שרשור חסכי ילדות!!!בן-ציון

אני אתחיל:

 

- לא ראיתי מעולם דרדסים, מומינים, הפיג'מות ובקיצור כל הילדות הישראלית הקלאסית בטלוויזיה - החינוכית\הופ\אנעארף.

 

- לא הייתי באילת עד כיתה י"א (אאל"ט) וגם אז רק להרים שליד וביקור קצר במצפה התת-מימי. 

 

- לא הייתי בחרמון עד כיתה ט', ועד היום לא הייתי ברכבל שם.

 

- ראיתי "בגן של דודו" רק בתור נער (גיל תיכון) ולא לפני. (גם בקושי ראיתי אסי וטוביה. נראה לי שרק פעם אחת ראיתי פרק שלהם בבית הספר וזהו בערך.)

 

 

הייתה לך ילדות מאוד חסוכה.קיבוצניקית
בדיוק!בן-ציון

ולכן יצאתי כזה דיקטטור מרושע

מצטרפת לכל הנ''למחפשת^
רק שבחרמון לא הייתי עד עכשיו.
ובאילת,לראשונה ביקרתי בכיתה י''ב.
לא ראיתי אסי וטוביה. עד עצם היום הזה (ולאחריו)
מצטרף לכל הנ"להגיגים בע"מ

מלבד זה שעדיין לא הגעתי לכיתה י"ב, וממילא לא יכולתי לבקר אז באילת.

עוד יש לך עתיד!סביון
|קד בהערכה| יפה יפה!בן-ציון
ילדות מאוד חסכניתקוד אבל פתוח
אבל לא כמוני
זה לא שווה אם אתה לא מפרט |פטיש|בן-ציון
כל הדברים שאמרת ותוסיףקוד אבל פתוח
בלי הארי פוטר
בלי מלחמת הכוכבים
בלי המדריך לטרפיסט
ואם יש לי חסכים בתור חנון, אולי יהיו לי חסכים בתור מאגניב?

אז זהו שלא
לא שברתי יד או רגל מעולם
לא ישנתי בשטח עד הצבא (לא כולל טיולים מטעם הבית ספר).
ועוד מלא...
אעעעהבן-ציון
ה' ישמור אתה קשה |מזיל דמעה|

תנחומיי הכנים.
לא מאחל שתשבור יד או רגל, אבל אם אתה לא רוצה בכלל לקרוא הארי פוטר זו כבר בעיה בפני עצמה.

ברכותיי, אתה חסוך ממני בהרבה |קד קידה מלאת כבוד|
כנ''ל על מלאמשה
בלי טלוויזיה. אז את כל אלה אני מכיר בעיקר מהסיפורים.

הסיפור של אילת מוכר לי היטב. מבטיחים 'אילת' ובפועל זה הרי אילת + המצפה התת ימי ובעבר גם עיר המלכים אוהמשהו כזה.


את רוב סרטי הילדות השלמתי בגיל תיכון. את הטיטאניק ועוד סרט מוכר שתכף איזכר בו השלמתי כנשוי טרי.
הממבן-ציון
בהתחשב בזה שבילדות היית עסוק בהקמת הערוץ, זה די מובן
לא בדיוק. יותר 17משה
אניזמרת מיוחדת

אין לי מלא חסכים כמוך אבל אחד החסכים שאני מצליחה לחשוב עליהם זה שלא הייתי אף פעם בחרמוןמטורלל

אני לא הייתי בחרמון אף פעםחופשיה לנפשי
אפילו כשמביאים שלג לשדרות אני לא רואה שלג.
הי רגעsimple man
אם יש כל כך הרבה אנשים עם אותם חסכים אז זה כבר לא נקרא חסכים, שום ילד לא קיבל את זה
good point.אם אפשר
זה לא כל כך הרבהקוד אבל פתוח
הם פשוט מתנקזים פה....


ידוע שהמוזרים נמצאים בערוץ.
זה נראלי אבל המוזרים שכן רואיםאם אפשר
אסי וטוביה ובגן של דודו. אז משהו פה מוזר..
ד"א- דרדסים ומומינים השלמתי בחטיבה
חרמון כיתה ז'
אילת בשישית נראלי
בגן של דודו עם האחיינים
ואסי וטוביה לא ראיתי אף פעם ברצינות..
אחיינים שלי ראו בגן של דודו ואסי וטוביה.בן-ציון
ואני מבטיח לך שהם לא יגיעו לערוץ

יש מילה למי שרואה את זה...
אה כן, דוסים.
לא רק, אבל בעיקר.
וכמה שידוע לי לא כל הדוסים מגיעים לערוץ.
זה המגדר שרואהקוד אבל פתוח
אבל כאן האנשים המוזרים מתוך אותו מגדר.
^^בן-ציון
*מגזר
מגדר היום משמש כצורה יפה להגיד מין (זכר\נקבה).
אופסיקוד אבל פתוח
סביר להניח שזה התיקון האוטומטי (הוא גם שינה לי את אופסי לטופסי)
תיקון אוטומטי פוליטיקלי קורקט בן-ציון

(אפשר לנסח את זה איכשהו שנון אבל אינלי כח.)

שקט! |פטיש|בן-ציון
כמו שקוד (קא"פ. למען ה' זה פשוט ארוך מדי)) כתב, בערוץ באים כל החסוכים למיניהם.
אני מופתע שזה מחדש לך.

(בזמנו דיברתי על זה עם חברים שלי וזה היה יוצא דופן, פשוט כאן מסתבר שזה נפוץ.)
ייאיייקוד אבל פתוח
עשו לי ראשי תיבות.
חסך זה לא משהו שאי אפשר להשלים?יהיה בסדר....

כל מה שפירטת אפשר לפתור

מדובר על חסכי ילדות בן-ציון
אני אמנם צעיר אבל כבר לא ילד, ולא ממש בגיל המתאים לעשות את רוב הדברים הנ"ל.
תוכל עם הילדים שלךיהיה בסדר....


בן-ציון
זה בסדר, אלו לא דברים שחסרים לי בחיים. אחרת הייתי עושה אותם גם לבד
.. תזכורת להגיבגלים.
וואי וואי, אני מרגישה ממש חסוכה!איכה
- מעולם לא ראיתי סרטים מצוירים קלאסיים (רק כמה לא קלאסיים, וזה כבר היה בתיכון - נגיד הורטון שומע מישהו)
- אמא שלי לא הרשתה לנו לקרוא את כל הספרים בספריה (חוץ מחרדיים בערך ..) ככה שעל רוב הספרים יש לי חסך..
- לא הייתי באילת ובחרמון אף פעם (ואני כבר בת 20 🙊)

אבל דודו ואסי וטוביה כן ראיתי
חסכים של דוסים בן-ציון


מחסכי הילדות שלי:הללי~

לא הכרתי את פורום ילדודס

משלימה את החסך בשהייה בנסיופ.
😵 איך עשית את זה?על חוף מבטחים
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך