדיוק מה שהתכוונתי. ונתתי את הדוגמה למחלקת נשים שסידרו מיטה למלווה ולא אמרו כלום על מין המלווה, ככה שזה לא נשמע לי נגד הנהלים...
ורק רציתי שתלמדו זכות על זה שלא כולן חושבות ככה, ולא חשבו שיש צורך לבקש.
למרות שבעז"ה בילד הבא לא נראה לי כזה קריטי להכריח את בעלי להישאר איתי...
ובביות הרבה יותר קריטי איך התינוק/ת של השותפה ולא איך בעלה, ואם נפלת על תינוק צווחן אכלת אותה ואין מה לעשות, לא יעזור לבקש
מה לעשות שאני לא מבינה את זה מיואשת******
לא מבינה איך אשה דתיה לא חושבת על התחשבות כזאת. לא מבינה....
מנסה לדון לכף זכות בכל כוחי. באמת, אבל לישון בלילה כשיש גבר בחדר זה כזה דבר בסיסי לאשה דתיה שאני לא מצליחה לקלוט איך אפילו זה לא עולה למישהי במחשבה . מה לעשות...
אולי כי זה כל כך מקובל ברוב המחלקות בבי"חהצללפוני

כשנשארתי לילה עם סבא שלי בבי"ח זה היה הכי מובן מאליו ומתבקש, והיה ברור שאף אחד לא רואה בזה דבר חריג. אז במחלקת יולדות מקובל אחרת (לפחות בחלק מבתי החולים), אבל זה לא דבר שנשים יידעו מלכתחילה בהכרח.

ובכל זאת יש הבדל..באר מרים
יולדת מדממת וצריכה כל הזמן ללכת לשירותים, מה שבמחלקות אחרות פחות קורה,יש בחדר תינוק שבוכה וצריך לטפל בו, וזה יוצר שיח ודיבורים בין בני הזוג מסביב לטיפול בתינוק
ומוסיפה משהו שלא הזכירו: במיוחד בלידה הראשונה הזוג המאושר מרגיש בעננים ועסוק בשחנשים ופטפוטים ורומנטיקה כל הלילה ושוכח שהיולדת השניה רוצה לישון..
זוג צעיר חוזרים אחכ להורים או לבית הפרטי או למלונית והחגיגה נמשכת, אבל לי יש סהכ את שני הלילות בבית החולים לנסות לנוח לפני שאני נוחתת לשגרה העמוסה של הבית והילדים...

וגם את זה מוסיפה, לא חלילה מקנאה..
ממש שונאת לשמוע כל הלילה דברי אהבה ורומנטיקה של זוג אחר , במיוחד כשבלידות האחרונות בעלי כמעט לא מספיק לדבר איתי בכלל אפילו במשך היום מרוב העומס שהוא מתמודד איתו..
גם מרגיש חטטני ופולשני, וגם קצת צובט בלב, כי בתכלס אני ממש לבד ביומיים של האשפוז. בעלי מספיק פעם אחת לקפוץ עם הילדים ומשתדל מאוד לקפוץ פעם נוספת לפחות לכמה דקות וההורים לפעמים מצליחים להגיע, אבל בצורה ברורה ומובנת כולם עסוקים בלעזור עם הילדים ולהכין הכל ליציאה הביתה..
אז עוד יותר לא נעים לשמוע את כל הרומנטיקה הנוזלת והנשפכת של הזוג שלידי.. אישית גם אם בעלי היה איי לא הייתי נותנת לו לדבר אלי ככה כשיש עוד מישהו שומע, אנחנו מעדיפים לשמור את מה שאישי בינינו לפורום זוגי בלבד.. אבל יצא לי כמה פעמים להבין שכנראה שלזוגות אחרים זה פחות מפריע, אבל ממש לא עושה לי טוב. סליחה..
אויש. מבינה... אבל על הנקודה הראשונה אני בכ"ז חולקתהצללפוני

יצא לי לדגום כמה וכמה מחלקות בבתי חולים, בהקשרים שונים. בהחלט בהחלט יש בעיה קשה של שמירה על פרטיות ועניינים אינטימיים שהצנעה יפה להם וקשה להצניע אותם בסיטואציה של אשפוז. כקרובת משפחה של מאושפז אני כמובן משתדלת לנהוג בשיא הרגישות ולצאת ברגעים לא נוחים וכו' וכו', אבל לא הכול פתיר (יש לי למשל זיכרון מבאס שהייתי עם הבן שלי בחדר התאוששות אחרי ניתוח כפתורים, ומתאוששת אחרת, מבוגרת, בכתה לאחות שהיא צריכה לשירותים ושתיתן לה לקום, והאחות התעקשה שאפשר רק בסיר... זה הרגיש ממש לא במקום להיות שם ולשמוע את השיחה הזאת, אבל לא יכולתי לעזוב את הקטן שלי וללכת). זו לא בעיה שייחודית למחלקת יולדות.

נכון לגמריסדר נשים
כשהבן שלי היה מאושפז נאלצתי לישון באותו חדר עם אבא של ילדה מאושפזת (אדם די גברתן ומאיים) ולהיות שם או למצוא לי מקום אחר בפעמיים ביום שעשו לה אמבטיות ארוכות והיא צרחה מכאבים (היו לה כויות) כשביקשתי לעבור חדר לא הסכימו עד שיום אחד האחות ראתה שהנקתי במסדרון (העדפתי מאשר בחדר איתו..) ואח"כ ניגשה אלי והציעה לעבור חדר, כנראה פתאום הבינה עד כמה זה נורא בשבילי
אצלי הוא ישן איתי 2 לילות...תב
על כורסא בבביות מלא
ולא אמרו שום דבר? אין נוהל כללי?כי לעולם חסדו
אם השותפה לחדר מסכימה אז אין בעיה..תב
וגם איתה הבעל ישן 2 לילות...
זה היה בעין כרם
בעין כרם 2 בחדר לעומת 3 בהר הצופיםמיואשת******
והאוכל ממש טעים בעין כרם!
😁
אין לי מושג לגבי אפס הפרדה וכנראה גם לעולם לא יהיה לי. אפילו בביות חלקי עם בעל צמוד כל שעות היום כמעט מתתי
בביות מלא בהר הצופים זה 2 בחדרפיג'מה
אני הייתי לפני כשנה והיה לי ממש חוויה טובה! (לידה ראשונה, טבעית ב''ה, ביות מלא)
והסכימו שהבעל יישאר בלילה?כי לעולם חסדו
לאפיג'מה
ואני רוצה להוסיף נקודה חשובה- לא תמיד מה שנכון זה שהבעל ישאר בלילה... אני ילדתי לפנות בוקר, ככה שלא ישנו כל הלילה + בעלי היה צריך לאסוף את הקניות לתינוקת, והוא פשוט היה גמור בטירוף... אני הייתי עדיין מלאת אדרנלין ומרץ בלילה, והוא היה שפוך, ברמה שחשתי שהוא ינהג הביתה... לא חושבת שהוא היה אפקטיבי אם היה נשאר איתי בלילה, שלא נדבר על הלילה האומלל שהוא היה עובר שם מבחינת נוחות וכו'...
הייתי מוכנה יחסית ללילה הראשון, וחמותי הביאה לי מלא שטויות ושוקולדים שממש עזרו לי לשמור על עירנות, והתינוקת ינקה טוב והתנהגה מהמם... וכשלא - בלילה השני, כשהיא בכתה בלי הפסקה איזה שעה, האחות באה אלי וניסתה לעזור לי להרגיע אותה (בכל זאת, אמצע הלילה וכל הנשים רוצות לישון...) עד שהיא נרדמה... אז זה לא שאת לגמרי לבד... והאחיות שם מקסימות ממש!
עונה לגבי הר הצופיםבתי 123

הם ממש זורמים עם לידה טבעית והחדרי לידה החדשים ממש מותאמים לזה חדרים גדולים מוניטור אלחוטי וכו'

מצד שני אם את רוצה אפידורל זה גם בסדר גמור והשאלה שלך במקום בכל מקרה כי חוץ מהאפידורל יש עוד התערבויות שבמקומות מסויימים יותר או פחות ממהרים איתם

בקשר לחתכים דברי עם המילדת תגידי לה לעשית הרבה עיסויים ושימנת שם הרבה (גם אם זה לא נכון) וזה מאוד חשוב לך.. בסופו של דבר העיסויים של המיילדת הם הכי חשובים אבל זה מאוד תלוי בסוג עור בגודל העובר .. אז הרבה תפילות..

 

בקשר ביות מלא כשאני הייתי שם העלימו עיין  ובלילה השני התעקשתי ונתנו לו להשאר איתי.. כמבן כמובן רק אם השותפה מסכימה לזה.. במקרה שלנו גם בעלה נשאר איתה

אבל אל תבני על זה כי בעקרון זה אסור

בכל בתי החולים לא מאפשרים לגברים להישאר במחלקה בלילה?כי לעולם חסדו
נראה לי שבליס זה ממש חדר פרטי ואפשר לישון עם הבעלבתי 123
וזהו? רק שם? 😳😳כי לעולם חסדו
נראה לי שכל השאר תלוי בשותפה בעיקר.בתי 123
לא יש עוד בתי חולים למשל באסותא אשדודעדיין טרייהאחרונה
באפס הפרדה ממליצים לבעל להישאר (אני העדפתי שילך לילדה הגדולה).
יש עוד בתי חולים שמאפשרים את זה. יש קבוצה בפייסבוק של אפס הפרדה שם יש מאגר מידע מפורט על כל בית חולים והתנאים שלו.
יהיה ממש לא הוגן אם בעל יישאר עם השותפה שליאורוש3
כשאני מתכוונת לשלם למלווה אישה בשביל זה בשביל לא להפריע
זה בהחלט מבאס, אבל קחי בחשבון שזה יכול לקרות..להתחיל מהתחלה
אם זה יפריע לך תגידי . וכנל לכולםמיואשת******
מה זה? אתן תסכוליה בשקט אם הבעל ישאר וזה יפריע לכן? למה? אתן מתכוונות להיות חברות של האשה שילדה אתכן בחדר? אומרים סליחה , אסור לבעל להישאר בלילה וזה מפריע לי. ואם היא לא מתחשבת פונים לשומר ואומרים יש לי גבר בחדר סה נגד הנהלים תוציא אותו
אחרי לידה צריך לנוח ושמי שמתנהגת נגד הנהלים שהיא תרגיש לא נעים - לא אתן

ואני אומרת את זה בתור קיסרית שממש מתמוטטת בלי בעלה ועדיין לא היה עולה על דעתי לעשות את זה על חשבון מישהי אחרת
אסרטיביות זה לא הצד החזק שליאורוש3
בעיקר לא מול יולדת מסכנה. אבל אני באמת משקיעה כסף אנרגיה לליווי בתשלום ומתארגנת מראש. אז זה יהיה כזה לא הוגן
אם היא מאמללת אותך את יותר מסכנהמיואשת******
ותלכי לבכות לשומר או לאחות אם לא נעים לך. או שבעלך יתפוס שיחה עם הבעל השני לפני שהוא הולך ויבהיר שזה לא לענין.
ושאלה- אולי תחכי לפני שאת סוגרת ותראי אם יש לך בחדר מישהי שרוצה בעל ואז גם את יכולה לקחת את בעלך וזהו?

מצדיעה לך על הרצון להיות מלא אחרי קיסרי. ומאחלת לך מלא מלא מלא הצלחה. ו...
1. אני חושבת שתמיד אפשר לבקש לעבור מחלקה, אם לא מסתדר לך תבקשי לביות חלקי, קיסרי זה אשפוז של ארבע לילות אז שווה לעבור אם לא מסתדרים
2. אם את בעין כרם ומבקשת להשתחרר אחרי שלוש לילות הם לפעמים מצפרים אותך בעוד לילה המלונית (ברגיל נותנים לכל יולדת אחד, בגלל שעברתי מוקדם והם שמחו שמתפנה מקום אז הם נצנו לי עוד לילה. הייתי שתי לילות המלונית על חשבון בית החולים והיה מעולה במיוחד. ) רק שאם את לא מבקשת הם לא נותנים, צריך לבקש (תעבדי על האסרטיביות שלך עד הלידה )
אין כמוך 😍אורוש3
אבל אני משתחררת בע''ה ישר לליל הסדר... אז פחות מלונית וכו'..
יהיה בסדר בע''ה, העיקר בריאות וידיים מלאות. עבודה על אסרטיביות, כדאי
הי, גיליתי איך להוסיף סמיילים 😁
אבל אפשר להשתמש בזה עד גיל חודש! קחי את הזיכוי מהםמיואשת******
את מקבלת מהם דף כזה שאותו נותנים המלונית במקום תשלום
ואת יכולה ללכת גם אחרי ליל הסדר
וחוץ מזה במקום ארבע חילות בבית חולים תעשי לילה אחד המלונית זה ממש כיף
טוב לדעת, תודהאורוש3
לא ממש הבנתי מה ההבדל בין בעל למישהי שאת משלמת לה?תב
הוא איתי בתא ולא צריך להפריע לך⁦=-O⁩
איזה תא?ארזי
לא יודעת איפה ילדת אבל בלידות שלי הפריד וילון דק ביני לבין השותפה. בעלה ישב לידה עד שנרדמה והם התלחשו בקולי קולות והפריעו לי לישון. כל פעם שרציתי לקום לשירותים הייתי צריכה ללבוש חצאית וכיסוי ראש, ולא היתה לי שום תחושה של פרטיות. הייתי אחרי לידה מטבע הדברים וזה הפריע לי מאד מאד. אין לי ספק שבפעם הבאה לא אתן לזה לקרות. ברור שהיה לי נעים יותר אם היתה נשארת איתה אישה, וגם אז חובה לשמור על שקט מוחלט.
ההבדל בין גבר לאישה, מה יש לא להבין?יפית8

 

כי הכלל הבסיסי זה שאין בעל בלילהאורוש3
ואני לא רוצה להעמיד את השותפה במקום לא נעים שלא יהיה לה לב לסרב לי. ואני הולכת לביות מלא אחרי קיסרי (אולי התחרפנתי, בחירה שלי) וחייבת ליווי. אז אני אשלם ולא אגרום למישהי לחוויה לא טובה. אז מצפה לאותו יחס. שוב, כי זו נקודת המוצא של כללי המחלקות. אז כן, הלוואי שלכל יולדת יהיה חדר פרטי. בינתיים, נקשיב לכללים ולא ניצור מצב לא נעים. כי אם בעל יהיה שם לא יהיה לי נעים להעיף אותו ולא נעים שהוא שם. ברור שאנחנו מפונקןת ואין דבר כזה ביתר המחלקות. באמת קשה לי לדמיין את עצמי באשפוז רגיל בבית חולים. מי אמר שזה לא סיוט וסבל?? זה כן. אבל כל עוד יש כלל זה לא פייר להעמיד אישה כאובה בתור המכשפה שצריכה להסכים או לסרב לו.
לגמרי לגמרי לגמריארזי
חלקנו כל הזמן חיות ב״לא נעים״... וגם לחלק הזה מגיע פרטיות ושלווה אחרי לידה
זה פשוט לא נורמלי שלמי ששומרת על הכללים יהיה לא נעיםמיואשת******
במקום שמי שעוברת עליהם במודע (אוהו במודע, בכל חתיכת מסדרון תלוי שלט גדול, האחיות אומרות, השומר בא לסייר, לומר ״זה לידה ראשונה לא חשבתי לא ידעתי לא ראיתי, זה, סליחה , חוצפה ושקר.)
ילדתי בעין כרם השבועלהבת-כוח
א. מאוד חשוב גישה טבעית גם עם אפידורל. לדוגמא- ילדתי בכריעה ועל הצד והיא עודדה מאוד תנוחות שהם לא על הגב. זה היה משמעותי כי ילדתי בלי קרעים. היא שמרה על הפירנאום בטירוף בתנוחות שונות לעומת שערי צדק שבלידה השניה היא אמרה לי ללדת על הגב כדי שתוכל לשמור על הפירנאום.
ב. היא עזרה לי להיכנס לתנוחות שונות כדי לקדם לידה. וכל הזמן עודדה והרגיעה. למרות שילדתי עם אפידורל.
ג. היו דברים שלא רציתי, או רציתי במיוחד והם סופר היו קשובים. לדוגמא לא פיטוצין. כן השהיית חבל טבור.
ד. אפס הפרדה אין בהר הצופים ובעין כרם היה מדהים ובעלי נשאר בלילה.התנאי הוא שהאישה השניה מוכנהת אצלנו היתה מוכנה ואף אחד גם לא בא ווידא את זה או שלח הביתה..
היה לידה סיוט אבל החוויה מול הבית חולים היתה מדהימה.
תודה רבה!כי לעולם חסדו
מה זה בדיוק השהיית חבל טבור ולמה זה חשוב?
הדם בחבל טבור שייך לתינוקלהבת-כוח
יש בו הרבה תאי גזע שאנחנו רוצים שיגיעו חזרה לתינוק כדי לתקן פצעים שאולי נגרמו במהלך הלידה. השהייה של כרבע שעה או עד שהחבל מלבין היא מאוד חשובה. תקראי על זה.
איזה כיף שלמוע שהיה לך טוב! ומזל טוב!!פיג'מה
לגבי א', ב', ג', - גם בהר הצופים זה ככה... כולל המיילדת ששפכה לי בכמויות שמן שקדים במהלך הלידה, כשבכלל שכחתי לבקש ..
לגבי ד' - נכון. אין בהר הצופים אפס הפרדה, אבל לא הרגשתי שזה היה חסר לי ב'ה... רק את הבדיקות שאחרי הלידה עשו לא לידי, על השאר- עשו לידי וזה היה מעולה... הבדיקת שמיעה, רופא ילדים ןכו' - כולם הגיעו עד אלי לחדר... היה משקל לתינוק בחדר גם, וזה היה ממש נוח..
אני ילדתי בתל השומרציפציפ

הבעלים שם חופשי ישנים עם האישה במחלקה. ואפילו מביאים להם כורסאות נוחות ומיוחדות לשינה.

אז אולי זה טיפל'ה היה לי לא נעים שבעלה של שותפתי לחדר ישן שם אבל אני הרווחתי שבעלי ישן איתי גם... וזה היה לי מאוד מאוד משמעותי לעומת הלידות הקודמות שבהם ילדתי בשערי צדק וסילקו את הבעל משם כבר בתשע בערב...

אז זה נשמע שאין ממש הבדל בין הר הצופים לעין כרם 🤔כי לעולם חסדו
ועוד חודש תבוא לפה מישהי בדמעותמודדת כובעים

שהיה בעל שהיה עם אשתו כל הזמן ולא נתן לה פרטיות.

 

קצת התחשבות.

 

או שתיקחו חדר פרטי.

 

גם אם השותפה לא מתנגדת, זה לא אומר שהיא מסכימה, מאוד סביר שלא נעים לה!

 

 

*שאלתי* אם זה מותר כי אני לא יודעת מה הנהלים.כי לעולם חסדו
האמת שנראה לי ממש הזוי שאישה צריכה להישאר לבד עם התינוק רגע אחרי לידה.
זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*אחרונה

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכוראחרונה

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידהאחרונה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמוןאחרונה

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

אבל בא' צריך לתרגל הרבהמתיכון ועד מעון

גם קריאה, גם כתיבה

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואית

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אצלינו הלו"ז הוא כזה-שימושית

מגיעים ב16 הביתה, עד 16:30 מתאפסים

אני מביאה ירקות ומים

ואז משחקים

ב18:30 גומרים עם ארוחת ערב ואז יושבת על ש.ב. אבל אצלינו זה יוח"א ולא צהרון, אם היה צהרון היו עושים ש.ב. שם

אולי כדאי לך לדבר עם המורה של הצהרון שתעשה ש.ב. בכיתה?

ב20:00 נמצאים במיטה אחרי מקלחת

לעבוד על אנגלית את יכולה לעשות כחלק מהשעת צפיה (סרטונים ומשחקי מחשב של לימוד אנגלית)

ספורט אני עושה פעם בשבוע בערב ועוד 3 פעמים בשבוע בבוקר לפני העבודה. (לא אימון מלא, 15-20 דק' בבית)

חברים זה פעמיים בשבוע

אם הם בצהרוןמתיכון ועד מעוןאחרונה

אז לא עושים שם שיעורי בית?

בעיני לו"ז הגיוני מכיל מנוחה שחוזרים, נניח לראות קצת טלוויזיה נשמע הגיוני, או איך שחוזרים לשתות ביחד שתיה חמה עם פרי או נשנוש ולהקשיב לסיפורים אז שיעורים

(אצלנו לרוב בא' זה לא המון זמן)

ואם מספיקים חבר וכו'... עד 18 גג, ואז אנחנו לומדים קצת (לימודי קודש) למשך כמה דקות, מקלחות, ארוחות ערב והולכים לישון סביב 8, אחרי שנמרחים ומקשקשים עוד קצת