באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעת גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ
מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם והאני הולך ומשתכח
וכיון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה


מזל שהבגרות הראשונה זה מחשבת
לא בנויה ללהשאר בבית במוצשים. אני אשתגע