בכל אופן

זה סתם נחמד לשים ככה את הפניות הכי קטנות להעצים אותם ולשים על השולחן.

כמו בבוקר במיטה. ש"נכון שאני צריך לקום לתפילה במניין שהיא נשמעת בוודאי וכל מילה שלי עולה בכח הציבור לשמי שמיים וביחיד זה רק במסירת נפש.

ונכון שאם לא אקום עכשיו גם אאחר לשיעור ולארוחת בוקר, ואלמד פחות וגם כנראה אלך לישון מאוחר היום שוב, וגם אולי אפילו אפספס סו"ז ק"ש שזה לבטל עשה דאורייתא. אבל כל כך בא לך לישון עכשיו עכשיו, רק ביום הזה ומחר לקום מוקדם בטח, ברור. ואת המשפט הזה לא תשמע גם בבוקר של מחר. וגם זה לגמרי שווה לבטל עשה דאורייתא. ומניין, לגמרי. מי בכלל צריך את כל זה. שהקיצור שולחן ערוך אומר שזה כמו שעכשיו נכנס גנב הביתה ומתחיל לרוקן את כל הדברים הוא לא באמת מתכוון לזה, בטוח שהקיצור שולחן ערוך לא רצה שאני לא אפעיל נודניק ואשכח לגמרי מ... "

בעע.....

לאן הולכים.

ויכוחים תהומיים זה נחמד, גם סתם להתוועד, אפילו וירטואלי,

אם למישהו בא אפתח תכף שרשור.

בכל אופן- פצאל? מה אתה אומר?

מה בכל אופן מה בכל אופן- יש שירים. בא נקרא דן אלמגור, מההתחלה ועד הסוף. למה שירונט חסום ברימון, למה!!!! רימון הרי יכול לחסום תמונות, הוא יכול לחסום דפים. ואם זה גזל או אנא ערף- אז למה בבינוני זה כן ייפתח לי?

אולי סתם נבשל או נכין היום משהו. סתם לכיף.

אולי נצייר.

אולי נלמד!!!!!! נלמד נלמד, כן מוצר גם בצהריים לא רק בבוקר. כן כן.

מוצר? מצווה. בעעע......

אולי נתבודד אולי נתבונן. מה הבעיה?

שקשה לי להתבונן בזמן האחרון, המוח עובד כמו צנצנת בקטעים האלה. צריך מישהו שישחק איתו קצת מבחוץ

ממש צריך דיבורים עם עובדי ה'

אולי שרשור נפרד. אבל אתה יודע איך זה, נחמיה.

אתה נכנס לפה לעשר דקות והשעון מתחיל לשחק אותה עליך ולעשות ספינים של שניים שלשה סיבובים שלמים של המחוג הארוך...

נראה.

לזה אתם יכולים להגיב.

בכלל- אתם לא חייבים לי כלום. רק בניתוח התוכן שלי- תדונו לכף זכות. את זה אתם חייבים.

אולי אני משקר? אולי אני אומר מפי איש אחר ובאמת אני עם ספר פתוח ולומד עכשיו וסתם רושם באמצע לבין סברה בספק ספקא מתהפך לפי תוס'?

ולכתוב באמת

אבל זו במה פתוחה מדי....

מזל שכבר קבעתי עם חבר להיות בקצרין מחר בערב...

אולי יהיה אפשר לשנות, נראה, אבל מה אני אעשה בספוקן וורד שם? צריך להכין את זה מראש הרבה זמן, זה לא לכתוב שיר כמו זה שהוא סתם שלוף של שלוש חמש דקות. צריך לשנן לשנן ולשנן (לשנן- לשנות, לשנן- להיות שנון. לשנן- לחדד יותר)

יש לי טראומה מהמפגש הקודם בו הייתי...

אין מצב הוא יראה את זה אבל הוא בטח יודע שיש לי המון בקורת.

@נפתלי הדג

@L ענק

אתם יודעים, @חולות ו@בן-ציון, חשבתי להקים ארגון "גיו", לעודד שיח אומנותי אבל יותר פנימי, יותר סבלני לשתיקות והגבלות.

כזה עם הרב יהודה מלמד למשל, והרב אב"י לוריא. (@לעבדך באמת!)

פשוט בר נורא אכזבו אותי. אני תוהה כמה זמן ייקח עד שבנות מדרשות מגדל עוז ולנדנבאום יתחילו לכתוב גם...

אני מרגיש שיש יותר מדי במות קטנות לדתיים. פה בפסיפס, ביכורים, עולם קטן, פייסבוק, קבוצות פייסבוק. ועוד אין משהו גדול שיאחד- לבר היתה אפשרות להיות כזה אבל הוא מצע נורא נורא פתוח והישיבתיות בו יותר מדי אוורירית.

בכנס "גיו" למשל לא יאמר שר' שלמה אבן גבירול השתמש בפואטיקה הומוסקסית. ה' ישמור.

לא יודע למה אני פותח את זה כאן כשזה אמור להיות שרשור נפרד בפורום יוצרים או אנא ערף מה. סתם מעניין אותי.

השיר בכוונה הושם פה ולא בפרוכח, אם כי אחרי שכולכם פידבקתם אולי אעביר לשם או אפילו לפסיפס. (למרות שבקשתי שהפדבוק היחיד יהיה סמיילי או אמרה שנונה למאוד, אכזב @סביון)

תיוג- @אנחנו יחד נבנה.

בזמנו הייתי קורא פה ושם את הדברים שהתפרסמו שם, אבל הסגנון בהחלט היה כזה... לא יודע אם להגדיר את זה אוורירי, אבל בהחלט לא לטעמי. אין לי בעיה שיהיו גם יצירות כאלה, הרי זו במה ליוצרים דתיים. אבל הרוח השלטת הייתה כזו "מתקדמת". 

אני לא בדיוק מחכה ליצירות של בנות לינדבאום ומגדלוז, אלא לבנות שהן לאו דווקא ביינישיות, או חבר'ה דתיים מכל מיני זרמים.

אמרת את זה בצורה טובה יותר ממני

אני כל הזמן אומרת למשה ושירה שאני לא אישה של חזון, ואני צודקת אז אין לי מה לתרום לדיון. שווה לשלוח למשה בפלטפורמה אחרת כדי שיבוא להטיח בנו אידיאולוגיות.

ותודה שתייגת אותי כי קראתי את כל מה שכתבת כאן וזה אדיר נורא, צחקתי והתרגשתי והמהמתי לעצמי וזה כל מה שכתיבה צריכה לעשות, בערך.

אה, וזה מופלא שאתה נותן לכולנו להיכנס ככה לתוך הראש שלך.

למשה וזה כדאי? - נסיונות פעילים

(לא בשש נקודות)

ואתה נהדר. באמת

והנה סמיילי צוחק כי מגיע לך -  

רק הערה קטנה -

"סתם. סתם. באמת- זה הכל סתם צחוקים

נו בחייכם אל תהיה כל כך קשים אחוקים

אני הרהמורניק, אורגינל, לא ישיבה אחרת..."

הר-המורניק שצוחק? אחוקים?

לא אמין בעליל!