באלי פשוט מקום שאפשר לכתוב על הקנאה, בלי שישפטו🙏אמון מחדש
בלי שיגידו
אוי אוי אוי לא יפה😏
בלי שיחשבו שאני חס וחלילה לא רוצה שיהיה למישו טוב.
אני פשוט רוצה טוב גם לי!

יש לי חברה שלכל ההריונות שלה נקלטה על הפעם הראשונה, היא מעולם לא ידעה ציפייה להריון מהי. אפילו לא קצת. לוחצים על כפתור ויוצא.

יש לי חברה שפוחדת לשכוח גלולה. היא לא יודעת שיש נשים שלא פוחדות לשכוח! כי לא יקרה כלום גם ככה.
אפילו כשאומרים להן למנוע אחרי הפלה הן לא מונעות,
כי גם ככה לא יקרה כלום כל כך מהר.

יש לי חברה שאפילו לא חשבו שהיא לקחה גלולות אחרי החתונה כי היא נקלטה כל כך מהר שזה היה זמן הגיוני גם בלי גלולות.

יש לי חברות שהתחתתנו כמה חודשים אחרי, או שנה, וכולן בהריון מתקדם או עם ילד. וגם החברים של בעלי. וגם זאתי שחשבתי שהיא מעוכבת כמוני, גם היא כבר נושעה.

יש לי חברה שכל הזמן אומרת לי את יודעת שההיא בהריון? ואיזה מרגש זאתי ילדה בן! ובאלי להגיד לה שזה לא מעניין אותי וזה לא מרגש אותי. ושיש עוד דברים מעניינים בעולם.

אז זהו.
אני מקנאה. אני מקנאה בטבעיות, בקלות.

בזאתי שכל כך לא יודעת כאב מהו שהיא משתפת אותי בכל עידכנו הילודה כי היא אפילו לא יכולה להעלות בדעתה מה זה עושה לי.

פרקתי 😩
גם אני מקנאה!ישועת ה' כהרף

מנסה כמובן לעבוד על עצמי..

ומצליחה לעתים לראות את זה שלכל אחת יש את ההתמודדויות שלה..

זאת התעכבה עד שהתחתנה.. ההיא יתומה.. אחרת בעיות בשלום בית.. נוספת עם ילד חינוך מיוחד.. שם בעיות בפרנסה.. ויש גם אחת עם כ"כ הרבה ילדים צפופים כולל תאומים וכ"כ קשה שהם פשוט לא מצליחים לטפל..

ועדין כשגיסתי אמרה שהיא מתקשרת לרופאה לצורך מניעה עוד בחדר לידה מכיוון שהיא נקלטת רק מלהסתכל על בעלה, כאב לי..

גם אני מקנאה!!

וממשיכה לעבוד על עצמי..

איזה כיף מישו לקנא איתו! תודה 💕אמון מחדש
היי יקרה. חיבוק לפני הכל,וגם אחרי הכל. כמה קשה!ציפי כהן
קשה להיות במקום שרואה שאחרות סביבך נקלטות בקלות, הרות בקלות או מדברות בקלילות על מניעה, הריון ולידה.
קשה להיות בסביבה שרוב עיסוקה, בשלב הזה של החיים, הוא ילודה.
קשה להיות בסביבה שלא מנחשת אפילו מה את עוברת סביב נושא הפריון וההריון, ולא מדמיינת כמה מכאיבות לך אמירות פשוטות בנושא.
קשה שהחברות כבר ילדו, כמו סוג של עקפו אותך (אנחנו בתחרות? כנראה יש איזו תחרות סמויה על הריון, כמה ילדים, באיזו מהירות... לא תחרות אבל בהחלט השוואה חברתית. גם אם השוואה לא מדוברת, כנראה קיימת היכנשהו בין הנשים, בין השורות).
וקשה להתמודד עם רגשות קנאה מבפנים. יש הרבה אשמה סביב קנאה, אולי תחושה שאסור להרגיש או לדבר על זה.
אז אני ממש שמחה על האמירה שלך: "כן אני מקנאה. בטבעיות." את לא מתנצלת, את חשה קנאה ומקבלת את עצמך כפי שאת. מותר להרגיש קנאה גם בלי לרצות לקחת לאף אחד שום דבר. אפשר גם לרצות שיהיה לך מה שיש לה. או לפחות לקוות להרגיש פחות כאב, פחות ייסורים, יותר קלות בתהליך...
זה כל כך מובן ולגיטימי. כל כך. 🌹

את מובנת לחלוטין. ואשתף אותך בתהייה שלי תוך כדי קריאת המלים שלך. תהיתי האם נכון לך לשתוק ולא לומר מילה על כל מה שזה עושה לך בפנים. האם נכון להסתיר, להתמודד לבד, לא לדבר על השפעת המילים שלהן עלייך, לסבול בשקט... מה יקרה אם נניח תאמרי משהו לחברתך שמדברת איתך על ילודה? נניח, "את יודעת, אני די מתמודדת עם הנושא ולא כל כך קל לי. בואי נדבר על נושאים אחרים, טוב?" מתוך כבוד אליה אך גם כבוד לעצמך ולרגשותייך.
תוהה האם אפשרי לך, וגם מה זה יכול לעשות לך.
ממשיכה לתהות... את מוזמנת לענות או רק לחשוב על כך.
בכל מקרה, חיבוק גדול וחם על ההתמודדות הפיזית ונפשית. אנחנו איתך. 💜
משום מה עלה לי שיר בהקשר לשרשור הזה, או בכלל עם הכאב.ציפי כהן
אני מניחה פה קישור לשיר, אולי יגע במשהו?
אשמח אם תשתפו מה עשה לכן השיר.
(אפשר גם לומר שלא היה טוב, או לא קלע... כמובן)



'תחזיקו' של רוני דלומי

שירת אישה, כמובן.
היי, תודה ענקית על ההשקעה. חיממת את ליבי 💖אמון מחדש
עבר עריכה על ידי אמון מחדש בתאריך כ"ד בניסן תשע"ט 20:47
התחברתי מאד לכל מילה שלך...
את צודקת, אולי לפעמים כדאי לומר..
מדוע בכל זאת אני בדכ נמנעת?
כי אני מרגישה לעיתים כשאני משתפת אני מקבלת שדר של רחמים, או של בילבול כזה שנראה כאילו פתאום הקשר לא טבעי להן כי הן לא יכולות לדבר על מה שמעסיק אותן, או שדר שאני מתפרשת כממורמרת כזו וסובלת.
ולא באלי את השדרים הללו.
את צודקת, זה מבלבל או מקשה על הקשר. אולי גם יוצר ריחוקציפי כהן
או מבט ביקורתי. או פשוט חוסר הבנה.
אולי באמת נכון יותר למצוא פרטנרית לצרה, שתוכל להבין מעט יותר מה עובר עלייך, או פשוט חברה שתוכלי לספר לה לעומק את חוויותייך, ולא תחשוד בך שאת מתלוננת סתם, או תאשים אותך בקנאה יתרה... פשוט בקשי ממנה להקשיב, להיות שם, שותפה למגוון רגשות. זה לא אומר עלייך כלום שאת רוצה גם. זה רק אומר שאת אנושית.
ובתור שכזו, בעיניי, שווה לך לרכוש חברות שהשיח איתן יהיה רגיש גם עבורך ולא רק עבורן.
בכל מקרה, אנחנו תמיד פה איתך,מבינות ומקבלות את סבך הרגשות הזה...
חיבוק!
אני לאחרונה דווקא מרגישהאנונימי (2)
שכל החברות שלי לא אמיתיות, כי אנחנו יכולות לדבר שעות, אבל הן לא יודעות את הדבר העיקרי שמעסיק את החיים שלי ועל הבעיות והקושי שעובר עליי..
את רוצה לשתף אותן ופוחדת מאיך זה יתפרש?אמון מחדש
לא ממש .אנונימי (2)
בנות נשואות לא באמת לי לשתף כי הן יכנסו להריון לפניי ואז ירגישו לא נעים ממני וכו'..
רווקות פשוט לא מבינות את זה..
מבינה אותך מאדאמון מחדש
יש לי חברה בהריון שאני מרגישה שהיא מתרחקת ממני כי לא נעים לה..
אבל דווקא ברווקות אולי יש מישי רגישה? יש אנשים שיודעים להכיל מורכבויות.
ברור שהיא לא תבין את תהומות הכאב כי מי שלא חווה קושי בפריון לא יבין זאת!! אבל עדיין.. אם היא רגישה יכולה קצת להכיל..
ודווקא בגלל שהיא מחוץ למגרש ועוד לא נשואה יותר קל.
מבינה אותך ומזדהה איתך.חדשה1
נקלטתי להיריון ראשון אחרי 4 וחצי שנים שלצערי נגמר בידיים ריקות... בחודש תשיעי היא נפטרה לי בבטן...
קינאתי בכל אותן בנות שהמשוער שלנו היה ביחד...
אבל סמכתי על הקב"ה שהוא יודע מה טוב עבורי. ומה טוב בשבילי.
זה לא קל, גם חיכיתי הרבה שנים להיריון וגם בסוף יצאתי בלי כלום...
עשיתי המון עבודה עם עצמי במהלך השנים שציפיתי איך לא לקנא(כל החברים מסביבנו כבר הורים ל2 ו3...) ואז הגיע הניסיון החדש של לידה שקטה שגם שם השתדלתי מאוד לשמוח בחלקי אבל זה קשה.. מבינה אותך כלכך.
הקב"ה טוב, והוא יעשה ועושה לנו רק טוב.
וואו! אני מעריצה אותך על האמונה שלך שהכל מאיתו לטובהאמון מחדש
ובכלל נשמע שאת גיבורה אמיתית
וואו
ממש השראה
קטע שנתקלתי בו בנושא.. שווה קריאהאמון מחדש
כואבאנונימי (3)


הזכרת לי את עצמי לפני חצי שנה.אמא לנסיך קטן
כל אחת שהייתה בהריון הייתי סופרת לה כמ חודשים נקלטה אחרי החתונה.
כל פעם שראיתי משהי הריונית סביבי זה צבט אותי.
ולא עבדתי על זה.
אלו תחושות נורמאליות לחלוטין!!
היום אני בעיקר כואבת בשביל הקטן שלי שמנכס לעצמו כל תינוק שהוא רואה
אבל הישועה עוד תגיע.
אצל כולנו בע"ה!
חשבתי שאני הלא שפויה היחידה שסופרתאמון מחדש
כמה זמן אחרי החתונה נקלטה וכמה רווח יש בין הילדים. כשאני זורקת לבעלי משו על זה הוא אומר שזה מביך אותו לעשות חישובים על אנשים אחרים.

תודה. איזה כיף שאני לא לבד בזה!
ואיך זה עבר לך?
ממשיכה, אני לא שולטת בזה, לא ממקום רע.. :ישועת ה' כהרף


עבר לי לבד. כנראה דמתרגלים לזה בסופו של דבראמא לנסיך קטן
אבל אל תלחצי מזה ותתבאסי על עצמך. זה טבעי לגמרי וברור שלא ממקום רע.
זה קורה הרבה... את לגמרי בסדר. חיבוק!ציפי כהן
גם אני מקנאהגורגס

אין מה לעשות. כשמשהו חסר לנו, ולאחרים יש, זה מכאיב.

אני ממש לא מרגישה רע עם זה.  עצובה בשביל עצמי שאני נאלצת להתמודד עם רגשות כאלה. אבל לא רואה בזה פחיתות.
זה הכי אנושי שיש.
גם אני סופרת. כמה הפרשים יש להם בין הילדים, כמה ילדים יש להם, בני כמה הם, כמה זמן הם נשואים...

אני אחרי שתי הפלות רצופות בחורף האחרון, וגם הן הגיעו אחרי ציפייה ארוכה להריון.

אז כן, זה מכאיב לי.

 

מה שכן, יש לי שכנה מושלמת כזו. קשה לי להיות בסביבתה כי היא משדרת שהכל מושלם. הילדים שלה מדהימים. העבודה נהדרת. הבית תמיד נקי והיא יודעת מה להגיד על כל דבר. אנשים כאלה מעייפים אותי.
הבת הגדולה שלי והבת שלה נולדו בהפרש של כמה ימים. ועכשיו, אחרי שתי ההפלות, נודע לי שהיא בהריון. זה היה כזה קלאסי שהכל יצליח לה ולי לא.
והיא הפילה.

וכן, איפהשהוא, שמחתי. לא רק אצלי הכל מתחרבש.
עם התחושה הזו קשה לי. אבל גם כאן משתדלת ללמד זכות על עצמי, אני רואה את כולם ביחס לעצמי, וכואב לי על המקום שלי. זה לא באמת קשור אליה, היא רק משקפת לי מראה.

וזה מלמד אותי, להיות רגישה לאחרים. את לא יודעת איפה הדברים שלך פוגשים את מי שמולך, וצריך מאוד להיזהר.

כמה שאת מדהימה על הכנות. מאחלת לך ים של טובאמון מחדשאחרונה
גם לי יש שכנה כזו שהכל אצלה נראה מתוקתק ושהיא מלאת מזל כזו..
תמיד בתוך הקנאה יש את האדם שמשקף לנו את מקומינו הכי חזק והכי מטלטל. לא משנה בכלל אם זה נכון שהכל הולך לו חלק או לא. אותנו זה מייסר.

תודה על השיתוף 💖
גרידה וגושים (תיאור לא משו...)אנונימי (פותח)

קצת פחות משבוע אחרי גרידה, עד עכשיו היה דימום נראלי רגיל, כמו ווסת, לא בהתחלה שלה.

היום קצת טיילתי ואספתי את הילדים ועכשיו גושים ממש יוצאים, וכאבים של התכווצויות.

קראתי שכל עוד הגושים קטנים מכדור פינג פונג זה בסדר. באמת?

לא יודעתאנונימי (3)
רק שולחת חיבוק!
תשאלי בהו"לרקאני

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

 

אבל אני לא באמת יודעת

חיבוק!!יגל ליבי

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

הפותחת. עוד שאלה על טהרהאנונימי (פותח)

עבר, ב"ה הכל בסדר.


תודה על המענה והחיבוקים!


יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

תשאלי רב!אנונימי (3)

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

לי נתנו פטור ממוך אחרי ציטוטקיגל ליבי

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

הפותחת. תודה רבה!אנונימי (פותח)אחרונה
כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה

אולי יעניין אותך