הצעה ראשונית לפני העזרה עצמה...
בהצלחה בהכל
שיקומו עם טיטול יבש כי זה פשוט לא קרה ולא משנה לאיזה גיל חיכינו
לפותחת -
חיכינו לגיל שהילד היה מעונין לשתף פעולה ולהגמל מטיטול בלילה ואז התחלנו עם להוריד אותו לשירותים בלילה - הקפדנו לא להרים אותו על הידים ולהניח על האסלה אלא לתת לו יד, לתמוך בו ושילך ברגל לשירותים - ככה התת מודע שלו לומד להכיר את התחושה של ללכת לשירותים מתוך שינה ואחרי פרק זמן של כשבוע - שבועיים (משתנה מילד לילד) התחלנו לראות את הילד יורד לשירותים מעצמו
כמובן שהיו גם פספוסים אבל זה לא פגע בתהליך הלמידה (רק בחוש הריח שלנו 
)
דברנו על זה במשך היום. הילד הביע רצון להגמל, הסברנו לו שהוא יישן בלי טיטול ושנקח אותו לשירותים מתוך שינה כדי לעזור לו להתרגל
ומאותו יום הוא הלך לישון בלי טיטול
כל העצות פה ממש ממש עוזרות לי להתכונן לקראת התהליך הזה!!הקטע של להעיר ולקחת לשירותים זה כדי ללמד את התת הכרה שלו להכיר את התחושה של לקום וללכת לשירותים מתוך שינה
אחרי כמה פעמים שמעירים הוא כבר מתחיל לקום מעצמו.
ואם לא מתחיל לקום מעצמו - כנראה שעדיין לא בשל.
לקחת הפסקה ולנסות שוב אחרי כמה חודשים
הלב עם ההורים שבוודאי לא יודעים נחמה.
לא חושבת שזה קשור לכך שהמעון היה בלי רישיון. לצערנו, זה שהמעון עם רישיון זו לא תעודת ביטוח...
הלב כ"כ עם ההורים האבלים, אסור שזה יהפוך למשהו פוליטי/ מגזרי. לצערי כבר רואה תגובות מהסוג הזה, וזה לא יאומן.
באסה ממש.. הצטנן וממש מציק לו
מלא ליחה כולל בית החזה כזה
משתעל מדי פעם
מקשה עליו לינוק ולישון
בן קצת יותר מחודש
נלך לרופא היום
אבל אשמח לשמוע מה מכירות שעוזר ?
ופריקה קטנה.. זה מממש מלחיץ אותי..
אני מרגישה ממש מתוחה מפחד עליו
ומרגישה קצת כישלון שלא שמרתי עליו מספיק טוב שלא יצטנן...
שזה כנראה וירוס.זה לא התקררות מקור או משהו כזה
אנשים לא יודעים אבל שיעול נזלת וכו' זה תוצאה ישירה של הידברות הוירוס. ואת זה ממש קשה למנוע
גם הקטן שלי עכשיו כך בדיוק.הלכתי לרופא ונתן אנהלציות
מחוסן לrsv?
עם מלח גס לשים לידו
סופח את הנוזלים, אצלנו עשה פלאים
וואי תינוק יונק קטן מצונן זה מבאסס
רפואה שלימה!
נזלת כמעט אבל משתעל עם מלא ליחה בלי שיוצאת
ונשנק כזה..
זה סופח את הגודש הזה
גם כשמרגישה שיש לי סינוסים כזה במצח ישנה עם זה על המצח וגם עוזר
יש גם בקבוק כזה עם מי מלח להשפריץ ישר לנחיר, עם שפריצר קטן שמיועד בדיוק לתינוקות מצוננים ויש תמיסת מי מלח של אינהלציה כזה שאז את מוציאה משם ומשפריצה עם מזרק.
זה לא מרפא אותו, רק ממיס נזלת קשה ועוזר לנזלת להתרוקן, משפריצים לאף ואז אחרי כמה רגעים יוצאת מלא נזלת החוצה.
אומרים שגם חלב אם עושה את זה אם בא לך לנסות להשפריץ לו חלב לאף.
עוד משהו שעוזר קצת לרוקן נזלת- להשכיב אותו עם הבטן שלו על הרגליים שלך כשהראש שלו כלפי מטה לידך (מקווה שמובן ההסבר) ולטפוח לו על השכמות.
רפואה שלמה!
אגב, נראה לי עוד לא אמרתי לך מזל טוב! ילדנו בערך באותו זמן
(קפץ לי לעין כי גם לי ישר מתערבבות תחושות כאלה, אז מבינה אותך ממש)
דווקא כי זה גדול לא חששתי לקרב אליו
רק חתכתי לשניים ושמתי
מטפטפת על הפינה של המיטה או על נייר סופג שאני מניחה צמוד למיטה:
אקליפטוס רדיאטה(סוגים אחרים של אקליפטוס אסור לתינוקות! רדיאטה עדין יותר)
ומנטה
מטפטפת איזה 2 טיפות מכל אחד וזה ממש מקל על הנשימה.
עוזר ממש גם בליחה שבפנים..
ואם זה מעודד אותך לא משנה מה אני עושה תמידדדד הילדים שלי מצוננים ממש
ככה זה
גנטיקה אולי, מזג אוויר, גרים במקום קר..
ואם המצב קשה אז ללכת לרופא
אולי צריך גם תרופה
אם צריך מי מלח באף או לא, אם צריך אינהלציות רק של מי מלח או עם עוד חןמר.
אם את מניקה, ממליצים לשים חלב אם באף. בגיל כזה אני מעדיפה לשים חלב אם מאשר מי מלח.
וחיבוק על המצפון, מוכר לי מאוד!
תמיד אני חוששת ללכת לרופא כדי שלא יגידו שזה כי לא שמרתי עליו טוב....
היה לי רופא מעולה שעזב, תמיד כשהייתי באה עם מצפון הןא היה מרגיע אותי שאין מה לעשות ושזה יכול לקרות לכולם וזה לא קשור לכמה כיסיתי אותו ושמרתי עליו.
את השאלה של הפותחת
חשבתי שהיא שאלה כמה זמן בהנקה בלי גלולות....
קיבלתי תוך כדי ההנקה
כמה זמן בהנקה בלי גלולות...
קיבלתי מחזור תוך כדי הנקה
9 חודשים מהלידה
אותי אחרי חודשיים שלחו לבירור רפואי
אבל לא הייתי עם גלולות בכלל. רק הנקה ..
יודעת שעם גלולות לוקח יותר זמן שיחזור לפעמים וזה סבבה.. אבל גם ... שלושה חודשים גג לא יותר..
אבל זה כי הייתי בתת משקל...
גם תלוי באיזה גיל מפסיקים להניק
כשהפסקתי בגיל שנתיים לקח חודש וחצי
כשהפסקתי בגיל 10 חודשים לקח כמעט 3 חודשים.
(אבל יש לציין שכשהווסת הגיעה מהר הווסתות היו קצרות מאד, ברמה של פספוס ביוץ, ואז בררתי ואמרו לי שתקין עד 3 חודשם שזה מתאזן, ובאמת ב"ה כך היה)
כמה חודשים לאחר לידה, למרות הנקה מלאה.
בנות , קראתי ספר מה אתה יודע על געגוע של הדסה בן ארי. היא ראיינה 18 אלמנות , כמה טריות וכמה בנות 80-90.
ומה שהיה קשה לי במונולוגים של נשים מודרניות זה שיח רגשי שלהן. אני מרגישה מוזר. אחת אמרה שהיא תמיד הייתה מתפטרת ברגע שלא היה לה טוב בעבודה, הורים שלה שילמו לה משכורת ובעלה הי"ד קודם חיפש עבודה חדשה ורק אז התפטר. ואיזה פער זה ואיך הוא לא הקשיב לעצמו...
שניה עשתה סצנה שהורים שלה הלכו לסגור את האולם חתונה שהיא רצתה לא ביום שהיא רצתה שהם ילכו כי היא לא באמת רצתה להתחתן. אבל הוא רצה דווקא אותה למרות שהיה ברור שהיא לא רוצה אבל לא יודעת להגיד לא.
שלישית שיתפה איך בעלה היי"ד היה בוגד בה והיא הייתה יולדת לו כל שנה ( חילונית) ומתנחמת שהיא סוג של אמא בשבילו
, רביעית הייתה שמאל קיצוני , בעלה נפל באחד הבניינים שהתפוצצו והיא הייתה נותנת לו הרצאות שהוא כובש רשע.
בשביל מה בעצם כל השיתוף הזה? להראות שאף אחד לא מושלם? זה ברור גם ככה. להגיד שהן לא גיבורות ובעלים שלהם לא גיבורים? זה לא נכון . גיבור הוא גיבור גם אם הוא לא שטף ריצפה בבית או צרח על שכנים...
לדעתי סופרת התנהגה לא יפה. כי אחרי אובדן אנשים סוג של כועסים על קרוב שלהם שנהרג או נפל או נרצח ומנסים להתנחם גם בצורה כזאת. הרגשתי משהו דומה אחרי מות אימי. אבל סופרת לקחה את דברים אישיים שלהם ופירסמה לכל העולם. דווקא נשים זקנות ודרוזיות ידעו לא להגיד דברים שלא כדאי להגיד.
לפעמים רגשות צריך להשאיר ליומן , פסיכולוג או חברה קרובה. זה לא נכון לשפוך ככה לכל העולם ולצפות שכולם יכילו את זה.
כי אני הייתי.
בתפקיד לא קרבי ביחידה קרבית.
את הפעמים שהייתי צריכה לשמור על הגוף שלי מנגיעות "אקראיות" אני לא יכולה לספור.
את המילים הגסות, הרמיזות - אני לא יכולה לספור.
את בעלי הדרגות הנשואים הקרביים!!! טובי בנינו!!! שמקיימים יחסים בהסמכה עם מדריכות נשק, מד"סיות, מש"קיות או קצינות אני יכולה לספור - לא המון אבל גם בכלל לא מעט.
תודה לק-ל שזה כבר לא העולם שלי ואת הבנות שלי אני ממש לא מתכוונת לשלוח לצבא.
וטבלתי לפני פחות משבוע!!
אני בלי שום אמצעי מניעה. למישהי יש מושג למה זה יכול לקרות?
2 הריונות
הכל יכול להיות
הייתי בודקת ובכל מקרה הולכת לרופאה
לא יודעת אם להגיד הלוואי -
אבל שיהיה הכל בטוב ולטובה.
תור קרוב לרופאה כאן זה מינימום לעוד ארבעה חודשים
אולי יהיה להם איך לעזור.
תודה לך!
בכל אופן, רופאת נשים היא הכתובת.
אם זה הריון, הדם ייעלם כלא היה לפתע
התייעצתי עם הרוםאת משפחה כי באמת התור לרופא נשים היה עוד כמה חודשים.
אמרה שלפעמים זה יכול לקרות חד פעמי. מושפע מלחץ/ועם היית חולה... באמת לא חזר לי והיה לפני כמה שנים טובות
ומעניין באמת אם היה לך עוד משהו.
לי זה מרגיש תחושות של מחזור רגיל...
זה קרה לי פעמיים שהייתי בטוחה שקיבלתי כי היה דימום רציני בסוף הריון תקין ברוך ה'
אך גם היה פעם אחת לא תקין
בשורות טובות!!!
מחפשת משפחתון לקטן כי צריכה לחזור לעבודה
והמשפחתונים שמוצאת פשוט נשמעים לי זוועה!!!
ישנים על מזרונים או עגלות, ההורים אחראים להביא אוכל, אין כסאות אוכל, מאכילה עליה או אין לי שמץ איך. ומחיר זוועתי.
בא לי לבכות!!
כמה עולה אצליכם משפחתון?
מאיזה שעה עד איזה שעה?
מה התנאים בו?
כמה ילדים?
זמן רנהאיזה כיף שהשרשורים האלה קמו לתחיה!
השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -
התאוורורות,
מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,
נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,
מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂
אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.
איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.
מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!
הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.
מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️
מי שרוצה תיוג בשרשור הבא או שנוריד אותה מהרשימה מוזמנת לכתוב לניק הזה
להתפלל הלל, לנוח, ולסדר קצת את הבית
או כדי להניק ולהתכרבל, מה שהפיצי יחליט בשבילי 
ובעיקר כדי לא לגלות ששרפתי את הבוקר
גם התפללתי וגם נחתי והנקתי וגם עשינו אמבטיה לקטנצ'יק.
פתחתי חזרה רק ברבע לאחת פשוט כי נסחפתי בהתמכרות השניה שלי והתחלתי פאזל של 1000 חלקים (שזאת התמכרות הרבה יותר כיפית ממסך והרבה פחות מזיקה, פשוט לא כל כך נגישה בבית עם ילדים קטנים לכן היא השניה ולא הראשונה) לסדר את הבית לא הגעתי הבוקר 😅 אבל לפחות זה לא כי הייתי על המחשב שלוש שעות!
מחשב רק ללימודים
אבל את הבדיקת דם של השקיפות ביום ראשון שלאחר מכן?
אין לי אפשרות לעשות בחמישי..
ללא הבדיקת דם?
לא רואה איך מגיעה לשניהם.. השאלה היא אם יש עניין לעשות רק שקיפות
אני כן יודעת שהבדיקה הזו משמעותית.
היא לא רק בשביל הסטטיסטיקה של המומים
אלא היא בעצמה גם בדיקת "סקר שליש ראשון" שמושווית לבדיקת דם "סקר שליש שני"(חלבון עוברי אולי?) ואם יש חריגה זה יכול להעיד על סיכונים מסוימים לשיליה ולעובר.
אצלי היה ככה והייתי בגלל זה במעקב סיכון, ובזכות המעקב הזה הצילו לי את הילדה..
זה ממש לא ידוע וזה ממש עניין.
זה משהו שהיו רואים גם בסקירות?
ולא, זה בבדיקות האלה.
אחרי זה הפנו אותי גם לסקירה מכוונת לשיליה אבל בעקבות הממצא ולא הפוך.
וגם אני הופתעתי לגלות את זה..
לא על הבדיקה של השקיפות?
לפני 13+6
ככה אמרו לי
