תינייניייייי לא מעניין

...

התמכרתי מחדש שזה משהו

נחמד לי דווקא להיות הגדולה בבית.. לשם שינוי.. התרגלתי? התרגלתי

היא כבר לא פה. ו איך קוראים לזה? הסתגלתי.. שיהיה. חזרתי על עצמי נחמד

נחמד ביותר..

לא אבל היא חסרה. מה הסתגלתי כ"כ מהר

תודה על זה הטלפון בבוקר. תודה על המייל =)

לשם שינוי 2 

היה נחמד עם כל המשפחה בחג.. כן עם כולם.. 

אלפי תודות לזכור ולהודות

מה שלא מצוי בתודעה. הביני. זה התכלית

מה אני עושה...? אני לא רוצה לפגוע.. איך אני מסיימת,

זה סויים בעצם אבל יכול להתפתח ולא יהיה לי מה להגיד.... ולא רוצה לפגוע

רגיש רגיש , מה אני עושה מחר?

אם היא תתקשר

יאללהה, מה עושה שם בכלל

אה, אה.. לזרום

אין לי מושג, מה אתה מכוון.. זורמת איתך

המעשים האלו כן בתחום אחריותי =(

|אנחה|

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול