יש עניין שאשה לא תהיה ברשות אדם אחר וכו - נכון מאוד
לכן אחד התנאים של הרב שמואל זה שלא יהיה עליה גבר אחראי, ואם תרצה תוכל לפרוש וכו. אני לא ממש זוכר את הכל אבל זה בהחלט חלק ממה שכתוב שם.
זה בהחלט קשור יותר לעניין של הצבא. למדינה אין זכות לחלל צניעות של בנות צדיקות ולכן את יכולה להצהיר שאת דתיה וב"ה פוטרים אותך מזה.
בחורה דתיה לא צריכה להידמות לבחורה חילונית. ממש לא. זתומרת. שירות לאומי לא קורה כי החילוניות תורמות אז בוא נמצא מסלול שגם את תוכלי לתרום. שירות לאומי קורה כי כולם תורמים ואין שום בעיה בתרומה הזאת. את לא מנסה להידמות לאף אחד אחר. כמו שכולם מחוייבים לשלם מס הכנסה, כמו שכולם מחוייבים לשמור על חוקי המדינה ו.. למשל לא לקלל שוטרים וכו', כולם מחוייבים גם לתת מעצמם למדינה. אז לכל אחד מצאו את המקום שלו. כדי שיישאר כמו שהוא. אם לבנים צבא - לדתיים יש הסדר. וכו' הרעיון פשוט ומובן.
אממה.
השירות לאומי שאמור להוות תחליף לשירות צבאי לבנות - גם הוא לא טוב. אם אתם מחפשים מסגרת טובה לבנות דתיות אז תעשו משהו שמתאים לדת. אבל זה לא מה שקורה היום עם השירות הלאומי. לכן גדולי הדור יוצאים נגד זה ובצדק. בהחלט בצדק.
מה הם התנאים האלה? את זה בדיוק הרב מפרט.
אז בחורה שרוצה לתרום, תצטרך לעמוד בתנאים האלה. זה לא משנה אם הכותרת זה שירות לאומי או שנת התנדבות או סתם שנת חופש שהיא תורמת מעצמה. הרעיון הוא לשמור על ההלכה. מה שלא קורה בשירות הלאומי.
לכן, זה ברור שמטרת השירות הלאומי אינה להידמות לחילוניות חס ושלום. אלא פשוט לתרום. פשוט לעשות טוב. כל אחת במסגרת שמתאימה לה. רק מכוון שיש עם השירות בעיות טכניות - שבפועל זה לא עומד בתנאי הצניעות לכן בצדק אסרו את זה גדולי הדור. אבל הרעיון הזה של תרומה ודאי שהוא מבורך.
התורה קובעת לי באיזו דרך לעשות חסד, לא אנשים חילוניים וכו'.
קודם כל, צריך לדעת. זה משהו שאומרים המון לרבנים - אם גדול הדור אומר א וילד בן 3 אומר ב והטעם של הילד מסתבר יותר מהטעם של הרב, על הרב להודות לו. ודאי להודות לו ולקבל האמת ממי שאמרה. לא משנה מי. גם אם הוא חילוני. (לפי ויקיפדיה מי שהביא את זה לכאן לארץ שמו "דב פרומן" טוב...).
לכן,
כשאנחנו פה אנחנו פשוט דנים האם המסגרת שהמדינה נותנת לנו מתאימה או לא. לא משנה מה הגה את התוכנית הזאת. לדון אותה פשוט "האם המסגרת הזאת של שירות לאומי היא טובה או לא?"
תשובה:
לא!! היא לא טובה. יש בה המון בעיות.
אבל אם נצליח לפתור את הבעיות האלו. זאת אומרת כבר הבאתי כדוגמא את שכנה שלי שעשתה שנת שירות באולפנא שבה היא למדה. תאורטית היא יכלה לעשות את זה בתור עבודה. עם בדיוק אותם תנאים, ולפעמים אפילו באותו שלב בחיים. ומכוון שבעבודה כזאת אין שום בעיה הלכתית לכן גם בשירות לאומי כזה ודומה לזה אני לא רואה סיבה שתהיה בעיה..
שוב, אני טורח להגיד את זה כאן שוב ושוב. אני נגד שירות לאומי. אבל למה? כי יש בעיות למינהם, ברגע שהבעיות נפתרות - לא רואה סיבה לאסור כי אפשר להתייחס לזה בדיוק כמו אל עבודה. ואם עבודה כזאת לא אוסרים גדולי הדור - למה לאסור שירות לאומי כזה???
ואני גם אטרח ואגיד שוב שלפעמים גם כששירות לאומי יתרחש בלי בעיות לפעמים אציע לא לעשות אותו כי אולי היא רוצה להיות רופאה או מטפלת או אני לא יודע מה, שהדבר שהיא רוצה זה גם תורם לחברה. אם היא תהיה סורגת צמידים אז.. בלי זלזול אבל זה לא מקצוע שתורם לחברה. להיות מטפלת לילדים בן גובה עם אוטיזם זה כן. אני חושב שהדוגמא מובנת.
מקווה שהסברתי את עצמי טוב,
חייב לומר שהתגובה שלך מאוד חכמה שהצריכה ממני תשובה
מחכה לתגובה ממך 