פעם אחת, בכפר נחמד בבבל, התחתן אחד היהודים המקומיים עם אשה מארץ ישראל. יום בהיר אחד, הוא ביקש ממנה לקנות בוציני. מה זה בוציני אתם שואלים? לפי הארמית המקומית אליה התכוון הדובר, הכוונה לאבטיח, אך לפי הארמית הישראלית, שפת האם של האשה, הכוונה לנרות. הלכה האישה וקנתה נרות. וכשראה הבעל שאשתו קנתה לו נרות במקום אבטיחים, כעם עליה ובחמתו פקד עליה לשבור את הנרות על בבא. ומה זה בבא? לפי הארמית המקומית הכוונה לאדן החלון, אך לפי שפת האם של הדוברת, אין שום מילה כזאת! מה עשתה האישה, הלכה לגדול הדור, ששמו בבא (בבא בן בוטא) ודפקה את הנרות על ראשו. וכששאל הרב לפשר המעשה המשונה, הסבירה האישה מה בעלה אמר לה לעשות. ומשהבין הרב מה קרא מה אמר? זוהי אשה כשרה שעושה את רצון בעלה
מוסר השכל: לא משנה אם את/ה אישה או גבר, הדרך לשלוט על בן/בת הזוג, היא לדרוש ממנו לקנות דברים לבית ולתת הוראות לא מלאות או מבלבלות (כמו לדוגמא לקנות כוסברה/פטרוזיליה) ואם הוא קנה לא לגמרי לפי הדרישות, יש לסקול אותו באבנים



?





