את השרשור הנ"ל פתחתי בחרדות גדולים ובאי ידיעה ענקית מה לעשות. התפללתי לה' המון באותו ערב,

שלא אצטרך זירוז ולא סטירפינג (פחדתי נורא מהכאב גם בסטריפינג), וב"ה יום למחרת ממש- בערב שביעי של פסח, התחילו צירים ולא היה לי ברור אם זה מספיק בשביל לנסוע, ואז התחיל דימום חלש- מה שנתן את הסימן לנסוע ללא התלבטות.

הייתה לידה מקסימה עם מיילדת מלאכית, יחסית מהירה (4 שעות), נולד תינוק במשקל 3.5 (שזו הייתה הערכת משקל של יותר משבוע לפני) ברוך ה' יצא בקלות, אחרי הלידה פשוט לא האמנתי שזה מאחוריי.

תודה לכן על העצות! והכי הרבה תודה לה' יתברך שומע תפילה!

אני כן לפעמים עוברת במטבח ואוספת דברים לפח.

כרגע בחופשת לידה אז קצת יותר זורמת ופחות מקפידה.

לא ניקיון יותר מידי. לאסוף משחקים (מתחילה עם הילדים אבל עדיין קטנים אז זה יותר בשביל החינוך), לפנות שולחן, שיש, ערימות של בגדים ותיק לכל ילד ובשבילי.

לא מטאטא, שוטפת כלים, מנקה שיש, מפנה ספה. ממש המינימום

זה לוקח זמן, אבל אז כל הבוקר נראה אחרת.

בתקופות של פחות הקפדתי רק לארגן דברים למחר ולשים את המשחקים בערימה בצד של הסלון

אז בגדול בדכ כן אני עושה איפוס ערב כולל שטיפה (ואם אינלי כוח לשטוף עם שוטף שואב מפעילה איירובוט)

בפועל בתקופות עמוסות כמו שאת מתארת אני חושבת שעדיף לשחרר

רושמת את זה תוך כדי שאני יושבת בסלון הפוך ואוכלת מנה חמה לנחם את עצמי😅

מקפידה בעיקר על המטבח, שלא יישארו שאריות אוכל וצלחות על השולחן. כלים לכיור, זבל לפח. שייראה מסודר, גם אם לא נקי.

אם נשאר כח אז גם סלון אבל ממש לא תמיד.

סידור הבית מתרחש בשוטף ולא בסוף היום

ככה לא מצטברת עבודה

לא שאני עושה את רוב הסידור

בעלי מסדר הרבה

אבל גם אני מסדרת על הדרך דברים

איפוס סוף יום מזכיר לי סיטואציה בעבודה

כל פעם שיש לי עומס

מצטברים הרבה מיילים שלא נענו

לקרוא עשרות מיילים ביום אני עושה בשוטף

לא מקצה לזה זמן מיוחד

אבל כשהם מצטברים למאות

זו נהית עבודה

שצריך לשבת כמה שעות לטפל

אם הבלגן כל הזמן מצטבר

בעיניי זה יכול להיות סימן שהחיים תחת עומס גדול מדי

ולסדר אותו לוקח הרבה יותר זמן (ואולי גם אנרגיה)

מלסדר בשוטף 

חלק לפני שהילדים ישנים כמו מכונה/ מייבש/ קיפול כביסה

חלק אחרי כי הם אוכלים ארוחת ערב מן הסתם ומתקלחים וכו'/ משחקים בסלון ( מדיח/ שולחן)

מטאטא ברצפה

שירותים

לפעמים הילדים קצת מסדרים.

בסוף השבוע מסדרים את הבית ושוטפים. בעלי והילדים מסדרים ואני שוטפת.

לפנות כלים מהשולחן אנחנו עושים במשך היום. אבל יכולים להשאר פירורים מתחת השולחן.

גם קיפול כביסה אני עושה בדרך כלל במשך היום.

מה שבסיסי מבחינתי:

ניקיון שולחן אוכל, טאטוא במטבח, שטיפת כלים והכנת אוכל למחר למסגרות (סנדוויצ'ים )

לפעמים אפ אכלנו אחרי זה נשארים כלי שניים בכיור

לצערי כביסה, שירותים ובטח חדרים לא נכנסים בזה ומחכים לערב שיש לי יחסית זמן פנוי ( או שישי, או במקרה הגרוע פסח)

וגם- חמה הן כבר יכולות לשים לב? נניח תקיאי.. תמיד אפשר לתלות את זה בוירוס/ קלקול קיבה

הנשים שיהיו איתך מכירות אותך, יוכלו לשים לב לשינוי, או שהן לא מכירות אותך ביום יום?

ויש לה חושים לדברים האלה...

אצלי הכי הרבה זה בחילות מריחות כלשהן אבל לא עד כדי כך מוקדם.

לעניות דעתי, רופאים כבודם במקומם מונח.

אני חושבת שכדאי לבדוק וללמוד כמה שיותר לפני שמגיעים לרופאים

לא כדי לזלזל בהם ולא להקטין מהידע שלהם 

אבל כדי לדעת לשאול את השאלות הנכונות ולהעלות עוד נקודות למחשבה.

וגם הרפואה היום לצערי לא כל כך הוליסטית

אם יש בעיה במשהו מתמקדים רק בו ולא כל כך מסתכלים על ההקשר הרחב ועל תופעות נוספות שאולי קשורות.

גם אם לא ככל הנראה היא לא היתה מתחילה בivf לפני שהייתה עושה בדיקות דם לבדוק מאגרים ופרופיל הורמונלי.

יותר מזה, קופת חולים וביטוח לא היו מאפשרים להתחיל תהליך יקר של ספירת זרע והזרקות לפני בדיקת דם.

למלללללא בדיקות לפני התחלת הטיפולים. 

ועוד לפני שפניתי לרופא פוריות, ראשית הרופא נשים שלח אותי לבדיקות דם מקיפות וטען בתוקף שגוף בריא עם מלאי ברזל וויטמין D צריך לאזן את עצמו... אמנם לא עבד אצלי

אבל בהחלט יש רופאים שכך עובדים- וכך צריך לעבוד.

זה מה שמבאס אותי ברפואה את הידע יש וזה ידע מטורף אבל בפועל לא תמיד משתמשים בו אלא יצרו איזה פרוטוקול אחיד וזהה יחסית לכל מטופל אולי כדי לחסוך בזמן... בפועל תמיד אני אעדיף רפואה שרואה אותי כאינדיבידואל, רפואה שחושבת יצירתית ומחוץ לקופסה ובעיקר מדוייקת לנתונים של הגוף שלי... 

מתקדמת לעידן של רפואה מותאמת אישית.

דבר שני באמת להרבה מאוד דברים ואנשים הפרוטוקול האחיד מתאים, להרבה לא.

אבל זה לא שלא משתמשים בידע העצום.

וגם כן, בשביל רפואה שתהיה נגישה לציבור הרחב לפעמים צריך לעשות ויתורים מסויימים

נתקלתי כבר ברופאים שלא יודעים מה הם אומרים

ממציאים תאוריות

מזלזלים בתחושות ורגשות של המטופל

ודוחפים הורמונים בלי לחשוב פעמיים

לעומת זאת גם נתקלתי ברופאים קשובים, מבררים הכל לעומק לפני שמתחילים טיפול

ולא מזלזלים בתחושות ורגשות של המטופל

לא יודעת מה זה נקרא נמוך אצלך

אבל יש גמחים שמלווים כמה עשרות אלפים (20-30) בלי ריבית.

מה שכן, לפעמים זה עם המתנה.
לצערי אין לי מספרים להביא לך, אבל תחפשי ב'פרוג' יש שם בטוח מידע ומספרים

עוד אופציה- זה לבדוק אם יש איזה הטבה בפתיחת חשבון בנק,

אני יודעת שלפועלים היה עכשיו הטבה בפתיחת חשבון חדש אצליהם הלוואה עד 40 אלף ללא ריבית בכמה תנאים בודדים (העברת משכורת ושימוש בכרטיס אשראי משהו כזה)

בהצלחה רבה
 

אפשר לבקש 30K הלוואה ללא ריבית

אם לא יתנו לך תביאי הצעה מבנק אחר ומיד שימור לקוחות יפנו אליך 

אם את סטודנטית בהרבה מוסדות אוניברסיטאיים מאפשרים לקחת הלוואה של 10 אלף כזה, לשנה, בלי ריבית.

תבררי? אולי דרך אחים אחיות שלך ושל בעלך?

על סכומים גדולים יותר לא מכירה משהו מוסדר.

בשביל בני משפחה שאני סומכת עליהם בכיף הייתי מלווה

(במקומך הייתי שואלת כמובן רק בני משפחה שהגיוני שזה יהיה להם בסבבה, כאילו מבחינת מצב כלכלי וכו)

אחלה מחירים לדברים..אבל אל תצפי לאיכות בשמיים.

בינתיים מחזיקה יפה

הבנתי שהם קשורים לביתילי

ושהאיכות סבבה

כרגע ממש מרוצים

נראה אחלה איכות

רק חצי שנה על הכביש

גם בסבב הקודם לא ילדו בחניונים.

חדרי לידה הם מרחב מוגן במרבית בתי החולים.

יש אפידורל כרגיל.

האשפוז אחכ בחלק מבתי החולים ירדו לחניון לתת קרקע ושם התנאים לא כמו במחלקה כמובן...

אנחנו כרגע לא שם.

אני לא הייתי חושבת על זה בכלל פשוט מדחיקה

אבל אם את לא מצליחה

תנסי להסתכל על זה ברוגע ולנתח נתונים.

לפעים כשממפרקים זה עוזר:

מה הסידור הצפוי לילדים בהינתן ויש שגרה? ומה הסיבה שלדעתך המלחמה זה לא מתאים?

אם זה מקום עם מרחב מוגן ודמות מוכרת לילדים לא רואה סיבה שלא יכולים להשאר שם גם אם ח"ו תהיה מלחמה.

כנ"ל לגבי הנסיעה לביח-כמה זמן נסיעה מדובר?

בשום מצב לא היה הנחיה לא לצאת מהבית. כמובן, לא מטיילים ברחובות סתם בשעת מלחמה אבל גם לא אמורים להסתגר בבית.

אם הנסיעה ארוכה אז זה מעט מלחיץ, אבל בדרך כלל יש בארץ בתי חולים במרחק סביר...

זה בכלל לא פשוט לתפקד בתנאים כאלה.

מקווה שהכל יישאר רגוע 

יש את אסותא באשדוד שבו החדרי לידה ממוגנים

בטח יהיה עמוס כי עוד ירצו לבוא ללדת שם, אבל אם זה מרחק סביר שווה נסיעה.

וכדאי להתקשר לבתי חולים לברר מה הם עושים עם החדרי לידה בזמן חירום. עכשיו הם כבר בטוח יודעים...

כאילו לומר לתינוק חכההה יש התראה..חח

נראה לי 'אי אפשר לרוץ למקלט תוך כדי לחיצות אז זה נשמע כמו נסיון להרגיע..אולי

ולפותחת- וואי זה באמת מממש מובן הלחץ

לפני לידה גם ככה יש מלא סימני שאלה ומתחצומה יהיה אם

אז בטח במצב ההז

גם לי יצא ללדת במלחמה בכל מיני מצבים פעם אחת באמת במרתף של בי''ח והיה פחות מוצלח האשפוז אחר כך ופשוט השתחררתי הכי מהר שאפשר..ככה שקצת מעודדת שאם מתמקדים באוצר הקטן ובנס ההז מצליחים להתמודד גם עם תנאים פיזיים פחות נוחים..

לפני זה מאיים

אחר כך אפשר גם להסתכל על זה כסיפור לספר

יש לי מלא מהלידות האלו

במבט לאחור מסתכלים על זה אחרת

מפחדת מזה שיהיה בלאגן, שלא יתנו אפידורל ומכל הלחץ של אזעקות גם מבחינת הלידה וגם עם הילדים האחרים אני חושבת שבעלי יצטרך להישאר איתם.

אין לי בעיה גם להשתחרר שנייה אחרי הלידה חח

רק שבע"ה הכל יהיה טוב 

ממליצה להתקשר לבית החולים שבו את מעוניינת ללדת ולשאול אותם

לי זה מאוד עזר.

אם רלוונטי לך המיקום.

שיהיה בשעה טובה ובקלות  בידיים מלאות.

זה נראה כאילו זה אמור לקרות כל לילה

וכל יום כמעט יוצא הודעה בנושא

וכבר שמעתי מכל מיני מקורות הנה הלילה זה הלילה....

ולא לילה ולא כלום.

קיצר תהיי רגועה יש סיכוי גדול שתלדי רגיל בזמן רגיל 

(חוץ מ2 שהם מוגנים חלקית)

לגצפמרי לגיטימי בעיני לברר את הנתון הזה

מה שיתן לך את הרוגע שאת צריכה

אנחנו סובלים הרבה מפחדים של לפני ופשוט חבל

יש איזה תרבות של הפחדה בלתי פוסקת בתקשורת (רייטינג פשוט) וזה ממש משפיע על כולם וחבל.

כרגע אין אינדיקציה בכלל מה יקרה במידה וארה"ב תתקוף והאם זה יהיה בסדר גודל של מה שהיה

מבינה את הלחץ בטח בזמן של חודש תשיעי אבל באמת שחבל על פחדים מראש, אישית זה מה שלמדתי בשנים האחרונות, לנסות למזער את הדמיונות והפחדים מראש... נראה לי שכבר כעם הוכחנו את היכולת להתמודד עם הרבה מצבים מורכבים...

אפשר להוסיף לו דייסה לפירות.

או אולי להכין יותר סמיך ולתת לו לאכול עם כפית.

או שתמצאי מישהו למסור לו.

בן 1.4 ואוכל הכל. כבר לא אוכל פירות טחונים.. סליחה שלא הייתי ברורה.

יותר סמיך עם מה? עם תמל את מתכוונת? 

להמתקה והבת שלי מאוד אוהבת

ננסה

לק"י

אז אני לא קונה או מכינה בבית בכלל.

אז אם זה מיותר, הייתי מוסרת בשמחה😅

קודם מערבבת עם מיים ואז מוסיפה

הבן שלי היה ממש אוהב את זה 

היה לי גם כזה שיער ועשיתי החלקה.

אני עושה היום החלקות בבית, קונה חומר ואחותי עושה לי,

זה לא כזה מסובך ושווה ממש!!!

זה איכות חיים אחרת עם שיער חלק!

די התייאשתי מזה,

בתור רווקה שמתי מוס של חברת סאיוס

וזה עזר לי לשמור על תלתלים יפים,

היום בגלל שלאורך היום השיער מתכוצץ לו מתחת לכיסוי, זה כבר לא עוזר לי.

אבל אולי תנסי...

לגבי ההחלקה, אני אישית לא אוהבת חלק וגם הבנתי שזה הרבה התעסקות,

אבל המון עושות את זה ודווקא מרוצות...

עוקבת גם לעצות

טליה ארבל.
עושה קסמים בלי החלקות ובלי כלום.

כאילו, ממש להוריד מהנפח ואז זה ייראה כאילו יש לך טיפונת שיער

לא בדיוק הבנתי מה סוג השיער שלך, אבל אולי מוס של מתולתלות, זה מסדר את התלתלים והשיער נראה טוב ועם נפח. 

אז אל, קודם כל

אפשר לשים שמן חוחובה אחרי שמייבשים עם מייבש שיער

לחדש וזה מוריד מאוד מאוד מהנפח של השיער אז לא יודעת אם הייתי ממליצה לשיער דק.

שעושים במספרה

כמה חברות שלי עשו ויצא מהמם

הרבה יותר טבעי מהחלקה