השאלה הזו הרבה יותר טובה לגבי הברכה הבאה אחריה - ברכת השיבנו.

ולגביה התשובה היא שמדובר על הנסיבות והמעטפת אבל לא על הבחירה.

מאוד אהבתי את השיר

ר' חסדאי קרשקש פקפק באפשרות של בחירה חופשית

רבות נכתב לגבי גישתו ומודה שאינני בקיא גדול בתורתו. להרחבה ראה כאן בעמ' 1061:

http://www.daat.ac.il/daat/vl/orbachamudey/orbachamudey402.pdf

אתה- אתה ולא אחר, רק אתה במאה אחוז.

חונן-נותן "לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן" תהילים. לא מוסיף על מה שיש לכאורה.

לאדם- לכל אדם לא רק ליחידי סגולה. לא לבהמה ולא לצומח ולא לדומם.

דעת- להבדיל בהווה בין עבר לעתיד, טוב לרע.

ברור שלחיות ,צמחים ודוממים אין בחירה חופשית והם פועלים על פי אנסטימקטים (המדע אמנם ניסה להוכיח שיש בחירה חופשית מסויימת אצל מספר חיות אבל באופן כללי אין).

לעומת זאת לכאורה לאדם יש בחירה חופשית רק בזכות זה שהשם חונן בו דעת. ביכולת השם להסיר מהאדם את הדעת (מקרה פרעה ובלעם למשל).

ברגע שאני מאמין שיש לי בחירה חופשית בזכות עצמי בלבד ללא תלות בשם יתברך, אני נכשל חלילה במחשבה של "אני ועוצם ידי".

הנתינה הזאת היא לא חד פעמית והיא ניתנת בכל רגע ורגע.

להבדיל מהתורה שנתנה בהר סיני באופן חד פעמי "אשר נתן לנו את תורתו" בלשון עבר , הדעת נתנת בלשון הווה. ולכן אנו מתפללים שלוש פעמים ביום שהשם יחון את דעתינו. זה לא חבילה שאתה מקבל באופן חד פעמי ועושה בה כראות עיניך.

באופן אישי ברגע שיש לי בחירה חופשית לחשוב שאן לי בחירה חופשית, החיים שלי הרבה יותר קלים.

לדעתי טעות לחשוב שאלה שחושבים שהכל מאלוהים הם חסרי חוט שדרה ולא ממצים את עצמם.

....שדרה ולא ממצים את עצמם. נהפוך הוא. כמו שציינתי ברגע שאתה חושב שהשם נתן לך דעת ואתה יכול לעשות מה שאתה רוצה רמת הציפיות שלך היא גבוהה ואתה יכול להכשל.

לדוגמא

התחתנת והקמת משפחה לתפארת ודאגת לשלום בית וחשבת שהשמים הם הגבול. ואז פתאום אשתך רוצה להתגרש.

לצערינו זוהי מציאות קיימת. יותר קל להתמודד עם זה כאשר אתה חי ונושם ואוכל כל הזמן את התיזה שאין לך בחירה חופשית ואתה לומד שיש בעולם סובב ומסבב ואתה מסיר שנאה מלבך כי אתה יודע שיש שליחים למקום.

.....ומבחינתי הגישה שבדרך כלל אין לבן אדם בחירה חופשית היא גישה יותר פרקטית.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב