חייבת לקבל קצת פרופורציה 😭אנונימית 1994
עבר עריכה על ידי אנונימית 1994 בתאריך כ"ו באדר ב תשע"ט 10:23
אני ובעלי נשואים כמעט שנה, זוג צעיר אני בהריון ראשון שבוע 17.
כבר כמעט שנתיים(לפני החתונה המשפחה שלי רבה איתי והוציאו אותי מהבית) שאנחנו משכירים יחידת דיור מרתף (לא על פני שטח האדמה) במושב.. מההורים שלי 10 דק נסיעה מההורים שלו 20 דק נסיעה.
התחלתי עבודה חדשה לפני 6 חודשים שמתוכם כבר שבועים אחרונים בבית בשמירה... בגלל ברזל נמוך מתחילת ההריון, התעלפויות מגרנות ..
השכר דירה שאנחנו משלמים 3000 ש״ח על לגור במרתף זה המון, אין קליטה בנייד, אין גז, קושי בתחבורה ציבורית, בקושי נכנס אור שמש - אני מבלה פה ימים שלמים לבד וכל הדבר הזה רק מרמר אותי יותר ויותר. כמובן שבשביל לחסוך אנחנו מוותרים על המון מותרות אני לא עושה ציפורניים או החלקות, לא יוצאת לשופינג סתם לא קונים בגדים כל שעה עגולה, הולכים לקניות רק עם רשימה ושבאמת צריך קניות, קונים רק במזומן ....

דברנו עם ההורים שלנו שננסה לעבור לגור אצלהם רק בשביל לחסוך לדירה משלנו, גם בשביל לקבל עזרה אחרי הלידה, הצד שלי לא מוכן לשמוע על זה .. אמא שלי טוענת שהיא לא מתווכנת לשבת לצידי אחרי הלידה וללמד אותי הכל מהכל עם לא הייתי מוכנה אז לא הייתי צריכה לעשות צעד כזה. חידדה שזה לא התפקיד שלה לקנות את הדברים הראשונים לתינוק, עגלה עריסה חדר וכו אלא של חמתי.
הצד של בעלי מאוד רוצה לעזור ושיעבור לגור שם אבל זה לא מתאפשר .. מאוד קשה לי להיות שם, החוסר פרטיות, הצעקות שיש שם, חמי וחמתי מגדלים נכד שלהם שההורים גרושים ולא מכירים בו בן 4, מבחינה כלכלית עוזרים לי בקניות, בשרים שתייה ומה שאפשר .. חמי רוצה לעור בתשלום של 1000 שח כל חודש לשכר דירה אבל רק בתנאי שהצד שלי יעזור גם, זה ניראה לו לא הגיוני שרק צד אחד יתן מעצמו יותר והצד השני פחות.
הם גם לא מתכוונים לקנות את הדברים הראשונים ללידה וגם לא להכין את הביגוד הנדרש הם פשוט יאספו הכל מהנכד שהם מגדלים בן 4 ויעבירו אלי.. שלי בכלל יש נסיכה קטנה בבטן 😭

בגלל ההריון ולקראת הלידה הבנו שבדירה הזאת לא נוכל להמשיך לא פעם ולא פעמיים כל מי שהגיעה אלינו לבקר ברח כי הוא טוען שלהיות במרתף ככ נמוך גורם להרבה בעיות בריאותיות.. שיש קרינה וכו וכו. כל החורף אנחנו סובלים מהצפות וכמויות מים אדירות שנכנסות אלינו לדירה אנחנו מוצאים את עצמו גורפים כמויות מים החוצה באמצע הלילה, בעל הדירה לא הכי סימפטי ( שזה עוד סיבה לברוח מכאן) .. החברה הטובה שלי שהיא גם השכנה שלי בהריון מתקדם כבר לקראת לידה, ההורים שלה הכינו להם חדר ל 3 חודשים ראשונים שהיא בעלה והתינוק יגורו שם וכמובן בהמשך ישכירו דירה קרוב להורים שלה כדאי לקבל את כל העזרה שצריך והצד שלו יעזור בכלכלה ככה שאת כל המשכורת שלו הם יחסכו. כולי קנאה לא מבינה איך ההורים שלי מסוגלים להתעלם מהעבודה שאלד ואצטרך להתמודד עם הכל לבד.. אף אחד לא מקבל ספר הוראות של מה עושים אחרי הלידה! כל יום שאני לבד אני מתלבטת עם עצמי מה עושים ואיך מה יהיה איך אדאג שלא יהיה חסר כלום לתינוקת שלי ואיך נסתדר ... 😭😭😭
כמובן שבעלי עושה הכל כדי להוציא אותי מהמצב הזה ומעודד אןתי עובד בשתי עבודות .. אנחנו מחפשים דירות נורמליות לעבור אליהם- ברגע שזה קורה כולם מוציאים לנו את הרוח מהמפרשים אתם לא תצליחו לעמוד בזה, זה הרבה כסף, זה עוד הוצאות שבסה״כ הדירה שראינו באותה עלות כמו היחידה שלנו עכשיו 3000 שח רק שיש להוסיף שם ארנונה (500 שח) מים וחשמל עפ צריכה, וועד בית (100 ש״ח.. מתוסכלת מרגישה שזה אסון לגור פה עם תינוקת או בכלל כמשפחה גדולה שיש לך אחריות על חיים של אחרים, ובעיקר ממורמת על זה שאף אחד לא בא לקראתנו מנסה להבין ולעזור .. עצות של זוגות צעירים איך אפשר להסתדר למרות הכל? 😭😭😭😭
הי יקירה קודם כל חיבוקמצפה להריון בעה
דבר שני אני מציעה לך לחפש דירה קטנה אבל מוארת כי חוסר באור מאוד משפיע !!
חפשי אולי דירה לא במקום מרכזי כדי להוזיל בעלויות
ולגבי ציוד לתינוקת
ממש לא חייב חדר לתינוק ולדעתי אפילו מיותר בתור מעצבת פנים שעיצבה כמה חדרי תינוקות
זה פשוט מיותר בדרכ זה עומד ריק כמו מחסן לצעצועים ובגדים כי התינוק ישן ליד ההורים בלול
ועד שהוא כבר מוכן לעבור לחדר משל עצמו כבר לא צריך את המיטה כי זה כבר קטן ולגבי שידת החתלה בכיף אפשר להסתדר בהחלפות על המיטה שלך..
לדעתי צריך פשוט להבין שאין לך מה לצפות מאחרים אלא להסתדר בכוחות עצמך הרי את לא יכולה להכריח אנשים לעזור לך את תסתדרי!! גם אם בהתחלה יהיה קשה
מממ..מוריה
לגבי ההורים-
הם לא חייבים לתת כלום.
אתם ילדים גדולים.
הם רוצים לעזור/לקנות, סבבה.
לא רוצים, זכותם.

הבחירות שלכם צריכות להיות לא תלויות באף אחד. רק בעצמכם.
וואו, מבינה אותךשם שם
באמת לא קל להיות במצב כזה.
גם אני גרתי במרתף וזה באמת לא כיף להעביר שם ימים שלמים ועוד להיות בשמירה...
אני מבינה שהמצב הכלכלי לא מזהיר, אך נשמע שהוצאות על דירה לא הרבה יותר יקרות. אם אתם יכולים לעמוד בזה, לכו על זה.
אגב, המרתף שאני גרתי בו היה יחסית חדש ולא הרגשתי בו סכנה בריאותית למרות שפעם היתה הצפה. אם אצלכם יש עובש וסכנה בריאותית הייתי ממש משתדלת לעבור.
אם המצב שם לא כזה נורא, הייתי מנסה לחשוב איך אפשר לשפר את המצב הקיים ולהפוך את הבית למקום יותר נעים. לקשט, לבקש מבעל הבית לתקן ליקויים ודברים בכיוון הזה.
הייתי מנסה לחשוב גם על פעילויות שיעשו לך נחמד בזמן הזה. מה את אוהבת לעשות?



אני רק חיבוקמתנות גדולות
לא פשוט מה שאת מתארת
שמירה זה גם מצב דיכאוני בפני עצמו
לא קל..
אבל תנסי לצאת מהקטע של ההורים ותנסו לשבת לראות איך אתם מתארגנים
עוברים לדירה קטנה ומוארת, עושים קנייה יחד לנסיכה שתבוא, בכלום כסף אפשר לעשות הרבה..
בבחינת אם אין אני לי מי לי
בהצלחה רבה יקרה!!!!
כדאי שתתחילו לעמוד על הרגלייםאפונה
בלי ההורים.
אתם משפחה, עוד מעט יהיה לכם ילד. אם בעלך עובד בשתי עבודות למה אתם צריכים תמיכה כלכלית מההורים?
את מתארת מחירי שכירות גבוהים מאד, למה להשאר שם? אתם לא חייבים לגור ליד ההורים. הארץ גדולה, חפשו איזור זול יותר שיתאים ליכולות שלכם.
אמא שלך אולי לא כל כך נחמדה אבל היא צודקת לחלוטין. היא לא צריכה לתמוך בכם טכנית או כלכלית. גם ההורים של בעלך לא. יפה מצידם שהם מציעים לתת לכם מה שיש להם, הם באופן כללי נשמעים אנשים בעלי חסד. לבת שיש לך בבטן לא יקרה כלום אם היא תלבש בגדים בצבע כחול. תאמיני לי, זה בכלל לא יהיה לה אכפת.
מציעה שיפסיקו לנסות לחפש עזרה חיצונית, שבו שניכם תראו מה היכולות שלכם, מה הצרכים שלכם ואיך משלבים הכל ביחד.
בקשר להדרכה אחרי הלידה - כדאי שתהיה לך תמיכה, את יכולה לפנות לארגון "אם לאם" ולבקש שיגידו לך תומכת.
אם את בשמירה ויש לך הרבה זמן פנוי את יכולה להתחיל לקרוא וללמוד על טיפול בתינוקות כבר עכשיו.
לא מסכימה אבל אין לירסיס אמונה
כרגע אפשרות להאריך. אנסה אח"כ.
חיבת להגיב לךיפית8

אמא שלה לא רק לא נחמדה אלא מתנכרת ובאופן כללי חוטאת לתפקידה כאמא - לתת לבת שלה לפחות את התמיכה הרגשית והאהדה שהיא זקוקה לה.

ממש צרם לי לקרוא אותך אומרת שאמא שלה צודקת לחלוטין. 

נכון שכלכלית היא לא חייבת לתמוך בהם אבל כל השאר ממש התנהלות מבישה מצדה.

 

לגבי ללמוד להסתדר לבד, לגור במקום יותר זול וכו - מסכימה

מבין השורותאפונה
אני מבינה שהיחסים עם האמת לא פשוטים. היא כותבת שהמשפחה רבה איתה והוציאו אותה מהבית עוד לפני החתונה. אין לי מושג מה היה שם ומי אשם וזה גם לא רלוונטי. אני רק יודעת שצריך שניים לטנגו.
בכל מקרה במצב כזה אני לא חושבת שנכון לחפש לחזור לגור אצל ההורים ולבקש תמיכה ועזרה. בפעם הקודמת שהיא גרה שם בתור רווקה זה לא נגמר טוב, אני לא חושבת שלחזור לשם עם תינוק בעל והורמונים של אחרי לידה יהיה טוב יותר. זה פשוט לא הכיוון. ולכן כתבתי שאמא שלה צודקת.
כל מה שאמרת נכון חוץ ממילות הסיום.יפית8

את צודקת שזה לא הכיוון ושצריך שניים לטנגו אבל איך את יכולה לאמר שאמא שלה צודקת?! 

אנחנו לא יודעים מה היה שם ומה החלק של כל אחד מהם במה שקורה אבל לפחות ברמת העקרון מצופה מאמא להיות המבוגר האחראי.

 

 

לא אמרתי שאמא שלה צודקת במריבהאפונה
אולי כן ואולי לא, אני לא יודעת.
אבל היא צודקת בכך שהיא לא האדם שיכול לעזור לה אחרי הלידה.
לא יודעת אם את מכירה את התחושה הזאת מנסיוןיפית8

מאחלת לך שלעולם לא תדעי

לחטוף סטירות כאלה בפנים מאמא - זה לא דבר פשוט

היא לא האדם שיכול לעזור כי היא פשוט לא ואין מה לפרט יותר מדי 

צרם לי הבחירה במינוח "צודקת" בהקשר הזה 

 

בהחלט לא פשוטאפונה
לכן צריך לראות את המציאות נכוחה ולהפסיק לחזור שוב ושוב לקבל את הסטירה הזאת.
תסמונת הילד המוכה - הבהרה חשובה בפניםיפית8
עבר עריכה על ידי יפית8 בתאריך כ"ו באדר ב תשע"ט 14:04

בעקבות הערה שקבלתי באישי חשוב לי להדגיש

 

תסמונת הילד המוכה הכוונה שגם מי שיודע שלא טוב לו לחזור ולחפש יחס ממבוגר שעושה לו לא טוב - בכל זאת לא מפסיק לחפש את זה וחוזר שוב ושוב, מחפש את היחס שוב ושוב וחוטף את הכאפה שוב ושוב ולא מצליח להפסיק.

 

לפותחת - אני לא יודעת מה מצב מערכת היחסים שלך עם ההורים שלך, כמו שזה נשמע מהודעת הפתיחה זה נשמע לא משהו אבל אי אפשר לאבחן דברים כאלה בצורה כזאת.

אם את מרגישה שקשה לך להתמודד לבד עם היחס אני ממליצה לך לנסות עזרה מקצועית שיעזרו לך להבין בצורה נכונה את המציאות ולהתמודד איתה בצורה יותר טובה.

 

בקטע הכלכלי כבר ענו לך פה דברים נכונים וטובים, אין לי מה להוסיף בעניין הזה.

אממממממ..miki12

הם אומנם לא חייבים לעזור ..אבל עדיין אני חושבת שצריך להיות קצת אנושי.

ולגבי הבגדים ממש לא.

זו תינוקת ראשונה למה להתחיל עקום?

להלביש בת בבגדים כחולים???

ממש לא מסכימה. כמובן שזכותך לחשוב כך.

 

מסכימה ממש את המשפט להפסיק לחפש עזרה חיצונית מניסיון (אומנם לא עד כדי כך אבל יש לי לצערי ניסיון של הפניית גב)

וגם לגבי המגורים .לעזוב ..זה ממש יקר 3000 למרתף

בגדול מסכימה איתך ממשמיואשת******
לפותחת- מבינה מאד את הכאב וההחמצה ונהרסה להלביש הגדי בן לבת ואמא שלא תומכת
נורא
ועצוב
וקשה מאד
והחושך והמרתף
חיבוק!
ועדיין אחרי שתחשבי ותבכי
ותתגברי - אפונה צודקת
❤️
נשמע קשה, מאוד מאוד...מתואמת
קודם כול - בשבילך - אולי כדאי לך לא להסתכל על אחרים ולעשות השוואות... מה ששלהם שלהם ומה ששלך שלך, ואת מנסה להתמודד איתו הכי טוב שאפשר.
עכשיו: נראה לי שהדבר הכי קריטי הוא שתעברו דירה. לשלם על מרתף 3000 ש"ח?? כנראה אתם גרים במקום ממש יקר... אולי עדיף לעבור למקום יחסית בפריפריה ועם מחירים נורמלים יותר? אם אתם לא תלויים בעבודה מבחינת המיקום - אז זה עדיף לגמרי. וגם אם כן, שווה לשקול נסיעות במקום להישאר שם... (ולגבי הקרבה להורים - נשמע שזה גם ככה לא קריטי לכם, כי הם לא עוזרים לכם...)
לגבי התינוקת שתיוולד בע"ה: הדרכה בסיסית להורות ולגידול תינוקות מקבלים בבית החולים. אל תתביישו לשאול עוד ועוד. לבקש שילמדו אתכם לקלח ולחתל אותה וכו'. אם שניכם תעבדו בשיתוף פעולה ועם מוטיבציה - בע"ה תלמדו לטפל בה כמו שצריך.
ולגבי חפצים: כמו שאמרו פה - אפשר להסתפק בדברים ממש בסיסיים. בגדים, טיטולים ועגלה. לדעתי אלה הדברים היחידים שצריך באמת - וגם בהם לא צריך "מותגים", מספיק דברים פשוטים. וגם יד שנייה זו לא מילה גסה...
שיהיה בשעה טובה ובקלות עם כל ההתמודדויות!
מסכימה ומוסיפה - בהרבה טיפות חלב יש מפגשי הדרכה לאמהות טריותיפית8

זה גם מוסיף ידע ובטחון וגם מפגיש עם עוד נשים באותו מצב ויוצר סוג של קהילה ורשת תמיכה

חיבוק גדול♡כי לעולם חסדו
מאוד יכול להיות שהחושך בדירה גם משפיע על מצב הרוח שלך, במיוחד אם את כל היום בבית.
3,000 ש"ח זה לא מעט כסף למרתף....
לדעתי כדאי לכם לנסות לחפש דירה אחרת, אולי אפילו לא חובה שזה יהיה קרוב להורים.

הכי הכי הכי חשוב זה שתשמרי על עצמך!
תאכלי טוב, תשתי הרבה, תנוחי ותעשי מה שמשמח אותך.
את אחראית עכשיו על אוצר קטן, שמרי עליו טוב טוב
תנסי להעסיק את עצמך בפעילויות משמחות; אולי להכין ארוחת ערב משותפת לך ולבעלך שחוזר מהעבודה, לעצב את הבית, לשים מוזיקה וליהנות, להיפגש עם חברות וכו'.
עוד מעט הקיץ יבוא ויהיה יותר נעים גם בלב

המון המון כוח!
מוסיפה גם שלדעתי ממש כדאי להימנע מהשוואות.כי לעולם חסדו
זה לא מועיל ורק מבאס.
אתם שני בוגרים, נסו לעשות מה שאפשר בשביל הבת שלכם. זו ממש לא בושה לקנות יד שניה עגלה וכו' ויש גם במצב ממש טוב. לדעתי גם בגדים יד שניה ממי שאת מכירה זה ממש בסדר, אם הם במצב טוב.
תחשבי על מה שחשוב ותעשו סדר עדיפויות. תהיי יחד עם בעלך בהכל ולאט לאט תתקדמו בעז"ה.
השם איתכם!
להוזיל שכר דירה..ה' המלך
אתייחס רק לבעיה הכלכלית: 3000 ש"ח לדירה קטנה מרתף זה מחיר שמשלמים בעיר. למושב נראה לי יחסית יקר.
בכל אופן - גם אם היית בקשר מצוין עם ההורים בתור זוג צעיר לדעתי זה לא אופציה לגור אצל ההורים, זה מזמין המון בעיות וחיכוכים ק"ו שאתם לא בקשר טוב איתם.

כדאי לחשוב על מעבר לדירה קטנה ומוארת במקום זול. אולי יהיה יותר רחוק מההורים אבל שווה את זה. אפשר למצוא קראוון בישוב ולשלם 1200₪ בחודש לדוג'.

אני לא מכירה אותך ולא בטוח שיתאים לך קראוון ויישוב אבל הרעיון הוא שכן אפשר למצוא משהו יותר זול וגם מואר.
בהצלחות
וואו, בהחלט אפשר למצוא דירות טובות יותר ובפחות שכירותים...

באיזה אזור מחפשת?

נשמע לא הגיוני לשלם 3000 על מה שיש לך עכשיו

זה בהחלט קשה בלי עזרה. אבל עוד בבית חולים יש יועצים ויעזרו לך

 

יש דברים מהממים ביד שניהלמה לא123

עגלות,שידות וכו שבקושי השתמשו בהם

ביגוד אפשר באינטרנט,נקסט וכו

בהצלחה

יקרה, תאמיני יותר בכוחותייך.ארזי
נכון שבהרבה משפחות יש תמיכה מההורים אחרי לידה, ונכון שזאת תקופה לא קלה, אבל את תסתדרי ותלמדי ובע״ה תהיי אמא מדהימה. לתינוקת שלך יהיה את כל מה שהיא צריכה עלי אדמות- הורים שאוהבים אותה ומסורים לה. כל זה לא סותר את זה שאחרי לידה חשוב לקבל תמיכה וכדאי לחשוב ולראות מה האופציות שלך- יש כל מיני ארגונים שעוסקים בתמיכה אחרי לידה, לפעמים יש מענים בטיפות חלב ומתנסים וכו. נשמע שהיחסים במשפחת המוצא שלך לא טובים ולא מיטיבים איתך, אז הנה עכשיו את ״האמא״, יש לך הזדמנות לבנות את המשפחה הכי תומכת וחמה בעולם! את לא צריכה לחיות עם יחסים רעילים כאלה אחרי לידה, תאמיני לי- נשמע שעדיף ככה. ומהצד של בעלך- לא חייבים לגור איתם ולא חייבים לקבל מהם עזרה. נשמע שהם יכולים להיות יופי של סבא וסבתא- תשמחי בזה.
בכל הדברים הטכניים אפשר לטפל. אפשר למצוא יופי של רהיטים לתינוקות יד שניה ובגדים ורודים בלי סוף. אפשר למצוא דירה בשכירות זולה יותר (3000 ליחידה במרתף זה יקר!)
ובקשר לחברתך- כולנו מסתכלים על מה שיש לאחרים בנקודות החוסר שלנו וזה קשה. זו עבודה מתמדת להתנקות מההסתכלות הזאת וזו עבודה מאד משתלמת, יש שיגידו שזה המתכון לאושר (נניח חזל- איזה הוא עשיר וכו׳...) ורק בסוגריים- התמיכה שאת מתארת שהיא מקבלת היא לגמרי לא הסטנדרט, זה אפילו נשמע הזוי ותלותי מהצד. למה ההורים צריכים לממן אותם? ולגור אצלם שלושה חודשים? הזוי.
בקיצור את תהיי בסדר. ❤️
איזה תגובה יפה!מיואשת******


חיבוק גדולליהודיה ב"ה
משהו שנזכרתי בו כשכתבת שחמך מוכן לשלם 1000 שח בתנאי שהצד השני גם..
פעם קראתי סיפור של חיים ולדר על כלה אחת שהייתה לה בעיה כמו שלך והיא הייתה מביאה כסף ממנה ואומרת לבעלה קח זה ההורים שלי הביאו ואבא שלו היה שומע על זה ואומר אה אם הוא הביא גם אני הביא... מפה לשם הם קנו דירה וחסכו לילדים וכט... כשחמה היה מבוגר היא סיפרה לבעלה ולחמה והכל בא על מקומו בשלום....
אולי כדאי לעשות את זה בחכמה😅
יקרה!!ציפיה 4
קודם כל בשעה טובה בנחת ושמחה!
השכר דירה שלכם מאוד מאוד יקר לדירת מרתף...
יש אזורים אחרים בארץ שאפשר למצוא דירות עם אור ויותר זולות.
אז הצעד הראשון זה לחפש מקום אחר.
הצעד השני ואולי הוא בעצם הראשון זה להאמין בכם כזוג וההורים.
אתם עובדים קשה וכנראה תעבדו קשה כל החיים...
אבל כל עוד אתם ביחד ואתם מוכנים לעבור את המכשולים יחד אתם תצליחו.

מאמינה שככל שתאמיני בעצמך ובזוג שאתם יותר ויותר לא תצטרכי עזרה של משפחה ותתיחסי לכל עזרה כהפתעה יהיה לך יותר קל.

צר לי על המשפחה שלך שבחרה לוותר על ילדה שלהם על חתן שדואג לבת שלהם ועל נסיכה שעתידה להגיע לעולם.

תנסי למצוא את הכוחות שבך ותבני בית שמח יותר ובטוח יותר!!

רק שפע!
מבינה לליבך...סטלה100
ההורים שלי בחו"ל וחמתי אף פעם לא ראה לנכון לעזור לנו טכנית או כלכלית. סתם. לא חושבת שזה בא מרוע לב, פשוט לא הקטע שלה.
למדתי איך לטפל בתינוק מהאינטרנט ומספרים.
תאמיני לי שה' עוזר למי שיודע לסמוך עליו. הוא שלח לכם בדיוק מה שאתם צריכים! אפשר להתפלל ולהתקרב אליו ולקבל את הכל באהבה.
המצב שלכם לא הכי קל אך לא הכי קשה. יש תינוקת בריאה. זה העיקר!
את מתוסכלת אבל עוד כמה שנים תראי את הדברים אחרת.
דווקא ההורים של בעלך נראים סבבה ועושים חסד יום יום עם הילד ההוא. כל הכבוד להם. לא מובן מאליו.
מאיזה איזור את בארץ?

תודה לכולן על התגובות ❤️אנונימית 1994
מחשבה שלא עוזבת אותי מאתמול - לוותר על בשמירת הריון ולחזור לעבודה ... החשש הזה להישאר בבית יותר מידי זמן לבד כל יום (בעלי יוצא ב :7:00 וחוזר ב 19:00) מחרפנת אותי.. הקשר שלי עם ההורים והמשפחה לא הכי זוהר.. ככה שאני יכולה להעביר ימים שלמים רק עם שיחות טלפון מבעלי וכל שיחה שלי זה בכי עם דמעות על כמה קשה המצב של להיות לבד במרתף

יש מישהי שקבלה שמירת הריון והחליטה להמשיך לעבוד בגלל סיבות כאלה? 😔
לשמירת הריון יש סיבות רפואיות,ארזי
לא? איך אפשר ״לוותר״ על שמירת הריון?
בלת"קרק טוב!
מציעה לפנות לארגון כמו אגודת אפרת או אגודות נוספות שתומכות כלכלית בנשים אחרי לידה.
בנוסף לפנות גם לפעמונים ולקבל מהם הדרכה כלכלית, איך מסתדרים עם מה שיש.
סה"כ אם בעלך עובד, וגם את עבדת עד לא מזמן, אמור להיות איזשהוא כסף ליוםיום. ואפשר למצוא מציאות ממש ממש טובות ביד2, שאף אחד לא יחשוב שזה לא חדש. במיוחד עכשיו לפני פסח, זה זמן טוב לחפש.
חיבוקש. ז. ב.
נשמע שיש לך משפחה לא קלה
היי לך, נשמע בהחלט לא קל.שוקולד פרה.אחרונה
אני חושבת שלבקש מההורים לגור ביחידת דיור זה לא פשוט גם בגלל שזה לזמן בלתי מוגבל ואולי הם צריכים את השקט שלהם. אם הייתם מגדירים את פרק הזמן, נניח לחצי שנה, את מי די בטוחה שהיה להם יותר קל לקבל.
דבר שני היא מערכת היחסים הסוערת והשבירה ביניכם. נשמע שמשום מה הם לא מכילים אותך, ולא ברור למה.
במצב כזה של יחסים לא תקינים, לא כל כך רצוי להימצא בקרבה כזו, גם אם זה אומר לחסוך כסף.
*אגב, בהקשר הזה, יש גם הורים שדורשים שכר דירה עבור יחידת דיור שהם משכירים לילדים.. כן כן. ואז האי נעימות היא כפליים.

מה שכן, לגבי היחס של אמא שלך-
הוא נשמע קר ולא אמפתי.
משהו קצת לא רגיל, במיוחד בכל הנוגע לבת בהריון ראשון שעומדת לפני לידה ראשונה.
כן הייתי מצפה שתהיה כאן יותר רגישות ולא ישר הצבת גבולות באופן חד כל כך.
האם היא תמיד היתה כזאת?
לפעמים הורים חוששים גם כן מהלידה, ולו רק בגלל שהם יודעים שעכשיו יידרש מהם יותר. האם אמא שלך היא כזו?

ואגב, מה היחס שלה לשאר האחים? האם כולם קיבלו יחס כזה?
שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

ברור שלא כולן יסבלו מזהעם ישראל חי🇮🇱

אבל חשוב להכיר

ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .

חג שמח

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך