החינוך שגדלתי בו הוא פחות פתוח ככה שלהכיר חבר'ה, בנים בגילי אז, לא היה אופציה. עכשיו כשנגמר התיכון והשירות וכל זה אני נפגשת עם בחורים, כבר לא ילדים (; בנקודת מוצא אחרת לגמריי.. ומתלבטת... מרגישה קצת פיספוס . הטכניות הזאת שבהכרויות ובדייטים ממש מעיקה עליי. מרגישה שהבחור שעומד מולי לא באמת יודע מה זה אישה (אולי יודע אבל במובן המצומצם והקיטשי יותר) ותכלס גם אני לא באמת יודעת איך לגשת אליו בתור גבר. באמת מתלבטת אם החינוך שגדלתי בו, מוסדות הלימוד שחונכתי בהם הטיבו איתי. האם לא היה ראוי שאחשף לעולם מקביל אליי עוד מגיל צעיר מתוך מקום קצת יותר טבעי?
יוצא לי לחשוב על זה לא מעט גם בהקשר של לאילו מוסדות אני אשאף לשלוח את ילדיי...
אשמח לשמוע מה אתם חושבים.
) 


