כמה זה כזית בנפח? זה מאד דחוף לימבקש אמונה

אני לא מסוגל לאכול את הארבע כזיתות האלה.. אין מצב. 

 

בסרטון הזה: 

הרב (שאיני מכיר אותו, אולי אתם כן) טוען שכזית זה לפי המשער, ולא חייב להיות מדויק, וזה מאד קטן כנראה..

 

אשמח לשמוע ממכם זה מאד יעזור לי

רוב עם ישראל נוהג שליש מצה מרובעתאריק מהדרום
שהיא 28 סמ"ק, שהם בערך נפח של קופסת גפרורים.
שיטת רב חיים מוולוז'ין וכן שיטת הרב דב ליאור: מה זה כזית? גודל של זית.
אוקיי, אז זה בעצם המנהג של הרוב.. אגב, לא ידעתי.מבקש אמונה

לי תמיד אמרו לאכול 28 גרם (!!!) זה קשה מאד..

כמה זה יוצא במצה רכה? ידוע לך?

 

מה אתה אומר על מה שהרב הנ"ל אומר בסרטון?  לפי דעתו זה יוצא ממש קצת..

תדמיין קופסת גפרורים במצה רכהאריק מהדרום
הרב בסרטון מביא את שיטת הרב חיים מוולוז'ין והרב ליאור.
במשך הגלות שיעור כזית התנפח במיוחד באזורים שלא היה מצוי בהם זיתים.
יש אומרים שהזיתים הצטמקו ושיעור כזית שיש לרובנו היום היה השיעור המקורי, יש הוכחות ארכיאולגיות שזה לא נכון ממצדה ומהפרמידות אבל רוב הפוסקים לא רוצים לקחת הוכחות מהארכיאולוגיה לפסקי ההלכה שלהם ומעדיפים את המסורת.
הבעיה היא שהמסורת זה 28 סמקנחשון מהרחברון
הצלח התחיל לחשוש בגלל חשבונות שהוא עשה וטענתו שהתקטנו הביצים.
אגב, ראיתי פעם בספר שעשה מדידה מדוייקתנאור97
כמו זו שמופיעה בשוע סימן תנו (הפחתת מים) בתנאי מעבדה וזה יצא ארבע עשיריות מצת מכונה.
אז עדיף לאכול קצת יותר משליש (כנראה ההבדל נובע מזה שבמדידה הזו האווירים הקטנים לא מוסיפים נפח).
נכון שלכתחילה לא צריך מדידה מדוייקת אלא לשער אבל פה מישהו כבר מדד.

ולגבי השיעור של קופסת גפרורים שמוזכר בפוסקים- מדובר בקופסת גפרורים שהייתה פעם. בקופסת גפרורים סטנדרטית של היום אין 28 סמ"ק. עניין אותי פעם אז מדדתי שתי קופסאות. אחת הייתה בערך 22.5 ואחת בערך 25.
אם יעזור איכשהומשתדלת יותר

חחח תודה. חבל שדווקא במצות הרכות הוא השתגע...מבקש אמונה

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

כ-זיתימ''ל
בגודל של זית.
(אפשר להשוות לפרק האחרון באגודל במקום, למקרה שאין לך זית בסביבה ובא לך משהו להשוות בעיניים)

יש כמובן הרבה דעות אבל זו השיטה שאני נוהג לפיה.
כזית של ימינו? לא שמעתי על הדעה הזאת.. מעניין..מבקש אמונה

בסוף אכלתי 19 גרם.  כך שמעתי בתוכנית של הרב מוצפי..

 

בכל אופן זה מאד מעניין אותי לדעת, תמיד ראיתי שכולם סגורים על זה שמדובר בזית של פעם..

עכשיו אתה אומר דעה שמדובר בזית של היום.. 

 

@ארץ השוקולד גם הדעה שהבאת טוענת ככה? אם הבנתי נכון..

אשמח להסבר

מדובר על זית של פעם!נחשון מהרחברון
שהוא בדיוק בגודל של הזית שלנו.

למרבה הפלא. נמצאו במצדה גרעיני זיתים וזיתים בני אלפיים שנה.
כמובן שהזיתים הצטמקו. שמו אותם במים. התנפחו לגודל המקורי שלהם והופ. איזה פלא. בדיוק כמו זית שלנו.

החודש התפרסם מחקר של זוהר עמר שהוכיח שהביצים בתקופה של חזל היו... כמו שלנו (כמו ביצה סמול. לא לארג')

הגאונים כבר כתבו ששיערו בביצים וזיתים ששיעורם לא משתנה.

כל המקור של זית-חצי ביצה מגיע מתווספות שבמקומם לא גדלו זיתים. הם לא ידעו מה זה זית

הרשבא שכן גר איפה שיש זיתים כתב חמישית ביצה.

חו''ל כתבו לא כזית קטן ולא כזית גדול אלא בינוני ששמו אגורי שהוא אוגר בתוכו שמן.

גם היום הזיתים בארץ יש קטן בינוני גדול והבינוני הוא עם הכי הרבה שמן...

וואו, יפה מאד, תודה!! אז למה רוב הרבנים לא הולכים לפי זה?מבקש אמונה


אתה באמת שואל?נחשון מהרחברון
כי יש ראשונים שמעולם לא ראו זיתים שכתבו אחרת. וקשה להם לעשות ההיפך למרות שברור שזה לא נכון.

כנ''ל יש אחרונים וראשונים ששיערו במשקל. למרות שוודאי זה נפח. זה מידה ולא משקל ..

התפתחו. ההלכה הוסיפה חומרות והנהגות שאכן כיום קשה להבין. חלק מהחסרונות שבתורה שבע''פ נכתבה ולא הועברה רק בע''פ. כי אז לא היו שאלות למה התכוון כל רב
אממ...כן, שאלתי ברצינות ובתמימות מבקש אמונה

קצת לא מובן לי, אם אכן אלו עובדות למה לא לפסוק לפיהן..? 

אמנם הסברת יפה...  אבל יש לי הרגשה שאם הייתי שואל את הצד השני הייתה לו תשובה אחרת.

אולי לדעתם זה לא עובדות מספיקות? 

 

 

למה אני שואל...כי אולי יש פה מחלוקת האם לסמוך רק על מה שכתוב ויותר קרוב לעבר או על ממצאים כיום?

לפעמים אני חושש לסמוך על זה, אולי זה לא נכון וצריך להצמד למה שכתוב.

אני לא למדן אז אין לי מספיק ידע בנושא

הגיוני שיהיה להם תשובה אחרתנחשון מהרחברון
אבל ככה אני מבין מהשו''תים.
הרשבא היה קרוב לתלמוד ואמר חמישית ביצה.
הרמב''ם היה קרוב ואמר פחות משליש ביצה (שליש ביצה זה ככותבת הגסה וגרעינה וזה גדול מרכזית)
המון ראשונים לא כתבו כמה זה מתוך ביצה כי מאד פשוט. כמה זה כזית? כזית!
הגאונים כתבו ששיערו הזיתים כי הם לא משתנים

לכן. גם ללא הארכיאולוגיה הכזית הוא קטן מאד ודומה חזית. וגם ללא הארכיאולוגיה הגאונים כתבו שהגודל לא משתנה.


אז באמת בצלי ושיער ומדד והוכיח שהביצים והזיתם התקינו בחצי.
איך? לקח שיעור הפרשת חלה (48 ביצים) ומדד ע''פ טפחים ואצבעות (כפי שמביא הרמב''ם) ויצא לו עם נופלים גדול פי 2 מהביצים אז הוא טען -התקטנו הביצים. לפניו איש לא חשב שהשתנה הגודל.

אז אני לא סומך על הארכיאולוגיה. אני סומך על הפוסקים שהביאו כזית (רב חיים מוולוזין הרב ליאור הרשבא הגאונים הרמב''ם) והארכאולוגיה רק מחזקת את טענתי ולא מוכיחה אותה לבד.

זה לא כ"כ ברור להבנתינאור97
ביצה סמול היא כחמישים סמק.
הזית הרווח בא"י הוא עד 7.5 סמק.

לכן לפי הרמבם כזית יהיה כשבע עשרה סמק- פי שתיים וחצי כמעט מהשיעור של זית ארץ ישראלי גדול בימינו.
לפי הרשבא (מעט פחות מרבע ביצה)- בערך 11.5 סמק. חמישים אחוז יותר.

לכן א"א להגיד שעליהם סומכים. צריך להגיד שגם הם טעו. ובמקומם דווקא כן היו זיתים.




הרמב"ם לא נותן יחס זית לביצה בשום מקום!הדרכה
אמרתי שלרמבם זה וודאי פחות משלישנחשון מהרחברון
כי ככותבת זה שליש. חזית הוא פחות מככותבת
נכון אבלנאור97
ההבנה המקובלת בדבריו היא שליש.
והרב קאפח כותב בין שליש לרבע ביצה.
בכל אופן רחוק מאוד מהשיעורים שהזכירו פה לפי הרב ליאור.

אז אי אפשר להגיד שיש סמך בראשונים לשיטה הזו. זה היה מה שקשה לי.
ההבנה המקובלת של שליש - דחויההדרכה
שהרי הרמבם במפורש כותב ששליש הוא כגרוגרת ובמקום אחר שכזית הוא פחות מכגרוגרת. ולא כתב כמה פחות לא בין שליש לרבע ולא שום יחס אחר. וברור לחלוטין מדבריו בכמה מקומות שמשערים בנפח זית וביצה המצויים בינוניים ורגילים.
לא יודע על סמך מה ברור לךנאור97
משהו שלכל או לפחות להרבה אחרונים לא ברור.
המג"א לדוגמא כתב שלפי הרמב"ם כזית זה מעט פחות משליש ביצה. אז זה מסתדר עם הרמבם לגבי גרוגרת.

ובינתיים לא ראיתי שהבאתם שום ראשון שאומר מידה כלשהי והיא כדברי הגר"ד ליאור.
אתם רק מוכיחים מראשונים שלא נקטו מידה כלשהי וא"כ כוונתם כזית של ימינו. ומי אמר לכם שהם לא היו במדינות שהיו בהם זיתים גדולים בעיקר ולכן כתבו כך?
איך שאני רואה הכל בסוף חוזר לשאלה מחקרית.
לא מבין מה קשה לך,נחשון מהרחברון
גאונים שכתבו ששיערו הזיתים כי זה לא משתנה. הווי אומר איך מודדים? לפי זית שלנו. לא מספיק לך?

בעל אבני נזר, בעת שנשאל ע"י אדם שאכל מזונות, מהו שיעור כזית לברך עליו ברכה אחרונה, סימן על אצבעו עד אחרי הציפורן מעט, ואמר: בשיעור זה יש כזית (בניש, תשמ"ז, עמ' תקי).

הרב אצ"ה קצנלבוגן (סדר שערי הרחמים, ווילנא [תרל"א] 1871, אות קסה, הערה ג) כותב: "ואני שמעתי מפי הגאון המפורסם מו"ה יוסף ז"נ אב"ד דק' סלוצק, כי הגאון מאור הגולה מהר"ח מוואלאזין היה מקיל מאד בשיעור כזית אף לענין מצה בליל א דפסח."

עיין גם קהלות יעקב להר"י קנייבסקי זצ"ל פסחים סי' לח, שכתב בשם הגר"ח לעניין קידוש במקום סעודה והוסיף: "ומוכח ששיערו למעשה בכזית בינוני של זמננו." וסיים שם לענין מרור: "מי שקשה עליו אכילת כזית גדול, יכול לסמוך על הוראת הגר"ח מוואלוזין, ולשער בכזית של זמננו." ועיין עוד בספרו של בניש, תשמ"ז עמ' לה, ועמ' רפ.


ר' שמשון בן שמואל, ששהה בארץ ישראל באמצע המאה הארבע-עשרה, כתב:[17]

ואני הכותב נפלאתי על זה, כי הרבה זיתים בא"י ובירושלים תוב"ב ולא ראיתי אפילו ג' זיתים היו גדולים כמו חצי ביצה.

בגרסה אחרת נאמר:

ולי הכותב אינו קש'[ה] כי הזתים שראיתי בא"י ובירושלים, אפילו ששה אינם גדולים בכיצה
אז אסביר מה קשה לינאור97
יש בין זיתים במקומות שונים הבדלים גדולים.
ברור שחזל התכוונו לזית ארץ ישראלי ממוצע.
השאלה היא איך אתה יודע מה היה בזמנם.איזה זית.
תשובה-מחקר. זה בדיוק מה שטענתי, שהדברים מבוססים על מחקר.
ואם במקום מסויים זית שכיח יהיה שני סמק? אז זה כזית?
ברור שלא. צריך לדעת מה הזית שהיה אז.
ולכן נכון שהראשונים לא פירטו כי כזית זה כפשוטו אבל על איזה זית מדובר?
הרשבא הכיר זיתים. וכתב מידה-מעט פחות מרבע ביצה. כלומר מינימום 10 סמק. איך זה מסתדר עם האחרונים שהבאת? כי אלו זיתים מזן שונה. אז איך אתה יודע לפי מה ללכת?
כי הזיתים הכי גדולים בעולם הם כ20 סמקנחשון מהרחברון
וחזל כתבו בינוני. כל מי שכתב מעל 16 סמק פשוט אין לו מציאות להסתדר איתה...

לכן אין לדעתי מה לחשוש לסברות אלו
כן אבל למה לא לחשושנאור97
לדעות שכן מסתדרות לפי ההסבר שכתבת. כגון הרשבא- קצת פחות מרבע ביצה.
וכן שאר הגאונים והראשונים שלא כתבו מידה אפשר לומר שהם התייחסו לזיתים שבמקומם שסביר שהיו מעל עשר סמק.

שאלה נוספת- לפי מה שראיתי הרב ליאור עצמו אומר לאכול שליש מצה-כעשר סמק. ולא את השיעורים הקטנים שהזכירו פה.
אכן עשר סמק זה בערך מה שאני אוכלנחשון מהרחברון
אפילו יותר. אבל למי שקשה כתבו הפוסקים שניתן להקל בכזית שלנו ב3-5 סמק. מי שפתח את השירשור שאל כשקשה מה לעשות. לא מה הנורמה...
ראיתי עכשיונאור97
שארץ השוקולד התייחס לשאלה האחרונה למטה וכתב שאכן כך
נראה לי הדיון כאן התפתח ל2 כיווניםנחשון מהרחברון
1 כמה זה כזית לכתחילה.
2 מי שקשה לו מה המינימום שיכול לאכול.

וכאן היה הבלבול
כל אחד ענה על שאלה אחרת...
נכון. אבל נראה לי שהקילונאור97
לו יותר מדי סתם. וגם היה מובן מהעונים כאילו זה עיקר הדין.
והרב ליאור לא מורה עשר סמק אלא שליש מצת מכונה שזה יותר מעשרים סמק.
מצת מכונה זה 60 סמק?נחשון מהרחברון
בטוח?
אני זוכר אחרת.

אני לפחות וכנ''ל ארץ השוקולד לפי מה שהבנתי כתבנו דווקא למי שקשה לו מאד לאכול יותר. את המינימום האפשרי...
כןנאור97
אפילו יותר מ60.
ראיתי בספר שעשה מדידה מדידה מדוייקת וזה היה לפחות שבעים. אבדוק כשאחזור הביתה.

כן דיברתי בכללי.
אבל ראיתי שגם אתה כתבת שאתה אוכל בערך עשר סמק ולא שליש מצה כמו שאמר הרב ליאור. או שאולי חשבת שזה אותו דבר?
אני אוכל מצות רכןתנחשון מהרחברון
לא יודע למדוד בשליש מצה. אבל אני אוכל גודל של כ2-3 זיתים שלנו ...
בדקתינאור97
זה 70.

(בהערת אגב מי שאוכל רכות ומקפיד על 27 סמק בכללי צריך ברכות לאכול 35 גרם כי הנפח שם קטן מהמשקל ורק במשקל כזה יש 27 סמק).

דיון טוב היה לנו.
מועדים לשמחה!
אני לא שוקל. מגלגל את מצהנחשון מהרחברוןאחרונה
רואה את הגודל. מספיק לי. חכמים שיערו. זה לא מצריך מדידות עם סרגל. אכן נהנתי לדון איתך. מועדים לשימחה
כי מי שראה זיתים במציאות לא נצרך לכתוב לו גודלארץ השוקולד
כמו שחז"ל חשבו שמידת טפח זו מידה מובנת מספיק
ביצה סמול היא כ35-44 סמ"קארץ השוקולד
זה לא נכוןנאור97
ביצה סמול היא עד 52.
אולי אתה מדבר על אקסטרה סמול
כי יש כאלה שמעדיפים להסתמך על המסורת ולא לבדוקארץ השוקולד
אם אולי קרה שהפוסקים בעבר טעו במציאות.
בעיקרוןסביון
כזית זה נפח של 17.5 אבטיחים
אם אתה לא יכול לאכול הרבה, לך לפי הגר"ד ליאורארץ השוקולד
(הרב קנוהל גם פסק ככה למי שצריך) וזה יוצא 3.5-7 סמ"ק.

כלומר, אורך של האצבע שלך בערך במצה רכה, וברוחב שתי אצבעות. (ולדעתי הגזמתי)
הרב ליאור אומר פרק עליון של אגודל של איש בינונינחשון מהרחברון
שכוייח, תודהארץ השוקולד
אם אתה עושה כזית מצה בנפחעברי אנכי

במצה דקה זה 20 גרם (מצת מכונה שוקלת 33)

 

במצה עבה זה 38 גרם.

אגב, אני פוסק לפי נפחעברי אנכי

ככה פוסק הרב בן ציון אבא שאול והרב מאזוז

אבל

 

הרב מרדכי אליהו

הרב עובדיה פוסקים לפי משקל

וכן כתב הרב כף החיים

 

יש מחלוקת פסוקים כמה זה כזית. אם זה שליש ביצה או חצי ביצה

הרב עובדיה פוסק חצי ביצה.

אני לא יודע אם הוא אומר את זה מדעתו אבל הוא עצמו חולק על כל הפוסקים. לא מבין מאיפה הגאווה לחלוק ככה על כל גדולי הדור ולהגיד שאין לזה שורש בחזל.

 

אולי יש גדולי דור שפוסקים כמוהו. לאיודע. גדולי הדור שמניתי למעלה לא.

ואפשר לראות הרחבות ארוכות מאוד ארוכות במקראי קודש הררי בספר של ליל הסדר בעניין כזית.

ואפשר למצוא דיונים לזה בכל מקום ואף אחד לא פסק כמותו.

 

אפילו שו"ע מפורש חולק עליו שכותב בסימן תפו "שיעור כזית יש אומרים דהוי כחצי ביצה"

 

לאיודע מי הרב הזה.

הרבה גדולי דור פסקו לפי משקל היום. ואכמ"ל.

וגם אני, שפוסק לפי נפח, אני ודאי לא אסמוך עליו.

מעניין שהתעלמת מגודל של זית שכך פסקוארץ השוקולד
הרב ליאור, ר' חיים וולוז'ין, הרב שמואל טל, ראיתי בשם הרב של שלומי כיום (הרב אלחרר) ועוד
הרב קנוהל פוסק כך למי שמתקשה לאכול הרבה מצה
הרב ליאור פוסק שליש מצת מכונהכי בשמחה תצאו.

כך שמעתי ממנו לפחות פעמיים,

גם באופן אישי בטלפון וגם בשיעור.

 

בלי קשר, זית אמיתי זה כנראה פחות מזה

כי הוא מהדר מעבר לכזית, אבל בבסיס הוא פוסק גודל של זיתארץ השוקולד
ברוב המקרים.

אבל צודק שראוי לתקן זאת לגביו ומצות.
טיפ לצום קל ולחיסכון כספיפשוט אני..

אם אתם מתקשים לצום ומרגישים חולשה מעיקה,

עקבו אחר ההוראות הבאות ותזכו לצום קל (אולי) ולחיסכון כספי (בוודאות):

א. קחו כדור סוכרזית

ב. תעטפו אותו בנייר עם הכיתוב ''קליצום''

ג. תבלעו את הכדור שעה לפני כניסת הצום

האפקט זהה לכדורים שנמכרים תמורת עשרות שקלים ליחידה, תמורת אגורות ספורות בלבד.

בהצלחה!

צום לא פשוט

אבל חלק מאפקט הפלצבו זהקעלעברימבאר

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

כמו שכתבת, זה רק חלקפשוט אני..

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

בסוף נסיינים רפואיים יודעים שהתרופהקעלעברימבאר

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting, Weakness, and Staying SafeSmithmaxwell

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אבל אם מראש לא תכננתי לקנות קלי צוםבוקר אוראחרונה

אז לא חסכתי כלום 😂

באלי ללכת עוד פעם לסליחותאורי ציון

חראם עד שאני ערה בשעה הזאת.

יש עניין?

זה סוג של תחושה של בזבוז?משה

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

זה פשוט ניצול הזדמנויותאורי ציון

לא הלכתי אגב

לפחות ניסית לישון?משה

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

כן, בהצלחה רבהאורי ציון

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

אז למה בעצם נשארת ערה עד כזה מאוחר?משה

חסרות סיבות?אורי ציון

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

נגמר לי הערב, רוצה את הלילהמשה

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

הלילה הוא קסוםאורי ציון

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

במה את עובדת?משה

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

עם נועראורי ציון

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

אז רגעמשה

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

שמירות בחוות\ גבעותאביעד מילואאחרונה

יש עניין לחזור בתשובהאריק מהדרום

אז יש הרבה על מה😅אורי ציון

מי זוכר אותי?😉 ואת השרשור הישן שליכתר הרימון

שמדי פעם אני חוזרת אליו לרעיונות.

סקר - משפט לקישוט לסוכה - צעירים מעל עשרים

בקיצור, אשמח לרעיונות נוספים למשפטים מהמקורות לכתוב בקישוטים לסוכה.

יאללה שוטו

זוכרים 😃משה

(שמחתי לראות אותך)

יאא, זוכרתנערת טבע

כשהייתי בישיבה הגבוההאריק מהדרום

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

תמיד לזכור את קרבן התמידכתר הרימון

גםאריק מהדרוםאחרונה

יִשְׂמַח יִשְׂרָאַל בְּצַל סֻכָּתוֹדורש טוב לעמי

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

אותך כן, אותו לאנוגע, לא נוגע
ולחשוב מה חושב צבי סוכות אם הוא יראהנוגע, לא נוגע

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

מקווה שאתם זוכרים לטובה😉כתר הרימון

זה היה ביתינוגע, לא נוגע

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

יש לי באמת משהו עם כלי שבורכתר הרימון

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

נשמע מיוחדנוגע, לא נוגע

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אני לא בעד לכתוב פסוקיםדורש טוב לעמי

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

שרשור ראשי תיבות תשפ"זאריק מהדרום

שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"

בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.

תהא שנת פח זבלאריק מהדרום

למתכנתים ב Agile - תהא שנת פיתוח זריזפ.א.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

תהא שנת פ.א - תשפאקעלעברימבאר

תהא שנה פחות זוועהאריק מהדרום

תהא שנת פחות זמבורותנקדימון

מהשנה של הבחירות הקודמות

תהא שנת פרקי זימרהנקדימון

תאמינו שיש פה זהבנקדימון

תדעו שהוא פחות זוכרנקדימון

תספורת שעושה פאדיחה זועקתפ.א.

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תעלה שוב פסוקי דזמרהפצל"פ

תביאו שוקולד, פיצה, זיתים!אשר ברא

תדחה שוב פגישה זואשר ברא

תיזהר, שוב פלסטינאי זומםנקדימון

תהיה שוב פאפא זמין.....נחלת

תתחיל שרשור פעיל, זריזנקדימון

תהא שנת פינוי זבליםנקדימון

תעיזי שאפי פעלי זכיoo

בלי תהא שנת!משה

תלך שמוליק פה זורעיםחושבת בקופסא

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פוטר זיוףנוגע, לא נוגע

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

תשמע פה זהדי שרוט

פורום דתי.

תאמין שרציתי פורשה זריזהל המשוגע היחידי

תדעו שזה פשוט זלזולל המשוגע היחידי

תהא שנת פיצוץ זורחאני צודק

תראה שתמצא פה זיווגךאביעד מילוא

זה הכי מקורי שעלה לי

אמן ואמןאני צודק

תמיד שומעים פה זמזוםרקאני

אהבתי!אשר ברא

נכתב בהשראת היתוש שהציק לי אתמול 😅רקאני

(יתושה… הנקבות הן אלו שמחפשות לעקוץ) שנה טובה!פ.א.

תהא שנת פתיחת זבולrrinaa

תהא שנת פחות זמן מסךוהוא ישמיענו

תמיד שטענדיג פרייליך זיין (להיות בשמחה תמיד)אביעד מילוא

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

תהיה שנת פז 😏מבקש אמונהאחרונה

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

אם לא מנצלים ימי חופשה הם נמחקים?רועישםטוב
כמו בכל החוקים הקשורים ליחסי עובד-מעבידפשוט אני..

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

זה תלוי בהסכם עם המעסיק בגדולמשהאחרונה

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

השרשור הראשון של התשפ"זזיויק

מה הנושא?

השרשור הראשון של התשפ"זמשהאחרונה

זה הנושא

השנה הקרובה שלכם תיראה אחרת מהקודמת?פתית שלג

ברורל המשוגע היחידי

אבל בגילי זה באמת אחרת

כןoo

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

תמיד זה קורה. גם בלי שנתכוון לזהנפשי תערוגאחרונה

ערב שנה טובה וכו'. שאלה שמעניינת אותיעשב לימון

אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה

אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם

איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ

אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?

אשמח לכל מידע או סיפור מקרה

בשורות טובות ושמחות

ממליץ מאוד להיזהר עם חשיפה אינטימית במקום ציבוריארץ השוקולד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

כמובן. תודה על התזכורתעשב לימוןאחרונה

אולי יעניין אותך