שהם רוצים לתת לי מתנה. אז תוכלו בבקשה להמליץ לי על ספר טוב, רצוי מד"ב או פנטזיה?
שהם רוצים לתת לי מתנה. אז תוכלו בבקשה להמליץ לי על ספר טוב, רצוי מד"ב או פנטזיה?
ואת ארטמיס קראתי.
וזה מזכיר נקודה ששכחתי לציין, אם הספר מנסה לבוד לפי חוקי הפיזיקה, שיעשה את זה כמו שצריך, בהתחלה למיטב ראיתי ארטמיס עושה את זה.אבל בהמשך הוא מתדרדר ומאבד כל היגיון (לדוגמא, בסוף הספר עם השדים ארטמיס רואה קליעים שמופיעים ונעלמים בלי שיורים אותם, ומבין שהם מתקדמים בזמן, ואחר כך הוא רואה שהורגים את הולי, אבל לא עושה כלום כי לפי החישוב שלו עוד רגע הוא יוכל לשלוח קליע שיחזור בזמן ויהרוג את המתקיף לפני שהוא יהרוג את הולי. וזה אכן מה שקרה, ואחרי שהוא ירה הולי חזרה לחיים. אבל לפי מה שנכתב קודם, קליעים שחוזרים בזמן פשוט מופיעים באוויר, וככה גם היה צריך לקרות עם הקליע שהוא ירה, ואם ככה, אז פשוט מה שארטמיס היה רואה, זה שקליע מופיע באוויר והורג את המתקיף לפני שהוא הורג את הולי).
יש איזה אחד של 20 סיפורים קצרים של מד"ב שממש אהבתי
אתה זוכר איך הוא נקרא?
(השאר לא תורגם)
20 סיפורי מדע בדיוני (או משהו בסגנון)
ושם עד שאני אקבל תשובה שה יהיה רלוונטי ליום ההולדת שלי שבעוד חצי שנה.
פסידוניתבסוף החלטתי לבקש את הערפילאים. ההצעות האחרות ישמרו להזדמנות חרת.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)