היום היה יום של כולם ושל אף אחד. כלומר עם כולם, אבל לבד. שזה קצת מתסכל.
טוב שהיום הזה הזכיר לי שכבר איזה שבועיים או שלוש לא הייתי אצל המטפל. אז צריך. בטח שבוע הבא או משהו, נראה כבר.
וצריך להמשיך את המילים במחשב, אני לא בקצב כמו בישיבה.
(טוב שלקחתי ממנו כמה דברים ללמוד ושיזכיר לי, אחרת הייתי טובע.)
ומחר שוב נוסעים, והתבודדות איכותית של יותר מרבע שעה לא עשיתי בימים האחרונים. וזה לא טוב ליהודים.
אולי מחר. שזה גם מה שאמרתי אתמול. אז נראה.
וגם הדראם נגמר עוד איזה דקה וחצי בערך, שזה גם לא טוב ליהודים.
/_/משום מה זה לא הפריע לי שהוא לא הזמין אותי לעל האש.(לא שיכולתי להגיע, כן? רק הקטע של הלהזמין) אני חיי עם זה ממש בשלום שהם התקבצו להם כמה ועשו מנגל. והלוואי והיה להם טוב.
צריך לעשות משהו מתי שהוא. אבא אמר לא היום.
עייף לי קצת. אז נראה.

- לקראת נישואין וזוגיות