טכנאית אולטרסאונד יכולה לראות משהו בעייתי בשבוע 16+? אוףףמק"ר

צריכה שתחזירו אותי לשפיות... לפרופורציה.

אז ככה, התחילו לי משלשום צירונים, (היה לי גם בהריון הקודם לאורך כל ההריון בלי השפעה על צוואר הרחם), אז הרופא שלי נתן לי הפניה לאולטרסאונד צוואר רחם, קבעתי בקופה ליד העבודה שלי והלכתי אתמול בבוקר. (ב"ה הצוואר רחם באורך מצויין)

היתה טכנאית מה זה לא נחמדה, אני מפרטת קצת שתבינו למה היה מוזר לי המשפט שאמרה:

היא היתה קודם כל עם פרצוף זועף, לא נחמדה, מדברת בטון קצר רוח: קומי, שבי, זוזי וכו'. אח"כ עברה לראות את העובר: לב, ראש, מוח, בטן וכו'. ככה יורה מילים בטון עצבני. (היה רגוע, לא היו אנשים לא לפני ולא אחרי, לא היה לה לחץ על הראש, אין לי מושג מה רצתה ממני).

בסוף היא חזרה להתעכב על הראש מלמעלה, היא הסתכלה עוד פעם ועוד פעם ואז שאלה אותי: את עושה סקירה מאוחרת? אמרתי לה שכן, אז היא: אההה, בסדר. וזהו.

 

מאז אני בסרטים שהיא ראתה משהו ולכן שאלה. עכשיו זה יכול להיות פרשנות שלי, יכול להיות סתם טכנאית לא סימפטית ששאלה שאלה ששואלים לפי הפרוטוקול כל אחת. אבל אתן יודעות איך זה, ברגע שננס הספק הוא שם.. אוף תעזרו לי להוציא מהראש שיש בעיה ח"ו, שהכל בסדר. תכתבו לי הכל, רק שיחזור לי ההגיון. בבקשה.

הטכנאית בכלל יכולה לראות משהו בעייתי בשבוע כזה? (אתמול הייתי 16+4)

 

 

(בעלי ניסה להרגיע ואמר שהרופא שלנו, שהוא מאוד מומחה, לפני שבועיים ראה אותי ועשה לנו מיני סקירה מוקדמת, לא רשמית כי אנחנו לא עושים, אבל מעצמו בדק את כל האיברים ואם היה משהו ח"ו הוא היה רואה את זה. וההיא סתם טכנאית. ואני גם בסרטים עכשיו שאולי נלך לרופא שלי לסקירה בפרטי, ככה עשינו בהריון הקודם. ועכשיו החלטנו שלא כי זה עדיין יוצא אחרי ההחזר 300 שקל שחבל לזרוק לפחח, אם יש לי רופאים מצויינים בהסדר בקופה. קבעתי ללפי המלצתכן, לד"ר טאובר. אוף בבקשה תרגיעו אותי. אני לא מצליחה להספיק לחשוב על זה.)

 

טכנאית חצופה! נראה לי שאם היא היתה רואהבתי 123
משהו חריג היא היתה מחוייבת לרשום את זה בדף לרופא
וכמו שבעלך אמר היא רק טכנאית יכל להיות שאין לה מספיק נסיון וראתה משהו שהיא פחות מכירה ואין לה יכולת והכשרה מתאימה לפענח את הבדיקות אז לא כדאי לקחת קשה מה שהיא אמרה לך..
בנוגע לסקירה המאוחרת בלי קשר לזה כן כדאי לעשות בפרטי סקירה מורחבת
בסקירה הרגילה מהקופה הרופא לא מחוייב לבדוק כל דבר אלא רק דברים מסויימים למרות שיש רופאים שכן בודקים הכל
תודה! אז את חושבת כן לנסות לקבוע לרופא פרטי?מק"ר

מה, כולן עושות סיקרה מורחבת בפרטי?

לא כולן אבל אני בדעה שאם כבר עושים אזבתי 123
מורחבת אצל מומחה
לדעתי מיותר ממש. טאובר מומחה מאד ובודק כל מה שצריךיפית8

במיוחד אם הפרצוף שהיא עשתה לך היה כשהיא התבוננה בראש - את זה הוא ודאי בודק כמו שצריך, זה בסיסי.

 

 

טוב לשמוע על טאובר, שוב.מק"ר


^^^^^^^רק טוב!
גם אני חושבת שמיותר המורחב. גם לפי הרופא שלי שהוא מומחה ועושה בעצמו סקירות, אמר שזה מיותר. המאוחרת מספיק טובה ואין צורך ללכת לפרטי.
לא. אבל אצלי הפרטי יצא יותר זול בגלל ההחזרים של הקופה..לומדת את זה


יותר זול? באיזה קופה?מק"ר
בפרטי יוצא לי 300 אחרי ההחזרים (זה רק 75 אחוז החזר). בקופה זה עלות של 30 שקל.
אני במאוחדת
אוישששששש. יש לי שתי תשובות לזהמיואשת******

מבחינה שכלית- זה ממש סתם ואין סיב לכלום והטכנאית סתם שאלה אותך ובילבלה את המוח

 

מעשית\נפשית - אני כנראה הייתי חוזרת לרופא ומספרת לו ושואלת אותו מה לעשות. למה? כובע... כי אני אשה לחוצה רצח בדברים האלו.

 

אוף אוף אוף

חיבוק!!

תודה! זה בדיוק המצב, השכל אומר ככה והלב ממאן להסכים מק"ר

אבל אין סיכוי להכנס לרופא שלי בקרוב, אלא אם כן בדחיפה, ומה אני אגיד לו? משפט של טכנאית הקפיץ אותי? הייתי אצלו לפני שבועיים והכל היה מעולה ב"ה.

ובכלל בעלי אומר לי שאם ח"ו יהיה איזה בעיה בסקירה אצל הרופא הרגיל, בכל מקרה נלך לרופא שלנו בפרטי. אז אם ח"ו תהיה בעיה נגיע אליו.

 

אוף מה אני בכלל חושבת על בעיות??

ועוד הצלחתי כל כך להיות רגועה בהריון הזה, בחסד ה', אחרי שההריון הקודם היה קצת לחוץ בגלל שבא אחרי הפלה.

אוף.

איתי.

אוף.

 

וואי ממש מבינה את הלחץ...אורוש3
אבל כנראה שאם היה משהו היא הייתה מפנה או מציינת. לא חושבת שמותר לה אחרת...
כנראה סתם עצבנית. אם היית לפני שבועיים והכל בסדר אז כנראה שהכל בסדר בע''ה!!
אולי להרים טלפון? מה זה מבינה אותך....מיואשת******


וואי באמת מלחיצה! כנראה היתה במצב רוח לא טובבעזרת ה
באיזה שבוע היתה לך הפלה?
מוקדם, בשבוע 7מק"ר


מה את בכלל חושבת על בעיות? כמו כל הריוניתבתי 123
זה ממש טבעי ממש מבינה אותך
וכן את יכולה להגיד לרופא מה הטכנאית אמרה אני די בטוחה שגם הוא יבין שזה מלחיץ
שתי אפשרויותיפית8

או שתנסי להכנס לרופא שלך בדחיפה, הלחץ שלך מובן וזה לא יהיה סיפור גדול בשבילו להסתכל על הראש. את מכירה את הסגנון שלו ויודעת לשער איך הוא יקבל את זה?

 

 

אפשרות שניה שתבקשי עוד הפניה ל US ותלכי לטכנאית אחרת שאולי תרגיע אותך. זה קצת פחות מוצלח כי בעקרון טכנאית לא אמורה להסביר שום דבר על ממצאים שהיא רואה אלא רק להפנות לרופא המטפל.

אני במקומך בשביל להרגע הייתי חוזרת לרופאיפית8

מספרת את הסיפור ומבקשת שיסתכל שוב על הראש, לא הייתי מצליחה להרגע בדרך אחרת.

 

טכנאית בהחלט יכולה לראות משהו בעייתי בשבוע כזה אבל אם היא היתה רואה משהו בעייתי שדורש התייחסות היא היתה מפנה אותך לחזור לרופא המטפל. אם היא לא הנחתה אותך לחזור לרופא זה אומר שאין שום בעיה משמעותית.

 

(אם את רוצה דוגמאות לבעיות אמתיות שטכנאית ראתה בשבוע כזה יש לי כמה)

 

אם היא שאלה אם את עושה סקירה מאוחרת והתבוננה בראש מלמעלה נשמע לי הכי הגיוני שמה שהיא ראתה זה CPC שזה ממצא מאד שכיח וכשאין סימנים נוספים נלווים אין לו משמעות. 

במיוחד מה שחשוב זה שהעובר מתפתח בהתאם לשבוע. אם יש CPC וגם הקף ראש קטן משמעותית אז זה יכול להצביע על בעיה ח"ו. אם היקף הראש היה קטן היא היתה אומרת לך.

 

גם אצלי היה CPC באחת הפעמים, זה נספג במשך הזמן ועד הסקירה המאוחרת יתכן שלא יהיה כלום או שזה יהיה יותר קטן. 

זה נשמע מלחיץ אבל אם אין ממצאים נוספים זה ממש לא.

 

 

 

מה זה CPC? תוכלי לפרט?מק"ר

אשמח לדוגמאות לדברים שטכנאית ראתה בשבוע כזה (אצלך?) והאם אמרה לך בלי ששאלת? מעצמה?

עונהיפית8

אצל חברה טובה שלי טכנאית ראתה בשבוע 16 מומים קשים במח ואמרה לה לחזור בדחיפות לרופא המטפל, סידרו לה תור דחוף למומחה US שאישר את מה שהטכנאית ראתה (הוא לא ראה יותר ממה שהיא ראתה) 

התיעצות עם רב מאד גדול בגלל שמדובר במצב שהעובר לא יהיה בר חיות אחרי הלידה אם בכלל ישרוד את ההריון עד סופו - והפלה תוך כמה ימים.

הדחיפות היתה בגלל שאם יספיקו לסדר את ההפלה מידי היא עדיין תוכל לעבור גרידה ולא תצטרך לידה שקטה. וכך היה.

 

CPC - היה לי את זה באחת הפעמים אז חפרתי על זה קצת - אני מבקשת שלא תבהלי מהמינוח, זה ציסטה במח, זה רק נשמע מפחיד אבל זה באמת לא. הציסטה עצמה לא יכולה לגרום לנזק מוחי בגלל שזה יושב בחלל הלא יודעת מה ולא משפיע על המח. למה מתייחסים לזה? כי כשיש ממצאים נוספים הצירוף של הדברים יכול להצביע על איזה תסמונת. אבל כשזה ממצא יחיד לא מתייחסים לזה בכלל, זה בדר"כ נספג בהמשך ועד שבוע 28-30 בדר"כ זה כבר נעלם.

 

אם חלילה היה צירוף של דברים או אפילו ממצא אחד שהיה דורש בדיקה רק בשביל הכסת"ח הטכנאית היתה שולחת אותך לחזור לרופא, זה בטוח! 

 

בכלל לא בטוח שזה מה שהיא ראתה אם היא בכלל ראתה משהו... אבל בגלל שאמרת שהיא התבוננה על הראש מלמעלה זה נשמע לי ככה, כי זה הזווית שממנה הם בודקים את זה.

סיכוי טוב שהיא סתם שאלה. הרבה פעמים שאלו אותי טכנאיות אם אני עושה כל מני בדיקות ותמיד שאני שואלת בחזרה - למה את שואלת, יש בעיה? הן עונות - ממש לא, סתם שאלתי. אולי הן עושות לעצמן איזה סקר פרטי על איזה בדיקות אישה דתיה עושה בהריון...

 

 

איכשהו- הצלחת להרגיע אותי, למרות כל המונחים המפחידים בתגובהמק"ר

כאילו, אם היה משהו היא היתה אומרת ואו מציינת את זה לרופא המטפל, לא? זה נשמע שאם יש משהו אז דווקא כן אומרים ולא נשארים שקט...

טוב אני צריכה לנסות להרגע, דווקא מהיכרות עם עצמי אני חושבת שעדיף לי לנסות להרגע מאשר להכנס ללחץ ולנסות לראות את הרופא שלי (שזה יהיה רק בראשון בכל מקרה...)

 

תודה!!

שמחה לשמוע. זה מה שהתכוונתייפית8

שאם היה משהו שדורש התייחסות או בדיקה היא היתה אומרת לך לחזור לרופא המטפל. 

אפילו רק בשביל הכסת"ח, היא לא היתה לוקחת על עצמה את האחריות לא לאמר לך.

 

באמת נשמע שאת לגמרי יכולה להרגע. בהצלחה!

אם היה משהו באמת בעייתינשימה עמוקה
יש לה את האחריות להעביר אותך הלאה לרופא המטפל/טכנאית ראשית לפחות שתעיף מבט. אצלי כשהיה משהו באמת לא תקין, ישר קראה לטכנאית הראשית שתעיף מבט והכניסו אותי לסקירה מורחבת תוך שבוע אצל אחד הרופאים המומחים.

כך שלדעתי את יכולה להיות רגועה. בעז"ה אין כלום, ואם במקרה באמת יש משהו, נשמע משהו שאולי צריך רק לשים לב אליו במורחבת על מנת לשלול התפתחות מסויימת. במורחבת כבר הכל מפותח יותר ויותר קל לראות דברים. נשמע רק שרצתה לוודא שיהיה מעקב.

אם את ממש מוטרדת, יש אפשרות לדעתי לשלוח את התמונות של האולטרסאונד לרופא נשים שרק יציץ ויראה אם יש משהו מחשיד (אולי זה אפילו נמצא באתר קופ"ח בכרטיס שלך).

המשך הריון קל ורגוע
תודה! זה רעיון לשלוח לו את התמונותמק"ר
יש פה ניקית שהיא טכנאית אולטרסאונד.מוריה
אולי תוכל לעזור
@אמת ואמונה
תודה! אשמח אם תוכל לעזור לגבי השאלה מה ניתן לראותמק"ר

והאם יש להן בכלל את המומחיות לראות בעיות...

כשאני קראתי זה היה נשמע ליפיג'מה
שפשוט לא היה לה כוח להתעכב על הרבה דברים, כי גם כככ תעשי סקירה...
היא נשמעת כזו מבואסת בלי מצב רוח וחשק לכלום, בטח שלא להתעכב על דברים ולחפש אותם .. ככה נשמע לי לפחות...
וואי תודה לכולכן, אתן לא מבינות כמה אני צריכה לקרוא את כלמק"ר

הדברים הלכאורה פשוטים שאתן כותבות... צריכה לקרוא שוב ושוב כדי שאולי אצליח להרגע. אבל ממש מעריכה אתכן!

 

הרופא שלי אדם מאוד מאוד נחמד ויסודי ומקצועי, אבל הוא ציני לא קטן. גם ככה כל הזמן יורד עלי (בצחוק) על השאלות הלחוצות שלי.. אז בכלל הוא לא יבין מה אני רוצה ממנו... בגל חצי משפט של טכאנית.

ואין אפשרות לטלפון ישיר אליו, רק לכתוב באתר. ולכתוב זה סתם מיותר, כבר עדיף לקבוע תור או לנסות להדחף אליו.

 

 

אם יש לך אפשרות תדחפי.. לא שווה את הסטרסאורוש3
מקסימום יצחק עליך. אז מה? תסנני...
איך אני מבינה אותך!מאמינה ומחכה
לחוצה? לכי לרופא. או למוקד. או למי שירגיע אותך. כמות הפעמים שהלכתי בהריון הזה לבדוק כי הייתי לחוצה היא מטורפת.. ולא אכפת לי מה חושבים, זה מה שעוזר לי..

וסיפור קטן שאולי טיפה ירגיע - הייתי גם באולטראסאונד לצוואר הרחם ואז אמרה שכבר תעשה הערכת משקל. והיא ממשיכה וממשיכה ועוד זווית ועוד זווית.. אז שאלתי אותה על מה היא מסתכלת והיא כזה ממ יש פה ממצא בבטן של התינוק. אני רוצה שהאחראית תראה את זה. חשבתי שאני מתה!! ועשינו את כל הבדיקות אז מאיפה זה בא עכשיו? לא מספיק קיצור צוואר וצירונים?
קיצר.. באה האחראית הסתכלה ואמרה שזה המעיים של העוברית. ב"ה. ואז היא אמרה לי כזה -
ברגיל שלנו להלחיץ, השאלה עד כמה 😜
אז מאחלת לך שהכל בסדר וטכנאית היא רק טכנאית.. ונשמע שאם היתה רואה משו כן היתה אומרת, ופשוט סתם היתה ממורמרת על החיים שלה בכללי..
תודה!! עזרתמק"ר
אוי ויי! ממצא מחשיד מאד! 🙈😝מיואשת******
חחח בהחלטמאמינה ומחכה
אמן! תודהמק"ר
רק לגבי הרמה של המכשיר - תלוי איפהיפית8

אצלינו יש לטכנאית מכשיר מעולה, זה אותו מכשיר שבו גם עושים סקירות בימים או שעות אחרות מהשעות של הטכנאית

דוקא לרופאים שיש להם US בחדר בדר"כ זה מכשיר הרבה הרבה יותר פשוט והרבה פחות מדויק וברור, משמש בעיקר בשביל לראות דופק

נכוןלמה לא123

בדיוק מה שרציתי לכתוב,לטכנאיות בד"כ יש US הרבה יותר משוכלל מאשר אצל הרופאים

יקירה.. בבקשה תקראי.הריון ולידה2
פשוט בא לי לחבק אותך, כי אני כל כך כל כך כל כך מבינה את המקום שאת נמצאת בו... הייתי שם כשהייתי בהריון! בשבוע 30 הלכתי לתומי להערכת משקל, בטוחה שכל הסרטים מאחורי.. (והיו סרטים, תאמיני לי... אם תרצי אספר לך). פתאום הטכנאית שואלת אותי: "אמרו לך משהו על אגני כליה מורחבים? כי אני רואה פה הרחבה"... מההה?! על מה את מדברת? איזה אגני כליה? מה זה בכלל?? ביקשה לבוא למעקב אחרי שלושה שבועות.. ואני כמובן כמו כל הריונית טובה, נכנסתי לאינטרנט ברגע שהגעתי הביתה.. ושם? הסרטים הכי גרועים שיש - הממצא יכול להקשר לילדים עם תסמונת דאון, יתכן ויהיהצורך בניתוח אחרי הלידה, ועוד כל מיני תסריטי אימה... הרופא שלי כמובן לא התרגש, ונחשי מה אהובה? הכל בסדר! ברוך השם נולדה ילדה מתוקה ובריאה. וגם אצלך יהיה בסדר, את יודעת למה? מכמה סיבות:

1. השם איתך ואוהב אותך! אני קוראת הרבה תגובות שלך. רואים שאת אוהבת לעזור לאחרים. את בן אדם טוב וזה מה שמגיע לך לקבל.
2. אני מאמינה גדולה ברפואה המסורתית (פחות בקטע האלטרנטיבי) אבל אין מה לעשות, הרפואה מלחיצה, נקודה. הרי תחשבי על זה, מה תפקיד הרפואה? לתור אחר בעיות ומחלות ולמצוא להן פתרונות! זו המהות של הרפואה!
3. הריון הוא דבר מוזר - קורה משהו בתוך הגוף שלך ואין לך מושג מה! זהו חוסר ודאות מוחלט. לכן כשיש לך סוף סוף הצצה "פנימה", כל מילה, הבעת פנים ותנועה מקבלות משמעות עצומה! ("הרופא שתק לרגע לפני שהוא ענה, אולי הוא שקל מילים כדי לא להלחיץ אותי? אולי יש משהו והוא מעדיף לא להגיד כרגע?")
4. רובנו שוכחות דבר חשוב: הרוב המכריע של ההריונות מסתיימים באופן תקין, כלומר אם בריאה וילד בריא. הרוב המכריע!!! תשנני לך את זה כל יום! מצידי תתלי פתק על המראה, תכניסי פתק לסידור, אבל תשנני כל יום! אני מצווה עלייך חח ;)
5. יודעת מה הדבר הראשון שהרופא שלי אמר לי כשסיפרתי לו על ההריון? לפני שאמר מזל טוב הוא אמר לי: "אל תקראי באינטרנט!!!!!" רק השם יודע כמה הוא צדק... זו עצת זהב!!!!

אני כל כך רוצה כבר שתכתבי פה אחרי הלידה שהכל בסדר כי אני כל כך בטוחה שזה מה שיהיה! ואז אגיד לך: אמרתי לך! ;)
חיבוק ענק!!!
איזה תגובה מחזקת ומרגשת! תודה תודה!מק"ר

כמו טל תחיה המילים שלך.

אני צריכה הרבה כאלה בשביל להצליח לא לחשוב, כי זה מה שאני מנסה כרגע. החלטנו שלא לרוץ ולחפש סרטים איפה שאין. ואם באמת היה ח"ו איזה ממצא היא היתה מחוייבת להגיד. ואם ח"ו יש משהו אני אדע מזה בסקירה בעוד חודש פחות או יותר.

ומה שה' יחליט הכי טוב לנו.

 

תודה על המילים! מחגכה בעז"ה בקרוב לעדכן אחרי הסקירה שהכל היו רק חששות ודימיונות של הריונית מטורללת

מחכה לעדכון שלך!!! חיבוק ענק ❤הריון ולידה2
ואו איזה תגובה מהממתמאמינה ומחכה
אחזור לקרוא אותה בזמנים קשים..
ולגמרי מסכימה עם סעיף 1 🤗
את מדהימה! תודה שכתבת כי לעולם חסדו
תודה יקירה ❤הריון ולידה2אחרונה
תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

אין מה להלחץ מזה.... כשזה יגיע יגיע ונלמדשיפור
רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

טוב אז ממשיכה את תוצאות השחרור שלי-השקט הזה

מצאתי עוד תחתונים שלי במגירה של הבת הקטנה יותר😅


הייתי צריכה לסדר מחדש את הארונות של הילדים


יש כמה גרביים שכבר לא יחזרו להיות לבנות או ורודות.. ויצטרכו להתרגל לצבע הכחול/אפור החדש שלהן..


ולמבאסים יותר- סט פוטר של הבת שלי שכנראה יצטרך ללכת לפח בגלל הצבע שקיבל


מכנס שבת של בעלי שגם כן ימצא את עצמו בפח כנראה


וחזייה בצבע גוף שלי שתוכל להמשיך לשמש אותי, אבל כבר לא תהיה בצבע גוף.. וכולנו יודעות כמה חשוב שתהיה חזייה כזו😉


מה עוד בהספקים שלו?


שבת שמוכנה ללא מעורבות שלי (אלא אם כן להפשיר עוף שאני הכנתי לפני כמה שבתות זה נחשב שלי😅.. אבל סתם, הוא לגמרי יודע לבשל, פשוט אמרתי לו שחבל כי יש קפוא מוכן)


שירותים שנוקו בדרכו שלו (שזה אומר נראה לי רק הבפנים של האסלה, אבל גם זה יותר ממה שאני הייתי מסוגלת כרגע)


חלות קנויות שזה לא קורה כמעט אף פעם אבל מה לעשות

ותכלס שבת מוכנה כבר- כשאני אף פעם לא מצליחה בשעה הזאת לסיים😅 אולי אתן לו כל שבת לתקתק ככה

שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאני

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

אני לא יודעת מה ההגדרה שלך האינטימיות רגשיתזמינה

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין


יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?


בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

גםoo

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים


יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי


מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)


גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)


אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

אני מאמינהסטודנטיתאמאאחרונה

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11

בת עוד שניה שלוש

בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!

כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?

וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים

התעייפתייי

מזה הדבר הזה?

היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה

תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??

יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11

ואני מכסה בשמיכה ופוך

תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
מזה לחישות לילה? 
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

אצל הבת שלימקלדתי פתח

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.


היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?


פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לא הבנתישירה_11

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?


איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
אצלי גם ילד בן 5 שכבר היה יבש שנתיים פעם אחת פיספס כמה ימים ברצף, נתתי וורמוקס ועבר
סליחהמקלדתי פתח
שהיא לא צמאה
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11
אבל היא שוכבת אז זה עדיין מרטיב את המיטה לא? 
זה אמור לספוג כמו טיטולשיפור
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.


לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

כן קמה יבשהשירה_11

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לגמרי😵‍💫אחת כמוניאחרונה
תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
למישהי יש רעיון מה לשלוח לזוג שצריך להשאר שבת בביתקופצת רגע

חולים עם התינוקת?

בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.


בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח

עוגה/ עוגיות/ פיצוחים/ שוקו/ אייס קפה/ שוקולדיעל מהדרום

לק"י


אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

בתור מישהי שנשארת עכשיו לשבתאנונימית בהו"ל

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

גם אני חשבתי על זה. אבל אין לי כל כך איך לשלוח אתקופצת רגע

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

מגש פירות אוליאחת כמוני
סלטים ולחמניות ביתיותאמאשוניאחרונה

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

יומולדת חגיגה נחמדתשמחה כפרוייקט

ימי הולדת זה קטע אצלנו. הרמנו רף רציני של השקעות.

הוא עושה לי הפקות וגם אני משקיעה בו ממש. והכל בהפתעה כמובן.

קיצר, אני בתקופה עמוסה בהיסטריה. פשוט שחוקה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי קודם. האמת שאין לי טיפת אנרגיה לזה וגם המוח שלי לגמרי סתום.

אני יודעת שזה לא אמור להיות מתוך לחץ אבל לא רוצה שהוא ייפגע. למען האמת גם אני באה עם ציפיות ואוהבת שהוא משקיע כי זה רק פעם בשנה אז כל השאר תירוצים…

בואו לעזרתי

מציעה רעיוןאיזמרגד1

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

הלוואיישמחה כפרוייקט

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

אפשר לעשות יציאה זוגית שווהמתואמת

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

מצטרפת להצעהואני שר

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)


סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה


לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

אולי בריכה זוגית?שיפור
תודה חברותשמחה כפרוייקט

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

ניווט זוגי- ראיתי המלצות של חוויה מתוכננתיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


תחפשי בגוגל.


ובהצלחה!

איזה כיף לגלות פתאם שהמתבגר שלידובדובה

אוהב אותי. או לפחות נראה לי...

הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!

"אימוש היקרה"

ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...

הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא  בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....

והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל

כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.

תודה לה'

וואוו.. מרגש ממש ממשיעל...
איזה מרגש זה!יעל מהדרום
לק"י


פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

ב"ה! תודה רבה על השיתוףריבוזום

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

מקסים ממש, תודה ששיתפתממתקית

וטוב שיש תמיד תקווה

וואוו איזה מרגש שהשקעתם בתהליך ואתם קוצרים פירות!שיפור
אני ממש דומעת מהתרגשות🥹
שיתוף ממש מרגש ומחזק! תודה!!בארץ אהבתיאחרונה
נכון זה בסדר פשוט להתרסק בבכי במיטה?הריון ולידה

גם אם זה היום נישואין שלנו?

הוא לא פה

אני עם כמה וכמה שחלקם חולים

ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד

הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה

הורמונלית ונפשית בכלל

ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה

צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי

אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו

גם בתשלום

הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות  וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.

למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים

ונמאס לי!

ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי 

ועכשיו אני פשוט בוכה

וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר! 

אויש... בטח שזה בסדר! חיבוק לבינתיים...ירושלמית במקור
ברורררר. אמאל'ה. חיבוק גדול מותקאורוש3
אני בדרך להביא לך תעודת התרסקות מוצדקתSeven

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

את החייםהריון ולידה
תודה אהובה 
😘Seven
וואו חיבוק ענקקקרקאני

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

אפשר לבכות גם מהתמיכה הזאת?הריון ולידה

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וואי בטח שמותר להתפרקנעומית

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.


מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

מותק בא לי לתת לך מדליהממשיכה לחלום

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

שולחת הרבה כוחותממתקית

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

🫂יעל מהדרוםאחרונה

אולי יעניין אותך