פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
לא רוצה לישוןחסוי מאוד
ישנתי בצהריים זה לא מספיק?חסוי מאוד
ואז מה אם צריך לקום מחר. לא רוצהחסוי מאוד
חוץ מזה מחר זה התור שלה לקחת את הילדים לגןחסוי מאוד
אני אוכל לישון לי עוד כמה דקותחסוי מאוד
כשיושנים אז משעמםחסוי מאוד
בוא נתחלףפה לקצת
אני מאוווד רוצה לישון
ונשאר לי עוד ממש מעט זמן לישון
ונשאר לי עוד ממש מעט זמן לישון
אני בעדחסוי מאוד
אז למה את לא ישנה?חסוי מאוד
כי חמאס החליטו שלא מתאים להם שאשן הלילהפה לקצת
ניסיתי להתעקש, הם לא ויתרו
וברחה לי השינה...
וברחה לי השינה...
את את דרומית?חסוי מאוד
כןפה לקצת
הם לא נרגעים, ימח שמם
השאלה היא למה הם לא הולכים לישון....חסוי מאוד
כי העבודה שלהם במשמרותפה לקצת
עכשיו משמרת לילה
שימותוחסוי מאוד
אטמי אוזניים לא עוזר?
לפחות מחר אין לימודים
לי יש עבודה מחר, זאת הבעיהפה לקצת
אייאייאייחסוי מאודאחרונה
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

