בואו נדבר על זה דקה.פיצוחית
המוות לא כואב.
עלית על זה.שוליינית


גאונה שכמותי.פיצוחית
זה פשוט עבר עריכה))
זה כמו להירדםsimple man
זה להירדם. אבל לנצח.פיצוחית
יענו עד ביאת משיח
הוא הרבה פעמים דווקא הגואל..דשא סינטטי


הוא כואב, רק לא לךמשה

(אחרי שהייתי בכמה "שבעות" וראיתי איך זה נראה)

כואב נוראות. לאחריםמשיח נאו בפומ!
נכון. אבל זה לא לנצח.פיצוחית
סוף המת שישכח מן הלב. להיות מת חי זה קשה יותר
משה

אבל מת חי אפשר להחיות

 

מת מת, כבר לא.

למה אתה כזה בטוח?פיצוחית
וחוצמיזה מי אמר של שלהחיות זה טוב?פיצוחית
כי הייתי שם, ואני במקום אחר קצתמשה

עובד קשה כל יום מחדש.

ממ. הלוואי. שלא תדעימשיח נאו בפומ!
|אשתוק|
זה לא נכון.. האנשים הקרובים אליו בחים לא ישכחו אותועל חוף מבטחים
נכון.פיצוחיתאחרונה
הוא לא באמת נעלם. הוא נשאר תמיד חקוק בנפש נרצה או לא. וזה כואב נכון.


אבל לא כמו אדם על ערש דווי במשך זמן ארוך לא ידוע.
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך