במחשבה שניהבתוך בני ישראל
בעצם, עשירית
כל העניינים שעוסקים בהם עכשיו, משחקי ילדים
איך אמר? משחקים במגרש הביתי שלנו, לא מעיזים לצאת החוצה. כי אם פה לא מנצחים, איך שם?

(בית נאמן בישראל)

וואי אבא. הצילו. סתם סיבוכים פיתולים בלגן ובסוף רואים שהכל סתם נקודה אחת קטנה.
צריך לעשות התבוננות, לא להתעמק רק בספרים אלא לדעת להביט גם על עצמנו- נפשנו - נשמתנו ולעבוד. לעצום קצת עיניים לעולם שבחוץ ולפתוח אותן לאמת, לצלם אלוקים, לראות איפה לוכלך יותר ואיה האין.
איה האין. למה נגרע.

יש אור, כל כך ברור ושקוף שיש אור, כשמש בצהריים כן זוהר אורך, רק צריך לתכנן איך נוכל להסתכל עליו ולא לשרף. להגיע לאמת. לזכך את עצמנו ולזכור שגם הפיתולים האלו וגם הנקודה הקטנה הזאת הם רצונו של הקדוש ברוך הוא.

(הפירוש של רבי צדוק. אם הייתי רואה את רבן גמליאל, הייתי מעיזה להכנס?)

ואולי כדאי שנפסיק לכתוב כאן. טוב זה לא עושה. קצת טיהור, נכון, אבל גם נזק.
הקדמת האגלי טל?בתוך בני ישראל
אבל... זה לא מה שנכון עכשיו.
והכל מסובך כל כך! (אולה, מהללאל, שם שם)בתוך בני ישראל
יואויואו בליבונדנחמיה17

אנוסים מניסים, מנסים להשים לקֶלֶס

המקשר ומגשר, ההכשר ליישר לפֶלֶס

הנטוש מביטוש בעיטוש היתוש קדמו

מעללו מהללו אלה לו ללילו ויומו

לבדו פחדו שידו תבגדו למרמה

יבקש כעיקש המוקש לנקש ולגרמה

גם אם סופו לעיפו בגופו איפוא יאהב.

כי חתר ופתר ונותר להעתר לאלהיו

 

 

ושתיקת האמת מבקשת לנוחבתוך בני ישראלאחרונה

אמר רבי יוסף נדרים דף ח. נידוהו בחלום צריך עשרה בני אדם להתיר לו והוא דמתנו הלכתא ואי ליכא אפילו תנו ולא מתני ואי ליכא ליזל וליתיב אפרשת דרכים ויהיב שלמא לבי עשרה עד דאיקלע לבי עשרה דתנו הלכתא א"ל רבינא לרב אשי אי ידע מאן שמתיה מהו למישרי ליה א"ל לשמתא שויוה שליח למישרי ליה לא שויוה שליח א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי שמתיה ושרי ליה בחלמא מאי א"ל כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. אמר רב הונא באושא התקינו אב ב"ד שסרח אין מנדין אותו אלא אומרים לו הכבד ושב בביתך חזר וסרח מנדין אותו בפרהסיא שנא' וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה כסהו כלילה אמר רב פפא תיתי לי דלא שמתיה ליה לצורבא מרבנן מעולם אלא כי מיחייב צורבא מרבנן שמתא היכי עביד כי האי דבמערבא מימנו אנגידא דצורבא מרבנן ולא מימנו אשמתא ומאי שמתא שם מיתה ושמואל אמר שממה יהא אמר ר"ל כשם שנכנסת ברמ"ח אברים כך כשהיא יוצאת יוצאת מרמ"ח אברים כשהיא נכנסת כתיב והיתה העיר חרם בגימטריא רמ"ח הוי וכשהיא יוצאת דכתיב ברוגז רחם תזכור רח"ם הכי הוי א"ר יוסף שדי שמתא אגנובתיה דכלבא איהי דידה עבדא. ההוא כלבא דהוי קאכיל מסאני דרבנן ולא הוו ידעי מאן קא עביד שמתיה למאן דעביד איתלא נורא בגנובתיה ואכלתיה. מאי שיפורי שנפרעין ממנו מאי תברי אמר רב יצחק בריה דרב תברא בתי:

אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך