בלי להכיר אותו או אותך,

שיהיו לו ניסיונות גם בלי חברה מעורבת וסמארטפון...

אל תעירו ואל תעוררו.

יוסף גדל אצל יעקב אבינו,

שם שמיים שגור בפיו תדיר,

וגם אצל יוסף, כידוע, ויפזו זרעי ידיו, וד"ל.

לא צריך להביא לידי ניסיון,

להפיל חצי מהנוער ולרדד את החצי השני,

ולעשות מזה אידיאליזציה.

האינטגרטיביות הזאת נשמעת לי זיוף,

וכמי שגדל בחברה מעורבת ולא הכי דוסית,

וממה שנחשפתי לנוער (שחלקו כבר הספיק להתבגר)

מכל הזוויות והזרמים של הדת"ל,

ממש לא השתכנעתי.

[מניח שיש מי שיסתכל עלי כעל הדוגמא של הרב רא"ם שליט"א,

ונעזוב את השאלה מה בין זה לבין האמת,

ואפילו הכי לא השתכנעתי...]

יש מלא צדיקים שמדברים בנושא.. 

הוא מביא את דעת רבו

איך אתה אומר לו בכזות החלטיות שזה נגד רצון ה'?

גם אני נגד חברה מעורבת

אבל מה לעשות שיש רבנים גדולים שכן בעד?

אתה יכול לנסות לשכנע אותו בטיעונים שונים למה זה לא נכון.

אבל איך אפשר לבטל ככה דעה אחרת בטענה שזה לא רצון ה'?

הוא מביא את דעתו של הרב ראם, לא של עצמו.

ככה לפחות אני הבנתי.

הכותרת?

הפריע לי ממש שאתם תוקפים אותו שהוא בסה"כ הביא את דעת רבו.

אבל עזוב

אני ישאיר לו להסביר את עצמו

וזה ממש לא 70 פנים לתורה.. זאת טעות לפירוש התורה..

לא כל פירוש הוא לגיטימי.. 

מה שהבעש"ט בא להגיד וזה היה חידוש , זה לא היה נגד יסודות התורה או נגד השולחן ערוך!

ובשמחה אם מישהו יגיד לי שהשהות פה בפורום זאת פריצות, אני בהחלט אשקול ברצינות לעזוב.. 

קדושת המחנה זה אחד מיסודות התורה, אי אפשר לצאת נגד זה...

אבל אשריך שאתה מחובר לרבינו, 

באמת ממליצה לנסות לשמוע צדיקים גדולים ומה הם אומרים בנושא.. 

זהו.. 

א. הצגת בעיה. מסכים איתה מאוד. אבל חברה מעורבת היא לא פתרון מחוייב לבעיה, והיא גם לא פתרון בכלל, היא דרך חיים. לא בוחרים בדרך חיים אחרת בגלל בעיה קטנה שמעיקה, פשוט מחפשים פתרון.

ב. לחברה מעורבת יש יתרונות וחסרונות כמו בכל דבר. מאריך שכל מי שנמצא כאן בפורום הוא לא קיצוני לחלוטין לאף כיוון, פשוט כי אם היה לכיוון אחד לא היה לו גישה לאינטרנט ואם לכיוון השני לא היה מוצא כאן חברה המתאימה לו. השאלה היא איפה האיזון הנכון, ולאו דווקא האם חברה מעורבת נכונה או לא.

ג. לא חושב שיש תשובה אחת לכל אדם. אבל אני מתייחס רק לדעת התורה איך שאני מבין אותה, כך שבתוך המרחב הצר שניתן למשחק יהיו כאלו שירצו פתוח קצת יותר ויהיו להפך.

ד. מעבר לשוני באדם, אני מאמין שיש גם שוני בזמן בחיים ובגיל. ולא צריך להאריך.

ה. כאדם תיאורתי השולח את ילדיו לבני עקיבא, הייתי חושב שלוש פעמים לפני. מצד שני לשלוח ילדה לשירות לאומי כקומונרית הייתי חושב פחות (אם כי זו בכלל לא החלטה שלי). מצד שלישי סוג מוסד לימודים, ודאי לי שרצון ה' ממני הוא מוסד תורני "דוס" עובד ה' וממילא סגור יותר. זה לא מדע מדוייק מתי לפתוח ומתי לא, זו דרך חיים שמבררים בכל רגע. אני רוצה לחשוב שבכל נושא בו הסוגיה תעלה בחיי אשקול ע"פ מה ה' רוצה ממני.

ו. מבחינתי זה לא קשור לדייטים. חשוב לי שיהיה בסיס משותף לחיפוש אחר רצון ה', לא חשוב לי לברר כל סוגיה לפרטי פרטים לפני, וגם לא חייבים להסכים על כל מילימטר. העיקר בשבילי שהשאיפות והמטרה יהיו משותפות.

ויש הרבה להאריך.

קשה להציג עמדה לא מובררת לגמרי בכמה שורות. ניסיתי. 

טוב שנחשפתי קצת למקום הנפשי הזה,

כאחד שאין לו אחיות וכו' כאלה...

למדתי!

דווקא אריאל החרד"לית היא תנועת הנוער הכי פמיניסטית- סרוגים

אני יודעת שזה נשמע מעצבן...

יש לנו את התורה קודם כל, ואת הציווי של התורה של והייתם קדושים עם כל המשתמע מכך,

והיה מחניך קדוש.. וכו'

כמו שהוא ישמיענו כתב , בני דודים, משפחה, ואפילו שכנים בהחלט מספיקים בשביל ה"חברה המעורבת"

אני אישית ראיתי את בני דודים שלי שגרים בקהילה אשכנזית ליטאית מופרדת לכל הדעות..

והבנים יודעים מצויין איך להתייחס לבחורה ולא חושבים שהיא עב"ם.. זה מאוד תלוי איך המסר עובר בבית.. 

בתור אחת שגדלה קצת בחברה מעורבת, בעיניי זה רק הרס לי את העדינות..

אין שום "יתרון" בלהיות משופשף בלדבר עם בנים.. סתם המצאה שאנשים המציאו כי הרגישו שאולי זאת הסיבה שבשידוכים יכול להיות קצת מתקיל...

זה האחריות של ההורים לחנך ליחס בריא ונכון בין שני המינים.. 

לא הילד לבד אמור למצוא את עצמו משלים פערים או מנסה לגשש בין מה נכון ללא נכון.. 

זה עדיין לא תירוץ להיחשף למשהו נגד ההלכה.. 

הורים יכולים לעשות הרבה נזק בגלל חוסר מודעות.. 

יש  אנשים שצריכים את החיכוך (ואת היכולת לעשות פאדיחות וגם להזיק לעצמם קצת) בגיל 15-16.

אחרת הם יעשו את אותן טעויות בגיל 23 והנזק יהיה גדול בהרבה.

גילוי נאות: אני בקטגוריה

אתה בעצמך לא יודע, כי לפי מה שאתה אומר גם אתה נחשפת לחברה מעורבת בגיל מבוגר

אין לך איך לדעת איך זה היה משפיע עליך אם היית נחשף לזה בגיל צעיר יותר.. 

ועוד נקודה.. 

יש אנשים שזה לא ישנה להם.. כלומר הם יימצאו את האיזון בין אם ייחשפו לחברה מעורבת ובין אם לא.. 

ובכל זאת האחריות של ההורים היא לשים את הילד שלו במקום הכי טהור וקדוש שיכול להיות

ביחד עם חינוך להתייחסות בריאה בין שני המינים.. (כמו שכבר כתבתי..)

אין שום היתר להביא לאיסורים חמורים על חשבון זה שנער יהיה משופשף בתקשורת שלו עם המין השני.. 

בחרתי במודע להיחשף בגיל צעיר (בעיקר במדיות דיגיטליות), כשהסביבה שלי הייתה השאיפה שלך.

אולי זה רק אני שקצת קשה לי, אבל זה היה קריטי ונחוץ.

הייתה לי הזדמנות להתנסות גם בצד הזה וגם בצד הזה של העולם, וללא ספק ברור איפה נכון למקם אותי.

מצד שני, ראיתי הכל -

יש כאלה שחברה מעורבת הזיקה להם ממש,

יש כאלה שהיו זקוקים לה נואשות ומסיבות של צניעות התרחקו (והזיק להם).

המציאות יותר מורכבת.

ומשאיר אותך באיזה מצב רוחני רדום כזה.. קשה מאוד להתעלות רוחנית שיש מסביב בנים שיכולים להיות פוטנציאלים לחתונה,

וכאלה שסתם אפשר לדבר איתם.... 

שהיחס בין בנות לבנות יכול להיות 'משחק'.

חבר/ה בגיל צעיר זה בהכרח זוגיות לא רצינית במידת מה.

זה לא סוף העולם וב"ה יוצאים מזה דברים נפלאים (ליד נפילות קשות) אך קשה לי מאוד להבין דבר כזה כאידיאל.

זוגיות זה דבר רציני, אמא אבא וילדים. לא רומטיקה של שביעיסטים (הכי בוטה שלי עד כה חח).

אפילו בצבא הייתי בחברה נפרדת (!).

מזדהה מאוד עם מה שכתבת. אמנם כל אחד חווה את זה אחרת.

אני חושב שלאחר קצת שפשוף בסופו של דבר אין הבדל משמעותי.

מה שכן - התחושה ש'פתאום מותר' לדבר עם בני המין השני לא בריאה. כדאי לטעמי לזרום (באופן מסויים) גם מעבר למשבצת של הדייט עצמו בעניין היחס לבני/ות המין השני. אחרת זה גורם לתופעות מוזרות ולא בריאות. בזהירות אבל הבריאות מאוד חשובה בנושא הזה (לדוגמא לתופעה מוזרה - כל בת שאני מדבר איתה היא כביכול פונטיצאלית באופן אוטומטי לשידוך... לא בריא). 

בסופו של דבר כל אחד איפה שהקב"ה שם אותו צריך לתפקד הכי טוב שיכול, בלי להתבכיין ללא תועלת.

אני אישית הייתי שמח לשלוח את הילד שלי לחברה נפרדת קלאסית, אך זה לא 'יהרג ואל יעבור'... 

אני מכיר חברים שהיו בחברה מעורבת ויש לו תסביכים על העניין הדייטים המצד השני.

צריך להיות תקיפים בעבודת ה'!

הקב"ה שונא זימה, ושונא כל מה שמתקרב לזה..

מי שפעם היה בבני עקיבא יבין שקדושה אין שם... לצערי הרב.. 

לכן עם כל הכבוד לדעות ויש הרבה דעות.. לא כל דעה מוצדקת ולגיטימית

כל עוד הסניף מעורב.. כן כן גם אם יש מדריך לשבט ומדריכה לבנות.. אבל הכל באותו מקום..

ישבצ מעורב.. 

בקיצור. 

no

בכל אופן, אם הסניף הוא כמו אריאל.. כלומר רק בנים .. או רק בנות אז אשריהם

ועדיין הטיולים, מחנות, וכו' במעורב לכן.. 

אבל גם בדיעבד זה בעייתי..

אבל בגדול הדעה שלהם היא שיש כאלה שלא ילכו לסניף נפרד אלא רק לסניף מעורב (אני מכירה אישית הורים שלא ישלחו את הילדים שלהם לנפרד)- ועדיף שהם ילכו לבנ"ע מעורב מאשר שיהיו ברחוב ויגיעו למקומות הרבה יותר גרועים! כי זה לא שאם הם לא יהיו בבנ"ע הם יהיו צדיקים. ההפך, הם ילכו למועדונים ח"ו וכו'..

שלא תביני לא נכון- אני בצד שלך בעניין, אני רק מסבירה לך את דעתם...בעיניי אי אפשר לעבור עבירה על מנת לקרב..זה לא רצון ה' וזה יכול להשפיע לרעה על מי שבא לקרב.

גם אותי האכילו בדעות כאלו..

למה שילד יילך לרחוב אני לא מבינה.. אין לו בית? משפחה? חברים?

בני עקיבא היא לא עמותת נוער נושר לפי מה שזכור לי..

לרחוב. הם לא כל היום בבית. 

אז בסוף הם יגיעו לרחוב והרחוב לא יותר טוב מבנ"ע.\

אפשר לפתוח אופציות שהם כשרות לכל הדעות...

אבל לטעון שבלי אופציה פתוחה ודיעבדית הם בטוח בטוח יילכו לרחוב זה קצת מצחיק..

היום החשיפה לעולם היא קלה ומהירה..

ולא טובה. הרבה מאלו שבאו לקרב הושפעו והתרחקו מן הדרך..וגם החניכים לא נשארים בתלם. זה לא באמת עוזר. כשנראה להם שאנחנו הולכים עם רצון ה', הולכים לסניפים נפרדים-ומהווים דוגמא אישית, אז יהיה להם ממי ללמוד! הם ידעו את האמת ולא יתבלבלו!!

כי כשאני רואה את המדריך שלי מדבר עם מדריכה אחרת מהסניף\ קומונרית- זה גורם לי בתור חניך להבין שזה מותר!! ואז אני מתבלבל. כי אם המדריך שלי מדבר עם המדשית שלו, והרב אמר שמותר ללכת לבנ"ע אז ככה אני מבין את התורה..והופך את זה לאידיאל

אבל למה לשלול את האחר בלי צורך אמיתי?

בני עקיבא תנועה שתרמה ותורמת המון לעמ"י, צריך להיות מודע לזה.

אפשר להתנגד באופן בלי מתפשר לפעילות מעורבת אבל אין עניין לבטא את זה ע"י שלילתם. למה לשלול תנועה מסויימת? מה זה יעזור?

צריך לשלול משהו שגורם לירידה ביראת שמיים.. 

אני לא באה כאן כדי להגיד על "נפלאות" התנועה.. אפילו אם קיימות.. 

זאת בעיה מאוד גדולה לחיות בשקר ולהאמין בו... 

ומה זה יעזור? לא לעודד להיות שם, לעודד את התנועה להיות מופרדת לחלוטין, להאמין בערכים של תורה אמתיים. וכו'

אני יכולה להגיד על עצמי שאם הייתה לי מודעות לדברים האלה בגיל צעיר בהחלט לא הייתי הולכת לשם.

לדעתי כדאי להשתמש בלשון יותר זהירה שמדובר בעמ"י.

זאת צביעות לדבר בלשון רכה שנעשה עוול לנוער בלי שהם אפילו מודעים לנזק..

יש הרבה בחורים ובחורות שבתמימות מאמינים באידאלים שגויים.. 

מאמינים במושג של חברה מעורבת, של לחפש את החתן דרך חוסר צניעות ועוד.. 

של התנועה עצמה. יש כאלה אנשים שבנ"ע העלה להם את היר"ש ויש כאלה שהשתתפות בתנועה הורידה להם את היר"ש.

בסופו של דבר אני חושב שהרבה מקרים הבנ"ע הוא ביטוי של הנוער הקיים במקום של דוסים יהיה נפרד וכו' ובמקום אחר יהיה מעורב וכו'. את צודקת יש כאלה זה דירדר אך יש כאלה שבני עקיבא הצילה להם את החיים. מכיר אישית.

לכן אפשר חשוב מאוד להעמיד את הערך של חברה חברה נפרדת והסכנות הקשות הטמונות בחברה מעורבת, אך חוץ מזה, אני לא רואה צורך לצאת נגד בנ"ע. זה לא מוסיף יר"ש.

יש כאלה שבזכות זה שהיו במועדונים, בהודו ובקיבוצים גילו את האור וזכו להיות ירא"ש

אז בוא אני אגיד לך:

מה שייצא חזק מבני עקיבא זה לא בגלל שהתנועה חיזקה אותו, זה בגלל שהוא חיזק את עצמו , והיה חזק מול הרבה שלא..

יש כזה דבר שלפעמים דווקא בגלל שאתה המיעוט אתה לוקח את האחריות להתחזק יותר מהשאר,

בבני עקיבא יש כזה דבר של לקחת אחריות וזה בהחלט יכול לרומם אנשים למקומות טובים...

ושוב, גם מוסד חילוני יכול להציל את החיים למישהו שהיה במקום נמוך ביותר.. 

עדיין שאתה בוחן מה הדרך הנכונה לכלל ישראל ככלל ולא כיחידים, אתה עושה יתרונות מול חסרונות 

ובוודאי שהחסרונות עולות על היתרונות, ואסור לחזק תנועה שמרימה בודדים ומחלישה רבים ביראת שמיים וצניעות...

לילה טוב  

באמת אני משתדל להיות עם לב אוהב לכל עמ"י גם שאני כותב כמו 'טוקבקיסט' קטן. מתנצל על הכתיבה הבוטה. באמת משתדל לשים את האגו בצד. ואחרי התנצלות ארוכה -

לא הייתחסת עניינית לטענה שלי - בני עקיבא זאת פלטפורמה. להעליה או לירידה. אני לא מסכים עם הנתון הלא מבוסס ש'מי שהתחזק מבנ"ע זה לא קשור לתנועה'. בנ"ע זאת תנועה אידיאולוגית רצינית (לא כמו מועדון). כל הת"ח מהציבור שלנו (אני יכול להרחיב לך בפרטי על דמויות כאלה ואחרות) מחבקים את בנ"ע (מי בגלוי מי בנסתר). גם הרב שמואל אליהו (שלא חשוד ביתר ליברליות) שמעתי מפרגן לבנ"ע שהואאומר שהוא רואה שבפרספקטיבה רחבה היא עולה ומשתפרת.

זאת בדיוק הבעיה בציבור שלנו, שהרבה שנחשבים 'דתיים רציניים' מזוהים כבדלנים. יש בזה מורכבות מאוד גדולה, מצד אחד לא להתפשר בכהו זה מהדרך, מצד שני לכבד תופעות מורכבות מטוב ורע ולדעת להפריד ביניהם.

ושוב סליחה. אני חושב שזה בירור מאוד חשוב.

אני לא נפגעת .. אין על מה..

ודבר נוסף כואב לי הלב לראות שתומכים בתנועה, גם אם מדובר בתלמידי חכמים.. 

לדעתי הקטנה זאת טעות .. 

וזהו..

שורה תחתונה לא יודעת איך אפשר להתיר מקום שמאפשר ערבוב בין המינים בגילאים כל כך קריטיים

וזה מביא נזק גדול..

אני לא תומכת ומעודדת נגד. רבותיי לא תומכים.

מבחינה עובדתית אני לא מסכים איתך. גם האוסרים הכי גדולים של חברה מעורבת מבינים את החשיבות של בני עקיבא. אם את רוצה לדון על זה את מוזמנת בפרטי.

לדוגמא אבא שלי גדל בבית מסורתי-חילוני והיה בבני עקיבא. מעורב. ובזכות בני עקיבא הוא חזר בתשובה. היום הוא שיא הדוס ובחיים לא ישלח אותנו לבני עקיבא, אח שלי הלך פעם אחת כי עניין אותו מה זה ואחרי זה חטף על זה עונש קשה.. אבל כן, בזכות בני עקיבא אבא שלי חזר בתשובה! אני ממש מסכימה איתך ואת ממש ממש צודקת אני לגמרע נגד חברה מעורבת! אבל כן אי אפשר להתכחש לעובדות שיש אנשים שבני עקיבא באמת עזר להם. 

אבל בקשר לרב דרוקמן הוא תומך בזה בדיעבד ולא לכתחילה (כך מחבר שחבר שלו שאל אותו בעצמו, לא נשמע אמין אני יודע אבל זה בחור אמין).

במיוחד לא סביר שהוא תומך בזה לכתחילה בהתחשב בכך שגם הרב נריה תמך בדיעבד.

רק בקשר לרב דרוקמן אמרתי שזה לא דעתו. מה שכן - לדעתי הרבנים שמתירים לכתחילה ובצורה גורפת (כלומר גם בסניפים שתפקידם פחות לקרב רחוקים כמו בפריפריה) לא ממש מכירים את המציאות בסניף מעורב ממוצע (איך לא יצאו משם זוגות בגילאי ההדרכה? מסכנים... הם רק בני אדם, תכלס לא אשמתם).

אני לרוב מעדיף לחשוב שהוא קיבל נתונים לא נכונים מאשר לחשוב שהוא פסק משהו רק כי הוא גדל בצורה מסויימת. רבנים בסדר גודל הזה חושבים קצת יותר לעומק על מה שהם אומרים.

אם זה היה בגלל שהוא רב של עיר לא דוסית ככ, אז הוא היה תומך בדיעבד ולא לכתחילה.

תזכור שהוא לא איזה רב שולי, הוא אחד הרבנים הוותיקים והמוערכים בשטח

שבגלל שהוא גדל בסניף מעורב ושהוא רב של עיר לא דוסית אז הוא מתיר לפי ההלכה?

אני לא צמצמתי את דבריו. אני הרחבתי ואמרתי שכנראה יש לו סיבה טובה. "ככה גדלתי" זה לא סיבה טובה. "אני רב של עיר לא דוסית" זו גם לא. ראית פעם את השולחן ערוך מנמק פסיקה ב"ככה גדלתי"? ראית את הגמרא מנמקת דין לכתחילה ב"משום שאין בני עירי דוסים כל צרכם"?

אני בטוח שלא זו הסיבה עליה מסתמך הרב דרורי שליטא.

לא הבנתי את התגובה *שלך*, חשבתי שכשציינת את העובדות האלה התייחסת לפסיקה שלו ולא להבנת המציאות שלו. אשריך.

אם הייתה לי חברה בגילאים האלה, האם החיים שלי היו נראים טובים יותר?

אני לא יודע, אבל יש לי כמה נקודות אחיזה להבין שכן. סביר להניח שקשר כזה היה מציף עוד קודם דברים שגיליתי בגיל מבוגר מדי. במקרה כזה הייתי כמובן מקטר על הקשר ועל הנזק שהוא עשה לי ולא מודע בכלל לאלטרנטיבה.

זה תפיסת חיים שלמה שהייתה חסרה לי ושילמתי מחיר יקר על ההשלמה החלקית שלה.

סביר שאם הייתי בקשר מוקדם דברים מסויימים היו עולים עוד קודם והיה אפשר (או לא) להתייחס אליהם.

והאמת שלא רק דייטים. דברים שקשורים לעולם הזה בכלל שהיה מועיל אם הייתי מגלה כמה שנים קודם.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!