פשוט לסגור את הפה. לשמור את ההישגים שלך לעצמך.

שלא ידעו מי אתה.

שיראו אותך כאדם רגיל. שלא ידעו. מה אכפת לך.

למרות שכולם יצחקו, או שזה יהיה נחמד. שתוק.

 

זה קשה.

אולסוו.

 

 

 

 

 

 

 

לספר לכולם על כל החומרות והמנהגים שלו

ורק אחרי שאבא שלו נפטר הוא התחיל לדבר,

 

כמה תעניות וסיגופים ותפילות ומה לא.

די.אסור לקנא.....

ודוגמא אישית מותרת.

 

תחפשי על הרב סלמן מוצפי. פשוט חסיד ופרוש. מדהים.

קרה לי אתמול דוגמא

דיברתי בהודעות. דווקא עם מישהי שאת מכירה

ו.. באיזשהו שלב די קטעתי את השיחה (אפשר לומר סיננתי? לאיודע)

כי אם הייתי עונה הייתי מתגאה.

 

יש הבדל. נכון. יש ענווה פסולה שהיא לא ענווה.

אבל

להכניס לעצמי. לא כולם צריכים לדעת אם אני עושה דברים יותר טוב ממה שהם חושבים

לא ממזמן מישהו גילה עליי על משו כזה שעשיתי והייתי ממש מבואס

אבל זה היה מוזר כזה וחסר טעם

לכן בכלל לא עניתי

כי השיחה כבר הייתה נגמרת

לכן זה לא סינון

ולכן אני לא אדם שמסנן

אני לא חושבת שצריך לחנוק את ההשגים של עצמך.
בוא נגיד ככה, אני מכירה יותר מידי אנשים שהערך העצמי שלהם נורא ירוד אז להפחית בערך של המעשים שלך עלול להוביל לזה וזה גורם לדברים ככ גרועים

מסכימה איתך שיש הבדלבין ללכת ולספר לכל העולם שזה מה שעשית, אבל אני לא חושבת שאם ישאלו צריך להתחמק או להסתיר. (את רוב הדברים, כן? אני מדברת בהכללה)
עשית משהו שהתאמצת והשקעת בשבילו, תהיה גאה בזה. ומותר לך לרצות שאחרים יהיו גאים בך. זה לא אומר שצריך לנקר עיניים לכל השאר, אבל זה לא אומר שצריך להסתיר

לא מראה לאחרים.

לא צריך אותם בכלל.

יש דברים שביני לבין הקב"ה. זהו.

 

אבל יש דברים שאני מסכים איתך שלהסתיר סתם חונק

זה בדיוק ההבדל

רוב ההשגים שלי הם לא בדברים שמול הקב"ה דוקא אז אנחנו שונים פה

אבל לפעמים דוקא לספר ולקבל חיזוק עוזר ומדרבן הרבה יותר להמשיך

אבל זה מאוד תלוי מצב

 

את מבינה שלמשל.. אתן דוגמא קלאסית?

 

אני פעם שמעתי אדם אחד אומר לרב מסויים "תודה הרב. בזכותך שבת ראשונה ששמרתי בחיים"

יפה. מקובל עליי

 

לעומת זאת מי שאומר לחבר שלו "אני אף פעם לא פספסתי ספירת העומר"

נשמע לי מיותר לחלוטין. למעט אם יש סיבה שלשמה הוא אומר את זה.

 

 

נו

ההבדל ברור

תודה

לא רואה בעיה בלהגיד שהצלחתי לספור ספירת העומר. היה קשה לך ועשית את זה והתגברת אז למען השם מותר לך להנות מזה ולספר את זה
חוץ מזה שדוקא הדוגמא הזו שהבאת יכולה להיות דוגמא קלאסית לקנאת סופרים

אז זה פשוט משתנה בין כל מקרה למקרה

לפי המצב המקרה והרגשות שלו.

 

תודה על הדיוק.

כאילו שזה היה בזכותך.

לפני שמספרים צריך לזכור מי באמת הפעיל אותך לזה,ואם הוא רוצה שתספר.

 

 

 

_נטו אידאל,באמת כל דבר קטן כל השכונה כבר שומעת ממני_

אשכרה.

קפוץ לי