מישהו נתקל בתופעה של ילד בן שנתיים וחצי שהתחיל לדבר ממש סבבה ופתאום בשבועיים-שלוש האחרונים נתקעות לו המילים?
בהתחלה זה היה בקטנה וזה ממש מחמיר מיום ליום.
זה מלחיץ אותי בטירוף. אני יודעת שאסור לי להתייחס ולהעיר לו אז אני פשוט מקשיבה לו עד הסוף ויורדות לי דמעווות...אני לא מסוגלת לחשוב שהוא יגמגם ככה כל החיים 
קלינאית תקשורת בגיל הזה לא מטפלת.יש דרך אחרת להקל??
הרגעת אותי קצת.. מקווה שיעבור
אצלי היה לכמה ילדים..
חלק גמגום ממש קשה שלא ניתן להבין את המילה..
עבר.. לחלק תוך מספר שבועות ולחלק תוך מספר חודשים..
חיבוק על ההתמודדות..
נראה לי שזה תרגיל בשבילנו לקבל את הילדים כמו שהם עם כל היתרונות והחסרונות..
חשבתי שהוא צוחק עלי ושואל מה מה מה מה את עושה והייתי אומרת לו אני מבינה גם כשאתה אומר פעם אחת לא צריך לשגע אותי...מסכןןןןןן ייאאאוווו איזה מצפון יש לי על זה...
כשזה החמיר הבנתי שהוא לא עושה בכוונה אז אני שותקת וממתינה עד שיסיים לדבר אבל זה באמת קורע את הלב
כיף שיש הבנה.. מקל
לא ידוע לי על גמגום במשפחה
ושאלתי את המטפלת במעון היא אמרה שהוא מדבר כמו כל הילדים בגילו..
לא ברור איך היא לא שמה לב לשינוי
מבינה קצת בנושא.
נפוץ מאוד!
ילדים בגיל שנתיים-שלוש בד"כ מגמגמים במשך חודש כזה וזהו. עובר.
הרבה פעמים קורה שאצל הילדים הראשונים אין את התופעה הזו, ואז אצל הילד הרביעי כזה והלאה זה קורה- כי המשפחה מתרחבת והילד צריך 'להילחם' כדי שיקשיבו לו..
דבר ראשון אין מה להבהל.
זה קורה לכל כך הרבה ילדים.
דבר שני, כמה הנחיות:
*לדבר לאט. כשהורים מדברים מהר הילד מנסה לחקות אותם והתוצאה היא גמגום.
*כמובן להקשיב לו בסבלנות ולא לעזור לו להשלים את המשפט או לקטוע באמצע כשאת מבינה מה הוא מנסה להגיד.
*עוד דבר חשוב! לשאול אותו רק שאלות שהתשובה עליהם היא מילה אחת. לא 'איך היה לך בגן?' אלא 'היה לך כיף בגן?'. לא 'מה אתה רוצה לאכול?' אלא 'אתה רוצה בננה?' וכו. ז"א לא לגרום לא לדבר במשפטים ארוכים ומסובכים. אם הוא מעצמו רוצה לדבר- סבבה, להקשיב. אבל לא לבקש ממנו לדבר. (גם לא 'בוא תדבר עם סבתא בטלפון' או תספר לדודה מה אמא קנתה לך אתמול..')
אם לא עובר תוך כזה חודשיים שלושה, אפשר לברר על קלינאית תקשורת פרטית(בקופ"ח אני חושבת שלא מקבלים מתחת לגיל חמש..) לא כדי שהיא תטפל בילד, יותר בשביל לאבחן ולתת לכם הנחיות איך לעזור לו. אולי קלינאית תקשורת שהיא גם פסיכולוגית.
בהצלחה! בעזרת ה' יעבור.
וב"ה עבר כליל תוך מספר חודשים (חודשיים-שלוש אני חושבת)
אמרו לנו שזה בשלב שהמחשבות של הילד רצות מהר יותר מהקצב שהוא מסוגל להביע אותן
אנחנו מצידנו השתדלנו לא להעיר בכלל, ולא להשלים אותו ולעזור לו.
חששנו שבגן יצחקו עליו אבל ב"ה הגננת אמרה שהילדים לא שמים לב לזה, או לפחות לא נראה להם מוזר ועילה לצחוק
בהצלחה רבה!
אותו. לנסות להבין מה. ולשקול אם ניתן לשנות בגן ואולי לבדוק גן אחר.
בס"ד
מנסיון: לא להעיר. הערות עלולות לקבע את המצב.
כעיקרון, אצלנו זה בא בגלים. גמגום קל ונעלם ושוב גל נוסף.
לקחנו בזמנו טיפול פסיכולוגי לנו ההורים עם כל גל וגל כדי שלא נילחץ ולא נתחיל להעיר.
ואכן, הכל עבר כלא היה.
תרימי אלינו טלפון אם תרצי. אנו מופיעים בגושפון. (מאיר מזר, אפרת)
נישמח לעזור.
בשורות טובות.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
