כואב לי,
ואני בוכה.
וכןואב לי
ושוב , ושוב.
אני יכולה להגיד שכואב לי ככ שאני לא מצליחה לנשום.
וזה לא מעניין אף אחד.
אבל כואב לי ברמות שלא יתאורו.
וכואב לי עד עמקי נשמתי
וכואב לי. הכל.
הכל.
הכל.
הכל
הכל
הכל
פיזית נפשית. וואטאבר
הכל
עזבו אותי כבר אנשים.
אני רק נפגעת ממכם

אני מחכה לדם.
לחיים שיזלגו החוצה
והלאה ממני.
לא נועדתי להביא חיים.
לא נועדתי לחיות אותם
במלואם.

אני מחכה לכאב
לנקמה
לנחמה.

הגוף צריך לסבול.
הגוף ממאן כדי
שהנפש.

על טעויות שעשיתי
אני צריכה לשלם.

בין כך
ובין כך

הגוף ישלם.

אני באמת במערכת יחסים רעה? שוב? אותם דפוסים? זה באמת רע? אני כל כך רוצה שזה יהיה טוב. אני מפחדת