לא יודעת לתת אוכל לילדה בת שנה פלוס..פריקההה..מתנות גדולות
אני מניקה, וזה הדבר הכי זמין שיש לי לתת לה
מעבר לזה מנסה כל הזמן לתת לה מגוון מאכלים, אבל לא מבשלת לה במיוחד..אני מרגישה ממש אמא גרועה.
מכל דבר או שלא רוצה לטעום או שטועמת שתי ביסים מקסימום חמש ויותר היא לא רוצה.
אני יודעת שהיא צריכה לעלות במשקל, מאז שהיא זוחלת היא ממש רזתה, ולפעמים כשהיא הולכת לישון אני חושבת לעצמי, על מה היא חיה? מה היא כבר אכלה היום?
בתת מודע נראה לי קשה לי לעבור לזה שההנקה כבר לא מספיקה לה, אני אוהבת את השלב של התינוקות הקטנים שכל התזונה שלהם על ההנקה.
ברגע שהם גדלים אני מתחילה להסתבך
הבעיה שאצלה זה גם מהצד שלה שאוכל לא ממש מעניין אותה.
אז כשהיא לא מבקשת ואני לא מספיק מכינה ומציעה, איך אני רוצה שתהיה שבעה ושתעלה במשקל??
יש הזדהות, או שאני ממש אמא מרעיבה?


קודם כל תירגעי! את אמא מעולה!וואוו
דבר שני, מהותית, זו הנקודה שמפריעה לך? שהיא לא רק על הנקה? אותי תמיד מלחיץ שהם רק על הנקה.. מי יודע אם יש מספיק... ;) אחרי שתרצי וזה יבוא ממך, יהיה לך יותר קל טכנית להכין.. אני היום סתם לקחתי תפו"א, גזר ובטטה, קילפתי, שמתי בקופסה עם מים במיקרו לחצי שעה (יאלה זרקו עגבניות!) חתכתי חתיכה קטנה מכל ירק, ריסקתי במזלג (בת חצי שנה...בלי שיניים..) ונתתי לה בכפית. את מה שנשאר שמתי במקרר.. אז יוצא שזה לכמה ימים.. סתם דוגמה להכנה פשוטה. קשה לך טכנית להכין לה?
גם אני לא חושבת שהיא מספיקמתנות גדולות
אבל היא נראית רגועה יחסית
התכוונתי מבחינה רגשית שקשה לי המעבר למוצקים.
כן הרבה על הידיים, אז יש מצב שרעבה
מביאה לה לנסות לאכול מהכל
אבל היא פשוט לא בעניין
ומאז המוצקים יש לה ממש עצירויות, לא יודעת ממה,כי הרי רק טועמת דברים, אבל זה כנראה שיבש לה קצת את מערכת העיכול
כמה כיווניםאמא וגם
ראשית לא חייבים להכין אוכל מיוחד.
אפשר לתת לה חתיכות קטנות מהאוכל שכולם אוכלים...
לדוגמא; חתיכות קטנטנות של תפו"א, מרק, חביתה, גבינה, קציצות, חתיכות דג קטנות, גרגרי אורז...

בהתחחה לתת חתיכות קטנטנות וכמובן להשגיח עד שלומדת לאכול.

יש דברים מזינים ומשמינים שאפשר לתת גם רק בשבילה בקלות;
אבוקדו, טחינה, גרבר.
גם פירה זה קל להם לאכול.

ממליצה לשים אותה לאכול יחד איתכם כשאתם אוכלים.
היא כבר גדולה ומבינה. תושיבי אותה בכסא אוכל ומדי פעם תני לה לטעום מעט ממה שאתם אוכלים ובריא לה...
בע"ה אט אט היא תלמד לאכול וגם תאהב!

אגב, מה היה בספירת דם שלה? לפעמים מחסור בברזל משפיע על התיאבון...
זה מה שאני עושהמתנות גדולות
אבל היא לא בעניין, טועמת קצת ולא רוצה יותר
אז תמיד משלימה בהנקה
והכסא אוכל זה מתכון לצרחות, היא שונאת אותו..
אז זה מספיק שהיא טועמת מדברים?
מה שאני באה להגיד שאין לה בכלל ארוחות, היא רק בשלב הטעימות.
דרך אגב, גם אצל המטפלת זה אותו דבר, רוצה רק את החלב השאוב, למרות שאני שולחת בננה, יוגורט
אם היא טועמתאמא וגם
אז לדעתי אפשר להסתפק בזה.
עם הזמן מבשילים התיאבון והרצון.
אם היא לא אוהבת בכיסא אולי אפשר להושיב אותה בעגלה לידכם
ולתת לה לאכול שם, או להושיב עליכם מתישהו בארוחה ולתת לה לטעום.
א. יש תינוקות שכם בגיל שנה ההנקה מספיקה להם.מוריה
ב. לא צריך לבשל במיוחד.
את אוכלת? תתני לה מהאוכל שלך.
מזדהה לגמרי! גם לי תמיד קשה לעשות את המעבר למוצקיםמתואמת
הרבה יותר קל וכיף לי להיניק...
הבכורה שלי הייתה ממש כמו הבת שלך, וזה היה ממש קשה (בעיקר בגלל כל אלה שהלחיצו אותנו...). בסוף זה עבר... היא לא הפכה לאכלנית גדולה, אבל כן מוכנה להסתכל על אוכל. (והיום, כשהיא גדולה, היא אפילו מנסה מעצמה מאכלים חדשים...)
שאר הילדים ב"ה זרמו יותר טוב עם המעבר למוצקים, כך שהסיוט לא היה גדול כ"כ...
ניסית 'בייבי לד'? להניח בפניה מאכלי-אצבעות שונים, ושהיא תחליט לבד אם לקחת ולאכול או לא.
עם שתי הילדים מעליה גם היה קשהמתנות גדולות
אבל לפחות אצלם אכלו מנה טובה של ירקות טחונים אצל המטפלת
אולי אני פשוט צריכה סבלנות..רק קצת דואגת שאני לא מביאה לה מספיק.
היא רזתהשירקי
אבל כל התינוקות פחות שמנמנים בגילאים האלה... מה אמרו לך בטיפת חלב שזה משקל תקין או לא.?...

אצלי הבן שלי כמעט עד גיל שנה וחצי בקושי היה אוכל והיה יונק מלא ( תראי שזה גם לא פוגע בך ושאת אוכלת טוב!!!) אכל גם טעימות פה ושם ובקושי....

אם המשקל לא תקין נראלך שייך להוסיף דייסה לחלב אם? ( אולי מישהי התנסתה אני לא מכירה את האפשרות...)

ואם את רוצה לנסות ארוחה שלמה שתאכל אז אולי על הבוקר שהיא ממש רעבה... ורק אז תתני הנקה לי זה עזר...

אם היא בשלב הטעימות אז לנו נגיד היא הייתה אוכלת גרבר ( ככה גם לא הייתי צריכה להכין )
בטיפת חלב היינו לפני חודשייםמתנות גדולות
היתה במעקב גדילה כי ירדה
אבל אז דווקא עלתה ולכן הפסיקו את המעקב.
כך שחודשיים כבר לא במעקב, אבל לדעתי ירדה.
באמת מוציאה אנרגיה בזחילה, כך שיכול להיות שתקין.
מביאה לה קצת גרבר, לדעתי זה מה שעושה לה את העצירות..
תודה לכולכן, שנה הבאה מקווה שתהיה במעוןמתנות גדולות
ושם אין מצב לא לאכול..חח
בינתיים אמשיך להניק ולרדוף אחריה עם אוכל שאנחנו אוכלים.
להכין במיוחד קשה לי, כי שוב זה יהיה טעימות ולא תרצה יותר
נרגעתי עד הלילה, שאז שוב אני אתהה לעצמי על מה היא חיה..
תרפי.אל תלחמי בה.מוריה
את מגישה אוכל, תגישי גם לה.
אולי היא מעדיפה לשבת על כסא כמו כולם?

וברזל, בדקתם לה?
הרבה הרגיעו אותך פה שלא תמיד חייבים מוצקיםחדשה ישנה
בגיל שנה, ושזה יגיע...

אבל, בגלל שהיא לא עולה במשקל אני אשתף אותך שגם אצלי תמיד קשה המעבר להוספת מוצקים. ההנקה זמינה, מפנקת וזה מה שהתינוק הכי אוהב.
אבל אני יכולה להגיד לך שילדיי לא ישנו כ''כ טוב עד שהתחלתי לתת להם ארוחות מסודרות בוקר, צהריים וערב. לא וויתרתי על הנקה אלא עשיתי זמנים יותר מוגדרים כמו הנקה בבוקר ולפני השינה ואחרי שנת צהריים או משהו כזה.
רב התינוקות *כן* זקוקים לתזונה נוספת להנקה בגיל הזה. עובדה שהקטנה שלך יורדת במשקל! אני לא באה להלחיץ אלא לעזור. מה שצריך לדעת זה לא לתת הנקה בכל רגע שתרצה, היא כבר לא בת חודשיים...
האוכל לא צריך להיות מושקע!
בבוקר לחם מקופל עם שמנת/טחינה. אפשר להוסיף מקלות מלפפון בלי קליפה (את האמצע שלו להביא לה)
צהריים מה שאתם אוכלים- אורז, פסטה, קוסקוס, קציצות, ירקות מבושלים.... אפונה רכה, גזר גמדי.
ערב- ביצה קשה חתוכה לקוביות עם גבינה. אפשר לתת לה יוגורט בכפית, לחם.

מבינה אותך שקשה שהיא לא רוצה.. גם אצלי היה קשה להם לעבור למוצקים ולא שחתפו פעולה יפה.. במיוחד שהיא יודעת ' אני לא דואגת להיות רעבה כי תכף אמא תניק אותי.. הכי כיף!' אבל זה לא נכון להם (אצלי ראיתי שקמים הרבה בלילה, אצלך רואים משקל יורד).

אם תתמידי שבועיים ברצף להכין לה ארוחת ערב קבועה אותו דבר את תראי שהיא תתרגל בסוף.
איפה היא כתבה שהיא ירדה במשקל?מוריה
היא אמרה שנראה לה שהיא רזתה.
היא לא שקלה אותה.
ולהילחם בילד עם אוכל זה לא פיתרון.
זה יגרום לה לאנטי הרבה יותר גדול.

צריך לנסות לתת לה מוצקים. לא צריך להילחם בה. זה סתם יגרום לנזק.
היא כתבה שירדה במשקל. בהודעת פתיחה.חדשה ישנה
חלילה לא להילחם... לא התכוונתי שתדחוף לנ אוכל לפה.
אבל אם יהיו שבועיים כל יום למשל 18:00מקלחת, ארוחת ערב קבועה ביצה עם שמנת. זה יכנס לה ללוז והיא תתרגל. מה שאכלה אכלה, מה שלא-לא. אבל להציע קבוע באותו זמן ובאןתו סוג.

אם זה עדיין בשלב כזה של -אם יש לי מה להציע אני מציעה ואם לא אז הנקה.. זה לא מסודר ןההרגל לא נטמע. כך לפחות ראיתי על ילדיי.
מסכימה איתך.מוריה
אם הבעיה שהיא לא אוכלת בגללנו, אז כן, צריך לשנות את זה.
האמת קמה גם הרבה בלילהמתנות גדולות
תודה על התגובה המושקעת!
אנסה להביא לה מסודר יותר
למרות שאוכלת איתי או עם בעלי צהריים וערב מסודר, אבל זה בטוח לא משביע אותה הטעימות האלה..
מזדהה ומציעהלהתחיל מהתחלה

יש לי גם בת כזאת, עוד לא נפתר לגמרי,

אבל כשהתחילה לאכול נורמלי בערב היא התחילה לישון לילה שלם,

אני נתתי דייסת קוואקר, מבשלים קוואקר דק עם מים וסילאן,

הבת שלי מתה על זה וזה משביע,

תנסי!

לא מצריך הרבה השקעה ובמקרה הכי גרוע, הולך לפח..

ניסיתי, אני מכינה לעצמי הרבהמתנות גדולות
היא לא נוגעת בזה!
אבל תודה!
נשמע שהיאאני זה א
פשוט עוד לא בשלה לעבור לארוחה. תמשיכי להציע ולנסות בסוף זה יגיע.
אני יעודד אותך שאצלי הבן השלישי לא היה בעניין של אוכל בכלל בקושי רק נשנש כמה ביסים כמו שאת מתארת ורק בשנה ושמונה התחיל לאכול ממש ארוחות כשהפסיקו לינוק והיום אוכל הכל מהכל יותר טוב מהאחים הגדולים שלו..
תודה! מקווה שגם אצלה זה יגיעמתנות גדולות
היא עכשיו שנה וחודשיים
זה גיל בו הם אוכלים כמו ציפורים..בלדרית
אל תבשלי, תביאי לה אוכל כמו ביצה קשה, חביתה, ירקות, פירות, לחם... ושתאכל מהאוכל שלכם, היא כבר גדולה. הבן שלי אוהב למשל עוף ודגים ושונא מטוגן או ג'אנק פוד. אז שיאכל בריא, אנחנו מבשלים יותר מהאוכל שהוא אוהב גם בשבילו וגם בשבילנו.
הבת שלי בת שנה וארבעיעל מהדרום
לק"י

מגיך 10-11 חודשים בערך הפסיקה לשתות חלב אצל המטפלת ולאכול רק מוצקים.
בבית היא בקושי אוכלת...יותר יונקת.

אצל המטפלת היא עוד אוכלת טחון ומרוסק. כשהמטפלת ניסתה לרסק פחות את המרק היא לא אהבה את זה (למרות שבבית היא אוכלת ירקות מבושלים חתוכים).

אז אני מתבעסת מזה, ותוהה אם אני צריכה לבשל לה אוכל במיוחד, ולקוות שתאכל טוב (בעיקר שלפנינו שבוע וחצי של חופש, ואני לא רוצה שתהיה רעבה, ושתאכל מנות טובות).
היא כן אוכלת מהאוכל שלנו, אבל מעט. וכדם לא מצליחה ללעוס טוב, למרות שיש לה 6 שיניים.
כל הכבוד לך שאת עדיין מכינה טחוןמתנות גדולות
אני לא...המטפלת מכינהיעל מהדרום
לק"י

זה בדיוק העניין- שאני מעדיפה לתת לה אוכל כמו שלנו. הבעיה שהיא לא כל כך אוכלת, ולא תמיד מצליחה ללעוס.
(לא שבטוח שאם אני אכין מה שהמטפלת מכינה- היא תאכל....).
לפעמים עובר לבד העניין עם ההתרגלות לאוכלבלדרית
אבל זה נשמע קצת חריג לגיל, אולי כדאי ללכת לטיפת חלב או לרופאת ילדים?
אולי יש קושי פיזיולוגי בבליעה או ברגישות למגע/טעם שמשפיע.
בדקת שיש לה רגישות מסויימת למאכלים מסויימים?סוסה אדומה
כתינוקת הייתי מתנהגת בדיוק כמוה, אמא שלי היתה מוצאת את עצמה בוכה, והיא כן היתה מכינה במיוחד בשבילי כל הזמן את כל סוגי המאכלים...

ברגע שהיא גילתה אצלי רגישות, התחלתי לאכול כמו שצריך...
לא..מתנות גדולות
רק שנראה לי היא לא סובלת מבחינת תחושה להחזיק ביד דברים רכים כמו ביצה וחביתה וכו
מעניין... כשאת מאכילה אותה בביצה, היא אוכלת?סוסה אדומה
כלומר, כשהיא לא זאת שצריכה לגעת...
לא אוכלת..אולי גם בפה זו אותו קטע של תחושהמתנות גדולות
גם לא לחם, לא דייסה, אבל כן גבינה וגרבר
אז אני כבר לא יודעת..
כנראה עדיין לא בשלה מספיק לכל המוצקיםמתנות גדולות
גם מבחינה מוטורית היא מאחרת, היא בפיזיוטרפיה, אולי יש לה פשוט קצב אחר משלה.
ברוך השם מבחינת תקשורת היא ממש מפותחת
בכל זאת את יכולה ליתר ביטחון לבדוק רגישותסוסה אדומה
לביצים. יש רגישות כזאת...
בלחם יש ביצים, בדייסה אני לא יודעת...
רק להגיד שלא תמיד מוצאים את זה בקלותסוסה אדומה
תנסי לראות אם באופן אוטומטי היא סולדת מביצים דווקא ומדברים שמכילים את זה.

ילד יודע אינסטקטיבית מה טוב לו לאכול ומה לא.

אז קודם כל תשמחי שהיא לא מזיקה לעצמה

מקווה שתמצאי את הבעיה.
תעדכני...
במקרה הסכימה היום שתי חתיכות של ביצה קשה..מתנות גדולות
כנראה המגע ביד מפריע לה
אז שוללת רגישות לביצים..אבל תודה לך!
בכיף נשמה, מקווה שתמצאי את הבעיה סוסה אדומה
בלחם קנוי אין ביצים (בלחמניות וחלות יש לפעמים)יעל מהדרום
פעם אמרו לי..nanaאחרונה
שלוקח להתרגלות לטעמים 12 פעמים של התנסות..
לא יודעת אם לגמרי נכון ומדוייק אבל יודעת שלבן שלי ניסיתי להביא גם לאכול כל מיני דברים ולא רצה.. ירק את זה..
ובסוף התחיל לאכול משום מקום.. אולי התרגל כבר לטעם..
בהצלחה!
תינוקות חמודה מחפשת שםאנונימית בהו"ל

תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם

דרוש 

שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)

קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)

עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.

לא מדי קצר

 

היא הולכת ומזדקנת

הסביבה לוחצת

ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים

 

הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!

אביגיל , אביטל , אבישג , נועה, אלישבעצוףלבוב
אוריהאונמר
נועה תמר יעל אבישגהבוקר יעלה
נטע מיכל מעין רוני שחרבוקר אור
יש משמעויות ספציפיות שאתם מחפשים?מרגול

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי


שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה


בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):


ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'


ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

שרה, רבקה, רחל, לאה, מריםמתואמת

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

מיכליום שניאחרונה
התייעצות: מיעוט תנועות. לא יודעת אם אכן מדאיגאחת כמוני

שבוע טוב


ב"ה בשבוע 28

אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.

היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.

אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.

תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.

מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?

מה זה פחות תנועות? פחות ממתי?יעל מהדרום
לק"י


לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

פחות מבדרך כללאחת כמוני
אם אני זוכרת נכון, הרופא שלי אומר לעקוב משבוע 26
עקרונית אמורים להרגיש פעמיים או שלוש ביוםיעל מהדרום
לק"י


3 תנועות בחצי שעה.


אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

הייתי באותה סיטואציה (גם שבוע 28)סטודנטית אלופה

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

תנסי לשתות קולהרקאני

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

תודה לכולןאחת כמוניאחרונה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

תותח! לגמרי כיףהשקט הזה
למישהי יש רעיון מה לשלוח לזוג שצריך להשאר שבת בביתקופצת רגע

חולים עם התינוקת?

בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.


בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח

עוגה/ עוגיות/ פיצוחים/ שוקו/ אייס קפה/ שוקולדיעל מהדרום

לק"י


אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

בתור מישהי שנשארת עכשיו לשבתאנונימית בהו"ל

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

גם אני חשבתי על זה. אבל אין לי כל כך איך לשלוח אתקופצת רגע

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

אולי יש חנות ספרים שם בלובי ואפשר לשלם ולהגיד להםלפניו ברננה!
שאחד מהם ילך לקחת?
אין שם סטימצקי או צומת ספרים או משהו?מרגול

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

וואי ממש!!!אין כמו טאטע!
כשהייתי מאושפזת בשבת זה היה חסר לי ממש. ולא היה מאיפה לקחת.זה ממש הצלה
כשאני הייתי באשפוז בשבת עם הבן שלי (במחלקת ילדים)בארץ אהבתי

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

 

 

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

ומה שלומך?? איך עבר?אחת כמוניאחרונה
מגש פירות אוליאחת כמוני
סלטים ולחמניות ביתיותאמאשוני

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

איזה כיף לגלות פתאם שהמתבגר שלידובדובה

אוהב אותי. או לפחות נראה לי...

הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!

"אימוש היקרה"

ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...

הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא  בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....

והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל

כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.

תודה לה'

וואוו.. מרגש ממש ממשיעל...
איזה מרגש זה!יעל מהדרום
לק"י


פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

ב"ה! תודה רבה על השיתוףריבוזום

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

מקסים ממש, תודה ששיתפתממתקית

וטוב שיש תמיד תקווה

וואוו איזה מרגש שהשקעתם בתהליך ואתם קוצרים פירות!שיפור
אני ממש דומעת מהתרגשות🥹
שיתוף ממש מרגש ומחזק! תודה!!בארץ אהבתי
מרגש ממש.אנונימית בהו"ל

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

לא רואה סיבה לכתוב הודעה כזו מאנונימיבארץ אהבתי
עשית לי דמעות. בהחלט אמוש היקרה!באתי מפעם
איזה כיף! כמה מרגשהבוקר יעלהאחרונה

בגיל הזה לא מובן מאליו בכלל..

ב"ה שיש פירות 

שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאני

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

אני לא יודעת מה ההגדרה שלך האינטימיות רגשיתזמינה

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין


יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?


בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

גםoo

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים


יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי


מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)


גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)


אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

אני מאמינהסטודנטיתאמא

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

תודה לכולןמים כחולים
יש לי גם ליווי ויעוץ, אבל עזר לשמוע מהשיתופים שלכן..
לדעתיאורוש3אחרונה

לא נכון להתחתן בלי מציאת חן.

אבל אולי שווה להעמיק ולא לחשוב על זה תקופה ולחזור ולבחון אם זה עדיין שם אחרי העמקת הקשר.

כי לפעמים כשהלב נפתח גם מציאת החן קוראת. 

בא לי להתלהב ולהתגאות בעצמי (:רק רגע קט

השבוע התפללתי שחרית כל יום!

חלק מהימים תפילה מלאה, חלק קיצרתי.

אבל הקפדתי כל יום!

זה התחיל ממשהו אחד שמאוד רציתי להתפלל עליו, ובחלק מהימים הצלחתי גם לכוון, שזה ממש לא מובן מאליו, כי בדרך כלל המחשבות מטיילות למיליון ואחד דברים אחרים.

זהו😌

וואו אלופה!ראשונית

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

וואו מלכההרקאניאחרונה

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

אין מה להלחץ מזה.... כשזה יגיע יגיע ונלמדשיפור

אולי יעניין אותך