מה שרבים לא יודעיםמשה
אני נוסע בימי ראשון לחיפה למרות שהרכבת מפוצצת.
הסיבה לזה היא תסמונת מוצ''ש. ככה אני שורף שעות עייפות על נסיע שבמילא משלמים לי עליה.
אפילו יש לי מקום לשבת !משה

וחשמל, ורשת שבינתיים עובדת.

 

וצפצוף טורדני שהיה בגלל נוסע שעישן בשרותים. ככה אמר הנהג.

אי אפשר לסמוך עליו. הצלחתי לגרום לטל' שלי להתחבר לדור 4משה

אז הוא עבד בסדר.

ובינתיים אני מעתיק את כל ספריית המוסיקה המעודכנת שלי מהטלפון למחשב הנייד, אחרי שהעתקתי אותה מכניסת שבת עד שזה נגמר  מהמחשב לטלפון.

מוסיקה תמיד מועילמשה

במיוחד שעכשיו ס.העומר וצריך יותר שקטה.

מה זה "מה שבא"? מה אוהבת?משה


אני בניתי לי פעם כלימשה

שבוחר כל פעם "פלייליסט" של 100 שירים שלא ניגנתי חודשיים, ואחרי כמה ימים מחליף אותו. ככה אם אני אוהב שיר אני יכול לחזור אחורה.

 

 

אז תגדירי random מלאמשהאחרונה

באיזה כלי את משתמשת למוסיקה?

 

 

(חוף הים מכביש החוף/הרכבת יפה)

אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך