אני עם פה פעור

מממ חשבתי על משהו שמשגע אותי
כשאין מילים ומחשבות וכל צורה שהיא לבטא את מה שאני מרגיש
אני כל כך אוהב אבל המילים האלה חלשות מידי והלב לא נרגע
אני משתומם מהעולם מלא וזה מופלא אבל המילים שוב חלשות ושוב הלב זע ונע
אני מרגיש צורך אדיר לחבק
אבל את המציאות אי אפשר
שלא לדבר על הרם שלי

למה
למה רק בפורים אפשר לבכות באשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו
למה רק בפורים אפשר לבכות בשמונה עשרה מתחילה עד סוף
למה רק בפורים אנשים יודעים להכיל כשאתה אומר להם שאתה אוהב אותם
למה רק בפורים הם מחבקים בחזרה
למה רק בפורים אפשר לחבק את הרמים וראש הישיבה
שידעו קצת כמה אני אוהב אותם
למה רק בפורים המסכות יורדות ואתה מכיר אנשים באמת
לא שתיתי, יותר מהמינימום שחובה, לא רציתי לשתות,
חיכיתי לזה כל השנה
אוף
גם את הרגש הזה לא ניתן לבטא
הזעקה הכל כך כואבת הזאת
משאירה אותי שוב פעור פה