עשינו שם פעם טקס חטיבתי, והיינו גם בפארק ליד. ואז יצאנו ברעש בגלל שירה וריקוד נשים. היה צחוקים, והזכרת לי חוויה.
מקום יפה.

הגיוני, עברה שנה וחצי מאז.. או שהקריין ממש מעצבן אותך..?

ויש פה "כיתה טיפולית" שלא מפסיקים ךדבר ולצחוק.

מכיר את אלה שיושבים מאחורה באוטובוס? אלה

אנשים זהב עם דרך מוזרה לראות את זה.

את יודעת, יש בעולם, גם אם בודדים, בני אדם שמדברים וצוחקים. זו כת מוזרה מעט וקשה להתקבל אליה אבל היא קיימת.

כנראה בגלל שאני לא כזאת בדרך כלל