חייבת לקבל קצת פרופורציה 😭אנונימית 1994
עבר עריכה על ידי אנונימית 1994 בתאריך כ"ו באדר ב תשע"ט 10:23
אני ובעלי נשואים כמעט שנה, זוג צעיר אני בהריון ראשון שבוע 17.
כבר כמעט שנתיים(לפני החתונה המשפחה שלי רבה איתי והוציאו אותי מהבית) שאנחנו משכירים יחידת דיור מרתף (לא על פני שטח האדמה) במושב.. מההורים שלי 10 דק נסיעה מההורים שלו 20 דק נסיעה.
התחלתי עבודה חדשה לפני 6 חודשים שמתוכם כבר שבועים אחרונים בבית בשמירה... בגלל ברזל נמוך מתחילת ההריון, התעלפויות מגרנות ..
השכר דירה שאנחנו משלמים 3000 ש״ח על לגור במרתף זה המון, אין קליטה בנייד, אין גז, קושי בתחבורה ציבורית, בקושי נכנס אור שמש - אני מבלה פה ימים שלמים לבד וכל הדבר הזה רק מרמר אותי יותר ויותר. כמובן שבשביל לחסוך אנחנו מוותרים על המון מותרות אני לא עושה ציפורניים או החלקות, לא יוצאת לשופינג סתם לא קונים בגדים כל שעה עגולה, הולכים לקניות רק עם רשימה ושבאמת צריך קניות, קונים רק במזומן ....

דברנו עם ההורים שלנו שננסה לעבור לגור אצלהם רק בשביל לחסוך לדירה משלנו, גם בשביל לקבל עזרה אחרי הלידה, הצד שלי לא מוכן לשמוע על זה .. אמא שלי טוענת שהיא לא מתווכנת לשבת לצידי אחרי הלידה וללמד אותי הכל מהכל עם לא הייתי מוכנה אז לא הייתי צריכה לעשות צעד כזה. חידדה שזה לא התפקיד שלה לקנות את הדברים הראשונים לתינוק, עגלה עריסה חדר וכו אלא של חמתי.
הצד של בעלי מאוד רוצה לעזור ושיעבור לגור שם אבל זה לא מתאפשר .. מאוד קשה לי להיות שם, החוסר פרטיות, הצעקות שיש שם, חמי וחמתי מגדלים נכד שלהם שההורים גרושים ולא מכירים בו בן 4, מבחינה כלכלית עוזרים לי בקניות, בשרים שתייה ומה שאפשר .. חמי רוצה לעור בתשלום של 1000 שח כל חודש לשכר דירה אבל רק בתנאי שהצד שלי יעזור גם, זה ניראה לו לא הגיוני שרק צד אחד יתן מעצמו יותר והצד השני פחות.
הם גם לא מתכוונים לקנות את הדברים הראשונים ללידה וגם לא להכין את הביגוד הנדרש הם פשוט יאספו הכל מהנכד שהם מגדלים בן 4 ויעבירו אלי.. שלי בכלל יש נסיכה קטנה בבטן 😭

בגלל ההריון ולקראת הלידה הבנו שבדירה הזאת לא נוכל להמשיך לא פעם ולא פעמיים כל מי שהגיעה אלינו לבקר ברח כי הוא טוען שלהיות במרתף ככ נמוך גורם להרבה בעיות בריאותיות.. שיש קרינה וכו וכו. כל החורף אנחנו סובלים מהצפות וכמויות מים אדירות שנכנסות אלינו לדירה אנחנו מוצאים את עצמו גורפים כמויות מים החוצה באמצע הלילה, בעל הדירה לא הכי סימפטי ( שזה עוד סיבה לברוח מכאן) .. החברה הטובה שלי שהיא גם השכנה שלי בהריון מתקדם כבר לקראת לידה, ההורים שלה הכינו להם חדר ל 3 חודשים ראשונים שהיא בעלה והתינוק יגורו שם וכמובן בהמשך ישכירו דירה קרוב להורים שלה כדאי לקבל את כל העזרה שצריך והצד שלו יעזור בכלכלה ככה שאת כל המשכורת שלו הם יחסכו. כולי קנאה לא מבינה איך ההורים שלי מסוגלים להתעלם מהעבודה שאלד ואצטרך להתמודד עם הכל לבד.. אף אחד לא מקבל ספר הוראות של מה עושים אחרי הלידה! כל יום שאני לבד אני מתלבטת עם עצמי מה עושים ואיך מה יהיה איך אדאג שלא יהיה חסר כלום לתינוקת שלי ואיך נסתדר ... 😭😭😭
כמובן שבעלי עושה הכל כדי להוציא אותי מהמצב הזה ומעודד אןתי עובד בשתי עבודות .. אנחנו מחפשים דירות נורמליות לעבור אליהם- ברגע שזה קורה כולם מוציאים לנו את הרוח מהמפרשים אתם לא תצליחו לעמוד בזה, זה הרבה כסף, זה עוד הוצאות שבסה״כ הדירה שראינו באותה עלות כמו היחידה שלנו עכשיו 3000 שח רק שיש להוסיף שם ארנונה (500 שח) מים וחשמל עפ צריכה, וועד בית (100 ש״ח.. מתוסכלת מרגישה שזה אסון לגור פה עם תינוקת או בכלל כמשפחה גדולה שיש לך אחריות על חיים של אחרים, ובעיקר ממורמת על זה שאף אחד לא בא לקראתנו מנסה להבין ולעזור .. עצות של זוגות צעירים איך אפשר להסתדר למרות הכל? 😭😭😭😭
הי יקירה קודם כל חיבוקמצפה להריון בעה
דבר שני אני מציעה לך לחפש דירה קטנה אבל מוארת כי חוסר באור מאוד משפיע !!
חפשי אולי דירה לא במקום מרכזי כדי להוזיל בעלויות
ולגבי ציוד לתינוקת
ממש לא חייב חדר לתינוק ולדעתי אפילו מיותר בתור מעצבת פנים שעיצבה כמה חדרי תינוקות
זה פשוט מיותר בדרכ זה עומד ריק כמו מחסן לצעצועים ובגדים כי התינוק ישן ליד ההורים בלול
ועד שהוא כבר מוכן לעבור לחדר משל עצמו כבר לא צריך את המיטה כי זה כבר קטן ולגבי שידת החתלה בכיף אפשר להסתדר בהחלפות על המיטה שלך..
לדעתי צריך פשוט להבין שאין לך מה לצפות מאחרים אלא להסתדר בכוחות עצמך הרי את לא יכולה להכריח אנשים לעזור לך את תסתדרי!! גם אם בהתחלה יהיה קשה
מממ..מוריה
לגבי ההורים-
הם לא חייבים לתת כלום.
אתם ילדים גדולים.
הם רוצים לעזור/לקנות, סבבה.
לא רוצים, זכותם.

הבחירות שלכם צריכות להיות לא תלויות באף אחד. רק בעצמכם.
וואו, מבינה אותךשם שם
באמת לא קל להיות במצב כזה.
גם אני גרתי במרתף וזה באמת לא כיף להעביר שם ימים שלמים ועוד להיות בשמירה...
אני מבינה שהמצב הכלכלי לא מזהיר, אך נשמע שהוצאות על דירה לא הרבה יותר יקרות. אם אתם יכולים לעמוד בזה, לכו על זה.
אגב, המרתף שאני גרתי בו היה יחסית חדש ולא הרגשתי בו סכנה בריאותית למרות שפעם היתה הצפה. אם אצלכם יש עובש וסכנה בריאותית הייתי ממש משתדלת לעבור.
אם המצב שם לא כזה נורא, הייתי מנסה לחשוב איך אפשר לשפר את המצב הקיים ולהפוך את הבית למקום יותר נעים. לקשט, לבקש מבעל הבית לתקן ליקויים ודברים בכיוון הזה.
הייתי מנסה לחשוב גם על פעילויות שיעשו לך נחמד בזמן הזה. מה את אוהבת לעשות?



אני רק חיבוקמתנות גדולות
לא פשוט מה שאת מתארת
שמירה זה גם מצב דיכאוני בפני עצמו
לא קל..
אבל תנסי לצאת מהקטע של ההורים ותנסו לשבת לראות איך אתם מתארגנים
עוברים לדירה קטנה ומוארת, עושים קנייה יחד לנסיכה שתבוא, בכלום כסף אפשר לעשות הרבה..
בבחינת אם אין אני לי מי לי
בהצלחה רבה יקרה!!!!
כדאי שתתחילו לעמוד על הרגלייםאפונה
בלי ההורים.
אתם משפחה, עוד מעט יהיה לכם ילד. אם בעלך עובד בשתי עבודות למה אתם צריכים תמיכה כלכלית מההורים?
את מתארת מחירי שכירות גבוהים מאד, למה להשאר שם? אתם לא חייבים לגור ליד ההורים. הארץ גדולה, חפשו איזור זול יותר שיתאים ליכולות שלכם.
אמא שלך אולי לא כל כך נחמדה אבל היא צודקת לחלוטין. היא לא צריכה לתמוך בכם טכנית או כלכלית. גם ההורים של בעלך לא. יפה מצידם שהם מציעים לתת לכם מה שיש להם, הם באופן כללי נשמעים אנשים בעלי חסד. לבת שיש לך בבטן לא יקרה כלום אם היא תלבש בגדים בצבע כחול. תאמיני לי, זה בכלל לא יהיה לה אכפת.
מציעה שיפסיקו לנסות לחפש עזרה חיצונית, שבו שניכם תראו מה היכולות שלכם, מה הצרכים שלכם ואיך משלבים הכל ביחד.
בקשר להדרכה אחרי הלידה - כדאי שתהיה לך תמיכה, את יכולה לפנות לארגון "אם לאם" ולבקש שיגידו לך תומכת.
אם את בשמירה ויש לך הרבה זמן פנוי את יכולה להתחיל לקרוא וללמוד על טיפול בתינוקות כבר עכשיו.
לא מסכימה אבל אין לירסיס אמונה
כרגע אפשרות להאריך. אנסה אח"כ.
חיבת להגיב לךיפית8

אמא שלה לא רק לא נחמדה אלא מתנכרת ובאופן כללי חוטאת לתפקידה כאמא - לתת לבת שלה לפחות את התמיכה הרגשית והאהדה שהיא זקוקה לה.

ממש צרם לי לקרוא אותך אומרת שאמא שלה צודקת לחלוטין. 

נכון שכלכלית היא לא חייבת לתמוך בהם אבל כל השאר ממש התנהלות מבישה מצדה.

 

לגבי ללמוד להסתדר לבד, לגור במקום יותר זול וכו - מסכימה

מבין השורותאפונה
אני מבינה שהיחסים עם האמת לא פשוטים. היא כותבת שהמשפחה רבה איתה והוציאו אותה מהבית עוד לפני החתונה. אין לי מושג מה היה שם ומי אשם וזה גם לא רלוונטי. אני רק יודעת שצריך שניים לטנגו.
בכל מקרה במצב כזה אני לא חושבת שנכון לחפש לחזור לגור אצל ההורים ולבקש תמיכה ועזרה. בפעם הקודמת שהיא גרה שם בתור רווקה זה לא נגמר טוב, אני לא חושבת שלחזור לשם עם תינוק בעל והורמונים של אחרי לידה יהיה טוב יותר. זה פשוט לא הכיוון. ולכן כתבתי שאמא שלה צודקת.
כל מה שאמרת נכון חוץ ממילות הסיום.יפית8

את צודקת שזה לא הכיוון ושצריך שניים לטנגו אבל איך את יכולה לאמר שאמא שלה צודקת?! 

אנחנו לא יודעים מה היה שם ומה החלק של כל אחד מהם במה שקורה אבל לפחות ברמת העקרון מצופה מאמא להיות המבוגר האחראי.

 

 

לא אמרתי שאמא שלה צודקת במריבהאפונה
אולי כן ואולי לא, אני לא יודעת.
אבל היא צודקת בכך שהיא לא האדם שיכול לעזור לה אחרי הלידה.
לא יודעת אם את מכירה את התחושה הזאת מנסיוןיפית8

מאחלת לך שלעולם לא תדעי

לחטוף סטירות כאלה בפנים מאמא - זה לא דבר פשוט

היא לא האדם שיכול לעזור כי היא פשוט לא ואין מה לפרט יותר מדי 

צרם לי הבחירה במינוח "צודקת" בהקשר הזה 

 

בהחלט לא פשוטאפונה
לכן צריך לראות את המציאות נכוחה ולהפסיק לחזור שוב ושוב לקבל את הסטירה הזאת.
תסמונת הילד המוכה - הבהרה חשובה בפניםיפית8
עבר עריכה על ידי יפית8 בתאריך כ"ו באדר ב תשע"ט 14:04

בעקבות הערה שקבלתי באישי חשוב לי להדגיש

 

תסמונת הילד המוכה הכוונה שגם מי שיודע שלא טוב לו לחזור ולחפש יחס ממבוגר שעושה לו לא טוב - בכל זאת לא מפסיק לחפש את זה וחוזר שוב ושוב, מחפש את היחס שוב ושוב וחוטף את הכאפה שוב ושוב ולא מצליח להפסיק.

 

לפותחת - אני לא יודעת מה מצב מערכת היחסים שלך עם ההורים שלך, כמו שזה נשמע מהודעת הפתיחה זה נשמע לא משהו אבל אי אפשר לאבחן דברים כאלה בצורה כזאת.

אם את מרגישה שקשה לך להתמודד לבד עם היחס אני ממליצה לך לנסות עזרה מקצועית שיעזרו לך להבין בצורה נכונה את המציאות ולהתמודד איתה בצורה יותר טובה.

 

בקטע הכלכלי כבר ענו לך פה דברים נכונים וטובים, אין לי מה להוסיף בעניין הזה.

אממממממ..miki12

הם אומנם לא חייבים לעזור ..אבל עדיין אני חושבת שצריך להיות קצת אנושי.

ולגבי הבגדים ממש לא.

זו תינוקת ראשונה למה להתחיל עקום?

להלביש בת בבגדים כחולים???

ממש לא מסכימה. כמובן שזכותך לחשוב כך.

 

מסכימה ממש את המשפט להפסיק לחפש עזרה חיצונית מניסיון (אומנם לא עד כדי כך אבל יש לי לצערי ניסיון של הפניית גב)

וגם לגבי המגורים .לעזוב ..זה ממש יקר 3000 למרתף

בגדול מסכימה איתך ממשמיואשת******
לפותחת- מבינה מאד את הכאב וההחמצה ונהרסה להלביש הגדי בן לבת ואמא שלא תומכת
נורא
ועצוב
וקשה מאד
והחושך והמרתף
חיבוק!
ועדיין אחרי שתחשבי ותבכי
ותתגברי - אפונה צודקת
❤️
נשמע קשה, מאוד מאוד...מתואמת
קודם כול - בשבילך - אולי כדאי לך לא להסתכל על אחרים ולעשות השוואות... מה ששלהם שלהם ומה ששלך שלך, ואת מנסה להתמודד איתו הכי טוב שאפשר.
עכשיו: נראה לי שהדבר הכי קריטי הוא שתעברו דירה. לשלם על מרתף 3000 ש"ח?? כנראה אתם גרים במקום ממש יקר... אולי עדיף לעבור למקום יחסית בפריפריה ועם מחירים נורמלים יותר? אם אתם לא תלויים בעבודה מבחינת המיקום - אז זה עדיף לגמרי. וגם אם כן, שווה לשקול נסיעות במקום להישאר שם... (ולגבי הקרבה להורים - נשמע שזה גם ככה לא קריטי לכם, כי הם לא עוזרים לכם...)
לגבי התינוקת שתיוולד בע"ה: הדרכה בסיסית להורות ולגידול תינוקות מקבלים בבית החולים. אל תתביישו לשאול עוד ועוד. לבקש שילמדו אתכם לקלח ולחתל אותה וכו'. אם שניכם תעבדו בשיתוף פעולה ועם מוטיבציה - בע"ה תלמדו לטפל בה כמו שצריך.
ולגבי חפצים: כמו שאמרו פה - אפשר להסתפק בדברים ממש בסיסיים. בגדים, טיטולים ועגלה. לדעתי אלה הדברים היחידים שצריך באמת - וגם בהם לא צריך "מותגים", מספיק דברים פשוטים. וגם יד שנייה זו לא מילה גסה...
שיהיה בשעה טובה ובקלות עם כל ההתמודדויות!
מסכימה ומוסיפה - בהרבה טיפות חלב יש מפגשי הדרכה לאמהות טריותיפית8

זה גם מוסיף ידע ובטחון וגם מפגיש עם עוד נשים באותו מצב ויוצר סוג של קהילה ורשת תמיכה

חיבוק גדול♡כי לעולם חסדו
מאוד יכול להיות שהחושך בדירה גם משפיע על מצב הרוח שלך, במיוחד אם את כל היום בבית.
3,000 ש"ח זה לא מעט כסף למרתף....
לדעתי כדאי לכם לנסות לחפש דירה אחרת, אולי אפילו לא חובה שזה יהיה קרוב להורים.

הכי הכי הכי חשוב זה שתשמרי על עצמך!
תאכלי טוב, תשתי הרבה, תנוחי ותעשי מה שמשמח אותך.
את אחראית עכשיו על אוצר קטן, שמרי עליו טוב טוב
תנסי להעסיק את עצמך בפעילויות משמחות; אולי להכין ארוחת ערב משותפת לך ולבעלך שחוזר מהעבודה, לעצב את הבית, לשים מוזיקה וליהנות, להיפגש עם חברות וכו'.
עוד מעט הקיץ יבוא ויהיה יותר נעים גם בלב

המון המון כוח!
מוסיפה גם שלדעתי ממש כדאי להימנע מהשוואות.כי לעולם חסדו
זה לא מועיל ורק מבאס.
אתם שני בוגרים, נסו לעשות מה שאפשר בשביל הבת שלכם. זו ממש לא בושה לקנות יד שניה עגלה וכו' ויש גם במצב ממש טוב. לדעתי גם בגדים יד שניה ממי שאת מכירה זה ממש בסדר, אם הם במצב טוב.
תחשבי על מה שחשוב ותעשו סדר עדיפויות. תהיי יחד עם בעלך בהכל ולאט לאט תתקדמו בעז"ה.
השם איתכם!
להוזיל שכר דירה..ה' המלך
אתייחס רק לבעיה הכלכלית: 3000 ש"ח לדירה קטנה מרתף זה מחיר שמשלמים בעיר. למושב נראה לי יחסית יקר.
בכל אופן - גם אם היית בקשר מצוין עם ההורים בתור זוג צעיר לדעתי זה לא אופציה לגור אצל ההורים, זה מזמין המון בעיות וחיכוכים ק"ו שאתם לא בקשר טוב איתם.

כדאי לחשוב על מעבר לדירה קטנה ומוארת במקום זול. אולי יהיה יותר רחוק מההורים אבל שווה את זה. אפשר למצוא קראוון בישוב ולשלם 1200₪ בחודש לדוג'.

אני לא מכירה אותך ולא בטוח שיתאים לך קראוון ויישוב אבל הרעיון הוא שכן אפשר למצוא משהו יותר זול וגם מואר.
בהצלחות
וואו, בהחלט אפשר למצוא דירות טובות יותר ובפחות שכירותים...

באיזה אזור מחפשת?

נשמע לא הגיוני לשלם 3000 על מה שיש לך עכשיו

זה בהחלט קשה בלי עזרה. אבל עוד בבית חולים יש יועצים ויעזרו לך

 

יש דברים מהממים ביד שניהלמה לא123

עגלות,שידות וכו שבקושי השתמשו בהם

ביגוד אפשר באינטרנט,נקסט וכו

בהצלחה

יקרה, תאמיני יותר בכוחותייך.ארזי
נכון שבהרבה משפחות יש תמיכה מההורים אחרי לידה, ונכון שזאת תקופה לא קלה, אבל את תסתדרי ותלמדי ובע״ה תהיי אמא מדהימה. לתינוקת שלך יהיה את כל מה שהיא צריכה עלי אדמות- הורים שאוהבים אותה ומסורים לה. כל זה לא סותר את זה שאחרי לידה חשוב לקבל תמיכה וכדאי לחשוב ולראות מה האופציות שלך- יש כל מיני ארגונים שעוסקים בתמיכה אחרי לידה, לפעמים יש מענים בטיפות חלב ומתנסים וכו. נשמע שהיחסים במשפחת המוצא שלך לא טובים ולא מיטיבים איתך, אז הנה עכשיו את ״האמא״, יש לך הזדמנות לבנות את המשפחה הכי תומכת וחמה בעולם! את לא צריכה לחיות עם יחסים רעילים כאלה אחרי לידה, תאמיני לי- נשמע שעדיף ככה. ומהצד של בעלך- לא חייבים לגור איתם ולא חייבים לקבל מהם עזרה. נשמע שהם יכולים להיות יופי של סבא וסבתא- תשמחי בזה.
בכל הדברים הטכניים אפשר לטפל. אפשר למצוא יופי של רהיטים לתינוקות יד שניה ובגדים ורודים בלי סוף. אפשר למצוא דירה בשכירות זולה יותר (3000 ליחידה במרתף זה יקר!)
ובקשר לחברתך- כולנו מסתכלים על מה שיש לאחרים בנקודות החוסר שלנו וזה קשה. זו עבודה מתמדת להתנקות מההסתכלות הזאת וזו עבודה מאד משתלמת, יש שיגידו שזה המתכון לאושר (נניח חזל- איזה הוא עשיר וכו׳...) ורק בסוגריים- התמיכה שאת מתארת שהיא מקבלת היא לגמרי לא הסטנדרט, זה אפילו נשמע הזוי ותלותי מהצד. למה ההורים צריכים לממן אותם? ולגור אצלם שלושה חודשים? הזוי.
בקיצור את תהיי בסדר. ❤️
איזה תגובה יפה!מיואשת******


חיבוק גדולליהודיה ב"ה
משהו שנזכרתי בו כשכתבת שחמך מוכן לשלם 1000 שח בתנאי שהצד השני גם..
פעם קראתי סיפור של חיים ולדר על כלה אחת שהייתה לה בעיה כמו שלך והיא הייתה מביאה כסף ממנה ואומרת לבעלה קח זה ההורים שלי הביאו ואבא שלו היה שומע על זה ואומר אה אם הוא הביא גם אני הביא... מפה לשם הם קנו דירה וחסכו לילדים וכט... כשחמה היה מבוגר היא סיפרה לבעלה ולחמה והכל בא על מקומו בשלום....
אולי כדאי לעשות את זה בחכמה😅
יקרה!!ציפיה 4
קודם כל בשעה טובה בנחת ושמחה!
השכר דירה שלכם מאוד מאוד יקר לדירת מרתף...
יש אזורים אחרים בארץ שאפשר למצוא דירות עם אור ויותר זולות.
אז הצעד הראשון זה לחפש מקום אחר.
הצעד השני ואולי הוא בעצם הראשון זה להאמין בכם כזוג וההורים.
אתם עובדים קשה וכנראה תעבדו קשה כל החיים...
אבל כל עוד אתם ביחד ואתם מוכנים לעבור את המכשולים יחד אתם תצליחו.

מאמינה שככל שתאמיני בעצמך ובזוג שאתם יותר ויותר לא תצטרכי עזרה של משפחה ותתיחסי לכל עזרה כהפתעה יהיה לך יותר קל.

צר לי על המשפחה שלך שבחרה לוותר על ילדה שלהם על חתן שדואג לבת שלהם ועל נסיכה שעתידה להגיע לעולם.

תנסי למצוא את הכוחות שבך ותבני בית שמח יותר ובטוח יותר!!

רק שפע!
מבינה לליבך...סטלה100
ההורים שלי בחו"ל וחמתי אף פעם לא ראה לנכון לעזור לנו טכנית או כלכלית. סתם. לא חושבת שזה בא מרוע לב, פשוט לא הקטע שלה.
למדתי איך לטפל בתינוק מהאינטרנט ומספרים.
תאמיני לי שה' עוזר למי שיודע לסמוך עליו. הוא שלח לכם בדיוק מה שאתם צריכים! אפשר להתפלל ולהתקרב אליו ולקבל את הכל באהבה.
המצב שלכם לא הכי קל אך לא הכי קשה. יש תינוקת בריאה. זה העיקר!
את מתוסכלת אבל עוד כמה שנים תראי את הדברים אחרת.
דווקא ההורים של בעלך נראים סבבה ועושים חסד יום יום עם הילד ההוא. כל הכבוד להם. לא מובן מאליו.
מאיזה איזור את בארץ?

תודה לכולן על התגובות ❤️אנונימית 1994
מחשבה שלא עוזבת אותי מאתמול - לוותר על בשמירת הריון ולחזור לעבודה ... החשש הזה להישאר בבית יותר מידי זמן לבד כל יום (בעלי יוצא ב :7:00 וחוזר ב 19:00) מחרפנת אותי.. הקשר שלי עם ההורים והמשפחה לא הכי זוהר.. ככה שאני יכולה להעביר ימים שלמים רק עם שיחות טלפון מבעלי וכל שיחה שלי זה בכי עם דמעות על כמה קשה המצב של להיות לבד במרתף

יש מישהי שקבלה שמירת הריון והחליטה להמשיך לעבוד בגלל סיבות כאלה? 😔
לשמירת הריון יש סיבות רפואיות,ארזי
לא? איך אפשר ״לוותר״ על שמירת הריון?
בלת"קרק טוב!
מציעה לפנות לארגון כמו אגודת אפרת או אגודות נוספות שתומכות כלכלית בנשים אחרי לידה.
בנוסף לפנות גם לפעמונים ולקבל מהם הדרכה כלכלית, איך מסתדרים עם מה שיש.
סה"כ אם בעלך עובד, וגם את עבדת עד לא מזמן, אמור להיות איזשהוא כסף ליוםיום. ואפשר למצוא מציאות ממש ממש טובות ביד2, שאף אחד לא יחשוב שזה לא חדש. במיוחד עכשיו לפני פסח, זה זמן טוב לחפש.
חיבוקש. ז. ב.
נשמע שיש לך משפחה לא קלה
היי לך, נשמע בהחלט לא קל.שוקולד פרה.אחרונה
אני חושבת שלבקש מההורים לגור ביחידת דיור זה לא פשוט גם בגלל שזה לזמן בלתי מוגבל ואולי הם צריכים את השקט שלהם. אם הייתם מגדירים את פרק הזמן, נניח לחצי שנה, את מי די בטוחה שהיה להם יותר קל לקבל.
דבר שני היא מערכת היחסים הסוערת והשבירה ביניכם. נשמע שמשום מה הם לא מכילים אותך, ולא ברור למה.
במצב כזה של יחסים לא תקינים, לא כל כך רצוי להימצא בקרבה כזו, גם אם זה אומר לחסוך כסף.
*אגב, בהקשר הזה, יש גם הורים שדורשים שכר דירה עבור יחידת דיור שהם משכירים לילדים.. כן כן. ואז האי נעימות היא כפליים.

מה שכן, לגבי היחס של אמא שלך-
הוא נשמע קר ולא אמפתי.
משהו קצת לא רגיל, במיוחד בכל הנוגע לבת בהריון ראשון שעומדת לפני לידה ראשונה.
כן הייתי מצפה שתהיה כאן יותר רגישות ולא ישר הצבת גבולות באופן חד כל כך.
האם היא תמיד היתה כזאת?
לפעמים הורים חוששים גם כן מהלידה, ולו רק בגלל שהם יודעים שעכשיו יידרש מהם יותר. האם אמא שלך היא כזו?

ואגב, מה היחס שלה לשאר האחים? האם כולם קיבלו יחס כזה?
ילדתי החמודה את בת שלוש למה את שואלת שאלותחמדמדה

של מתבגרת??

אמא למה עשיתם שתי מיטות ולא מיטה אחת גדולה גדולה?

אמא עוד מעט יהיה לך תינוק בבטן ותיוולד?

אמא נכון תינוק אוכל מה'פה' שלך (מצביעה לי על החזה)

יפה שליייייייייי

ששששששש😂😂😂😂😂😂😂😂

לכי תשחקי במגנטים או משו

איזה יופי. שימשיך להיות לכם רק טוב ונעיםאמהלה

תודה ששיתפת.

איפוס סוף יוםאיכה

עושות או לא עושות?


ממש קשה לי עם בלאגן.


זה לא שהבית מסודר יותר מידי. אבל המרחב הכללי כן..


ואני כל הזמן עסוקה - עבודה, ניקיון בסיסי, כביסות, בישולים, זמן עם הילדה וכו'

מרגישה בלי אוויר ולא רוצה לוותר על האיפוס כי מסדר לי את הראש ומעצבן אותי ממש שיש בלאגן.

אפשר לסדר עמודה עמודהאנונימית07
או מדף שתיים לפי היכולת והזמן שיש לך...
חגורת בטיחות - חוכמת ההמונותדרקונית ירוקה
הבת שלי (5.5) כבר היתה קטנה מידי לכיסא בטיחות. קנינו לה בוסטר אבל גילינו שהחגורה יושבת לה על הצוואר. יש דרך לפתור את זה? דחינו את המעבר כמה שאפשר אבל החגורה בכיסא הבטיחות כבר היתה קטנה עליה
לנו יש משהו שקנינו לשלב בינייםחנוקה

אם החגורה יושבת לה על הצוואר אז סימן שהיא עדיין לא בשלב לבוסטר

זה נקרא בוסטר רצועותחנוקה

זה כאילו בוסטר אבל יש לו גם רצועות בגב.

יש עם איזופיקס ויש בלי.

קנינו בעגליס- מאד נהניתי מהשירות וגם המחירים היו הכי זולים

ויש להם דברים שאין במקומות אחרים

(הצליחו להכניס לנו 3 כסאות ברכב מיני..)

אני לא מוצאת לך לינק אבל ממליצה על החנות.

בוסטר גב.. שמתפרק אחרי זה לבוסטר רגיל..ואילו פינו
גם לבוסטר גב היא גדולה מידי?טארקו
בגלל המבנה שלו החגורה יושבת טוב יותר מרק מושב.
לא ניסינודרקונית ירוקה
שלנו בן 7, ועדין בבוסטר גבמקרמה
יש היום גם כיסאות מ0 עד 30 קילו
תודה לכולןדרקונית ירוקה
מבינה שאין מנוס מלקנות כיסא נוסף
לא לאוואלה באלה

בדיוק הייתי בקורס רענון נהיגה והמנחה הסביר שיש ספוגים כאלה שאפשר להלביש על החגורה.

ראיתי כמה חמודים כאלה בגרושים באליאקספרס


ולפי החוק מגיל 3 עד 8 צריך בוסטר ככה שהבת שלך לא הצעירה ביותר

ובכל מקרה הוא אמר לא להוריד את החגורה מתחת לבית שחי כי זה מסוכן


וואו מרגישה תלמידה חרוצה שאני ככה זוכרת😅

מענייןדרקונית ירוקה
יש לך קישור או תמונה לזה? ניסיתי לחפש ויצאו לי דברים מוזרים 😅
משהו כזהוואלה באלה
גם המשולש הזה שמושך את החגורה קצת למטה זה אופציה שהמנחה דיבר עליה
אוף, לא מצליחה לצרף תמונהוואלה באלה
בפניםDoughnut

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress: ₪9.55 | מכשיר הגבלה פשוט להתאמת חגורת בטיחות לילדים ברכב למושב אנטי צוואר אוניברסלי רצועת צוואר אביזרים לרכב

₪9.55 | מכשיר הגבלה פשוט להתאמת חגורת בטיחות לילדים ברכב למושב אנטי צוואר אוניברסלי רצועת צוואר אביזרים לרכב

ועודDoughnut

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress: ₪9.55 | מכשיר הגבלה פשוט להתאמת חגורת בטיחות לילדים ברכב למושב אנטי צוואר אוניברסלי רצועת צוואר אביזרים לרכב

₪9.55 | מכשיר הגבלה פשוט להתאמת חגורת בטיחות לילדים ברכב למושב אנטי צוואר אוניברסלי רצועת צוואר אביזרים לרכב

כמו שכתבו אפשר בוסטר רצועות יש כאלה שמספיקיםקופצת רגע
לגיל גדול. זה בעקרון הכי מומלץ מבחינת בטיחות אבל גם יקר ולא בטוח ישמש אותה עוד המון.


ומה שיותר כלכלי והגיוני בוסטר גב, זה הרבה יותר נוח לילד מסתם בוסטר אז זה שיקול, וכמובן זה גם יותר בטיחותי אז זה עדיף מבוסטר רגיל. 

בחלק מהרכבים והחגורות יש אפשרותניגון של הלב

להוריד את החגורה למטה, שתתחיל ממקום נמוך יותר. ניסיתם?

יש בשייןאנונימית07אחרונה
מן רצועה מרופדת כזו עם טיקטקים שסוגרים אותו על החגורה.. 
מניעת הריון התקןעדן לאב

הי בנות רציתי לדעת האם לעשות התקן זה כואב ? בבקשה רק מי שעשתה לענות...ואם יש לכן רופאה שעושה את זה ללא כאב אני אשמח לדעת מי זאת כדי שאני ילך אליה באזור אשקלון או אשדוד ככה

הייתי תקופה עם התקן נובה טי^כיסופים^

ממליצה בחום ממש!

בכנות, ההתקנה היתה לי כואבת ברמות! (אבל גם הייתי חודש אחרי לידה). מומלץ לקחת משככי כאבים לפני. וגם במהלך אותו יום הייתי די מושבתת

אבל לדעתי זה ממש שווה את זה אם את מתכננת מניעה של שנה+, נותן לך ראש שקט

וההוצאה לא כזה כואבת

לי ההתקנה כאבה.. עם התקן לא הורמונלי נכנסתיהתייעצות הריון
להריון, עם התקן הורמונלי בינתיים הכל עובד כמו שצריך ב"ה 
וואועדן לאב

מה ???? נכנסת להריון עם התקן ? דיי.. איזה הזוי

איך קראו להתקן ?

כי לי אסור התקן הורמונאלי בגלל בעית קרישיות שיש לי ...

אשמחעדן לאב
אשמח להמלצות למי שיש על רופאה שעושה התקן תוך ריחמי ללא כאב ... 
לי זה קצת כאבדיאן ד.

לא זוכרת משהו היסטרי

 

כאבי מחזור כאלו,

לקחתי משכך כאבים כשהגעתי הביתה

למחרת כבר נראלי שלא כאב בכלל.

כמו אחרי לידה ?עדן לאב
שיש את ההתקווצויות של הרחם ? 
שמתי 3 פעמיםביבוש

כשהייתי אצל רופא טוב לא כאב בכלל, אולי דקר שנייה

כשהייתי אצל רופאה "מומחית" כאב מאד! ואחיר 3 שבועות זז והוצאתי

וואו חחחח...עכשיו אני מבולבלת חחחח...עדן לאב
אני במאוחדת ...אולי את יכולה להגיד לי בפרטי מה השם של הרופאה שעשתה לך לא כואב ?  ..ועוד שאלונת ,עשית את אותו ההתקן בכל הפעמים ? 
לא, מה פתאוםדיאן ד.

אחרי לידה זה כאבים נוראיים

 

אחרי ההתקנה זה היה בקטנה,

הרגשה שיש משהו ברחם מציק

ותוך כמה ימי זה הסתדר.

הרגעת אותיעדן לאב
איזה התקן עשית ? אני מחפשת התקן לא הורמונאלי בגלל קרישיות יתר 
התקן לא הורמונלידיאן ד.

לא יודעת איזה סוג, אולי נובה טי....

 

קחי בחשבון שאני מניחה שזה משתנה מאישה לאישה ומרופאה לרופאה

 

אבל יש סיכוי טוב שזה יהיה לך ממש בקטנה.

לי כן כאב, אבל בעיניישלומית.
אלו כאבים לגמרי נסבלים, וסה"כ זה סיפור של איזה רבע שעה... אישית לא הייתי משקיעה כ"כ הרבה בלמנוע את הכאב, כי זה באמת קצר ולא מדי מזעזע (לפחות בשבילי) אם סף הכאב שלך לא מאוד נמוך, מאמינה שתעברי את זה בסבבה 
חלק מהפעמים כאבבתאל1
חלק לא. כנראה תלוי ברופאה
אחרי שכאב ליבתאל1

בפעם הראשונה אם אני לא טועה בפעם השניה לקחתי אקמול לפני כן כדי שלא יכאב לי...

בכל מקרה היתה פעם אחת שלא לקחתי וגם לא כאב. הרופאה היתה ממש עדינה

עונהAvigailh1

אני עשיתי לפני כשש שנים, ההכנסה לא הייתה כואבת. עשיתי באלעד ,לצערי לא זוכרת את שם הרופאה.

יכולה להזהיר ולהגיד שזה לא מתאים לכל אחת, לי זה גרם לדלקת חריפה מאוד באגן וברחם, לקח לי חצי שנה עד שהכל עבר והייתי צריכה להיכנס להריון נוסף כדי שהכל יתרפא. ברור שכל אחת מגיבה אחרת אבל זה משהו שיכול לקרות.

יש רופאה אחת ברחובות שמתקינה עם גז צחוקמרגול

שכחתי את שמה

בעיניי הזיה שלא משתמשים בחומרי הרדמה או משככי כאב

התקנתי פעם אחת, כאב פיגוזים אבל גם ההתקנה עצמה הייתה בעייתית אז זה בהכרח גרם לחלק מהכאב


בגדול צוואר הרחם זה איזור רגיש, ובהתקן עוברים דרכו וההתקן יושב בתוך הרחם עצמו…

הרופא שלי שם איזה ספריי מרדים. לא הרגשתי כלוםאמהלהאחרונה

ברמה שלא האמנתי לו כשהוא אמר לי שסיים.

זו הפעם השלישית שהתקנתי וזו הייתה חוויה ממש טובה.

הזוי שאני אומרת את זה כי הפעמיים הקודמות זכורות לי כדי נוראיות.

ממליצה עליו מאד אבל הוא מקבל בירושלים, בלאומית

ד"ר יהונתן שוסהיים (הבן)

אחרי חיסון רוטה, התינוק מתאמץ לעשות בטיטול. תקין?פלפלונת

חוששת מהתפשלות מעיים.

בנוסף, הצבע ירוק כחול.

מצטערת שנתתי לו בגיל 6 שבועות. עצוב לי לראות שסובל ממאמץ. וחוששת שזה גיל מוקדם מדי.

תתייעצי עם רופא ילדים/מוקד של הקופהאמהלה
קבעתי למחר, אבל חשבתי לשמוע מנסיונכן..פלפלונת
אם את חוששת אל תחכי למחר, תתקשרי להתייעץאמהלה

עם רופא בטלפון או עם אחות/רופא במוקד.

מנסיוני-

לפני כחודשיים חשדו שיש לבייבי שלי התפשלות מעי כי היתה לו צואה שחורה שנראה כמו זפת.

והוא צרח צרחות מחרידות, הסטריות ונוראיות במשך שעות ארוכות

ב"ה הילדון נרגע לאחר יממה, כל הבדיקות היו תקינות ושוחררנו.

הסבירו לי אז שצואה שחורה עלולה להצביע על דם בצואה, כי דם נהפך לשחור בצואה.

על צואה כחולה לא שמעתי, לכן המלצתי להתייעץ

מלחיץ. ב"ה שהכל בסדר.פלפלונת
בגדול יש תופעות לוואי של בלאגן בבטן אחרי החיסוןמוריה
הייתי מתייעצת עם רופא.
אין לי מושג לגבי המאמץ. את הצבע הייתי מצלמת ובהקדםיראת גאולה

מתייעצת בדחיפות.

צבע ירוק זה תקין לתינוק יונק, אבל מראה שהוא לא מקבל מספיק חלב אחורי - שומני.

צבע כחול נשמע לי מלחיץ.

הוא בוכה הרבהשמעונה
באינטרנט כתוב שבהתפשלות מעיים ,הצואה מעט אדמדמה... אז זה לא נראה הסיפור...אבל כן כדאי להתייעץ עם רופא 
הבן שלי מאוד סבל מהחיסון הזהפרח חדש

לא עשה בטיטול איזה שבוע

כשברגיל היה עושה כל יום

אם את דואגת לכי איתו לבדיקה


אויש,איזה קשה. אחרי שבוע חזר לעצמו?פלפלונת
הסתדר לגמרי אחרי שבועייםפרח חדש
חיבוק ורפואה שלימה!!
תודה על העידוד. מרגישה נורא שלא דחיתי ועשיתי ב6שבופלפלונת
אני ממש מבינה אותךפרח חדש

ובזמנו כתבתי כאן בדיוק כמוך

הצטערתי שחיסנתי ולא חיכיתי

בעז"ה זה יעבור

אבל פעם הבאה כנראה אני בהחלט אשקול את העניין מחדש

גם הבן שלידיאן ד.

כמעט שבועיים לא עשה בטיטול

והיה נראה שממש סובל מכאבי בטן

 

כמובן שהרופאה אמרה שאין קשר לחיסון (ברור שיש קשר)

אחרי שבועיים הסתדר

 

מאז יש לי טראומה קלה מהחיסון הזה.

אויש. לא נעים. זה עלול להזיק לָקיבה? איך כיום?פלפלונת
הוא בן 4, כיום הכל בסדר דיאן ד.אחרונה
המאמץ זה תופעת לוואי תקינהשמש בשמיים

אמרו לי שזה יכול לגרום לשלשול או לעצירות.

לגבי הצבע, אני שמתי לב שאם אני לא מחליפה מיד אלא אחרי כמה זמן זה נהיה יותר ירוק אבל מיד כשהוא עושה זה יותר צהוב (רק יונק) תנסי אולי לשים לב מה הצבע מיד אחרי שהוא מילא את הטיטול. כחול נשמע לי מוזר באמת

ירוק גם יכול להיותרקאני

קשור לצינון

כשהבת שלי הייתה מצוננת הצואה הייתה ירוקה

כן, כתבו פה גם שזה קשור לחלב קדמי או אחורי, הוספתישמש בשמיים

פשוט הוספתי עוד משהו שאף פעם לא אמרו לי והופתעתי לגלות אבל זה מאוד עקבי אצל התינוק שלי, כשהצואה שוהה זמן בטיטול היא נהיית ירוקה וכשאני מחליפה לו מיד היא פחות ירוקה. ככל שעובר יותר זמן (למשל עשה בלילה והחלפתי לו בבוקר) זה נהיה עוד יותר ירוק.

 

אז אני חושבת שזה מידע שיכול להרגיע.

 

ירוק זה תקין בכל מקרה אצל תינוקות יונקים ומניחה שיש לזה הרבה סיבות

בת 8 שרוצה תחפושת יצירתית, לדבריה... אשמח לעזרת חבאוהבת את השבת

מאיך שאני מכירה אותי זה יידחה לרגע האחרון ואין לי חשק...


גם כי היא תתלבט ממש כי מצד אחד רוצה יצירתי מצד איד רוצה להיראות כמו כולם מבחינת רמת תחפושת..  שלא ייראה עלוב..


אבללל אני לא יצרתית בכלל, לא בראש ואני בידיים,

ובנוסף אני עם קטן ובלי ראש וזמן להתעסקויות..


יכולות לעזור לי לחשוב מה לעשות?

יצירתית מבחינת עיצוב או מבחינת משחק מילים וכד'?חילזון 123

אם הראשון אז-

אפשר מלכת הממתקים או הפרחים- שמלה נפוחה כמו של כולם ולחבר ממתקים/פרחים שתכינו מחומרי יצירה בבית.

אפשר מלכת קשת בענן.

ילדה בגשם. עם מטריה שקופה שמשתלשלות ממנה טיפות.

סליחה היא אמרה מקורית התבלבלתי..אוהבת את השבת
הראש שלי נאבד איכנשהוא. 
טוב אז גם במקורית תנסי להגדיר מה בדיוק צריך,חילזון 123

משחק מילים או משהו מקורי שהוא פשוט לא ''מלכה כמו כולן...''?

אולי חיה כלשהי? נגיד ינשוף, עכבר, טווס

מקצוע? אחות, מגדת עתידות, מדריכת טיולים, מלצרית על סקטים (או בלי)

דמות מסרט? נגיד עוגיפלצת
 

אולי משהו כמו ''החיים שלנו תותים''

''החיים קשים''

וכד'

 

החיים קשים זה יפה!אמאשוני

מניחה שזו תחפושת עם הרבה קשיות שתיה?

יש קטע בתחפושת מקורית לחלק משהו שקשור לתחפושת אז אפשר לחלק בכיתה טרופיות עם קש..

כן זה הכוונהחילזון 123
פעם הכנתי לבן שלי דג צבעוני מקרטון שעטףאורין

אותו והוא התחפש ךיונה במעי הדג

תכנסי לאליאקספרס ותחפשי תחפושות לבנותקופצת רגע
תראי אם משהו תופס לך את העין.


הבת שלי נניח חשבה להתחפש למכונת מסטיקים ולחלק מסטיקים עגולים. אז אמנם תחפושת כזו אין באליאקספרס אבל יש שם שמלות חמודות ממש בנושא ממתקים, בטח יש עוד, אמנם לרובן צריך בגד גוף מתחת אבל אולי יתאים לכן. 

אם את כן רוצה תחפושת של מכונת מסטיקיםטארקו

יש באמאזון ובאתר הלוויין קאסטום

משניהם הזמנו תחפושות מעולות לגמח תחפושות שלנו

מגניב! אחפשקופצת רגע
אפשר להכין מכונת מסטיקים לבד. לא מאד מסובךחילזון 123

צריך קערה חד''פ שקופה

מחברים אליה רצועות מגומי עבה בדבק חם. ממלאים בפונפונים. סוגרים עם עיגול של לבד או בריסטול.

נכון, וזה מה שחשבתי לעשות אבל חיפשנו תמונות שלקופצת רגע

זה והבת שלי לא התלהבה אז כרגע ירדה מזה.

לא יודעת באמת מה היא דמיינה, אבל מסתבר, שלא את הקטע עם הקערה השקופה והפונפונים 

אולי סוכריות אמיתיות יספקו אותה יותר 🙈חילזון 123
אני בכיתה ד' התחפשתי לרואה את הנולדחמדמדה

הייתי לבושה כזה כבד, ואיפור כבד קצת בעיניים, ועם תינוק

ואז זה רואה את הנולד


אבל

אציין שאף אחת מהכיתה לא עלתה על זה או הבינה מה זה מגדת עתידות (אני נהנתי מאוד ביום פורים כי המבוגרים שבמשפחה כן הבינו, אבל בכיתה זה היה קצת מעפן)

רופאת שינייםאוזן הפיל

לוכדת חרקים

עורכת דין

כובסת של פעם

כל מיני מקצועות לא שגרתיים

אולי משחק כלשהו?יהלומה..

אבן נייר ומספריים , קוביה הונגרית

שחמט , טאקי . סבתא סורגת

פופקורן

זה הרעיונות שעלו אצלי בבית

אם משהו מעניין אוכל לתאר לך או שתחפשי בגוגל

תוכלי לפרט עלנירה22

אבן נייר ומספריים

שחמט

ופופקורן?


נשמע מעניין

תכתבי בגוגלחילזון 123

תחפושת פופקורן למשל ותראי מלא רעיונות

או באנגלית

popcorn costume diy

בגדוליהלומה..אחרונה

1. בגד שחור ועליו 3 ציורים שצריך ליצור של אבן נייר ומספריים מדביקים לבגד.

2. בגד משבצות שחור לבן (או שחור ואפשר להדביק עליו משבצות לבנות)

קשת שמדביקים עליה שחקנים מאליאקספרס/סטוק או יוצרים כובע עם שחקן אחד גדול (מלכה למשל)

3. פופקורן יש מלא סרטונים של היצירה של תחפושת כזו. בגדול זה ליצור את השקית באדום לבן, פופקורן מאקרילן שצבוע מעט בצהוב. מדביקים ואפשר להוסיף גם כובע שעליו מודבקים פופקורנים 

שום דווררק טוב!

פררו רושה

מנסה להיזכר בתחפושות שהיו אצלנו במשפחה:מתואמת

העץ של המן (בגדים חומים, בסגנון שק יוטה, ועליהם תלויים 11 בובות)

מגילת אסתר (תחפושת של אסתר המלכה, וסביב הגוף כרוך קלף שמייצג את המגילה)

שרח בת אשר (חלוק כזה של בגדים של פעם וכינור - זה היה לילדה שמנגנת בכינור)

גוש קטיף (חולצה של גוש קטיף ואת החצאית צובעים בצבעי כחול של יום וצהוב של חול וגם מדביקים חול)

איילת השחר (קרניים של איילה שמהן מציצות קרניים של שמש. אפשר גם להתאים את הלבוש ולהוסיף איפור של איילה)

שרה אימנו (חלוק של פעם, מעל בד בצורת אוהל, על הראש קשת שאליה מחובר ענן - קרטון שעליו מודבק צמר גפן - וביד קערה עם עיסת בצק - אפשר משהו שמדמה אותה)

מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך (בגדים שחורים ובמרכז עיגול צהוב של אור)

בית שאין בו דיבור על רגשותאנונימית בהו"ל

מצד אחד מעציב אותי לכתוב את מה שהולכת לכתוב, כי אני נשואה עשור וחצי ומתמודדת עם זה און ואף ותמיד מרגיש כאילו ככה זה יישאר וזהו.

מצד שני, יש לנו ילדים מתוקים ונפלאים תודה לה', אז אולי כן אנחנו עושים משהו טוב?


ואחרי ההקדמה,

אנחנו זוג כזה שלא מדבר רגשות, לא משחנש, אין כזה וואי אני חייבת כבר לפגוש אותו/לדבר איתו דחוף לשמוע מה יש לו להגיד על..  

הוא בוודאי כזה מלכתחילה, טיפוס סוליסט כזה, לא באמת חייב אנשים מסביבו. הוא כן יותר נוכח הילדים, הוא כן משתדל לשוחח איתם קצת מעבר ליומיום, מספר להם המון סיפורים צדיקים והם תופסים ממנו. אבל אין לו את שפת הרגש, להיות אמפטי, לפעמים זורק הערות אחרי שהילדים משתפים אותו שזה ממש מצמרר, לא מרוע, פשוט אין לו את זה.  


אני גם יחסית לנשים לא מחפשת לדבר הרבה, טיפוס די שקט ומופנם, אבל כן במקומות מסויימים שמרגישה בטוחה שמקשיבים לי, אוהבת לחשוב בקול, להתייעץ לשמוע מה חושבים  וכו'...אבל אני לא יודעת ליזום את זה ולדרוש את זה..


סהכ אנחנו די מסתדרים, בתקופה ההתחלה היה הרבה יותר קשה כי היו הרבה יותר אתגרים ולא ידעתי להביע את הקושי, והוא לא ידע לראות אותו לבד.


עכשיו הילדים גדלים ואני מרגישה החמצה שאנחנו כזה בית, שאין בו דיבור על רגשות, שילדים לא באים שואלים שאלות, משתפים, מתייעצים (יש לנו גם ילדים גדולים, דווקא הקטנה בת 4 הכי מבטאת את עצמה יפה מבחינת רגשות).

אני מפחדת שהם יעברו דברים בלי לשתף אותנו או מישהו אחר, איך ידעו מה לחפש בבני זוג שלהם? יש ביננו אהבה אבל כנראה שהחלק הזה פחות נוכח במרחב הציבורי.


היה לי ברור שזו בעיה שיש לי, ועוד לפני שהתחתנתי החלטתי שבבית שלי הכל יהיה פתוח, אפשר יהיה לדבר על הכל, אני אהיה שם בשבילם, אבל מרגישה שנכשלתי..


יודעת שימליצו טיפול, הייתי לא הגעתי לשורש הבעיה, גם טיפול זוגי היינו ולא הרגשתי שזה פותר את הבעיה.


מבינה שהוא לא ישתנה, וגם אני צריכה לקבל את עצמי כמו שאני, אבל איך בכל זאת אפשר לעזור לילדים שלי לא להיות כמונו ולשתף יותר ברגשות? 

אולי לשחק במשחקים שמעודדים פיתוח שפה רגשיתנפש חיה.

יש את המשחק פרצופונים שזה ממש לקטנים

גיל 3-6 כזה

ויש עוד משחקים , כדאי להתייעץ עם  מטפלת רגשית

או אפילו אפשר

להדפיס פרצופים מביעים רגש (לחפש בגוגל אולי)

לשאול על הפרצוף "מה הוא מרגיש? "

ומי שמנחש נכון מקבל אותו.

מנצח מי שיש לו הכי הרבה.

לגילאי יסודי + 

יש "סיפורים מתוך הלב של אורי/ תמי" וגם הסדרה "צוּר" בעלוני הידברות, כל שבוע הם נותנים סיפור שמדבר על רגשות או מעשים בעקבות הרגשות

כך שזה לא רק חינוך למידות טובות 

(גם בסיפורי צדיקים!)  אלא בהחלט אפשר לפתח את זה, לעצור באמצע ולשאול "איך אתם חושבים שהוא מרגיש? ולמה?" ובסוף "מה אתם חושבים על הסיפור?" ולתת להם לבטא מה הם מרגישים או עם מי הם מזדהים, ולמה.

עקרונית, ככל שמתמללים רגשות ומנחיכיםמאותם בסיטואציות בבית

למשל "אחותך נפגעה מאוד ולכן בוכה" על הכוונה לפיוס, ולעזור לה לתמלל איך היא מרגישה כדי שהילד שפגע (למשל) יידע להתנצל

או "אני מאד גאה בך, כל הכבוד!"

או "תודה רבה! זה מאד מיקל עליי/ עוזר לי/ משמח אותי ש...."  

או "תודה רבה מקרב לב!" "תודה מכל הלב!"  

הילדים לומדים להשתמש בזה גם ביניהם. 

כשניסיתי משחקים זה תמיד יצא מאולץ מאודאנונימית בהו"ל
גם תמלול של רגשות, מרגישה שבגלל שזה לא בא לי טבעי זה לא מתחבר להם לסיטואציה ולא מאוד מועיל 
לא ממש מנסיון ולא במקום דברים עמוקים יותרקופצת רגע

אבל לדעתי תתחילי ליישם את מה שאת רוצה שיקרה.

תספרי ותשתפי יותר על עצמך. את עובדת?

תספרי לילדים איזו דילמה מהעבודה, משהו נחמד שקרה לך, משהו מעצבן שקרה. כל יום חוויה אחת, אפילו קטנה, אפילו לא חשובה.

מניחה שלאט לאט הם ילמדו להקשיב יותר, לפתח שיחה סביב הנושא אולי, ואולי יזכרו בדברים דומים שקרו גם להם.

או סיפורים מהעבר שלך, מניסיוני ילדים מאוד אוהבים את זה, כל מיני סיפורים מחוויות שלך מהגילאים שלהם, או מחוויות דומות לשלהם. זה לא צריך להיות דברים עמוקים ולא מעיק או מלחיץ, סתם שיתוף בחוויות, לאט לאט תנסי להוסיף גם קצת רגש. לדעתי זה יכול למלא קודם כל את הצורך שלך ביותר שיתוף, וגם ללמד את הילדים לשתף. 

זו עצה טובה שקיבלתי בטיפול שהייתיאנונימית בהו"ל

אבל, אני לא כזאת, אירועים עוברים לידי אני לא אחת שמנתחת וחופרת בכל אירוע, ויש לי עבודה עם המון התרחשויות, אבל אני לא חווה את הדברים ככה לרוב..

אז גם להתחיל לספר כל מה שקרה לי בעבודה זה מאוד מאולץ ולא זורם, וגם הם לא מבינים מה אני רוצה מהחיים שלי..


את בעלי אני כן משתפת לפעמים כשיש הזדמנויות, אבל זה לא שאני חייבת ואם אין סיטואציה מתאימה אז פשוט לא אספר ואמשיך הלאה. 

אני ממציאה משהו. עובד מעולהירושלמית במקור

ולפעמים גם בסוף נזכרת בעקבות זה במשהו אמיתי.


(ממציאה ברמה של "וואי היום בדרך לעבודה הלכתי ממש מהר ונפלתי קצת"... מיד: "אוי אמא זה כאב לך?" ואני מגיבה לזה, ומזכירה לה כשהיא נפלה ומשם היא מספרת על מכה היום בגן...

או למשל:

"היום בעבודה מישהו דיבר ממש בקול בטלפון וזה היה לי קשה אז ביקשתי ממנו שינמיך והוא אמר אוי סליחה לא ידעתי, ובאמת הנמיך..."  זה קצת המקום שלי להכניס פנטזיות חח וגם זה סוג של שיתוף)

רק לגבי המאולץטרכיאדה

יכולה לשתף אותך שאני פחות טיפוס של חיבוקים, מנשקת עד כלות את הקטנים, כשהם קצת גדולים אני ממש צריכה להכריח את עצמי,

ויום אחד החלטתי שאני חייבת להשתפר בזה והתחלתי באופן יזום לחבק ולנשק את הבן הגדול (בן 11) בהתחלה הרגשתי שזה ממש מאולץ

ולא טבעי ולא זורם, אבל ככל שעבר הזמן זה נהיה הכי טבעי ונעים וזורם.

אז כל דבר מאולץ יכול להפוך לטבעי אם עושים אותו מספיק פעמים.

אם זה חשוב לך (וזה בהחלט חשוב!) תעשי את זה בכוח, מאולץ- אחרי הפעולות ימשכו הלבבות

במקום לשתף על עצמךהמקורית

אפשר פשוט לשאול אותם

או פשוט להיות שם ולהקשיב. ילדים אוהבים לדבר מעצמם לרוב.


לגבייך - הייתי חושבת על כיוון כזה - אולי בגלל שאת מרגישה "לא מעניינת" או ש"לא מתעניינים בך", את רגילה כבר להעביר הלאה ולא לעשות עניין?

מציעה להתחיל לדבר עם עצמך. זה נשמע קצת הזוי, אבל תקשורת טובה לדעתי מתחילה בינינו לבין עצמנו

קרתה סיטואציה מעניינת בעבודה - תחשבי עם עצמך איך הרגשת עם זה. אם היית מדברת עם מישהו שרוצה להקשיב, איך היית מספרת?

אפשר אפילו לדבר "באוויר" לדמות דמיונית שאת סומכת עליה ולתרגל

כנראה שאין לך ילדים שתקניםאנונימית בהו"ל

גם כשלוקחת אותם לזמן אישי יש שקט, וזה לא השקט הזה הנעים, אלא ממש מאמץ למצוא נושאי שיחה..

הבת האחרונה באמת שונה ומתאימה לסיפורים ששמעתי עד עכשיו על ילדים שחוזרים מהגן עם אינסוף סיפורים..


בקשר לרעיון השני, אני מתלבטת, כי לקח לי זמן לקבל את עצמי שאני ככה כזאת, אז לא רוצה לשים על זה שוב סימן שאלה.. אבל אולי שווה לנסות 

ילדים מגיבים לדינמיקההמקורית

מניסיוני לפחות

בעלי דברן. גם חמי וחמתי. אני למדתי לדבר עם הזמן

ההורים שלי פחות למשל.. אז אצלם הם יותר שותקים, מולנו הם אוכלים תראש😅


לגבי הפסקה השנייה - אני חושבת שהרבה פעמים הבחירה לקבל את עצמנו יכולה להיות גם בריחה מהתמודדות או קושי לשנות. תחשבי על זה♥️

להפתח רגשיתלב אוהבאחרונה

זה עבודה

מעניין איך עבדתם בטיפול הרגשי...

בכל אופן, אם לא ניסית פרחי באך

ממליצה ממש תמצית שנקראת  cerato היא פותחת רגשית

את יכולה להביא אותה לך, לילדים, לבעלך.. למי שרוצה... לילדים יעבוד יותר מהר כנראה

וזה פשוט פותח את החסימות האנרגטיות שיש בהקשר של חיבור ודיבור לרגשות.

 

 

ברובד הפרקטי מאמינה שיש סטים של שאלות שאפשר להתנסות בהם לפתח שיחה עם ילדים,

יש קלפים לילדים עם תמונות שמבטאות רגש, אני יכולה להמליץ לך על שתי ערכות כאלו

אבל זה תמונות, בלי טקסטים ארוכים, זה פשוט עוזר להפתח...

אולי אפשר ללכת לסדנא שמלמדת רעיונות איך ליצור שיח רגשי באמצעות נגיד קלפים או אומנות 

 

כלל ראשון בעבודה רגשית זה זיהוי ולתת שם לרגש, קצת כמו שלומדים אותיות  

יש הרבה ברשת לדעתי רשימות של רגשות את יכולה להדפיס לך

ולפתח קודם מול עצמך זיהוי ונתינת שם לרגשות, לא יודעת אם תתחברי לרעיון, אבל זורקת ככה רעיונות אולי תקחי את זה למקום שלך.

אני מאמינה שאת כן מזהה רגשות ויודעת לתת להם שם, אבל אולי לא שמה להם מספיק דגש ומקום ביום יום.

אפשר לנהל יומן רגשות.

 

זמן של שקט לעצמך ללא הסחות דעת ואת יכולה לצבוע מנדלות ולהקשיב למוזיקה מרגיעה ולנסות לחשוב

ואולי אח"כ לשבת ולכתוב כתיבה חופשית ומה שעולה עולה. 

 

לפתוח ילד רגשית, מגיל מסוים אם הוא לא רגיל לזה, יש מצב שווה לקחת לטיפול, 

לא ארוך טווח בהכרח, רק כדי לקבל כלים, כי צריך חוכמה איך לעשות ואיך לבנות את זה, ולא יודעת כמה פניות יש לך לזה

אני יודעת שטיפול זה עלות לא זולה, אבל אולי שווה את זה, במיוחד אם יש ילד שאת יודעת שיותר צריך את זה.

 

 

יש פה אימהות סטודנטיות? או כאלה שעשו את זה יחד?הילושש

נרשמתי לקורס שאני צריכה. הראשון מבין השלושה. 

שילמתי כסף. 

אמרו לי שהבחינה תהיה במרץ אפריל. עדיין אין תאריך. 

כמובן שחששתי כי מדובר בהמון (!!) חומר. ויחסית למישהי שלא נגעה בחומר הזה 5 שנים.. 

אבל כשפתחתי את השיעור הראשון נלחצתי כפליים.. המרצה אומר שהבחינה תערך (השערה שלו) בערך במאי. אולי סוף מאי, אולי תחילת יוני. והוא אומר שצריך מעבר ל10 שעות שבועיות של ההרצאות- צריך גם 20 שעות שבועיות של תרגול. ובנוסף, 3 שבועות עד חודש מתאריך הבחינה- חופש! להודיע בעבודה כבר מעכשיו. הוא ממליץ על 12 שעות לימוד ביום בשלושת השבועות האחרונים. 

מצד אחד, פצצה שזה יוצא במאי ולא במרץ.. - יש לי יותר זמן ללמוד. 

מצד שני- ה' ישמור- זה יוצא על ה 3 חודשים שצריך לעבוד הכי הרבה בשביל דמי לידה נורמליים. איך אעשה את זה?! 

ומאיפה הזמן הזה ללמוד כ"כ הרבה?! 

 

נלחצתי ממש! 

בא לי לבטל! 

מפחדת עוד פעם מכישלון. לאכזב את כולם. 

 

הבית שלי הפוךךך. חדר שלם של כביסות לא מקופלות. 

ערימות של כביסה מלוכלכת. 

חדר משחקים נוראי ברמה שהילדים נכנסים ויוצאים משם בלי משחק מרוב הבלאגן. 

בעלי עובד הרבה ערבים ובבקרים בד"כ לומד בכולל. 

אני בד"כ באיסופים ואחה"צ. עד שנרדמים-הכי מאוחר 20.00 

ואני זהו.. אין אותי. עייפה גמורה. אין לי כוחות לכלום. אפילו להפעיל רגע מכונה. 

 

נלחצתי ממש מאיך אני הולכת לעשות את זה. 

 

אם יש לכן טיפים אשמח ממש! 

 

 

עוקבתמדפדפת
צריכה טיפים גם
לדעתיאיזמרגד1

קחי הלוואה בשביל להשלים את הדמי לידה ועזרה בבית בתשלום עד אז.

שווה עכשיו להיכנס לזה כדי להעלות את המשכורת אחר כך, ונשמע שאת צריכה ממש להיות על הלימודים ולתעדף את זה ממש גבוה בסדר עדיפויות שלך כדי לעבור.

ממש לחשוב על מה את מוותרת, בבית או בעבודה כדי שיהיה לך זמן ופניות נפשית ללמוד.

עשיתי את זה עם תינוקת קטנהבוקר אור

אבל עפ המון עזרה וכמובן לא עבדתי תוך כדי

מה שאת מתכננת נשמע לי לא סביר שיעבוד..  צריך לחשוב מאיפה אפשר להוריד באופן זמני

אני סטודנטיתרקאני

ילדתי פעם אחת במהלך התואר

ועכשיו בהריון שני עדיין באמצע התואר

 

קשוח מאוד מאוד

אני לא עובדת במקביל, לא רואה איך אפשר לעשות את זה

מצד שני אני עושה 6-7 קורסים בסמסטר ואת צריכה רק אחד

 

את צריכה להבין שזה תקופה קשה מאוד ולהרפות ממטלות בית, לקחת עזרה בתשלום ובעלך יצטרך לקחת יותר אחריות

וללמוד בערבים כשכולם ישנים

אבל היא כתבה שהקורס מצריך ממנה עשר שעות שבועיותקופצת רגע
של ההרצאות עצמן, זה בערך חמישה קורסים נראה לי, לא?


@הילושש נשמע עמוס ממש ממש, זה נשמע באמת שאי אפשר ממש לעבוד יחד עם הקורס הזה. את עובדת בעקרון משרה מלאה? כי לצערי זה לא נראה אפשרי לשלב יחד עם הקורס 😬

נכוןרקאני

זה נשמע באמת קורס כבד מאוד

 

נשמע עמוס בטירוףיוקי

אני נרשמתי למשהו הרבה פחות קשוח ודחיתי את הקורס למועד לא ידוע זה פשוט היה בלתי אפשרי מבחינתי גם עם עבודה וילדים 

אניתקומה

עשיתי את זה, אבל לא עבדתי תוך כדי.


אני חושבת, שאי אפשר הכל.

את מתארת שאת בעצם גם סטודנטית, גם אמא וגם עובדת במשרה מלאה (וגם הריון, שמוסיף אתגר)

לפי דעתי, זה לנסות לרקוד על כל החתונות, ועלול לגרום המון תסכול.


אני ראיתי שאצלי מה שהכי עזר לעבור תקופות עומס, זה סדרי עדיפויות.

התחושה של לנסות להשיג הכל ולצאת בלי כלום, היא מתסכלת מאוד.

אז הייתי משתדלת להגדיר סדרי עדיפויות.


אם החלטת שהקורס הזה חשוב, הוא צריך להיות במקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות שלך.

זה אומר שאת מנסה "לנקות" מסביב את כל הטכני. זה אומר גם להוריד סטנדרטים, ואם יש יכולת, לשלם למישהו חיצוני שיעשה את הבסיס.


לגבי הילדים - אולי זה לא העולם שלי ואני לא מבינה, אבל בעיניי יש הרבה הקלה כששני ההורים עובדים ביום, ואז בערב נמצאים יחד. להיות לבד עם הילדים רוב השבוע, זה מאתגר ובאמת מעייף.

השאלה אם העבודה של בעלך יכולה להיות גם בבקרים?

האם זמן הלימוד יכול לעבור לזמנים אחרים שהילדים הולכים לישון?

(את לא צריכה לענות לי כמובן, זה נקודות למחשבה שלכם)


נסי לחשוב מה תקע אותך בפעמים קודמות, מה היה מה שמנע ממך להצליח, ואז לנסות לחשוב איך הפעם זה לא מהווה מכשול, איך את מתגברת על זה.


לא כדאי לדחות את הקורס לאחרי הלידה?הריון ולידה

נשמע קצת בלתי אפשרי

באיזה קורס לומדים כל כך הרבה שעות?

לא יודעת באיזה קורס מדובר, אבל לפעמים יש נטיהשופטים
למרצים להגזים, אם במשך התקופה את מתרגלת כל הזמן את החומר שולטת בו תצטרכי להשקיע פחות לקראת הבחינה.


בקשר לכביסה ולמשחקים, נשמע שיש שם יותר מדי משניהם, תנסו לשבת שניכם איזה שעה מרוכזת למיין ולהרים/לתרום כל מה שלא בשימוש. כשיש הרבה נהיה בלאגן מהר יותר .

אוף.. חשבתי שתתנו לי כוח.. חחח לא הפוךהילושש
אני הכיתקומה

בעד לתת כוח, כשזה ריאלי.

אבל את מתארת משהו שאת מנסה לעשות כבר הרבה זמן ולא מצליחה

ולכן העידוד כאן מבחינתי זה לחשוב מה הפעם את עושה שונה כדי להצליח, ואם נעודד אותך פשוט ללכת על זה בלי לחשוב, זה יהיה נחמד עכשיו, אבל מתסכל אחר כך.

בכנות, חושבת שכדאי להחליט על קושלומית.

וללכת איתו עד הסוף. כי לנסות בנוסף לעומס המטורף שיש לך כבר עכשיו להוסיף משהו כ"כ משמעותי לא נראה לי מוצלח.

אם את על הקורס הזה: להפחית עבודה למינימום, להפחית מטלות בית, להפחית נסיעות. כבר מעכשיו, וכשיתקרב המבחן אז עוד יותר.

אם את על העומס של החיים: לדחות את הקורס לזמן אחר. לחשוב מה הזמן שיהיה לך הכי ריאלי. אולי כ4-5 חודשים אחרי הלידה? ואז נניח להאריך חל"ד עד לתאריך של המבחן ובחודש חודשיים האחרונים גם לשלוח את התינוק למסגרת.

בקיצור, לחשוב הכי תכל'ס איך יהיו לך הסיכויים הכי גדולים לעבור את זה.

אני עברתי תואר עמוס עם הריונות ולידות, אבל תוך כדי התואר לא עבדתי בכלל. 

בתכלס..הילושש

אין לי אפשרות לא לעבוד. באמת. 

אין לי אפשרות כלכלית לקחת מנקה/עוזרת. 

 

האפשרות היחידה זה להוריד את הרגל מהגז בכל ענייני הבית אבל פשוט מרחמת על הילדים.. 

 

לדחות את הקורס.. אפשרות, אבל מה, יותר קל לעשות את זה עם 3 קטנים? עדיף 2 קטנים, לא?! 

 

 

אני הייתי סטודנטית + אמא + עובדתכבתחילה

היה נוראי, הרגשתי בהישרדות יום יומית. כל תקופה נשברתי ולמרות זאת המשכתי. היום אני כבר 3.5 שנים אחרי ועדיין סובלת מהשלכות של התקופה ההיא.

סליחה שלא מעודדת.


סיימתי תואר ראשון כשהבן שלי היה בן שנתיים וחצי. ילדתי בתחילת סמסטר ב' של שנה א'.

תמיד עבדתי במקביל, באיזור ה60% משרה. לפני שהוא נולד אפילו עבדתי יותר - הייתי עושה משמרות בשעות שלא למדתי. נגיד בימים שלמדתי בבוקר - עבדתי ערב עד הלילה. ביומיים שלא היו לימודים עבדתי משמרת בוקר, וכמובן שישי או מוצש.

אחרי הלידה עבדתי רק בוקר, 3-4 ימים בשבוע. בהמשך עברתי למשרת סטודנט במשרד ממשלתי שזה בדיוק 60% משרה(120 שעות בחודש), אבל היה לי תוספת מעונות ופרמיה למשרד שלנו שזה יצא עוד כמה מאות שקלים בחודש.


בגדול מה שהנחה אותי זה -

לתעדף מה עיקר מה תפל, מה דחוף עכשיו ומה יכול לחכות, במה אני משקיעה ובמה עושה את המינימום או לא עושה.


1. ציונים - מבחינתי שאפתי לעובר, לא היה לי צורך ביותר. בסוף סיימתי עם ממוצע מעל 80 ובחיים התעסוקתיים ידעתי שאף אחד לא מסתכל ויודע בכמה ציון ממוצע סיימתי את התואר לכן לא ראיתי עניין להתאמץ. מחריגה תחומים מסויימים שכן יש ערך בציון ממוצע בתואר - תבררי איך מקובל בתחום שלך.

מאמינה שאם הייתי רווקה ולא עובדת, או רק נשואה ולא עובדת הייתי יכולה להוציא מעל 95 מבחינת היכולות שלי..


2. עבודות הבית וטיפול בילד - להתחלק עם הבעל.

נשמע שבגלל שהוא לא בבית בצהרים ובערב הכל נופל עלייך עם הילדים. יש אפשרות שהוא יהיה יותר נוכח בצהרים ובערב? גם במחיר של עזיבה חלקית/מלאה של הכולל לתקופה זמנית..

בסוף זה גם חשוב שלילדים יהיה קשר עם אבא, וגם בשבילך לזוגיות..


3. להחזיק בראש שזה זמני, ולעשות ספירה לאחור מתי זה נגמר.

במיוחד אצלך שמדובר בכמה חודשים בודדים ולא בכמה שנים..

מבינה שאצלך זה במקביל להריון אז ספירה ביחד.


4. למקסם זמנים וסדר יום מאורגן - להחליט איך את מחלקת את הזמן בין הלימודים, לעבודה, לבית, לבעל ולילדים, ולתמרן בתוך זה.

בשעתיים של הלימודים - להיות רק בלימודים. פלאפון בצד, לא חושבת על הילדים ועל כלום.

בשעתיים של הילדים - נטו להיות איתם. לשחק, לטפל, וכל מה שצריך.


5. לפנק את עצמך מידי פעם. מגיע לך.

לצאת עם חברות/משפחה, לראות עולם שהוא מעבר ללופ של עבודה-לימודים-בית-ילדים.

זה מכניס קצת אנרגיות וכוחות.


בהצלחה

אני רוצה להוסיף משהו לסעיף 1כבתחילה

מציעה שיטה שאני השתמשתי בה -

תבדקי כמה שאלות יש לך במבחן, וכמה בערך מכל נושא.

תבדקי מה ציון עובר שאת צריכה בשביל לעבור את המבחן הזה, ואז תוכלי להתמקד בללמוד טוב טוב כמה נושאים עיקריים שיספיקו בשביל לעבור, במקום ללמוד את כל הנושאים אבל לא לעומק ולא בצורה שבאמת תהיי בטוחה שאת מצליחה ועוברת.


 

ככה לפחות אני עשיתי.. למדתי שלושת רבעי מהנושאים בדכ. 

כותבת קצת...פצלשהריון

קודם כל לנשום... לנשום לנשום!

זה מלחיץ זה מציף וככה אץ לא מצליחה בכלל לחשוב על כלום. 

תנשמי תרגעי ומחר תחשבי מה לעשות זה יהיה יותר יעיל. 

 

ב. תתייעצי עם כאלה שעשו את זה ספציפית כמה באמת איך למדו? כמה זה דורש וכמה זה קשה? ואם מספיק לך לעבור, גם מה צריך רק כדי לעבור ולא לקבל 100.

 

ג. האם זה עושה לך טוב? למה את באמת רוצה את זה? זה שאלות חשובות. כי הם המניע. כשיש מה אפשר כל איך...

 

ד. בגדול זה להוריד עומס שאפשר במקומות אחרים. הרבה להתפלל על זה, ולא לשאוף לעשות את מה שאת יכולה בלי האמהות כי היא מאד שואבת ואי אפשר להיות 100 אחוז בהכול. תחשבי שש80 אחוז פה ו80 אחוז פה זה כבר 160  אחוז...

 

ה. ניהול זמן. לחשוב מראש מתי את לומדת מה ולהשתדל לעמוד בזמנים שהספקת. לעזוב טלפון בזמן כזה הופך את הלמידה להרבה יותר יעילה. אם אפשר להביא אלייך חברה יכול גם לעזור. לתכנן לא רק את הלמידה אלא בכללי יותר את הלוז. כי זה משפיע אחד על השני. כמה שאפשר להכין אוכל במרוכז להרבה זמן, או לתכנן אוכל שבוע מראש. להביא יותר ביביסיטר לילדים. ולראות מה נותן לך כח.

 

ו. כשאין כח ללמוד- רק להתחיל נגיד 10 דק עם טיימר. אחרי זה תראי שהלימוד כבר יזרום וימשיך מעצמו... 

 

זה מה שעולה לי בשלוף.

הרבה בהצלחה!!

יש לי טיפ בשבילךאמאשוני

בד"כ לקורסים האלו יש נטיה להיות בגישת מרתון.

לדחוס הרבה חומר בזמן קצר ולצפות מהתלמידים להתיישר לפי הקו הזה.

ואז התלמידים רואים שתי אפשרויות:

1. קורס כסח

2. לדחות את מועד הקורס ואז שוב קורס כסח.


אבל יש אפשרות שלישית והיא תלויה בעיקר בך.

את יכולה להחליט שהדרך של מרתון לימודי זה לא בשבילך,

ולבנות תוכנית אישית שמבוססת על הקורס, אבל המטרה שלה להספיק רק 60-70% מהחומר.

זה עדיין המון, אבל זה לא במטרה לעבור במועד הקרוב,

אלא המטרה שלה היא להיות מסוגלת לעבור במועד הבא.


יש לי חברה שחזרה ללימודים בדיוק מהסוג הזה אחרי 10 שנים וזה בדיוק מה שאמרתי לה לעשות.

בד"כ בקורסים כאלו יש שיעורים מוקלטים שמקבלים ואפשר לחזור על החומר שוב.

במקרה שלה, היא למדה את הקורס הראשון, השתפרה מאוד, הספיקה כמות חומר יפה, לא השתעבדה על זה, ולא לקחה חופש 3 שבועות.

כן עשתה מה שביכולתה.

ככל הנראה לא עברה את המבחן (זה תואם לתוכנית האישית)

אבל חוץ מההספק הלימודי, גם מיומנויות הלמידה השתפרו. היא יותר מבינה מה עבד לה טוב ומה לא מבחינת החלוקה, היא למדה איך ללמוד, הערפל הזה של לחזור ללימודים שהיא נכשלה בהם שוב ושוב אחרי 10 שנים, זה כבר מאחוריה.


לבינתיים עוד לפני שיש ציונים והקורס הבא נפתח, יש זמן לתחזק את החומר, לעשות דברים שהיא רצתה ולא הגיעה אליהם. להמשיך בחומר דברים שהיא דילגה עליהם, להשתפשף בתרגול איך עונים על השאלות, ולבוא לקורס הבא יותר מוכנה-

גם בהיקף הידע ועוד יותר חשוב, במיומנות הפתרון.


בגישה כזו של ללמוד את כל החומר על פני זמן של שני קורסים+ בין לבין לתחזק+ מבחן אמצע (המבחן האמיתי של הקורס הראשון למעשה שמדמה מבחן אמיתי מבחן עומס מנטלי)

הסיכוי שלה לעבור את המבחן השני לדעתי גבוה.

מה שבטוח, שבתוכנית הזו היא הרבה יותר קרובה למעבר מאשר מה שהיה בכל השנים האחרונות.


אני מבינה שאצלך זה 3 קורסים אז אם מכפילים כל אחד מהם זה 6 קורסים. זה באמת הרבה וכדאי לפרוס.

אבל כדי להזיז הר צריך להתחיל ממשהו, וכל אבן שהזזת מקרבת אותך להשגת היעד הסופי.


צריך בגרות והתמדה כדי להצליח לשלב עם חיי משפחה מלאים ובקרוב יהיו 3 קטנטנים ואין ספק שזה מאתגר ממש. אבל זה אפשרי, תלוי בך כמה רצינית תהיי לפי התוכנית שלך ללמוד מהקלטות וסיכומים בלי מסגרת זמנים מחייבת.


לגבי העניין הכלכלי, את בלופ. המצב הכלכלי לא מאפשר לך את התנאים ללימודים, ובלי התנאים את לא תעברי את המבחנים מה שמונע ממך להתקדם כלכלית בחיים.


הפתרון ללופ הזה הוא שתי אפשרויות:

1. להקפיד לחסוך מעט כסף כל פעם עד שיצטבר הסכום הדרוש לצורך מימוש התוכנית (עלות קורסים+ אובדן הכנסה+ מיקור חוץ למשימות בבית כמו ניקיון, אוכל מוכן ובייביסטר)

2. לקחת הלוואה תוך חישוב של כמות הכסף שצריך עכשיו, מתי תוכלו להתחיל להחזיר אותה, וריביות סבירות.

את ההלוואה אפשר להחזיר מתוך עליית השכר שתגיע בעקבות סיום הלימודים.


לשתי האפשרויות יש סיכונים ויש יתרונות וחסרונות. אפשר לשלב בין האפשרויות.

אבל לפחות יש להם היתכנות לצאת מהלופ שאת נמצאת בו כבר כמה שנים.

לשלם על קורס ולא לשלם על מה שיאפשר לך ללמוד זו השקעה לבטלה.

התשלום על הקורס לא יגרום לך לדעת את החומר. את צריכה לתכנן את עצמך נכון שיהיה לך הזמן ללמוד

גם אם זה דורש ויתורים מסביב.

הייתי מבררת עם תלמידים כמה המרצה צודקניגון של הלב

מניסיון שלי למרצים יש נטיה לא לדעת כמה זמן באמת לוקח לתלמידים ללמוד, לפעמים כלפי מעלה לפעמים כלפי מטה (בדיוק עכשיו מרצה אמר לנו להתחיל לחרוש למבחן שיהיה עוד שבועיים, כשלדעתי אחרי שעברתי על החומר ומה צריך ללמוד לא יקח לבן אדם ממוצע יותר משלושה ימים ). זה נשמע שהוא ממש ממש מגזים בהערכה שלו של החומר, אני ממש ממליצה לברר עם תלמידים שעברו את הקורס מה זה באמת דרש מהם

אני סטודנטיתאנייי חדשהאחרונה

ויש לי חמישה ילדים ועבודה עד 16:00

לא קל אבל אפשרי!!!

הכנסתי לראש שהברירה היחידה שיש זה להצליח

וזה לטובתי ולהתקדמות שלי.

ביום של שיעור אני מגיעה מהעבודה ומיד מתחברת לשיעור(לומדת בזום)

כל שיעור הוא 4 שעות אז עושה הפסקות ומנשנשת בין לבין אבל מסיימת את השיעור באותו היום ולא דוחה כי אחרת זה נמרח....

גם שיעורי בית- אני ננעלת בחדר ועושה

אל תוותרי לעצמך, הסיפוק של אחרי שווה את זה

בהצלחהההה🥰

אולי יעניין אותך