00:00בזרימה
מכירים את ההבזקים האלו שאתם בעצם יודעים אותם והם ברורים, אבל לעולם לא באמת חשבתם עליהם ופתאום כשאתם קולטים זה מפתיע ולגמרי בלי סיבה?
אז היה לי אחד כזה היום.
ועד כאן, בזרימה.


הנה פרסומות!
גם היה לכם לא ממזמן הבזק כזה? תסכימו לשתף אותנו גם?
אנחנו נשמח.
ובעצם, אתם לא חייבים. יהיה גם נחמד סתם לשמוע כמה משפטים חסרי פשר שאתם זורקים לאוויר או לחלופין מה שלומכם.
וואי מלאבימאית דמיונות

ואחרי שני שוכחים אותם לגמרי

 

 

 

למה אני ערה עכשיו טאטע מחר יש לימודים ופעולה

למה את ערה באמת?בזרימה
אייאיי. הדור של היום...

היי, פרוט! בדיוק היום שלחו באחת הקבוצות של הבנות תמונה מהמפגש בחופש של לפני שנתיים שאירגנת. אחח, היה נורא משעשע להיזכר.
ובכלל, את מזהה את הניק שלי. נכון?
לאיודעת,עבודה בהסטוריהבימאית דמיונות

איאיאי משפט ישןחצי חיוך

 

 

מסמיק-מוציא-לשוןמת

 

 

אני רואה אותך פה מדי פעם...נראלי שגם לא שינית ניק אם אני זוכרת נכון

היית בו?

 

 

 

(יש מצב לקישור לשם אם זה באחד הפורומים?)

שיניתי פעמיים מאז בעוונותיבזרימה
כן, בהחלט הייתי בו.
זה בווצאפ היה (ולא ראו אותך... אאל"ט לא רצית להצטלם).
ממ...אני שניה נותנת ניחושבימאית דמיונות

אמלה אני לא זוכרת כלוםמת

 

יש מצב שזה היה בדרך?

או מתי שהכנתי את הפונדו ההוא ז"ל

ולא הבנתי מה מוזר בלהמיס שוקולד בשמשחושב

לא מפתיע. זה באמת היה מזמן.בזרימה
חח נכון! רצית להמיס שוקולד בשמש!

ושלחתי לך הודעה.
לא רק רציתיבימאית דמיונות

יאיאי

 

 

להיות חמשושית כסילה זה כיף

עד שאתה מתבגר וקולט כמה דביל היית

אשכרהבזרימה
קבלי אות הזדהות
היא נורא נורא נורא ביקשהבזרימה
אז הנה, הללי.
@הללי~
אין דברים כאלההללי~
מואהההבזרימה
אני כ"כ לא מבינה איך נפלתי להתכתבות שכזו ואני ככ לא מבינה איך את מאשימה עלי דברים שלא קיימים
כולי מלאת רחמים עלייך.הללי~אחרונה
איך, איך נפלו גיבורים.

(בכל רגע נתון אני יכולה לשלוף את האיום שלי )
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך