מה שלומך?

המעלות שמגיעים אליה גבוהים משבת רגילה.

 

מקווה שניצלנו אותה כמו שצריך..

ובאמת בתפילה היה יותר כיף מבכל שבת.

ואיכשהו השבת הזאת הייתה אחת הטובות בחודשים האחרונים.

מה עם השיעור ההוא?

היה כבר? או שמתי הוא?

היה.

ברוך ה.

בסוף נמשך עד ערבית.

אני רגיל לדבר מול אנשים

זה היה רגיל..

 

מקווה שהם אהבו..

החלטתי שאני רוצה לקחת את עצמי בידים

אבל

 

מותש. פשוט מותש.

הגוף שלי עייף.. כאילו חבטו בי ואני צריך רק לנוח.

ואני לא. מאז שהחליפו שעון אני לא קם בזמן. מתפלל ב8.

 

אני רוצה ממש לעמוד בזה

ממש

אבל

לאיודע אם אני מסוגל לזה..

הי, עצם ההחלטה זה כבר טוב.

 

וואי. אבל למה? מותש ממה? פיזית?

8...? אם היית חבדניק היית נחשב למשכים קום במיוחד

 

אני חושבת שאתה מסוגל.

החלטה יש כל יום. אבל זה יעני ראש חודש. אז צריך שוב

 

 

למה אני מותש? מעצמי.

נפשית. אבל.. בגלל זה אין לי כח פיזי.

למשל.. התפללתי קצת בעצמי. לבד בבית כנסת.

וכבר לא היה לי כח לעמוד. הרגשתי מותש. ובאותו רגש הרגשתי עצב כזה.. לאיודע.

 

כן. 8. זה מאוחר.

זאת אחת הבעיות שלי עם חבד.

מפסידים תפילה בנץ.

כאילו.. חוץ מזיכוי הרבים פסיכי שזה עושה, אני לא רואה שום סיבה טובה לזה

אבל אין לי כח לדיונים על חבד?

תנועה מצויינת שעושה הרבה חייל.

ואולי ר"ח יתן כח מעל הטבע.

ובכלל, ניסן. חודש של ניסים וחודש של גאולה. בעז"ה שיביא כוחות.

 

כן, גם נפשי יכול להשפיע על פיזי.

אופפ.

וואי ממש מוכר, תפילה לבד או קידוש או חג לבד... ואז יש מין עצב כזה בתוך כל זה. משו לא ברור.

 

צחקתי

אבל סתם בדרך אגב, זו סטיגמה על חבד... הרוב קמים כמו שצריך ולמשל אבא שלי מתפלל בנץ כל יום חוץ משישי פעם בשבועיים. (ושבת...)

וכן, עדיף לא לפתוח דיון.

אמן.

 

כן..

 

לאיודע אם זה ממש סטיגמה, כי יש בה ממש. אבל זה נכון. וזה בכלל סטיגמה על חסידים.

ראיתי בשטיבלך של סאטמר במאה שערים מניין שחרית ב10 וחצי.

 

וכששאלתי חסיד אחד שהתארחתי אצלו בבית, הוא אמר שחסיד שקם ב9 הוא חצוף.

מה אגיד לך?

לא מרוצה, אבל מבין את מה שאת אומרת.

 

ובהחלט עדיף לא לפתוח דיון..

שבת משולשת. איזה יופי.
ועכשיו גם כולם טסו אז לבד כאן. ברוך ד'.

אשכרה.