אלוהים
תבין כבר תבין תבין תבין
די.
אני לא יכולה עוד
לעזאל תעשה סוף להכל
גם אם זה לשלם בחיים
הכל כואב לי ושורף ולא עובד
לא רוצה את זה עכשיו
לא
רוצה
לא
תבין
לעזאזל
אני נלחמת ברוח כבר ארבע שנים
העיקר הוא מזלזל בכאב.
מטומטם.
אל תזלזל לי בהכל
אל תזלזל לי בחיים
אל תזלזל במה אני נלחמת יום ולילה.
אל .
תזלזל.
זה דקר ושרף ופצע כל איבר שקיים ולא קיים
לא רוצה לקרוס
אני אלחם בשיניים.
אני לא קורסת.
אבל עזאזל
מתי כבר תעשה סוף לרגשות הקבועים האלה?
מתי כבר אלמד לעשות הפרדות בחיים?
מתי מתי מתי?
כל פעם שזה קורה
זה כמו מגדל קלפים שעמלו עליו הרבה שנים וברגע אחד של משב רוח קלה,
הכל קרס והפך להיות כלום.
כאילו לא עבדו עליו
כאילו לא שרפו על זה שנים
כאילו לא התאבדו על זה.
לעזאל
כמה שאני מרגישה ככה
כל פעם מחדש
כל פעם
הכל.קורס.לי.מול.העיניים
כוחות. תתן כוחות
