לא תמיד ניתן להימנע מפגיעה
וצריך לדעת את זה
לפעמים אנחנו יכולים להיות הכי זהירים שאפשר ובכל זאת לדרוך בטעות על מקום כואב אצל מישהו אחר
ובטח אתה, שבעיני (ואני בטוחה שבעיני עוד כמה) אתה בין האנשים שמגיבים תמיד בצורה נעימה ומכבדת

בכל אופן התחושה שפגענו היא באמת לא משהו
ולא כיף להיות במקום הזה
אבל שוב, קשה לי להאמין שזה משהו שלא יכול לקרות אף פעם.. אנשים זה דבר מורכב ולא תמיד אנחנו יודעים איפה ובמה ניגע ולכן חשוב להיות רגישים ומכבדים אבל גם לזכור שעם כל זה יכול להיות שחלילה מישהו יפגע ממנו
ואז תמיד אפשר פשוט להתנצל..

(אגב, אני בטוחה שגם לך קרה להיפגע בלי שמישהו התכוון.. חלק מהחיים)

(אגב 2, עוד משהו שעולה לי, לאו דווקא בהקשר של הפורום אלא של מערכות יחסים בינאישיות עם הסובב אותנו.. פגיעות לא מכוונות תמיד יכולות לקרות ויכולות להיות מקום להעמיק היכרות ולהבין את המקומות החלשים או הרגישים של הסובבים אותנו..)

בכל מקרה,
מבינה את התחושה והיא מבאסת

אעכל אותה ואחשוב עליה

1. רעיון של בחור חכם, תנסה לחשוב מה גורם לו לחשוב אחרת ולומר אחרת.
2. להסביר את החשיבה שלי בלי ההסקה הלוגית בתור אמירה, אלא במקסימום "אפשר להבין מדבריך כי".

כלומר, אם עשיתי משהו שבדיעבד התחרטתי עליו, כנראה שזה קרה בגלל שהייתי עצבני וכו'.

לכן אם אני כועס או שיש לי דחף חזק לענות, אני מבין שדווקא אז אני צריך להיות הרבה יותר זהיר.

לחשוב פעמיים זה כל הפתרון, אבל איך חושבים פעמיים?

פעמיים ואולי שלוש לפני ששלחתי ובכל זאת.

אולי אתה לא צופה נכון את התגובה של הצד השני, ולכן למרות שנהזרת הם נפגעים/נפגעים מדברים שלא חשבת שיעליבו?

אני לא מצליחה לחשוב לפני שאני מדברת בכללי, ולחשוב פעמיים? מאן דכר שמיה...

אולי, לא בטוח.

הרבה יותר קל לחשוב לפני שכותבים מאשר לפני שמדברים.

אבל גם לפני שאני כותבת אני לא חושבת, והדברים היחידים שאני מתקנת זה שגיאות קליד

במסגרת פרויקט חידוש השפה העברית

אצלי אני לא תמיד מוודא טעויות, בעיקר בתחום זכר/נקבה שאני גרוע בו.

לא יודעת אם יעיל לכל סוגי התגובות.
עוזר לכתוב בפתק נדבק/ תזכיר/ קבוצת וואצאפ עצמית ורק אחר כך לשלוח
נותן זמן לחשוב, עוברים קשת שלמה של רגשות ומחשבות.

זה די אילוץ בדרך כלל ומוריד מהטבעיות של לכתוב כאן. אבל עוזר לפעמים.

מה שלומך?

אז תיאלץ להסתפק בזה

להסביר לאנשים אקראיים מה טיבו,

יש סף איכות שנדרש ממשתמשים פה

ואני לא זוכר איך הגעתי לכאן.

לא נטוש... יש עוברי אורח מידי פעם

כולנו פה

פורום איכותי אחותי

צרור ברכות ואיחולימים!!

+צילוםמסך לשמפי

על המילים החמות והאהדה!

ואם תהיתן מדוע התעכבתי לכאן להגיע,
זה כי לעצמי אני שומרת באופן לא מפתיע
פואמה אחת לכל יממה,
כמו שיר ערש לפני השינה,
בתקווה שישארו לכן איחולים וחרוזים
עד היומולדת של מאה ועשרים.
( לי נגמרו מהר, כבר בשורה השמינית
כי פתטי להתחרות במשוררת העולמית)

אז אסיים לי כאן חרוזים לאלתר,
ובנועם ובאורה חן חן אעטר.

כמה מרגש לראותך זה מובן

אז הנה לך פואמה להיום
קראי אותה ותוכלי רק טוב לחלום
בפואמה נספר לך כמה את נהדרת
יקרה מפנינים ממש בחורה לתפארת
אופ שמפי חשבתי שניפגש
אבל מורכבות החיים את תוכניותינו החליטה לשבש
אל תתייאשי מיום שני ושיישאר לך פנוי
האמיני יום יבוא ונחגוג בו כראוי
אולי מעכשיו נתארגן על השבוע הבא
מתאים לך שנארגן מסיבה?
עד כאן הייתי אני החותמת בדמעות
חןפסיק מלכת היללות

אופ גם זה נראה גרוע 😅