משל למלך שהחביא אוצר ובעזרת כישוף ואחיזת עיניים יצר סביבו אלף חומות מדומינות (הולגרמה), אבל מוחשיות.
המלך קרא לאנשים לנסות להגיע לאוצר.
כולם ניסו ובאיזשהו שלב התייאשו.
בא בן המלך ואמר: "אם המלך רוצה שניקח את האוצר אז למה הוא שם חומות? ואם הוא שם חומות למה הוא קרא לנו לבוא לקחת את האוצר?"
ואז נעלמו החומות.
(המשל כתוב בליקוטי מוהר"ן)
כשבן המלך רואה את החומות הוא אומר (לפי גירסת רבי נחמן) "אני יודע שכל החומות הן רק אחיזת עיניים ובאמת אין שום חומה כלל"
כשמחליפים את המילה יאוש בחומה מקבלים את המשפט הידוע של רבי נחמן ועל משפט זה עולה שאלה
מזתומרת שאין יאוש? הרי רואים שיש מציאות של יאוש. מאי משמע שאין יאוש?
בשביל להבין את התשובה צריך להבין 2 מילים, "אין" ו"בעולם".
"אין"- הפעם הראשונה שהמילה "אין" מופיעה בתורה זה בבראשית, שכתוב "ואדם אין לעבוד את האדמה" (אין בפתח).
"אין" משמע כלום, ביטול.
העבודת ה' שלנו בעניין "אין" זה להבין שהקיום שלנו ושל כל העולם זה תעתוע ראיה, כמו החומות במשל, ושהכל זה רק ה' יתברך, "לית אתר פנוי מיניה"- אין מקום פנוי ממנו, הכל זה הוא.
"עולם"- בחסידות עולם זה מלשון העלם, הסתרה.
את מה העולם בא להסתיר? את ה"אין", את ה' יתברך, שאין עוד מלבדו.
כשאנחנו במצב של "אין בעולם"- האין עוד מלבדו נסתר, נעלם- אנחנו לא רואים את האוצר של ה' יתברך, בגלל החומות, בגלל ההעלם.
אם אנחנו נסתכל במבט של "אין", של אין עוד מלבדו, לא יהיה שום יאוש.
- לקראת נישואין וזוגיות