שבתות וחגים אצל ההוריםנשואה + 2
האם עוד מישהו במצבי? אני מרגישה שאין לי בכלל עזרה מההורים. לגבי שבתות וחגים, ההורים של בעלי אוהבים לטייל ולבלות, לטוס לחו״ל בחגים או לסוע למלונות, כמובן שלא מציעים לנו להצטרף. הם מזמינים לשבת בערך 4 פעמים בשנה. ההורים שלי לא מזמינים אותנו אף פעם, אם כבר הם מצפים שאזמין אותם ואכין הכל, כולל ראש השנה וליל הסדר (לפני הילדים הם עוד הזמינו). במהלך השנה, ההורים משני הצדדים לא עוזרים בכלל עם הילדים ואין לנו גיבוי כשצריך. מתסכל אותי לראות באיזו קלות חברים שלי נוסעים להורים לשבתות וחגים ויכולים אפילו להיעזר בהורים ולהתפנק לבד במלון או אפילו חו״ל. איך ההורים שלנו לא רואים את הקושי בגידול שני ילדים קטנים וצפופים?! אפילו אחרי הלידות הם נעלמו! וגם מבעלי אין לי הרבה עזרה כך שאני די קורסת ממטלות הבית ומרגישה שהכל על כתפיי, מרגישה שאנחנו בהישרדות, כמעט ולא יוצאים או מבלים, כי עייפים ומותשים מהעבודה וילדים. אין כמעט זמן זוגי. איך יוצאים מזה? זה גם הופך אותי ליותר שלילית. 😢
ההורים לא חייבים לכם כלוםהסטורי
זה יפה מאוד אם הם עוזרים, אבל הם לא חייבים. אם מתאים ושייך אפשר לבקש, אבל ממקום שמבקש, לא שחושב שחייבים לו.

לגבי בעלך - אולי את יכולה להסביר לא את המצב ולבקש שיעזור יותר. איני יודע מה כחותיו, כמה שעות הוא עובד או עושה דברים אחרים נצרכים וכמה נשאר לו כח וזמן. אבל כן שייך או שיעזור יותר או שתבדקו ביחד את האפשרות של לקחת עזרה: עוזרת בתשלום, בייבי סיטר שתאפשר לכם יציאה זוגית מידי פעם וכד'
לגבי עזרה בתשלוםנשואה + 2
ניסיתי לשלב נערות שיעזרו לי מדי פעם אחה״צ עם הילדים. הן תמיד עסוקות. ולגבי לצאת בערב כמו שאמרתי כבר מותשים מהעבודה והילדים... לגבי מנקה בתשלום בעלי לא מוכן לשלם למנקה אז אמר שהוא ינקה והוא באמת מנקה פעם בחודש בערך את המינימום... 🤔
אם יש אפשרות כלכליתהסטורי
א. תשקיעו בלצאת למרות המותשות. זה יעשה לכם רק טוב.
ב. תבהירי לבעלך שזה לא מספיק נקי. או שינקה כמו שצריך לפחות לקראת כל שבת, או שיסכים לשלם למנקה.

בהצלחה
באמת נשמע קשהג'סיקה

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

תודה על העצותנשואה + 2
❤️
מה עם חברים?דעה נוספת

אני לא יודעת מה האופי והסגנון שלכם, אבל אולי כדאי להתחיל להשקיע בחברים? מוטב כאלה שגרים קרוב אליכם.

יש מספיק זוגות עם שנים שלשה ילדים שכבר לא הולכים להורים לכל חג ויתכן שתכירו כאלה שיהנו לחגוג איתכם, אפילו כמה זוגות ביחד.

גם ביומיום, חברים במצב דומה לשלכם ישמחו לעשות איתכם הסכמי שמירת ילדים. אחרי הכל-בודאי תסכימי להקריב אח״צ עם ארבעה ילדים במקום שנים (שאמנם יוצרים קצת יותר בלאגן, אך מצד שני נהנים לשחק ביחד) ולהנות ביום אחר מאח״צ שקט

אני באופן אישי אשמח לעשות הסכם כזה אפילו לשמור מספר ימים על שני ילדים ולקבל בתמורה חופשה עם הבעל

וגם בלי הסכמים וחגים-חברים זה כיף! אפילו לשמור ביחד על הילדים עם חברה נותן יותר כוח מאשר לבד.

נשמע קשהאמא וגם
תקופה עם 2 קטנים היא קשה מאד ויש אומרים הקשה ביותר, בטח מבחינה פיזית.
עם הזמן הדברים נהיים בד"כ קלים יותר, ומקווה שגם אצלך...

לגבי פתרונות טכניים,
ראשית- נראה לי שצריך לעשות סוויץ' מחשבתי מהציפיה לעזרה מכיוונים שאינם רלוונטיים, כגון ההורים בשלב הזה.
שנית- ללמוד להנות מהבית וממה שיש, ולהקל על עצמכם כשאפשר באמצעות עוזרת בית, אוכל מוכן לשבתות ודברים כאלה.

כדאי גם ליצור קשרי חברות עם משפחות שמתאימות לכם, ומדי פעם להזמין ולהתארח לשבתות אלה אצל אלה.
נקודת המוצא שלך מקשה עליךבונים מגדל
לדעתי.
ההורים לא חייבים לנו כלום. הם כבר נתנו המון.
הילדים שלנו, לא שלהם. האחריות לגידול היא שלנו.
כיף ומצד לקבל עזרה, אבל זה תמיד בונוס.
לא להעיר ילד לעולם מתוך התבוססות על ההורים. וקושי בחגים ושבתות זה עניין שלנו.

מה יעשה לך הרגשה יותר טובה?
לאכול עם חברים בשבת?
להכין אוכל פשוט לשבת?
תורנות שינה אחה"צ?
לצאת לגינה? יש כאלה שלהם זה נופש יחסי... תלוי בגיל הילדים ובאופי...

חגים זה יותר מורכב, גם בתחושה ועדיין. יש עוד אנשים במצב הזה.
יש מי שיצור קהילתיות מסויימת. יש שהבית מספיק. מי שמסוגל להוסיף ולארח מי שאין לו בכלל מבורך...

ההורים מתבגרים. לא תמיד יש להם כוחות לארח בכלל. לרעש וללכלוך של הילדים. זה גם אופי. לצורך אישי. מי שיקרעו את עצמם לארח ומי שלא שמים את זה בראש מעייניהם. וכמובן גוונים באמצע.

אפשר גם לחשוב איך אנחנו כמתארחים. נעים? דורש? עוזרים? מפילים עליהם הכל? איך משאירים את הבית אחרי?
נעים להיות איתנו? יש ביקורת? מנהגים שונים?
יכולת כלכלית? זה גם לא תמיד פשוט.

ברוך ה' על מה שיש.
הכי נעים להרגיש תמיד רצויים ושאפשר לנוח אבל אצל רבים זה בכלל לא המצב. ככל שהגישה היא אחרת יותר קל לקבל את זה נראה לי.

הרבה הצלחה! גידול קל! תהנו מהאוצרות שלכם
זה באמת צובט בלב מה שאת מתארתכלה נאה
זה מאוד מקל שיש עזרה מההורים.
ואפילו לבוא להתפנק אצל אמא שבת.

ואפילו שיש שיגידו שההורים לא חייבים לך כלום.
גם כשמתחתנים במיוחד הבת רוצה להרגיש הילדה שאמא ואבא דואגים לה.
הרגשות שלך נורמליים!
ובמיוחד שאת רואה סביבך את כל החברות שהמצב שונה.

אני לא יודעת באיזה גיל ההורים שלכם.
אם הם מאוד מבוגרים אז יותר אפשר להבין אותם שקשה להם. ובאמת יותר מזמינים הילדים במצב כזה.
אולי תפתחי את הנושא עם אמא שלך. רק בשביל לא לשמור טינה בלב
להורים של בעלך,ד.

מותר לנסוע לאיפה שהם רוצים - בחגים או סתם - ולא צריכים להציע לכם להצטרף.

 

אני מניח שגם את ובעלך, אם תצאו לנופש, לא תציעו להורים "להצטרף".

 

אם להורים שלך קשה להזמין אתכם עם הילדים - זה לגיטימי.

 

ההורים אינם אמורים "לעזור עם הילדים", שלכם. אם הם רוצים, כמובן בסדר גמור..

 

 

אל תסתכלי על חברים.. למה החברים הללו "מתפנקים לבד" במלון או בחו"ל, בלי "להזמין את הוריהם"?...

 

צריך לצאת מהמבט הזה. ההורים גידלו אתכם, מותר להם לחיות את חייהם. אין מה לבוא בתביעות ודרישות. 

 

אחרי זה - אפשר לנסות לבקש עזרה ספציפית. לפעמים לא יודעים בדיוק מה אפשר לסייע. 

 

אם תצאי לגמרי מהמבט שאולי עזרה מההורים היתה יכולה לפתור את הבעיה - זה גם יעזור לך להיות יותר חיובית. 

 

אגב, יש משפחות שזה ההיפך: היו שמחים אם הילדים היו מגיעים יותר..

 

 

לגדל שני ילדים, כעת נראה לך קשה - כי אלו ילדים ראשונים. עם הזמן זה נהיה קל יותר.. 

 

 

לגבי הנושא של העזרה מבעלך, וההרגשה שלך מול מטלות הבית ושאין זמן לשניכם לבד - זה כבר משהו אחר לגמרי. באמת ראוי לסדר את הענין.

 

כדאי שתדעי, שזה לחלוטין לא תלוי בעזרה מההורים. זו התארגנות פנימית.

 

חסרים כאן נתונים לגבי עבודתכם, כדי שאפשר יהיה להציע התארגנות יעילה; אבל בכללי, כדאי שתשתדלי למצוא זמן מנוחה לעצמך ביום. כשהילדים ישנים בצהריים. אפילו לקחת נערה שתשגיח עליהם שעה. כשלא עייפים, העולם נראה אחרת..

 

כדאי שתשבי עם בעלך על הענין. לא תלונות על ההורים ח"ו. רק מה שלגבי האפשרות שיהיו לכם יותר זמנים משותפים, ואיך תרגישי פחות עמוסה. אולי יהיו לו רעיונות. אולי עצם השיתוף. אבל לא בצורה שירגיש שאת מטילה עליו אשמה כלשהי, אלא בקשת עצות טובות ממנו.

 

אולי תחליטו על פעם- פעמיים בשבוע, שאתם יושבים בנחת ביניכם. בין בבית, בין יוצאים. תשימו לב שזה יהיה אחרי מנוחה. זה יכול לתת לך "אויר" בנושא הזה, גם לשאר הזמן.

 

מעבר לכך - גם המבט ביחס להתעסקות עם הילדים. להתבונן מידי פעם, איזו שמחה זו, זכות, לגדל שני ילדים. להסתכל בחביבותם, באידיאל הגדול שיש בכך. זה יכול לעזור להפוך את זמן ההתעסקות איתם - ואפילו עם מטלות הבית - לזמן עם ערך "רוחני", מרומם. עוסקת במשימה גדולה ויקרה. הרבה תלוי במבט.

 

אז קודם כל, לצאת מתליית הענין באחרים. אח"כ - לעבוד הן על כך שיהיה לכם זמן רענן ביחד; והן על כיוון ההסתכלות על הבית והילדים למקום חיובי, משמח ובונה.

לדעתי תפרידי בין הורים לבעלך.44444
בעלך מחויב לעזור והורייך- לא.
אגב,מאולי הורייך לא מזמינים כי לא רטצים שתרגישו "חייבים" ותבואו למרות שקשה לכם?
לדעתי ההורים לא חייבים לעזור. נכון שזה עוזר המון עזרה של הורים וקשה שאין אותה אבל עדיין הם לא חייבים.
לגבי הבעל- הוא מחויב, תשבו ותחשבו על "פתרונות" - גם על עזרה מבחוץ.
איתך!נביעה
שתי צדדים שלא נמצאים,בכלל.
מצד אחד מבוגרים- עייפים
מהתד השני- הוריי- עסוקים במשרה מלאה...
אין פניות לילדים, נכדים, אין הכרות.
אין עזרה.
באמת זה כאב לי ולעיתים כואב,
אך- אלה החיים שלהם. הבחירות שלהם, וזבשם...
נבחר איך אנחנו נראה כסבתות... מתוך המציאות הזו.
נזכור איך אנו מרגישות עכשיו..
גם אני מרגישה לפעמים ח"ו 'יתומה'- אין הורים במציאות החיים...
יש בי חמלה כפיי ההתנהלות הזו. ושיהיה להם לבריאות..
חמותי וחמי- מבןגרים, חמותי עם פה מזעזע שפוגע וביקורתי, אז גם הם מצמצים את שהייתם.
אלה החיים....
.
בהצלחה!
את לא לבד..
וואי קשההכלה נאה
גם חמותי כך. הבעיה שלבנות שלה לא. אותן היא מזמינה ובקשר עם הילדים.

תמיד אמרתי לבעלי שממנה אני אלמד איך סבתא צריכה להיות.

וגם סבתות שלי היו מבוגרות. אבל התיחסו כל כך. ונתנו הרבה אהבה כשכן היינו נפגשים. ולא שהיה להן כסף או כח.
ותמיד חיכתי להגיע אליהן.
לא יודעת.. ניראה לי שהדור הזה יותר עסוק בעצמו
ולא יודע להנות מהנכדים כל כך.
מסכימה עם הסוף-לא לגמרידעה נוספת

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

דווקא אני רואה מסביבי מציאות אחרת....44444
דווקא כשהייתי ילדה לפני 20-25 שנה למי היתה בכלל "סבתא פעילה" אולי הנכדים הבכורים זכו בזה.
בעבר, אדם בן 60 וקצת כבר היה אדם במצב גופני הרבה פחות טוב משל בני ה-60 של היום.
כשהייתי ילדה זה היה נדיר לראות סבתא מוציאה ילד מהגן ושומרת כליו באופן קבוע יחסית- רק אצל העולים דאז מאתיופיה ובעיקר רוסיה ראו את זה. היום זה ממש נפוץ. שלא לדבר על סבא וסבתא שיוצאים לטייל עם הנכדים ועוד לים זה היה ממש חריג. היום זה ממש נפוץ.
הילדים שלי מכירים הרבה סבים/סבתות של חברים שלהם. אני הכרתי רק סבא אחד של חברה שלי וגם זה בגלל שהוא גר איתם באותו בית (שהיה מחולק לכמה דירות).

נכון שכל מקרה לגופו אבל סה"כ שאני משווה את המצב היום ללפני 20-25 שנה הסבים והסבתות הרבה יותר עוזרים ומעורבים.
אבל זה לא המצבנשואה + 2אחרונה
במקרה שלנו שתי הסבתות בפנסיה ויש להן זמן פשוט חסר הרצון..
ההורים לא מחויבים לעזור, ואת לא לבד..אנונימית לרגע1
פשוט אל תבני עליהם
נסי להעזר בנערה שתשמור על הילדים אחרהצ ואת תוכלי לנוח
פרשה חמורה התפוצצה ולא קיבלה מספיק כותרותבינייש פתוח

בגלל הרכבת הממשלה והדילמות של גדי אייזנקוט, והנה המאמר היחיד בynet:

מ' "יצא למלחמה" - ורק אחרי 5 שנים נחשף שם המורה שאנס אותו | קשה לקריאה

והנה החוויה האישית שלי והמסקנות:

בכיתה ז' ח' למדתי בחטיבה בנחלת ישראל בכפר חסידים.

היה אסור לקרוא הארי פוטר או לשמוע מוזיקה באנגלית כולל שימוש באוזניות, והמורה פתח מערך הלשנות, שהפך לפעיל על כל דבר וכל שיח על כל אדם.

כל הכיתה העריצה אותו ברמה גבוהה, ואני הייתי בערך היחיד שלא היה חלק בזה.

כולם התעניינו אך רק בו ובשיעורים שלו.

היו לו המון שיעורי חברה עם אופי של פסיכולוגיה, והוא השקיע מעל ומעבר בערבי כיתה מגבשים.

הוא קיבל כיתה מפולגת ומשוסעת והצליח להפוך אותה למגובשת מאוד.

מאחר וזה היה פנימייה, הוא היה גר ממש ליד הכיתה שלו, והיינו משחקים בהפסקה עם הבנות שלו שהיו אז ילדות קטנות.

כולם כולל אני עברנו קשיים של מתבגרים, והיינו מתייעצים איתו על הכל אפילו בסלון ביתו.

בימי שלישי הייתי מגיע לבית ספר באופן קבוע מוקדם מהרגיל, והיה לי המון זמן איכות איתו כשהוא ממש לימד אותי פעם להשתמש במקדחה.

היו לו לפעמים התנהגות משפילות כלפי תלמידים, אבל ביסודי חווינו ממורות השפלות גדולות יותר.

בקיצור, הוא התנהג בעיניי כמו אבא שלא תמיד יודע גבולות איפה להתערב, במיוחד כשהוא לא באמת היה אבא שלנו.

כלומר הערכתי אותו מאוד, אבל הייתי בערך היחיד שידע לשים לו גבולות, גם באופן גלוי.

האמת, פעם אחרונה שפגשתי אותו שמעתי ממנו בפירוש שהוא מתחרט על מערך ההלשנות, והיה אמור לדעת יותר את הגבול בין איסור לבין המלצה.

לאחרונה פרסמו את שמו בחדשות על הרשעה על אונס של שני תלמידים מהכיתה שלי.

הייתי טרף קל מאוד עבורו. וזה לא הוביל לכלום ושום דבר בינינו.

גם המפגש השבועי שלא היה בו כלום, וגם בהערצה של הכיתה שלא הייתי חלק ממנה.

הייתי עוף מוזר בכל קנה מידה אפשרי מול כיתה שמורידה ראש מול כיתה של בנות וגורסת שהארי פוטר זה תועבה.

אם היה פוגע בי, כמי שהתנגד לבד לדרכו, כל הכיתה שהעריצה אותו הייתה מגבה אותו באופן מלא וגורסת שאני מחפש לנקום בו.

זה עוד סיבה למה הייתי האדם הכי מתאים לפגוע בו.

מכאן אנחנו רואים שמי שמחפש לפגוע בילדים, מחפש רק את מי שהכי מחובר אליו ומעריץ אותו.

נתת פה נקודות חשובות.44444

מפתיע, אגב, שזה לא קיבל כותרות, במיוחד שמדובר בישיבה.. .🙄

אגב, גם בכתבה עלתה נקודה חשובה- ברגע שזה 2 בנים, כביכול זה שטח אפור ....

זה מצריך אמירה ברורה.

בנוסף, לדעתי, חייבים לקבוע נהלים במערכת- אין ייחוד בין 2 המינים.

בעלי, היום, עובד בחברת הייטק וזה כלל: לא סוגרים דלת אחרי 2 אנשים- לא משנה מה מינם.

סתם מעניין.....

בתור אחד שהכיר את המורה והישיבה....

התלמידים היו בפנימיה?

אם כן, כל הקשר הלא בריא הזה היה יכול להתקיים אם הנערים לא היו בפנימיה?

כואב מאוד ומזעזעהסטוריאחרונה

מקווה שהיצור הזה לא יראה אור יום עד יומו האחרון (לצערנו הרב, מערכת המשפט מאוד מקלה עם נבלות שכאלו)

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום