מהיכן מקבלים כוחות לפעול בעולם?מיקרוקוסמוס
מוצאת את עצמי בכבדות ביומיום.. ממש קשה לי להיות קלילה ושמחה ופועלת.
ואני רואה אנשים סביבי שלא רק שפועלים ומזיזים דברים בעולמם הפרטי, אלא גם חושבים על הזולת ומקדמים פרוייקטים אחרים....
לעומתם, אני בקושי גוררת את עצמי ואת נפשי יום אחר יום. ממלאת מטלות, גוררת אחרות....


איך? איך עושים את זה? מאיפה הכוחות?

ושאלת בונוס: האם יש יותר כוחות כשנשואים? (אפשר לבנות על יותר כוחות טבעיים בעתיד?)


תבורכו.





נ״ב - התלבטתי אם לשאול פה או בצמ״ע. הכרעתי בגלל שאלת הבונוס. אבל השאלה פתוחה לכל תחומי החיים ובכלל לא חייבת להיות קשורה ללנ״ו.


מתחילים לפעול בלי כוחות!השתדלות !
מניסיון, הכוחות מגיעים במהלך המעשים,
ונותנים כוח לפעולות נוספות.
אל תחכי לרוח שתבוא, תביאי אותה בעצמך!
אמן שאצליח. תודה 👍🏻מיקרוקוסמוס
אני חושבת שזה שילוב של כמה דבריםחיות צבעונית
יצירת איים קטנים שנותנים אנרגיה, מעין תחנות דלק של דברים שמשמחים אותך ומטעינות אותך בשמחה ואהבה לחיים
ומנגד הימצאות בחברה. אנשים נותנים המון כח והשראה, במיוחד בעבודה יחד
וכמובן שעשיה ונתינה תמיד מטעינים באנרגיה להמשיך ולעשות עוד.
בהצלחה! אשרייך על הרצון לגדול
כתבת יפה והזכרת לי דברים חשובים. תודה מיקרוקוסמוס
לא חושבת שיש יותר כוח כשנשואיםמישהי 1
בדרך כלל זה אנשים חיוניים זה אנשים שעושים דברים שיעשו להם טוב
תתחילי מזה
עושה דברים שעושים לי טוב, הבעיה היא שזהמיקרוקוסמוס
נתקע על הרמה האישית (כלומר, הם עושים רק לי טוב, לא לאף אחד אחר).. ואז ממילא הם מרגישים פחות ממלאים ופחות חשובים... ואני סתם מרגישה שאני סובבת סביב עצמי כל הזמן מבלי יכולת לפרוץ את המעגל הזה :/
מה עם התנדבות?מישהי 1
זה לא צריך להיות הירואי או דרך אירגון, משהו קטן
זה מאוד משמח וממלא
נכון, רעיון יפה, תודה מיקרוקוסמוס
(מקווה שלא יהיה לי בודדי כזה ללכת לבד..)
לא כ"כ יודע לענות כי זה מאוד אינדיבידואלי.נאור97
תנסי שיעורים של הרב יגאל כהן יש מצב טוב שיעזור.
פעם הייתי כמוך אבל אז לא הכרתי אותו..


לגבי השאלה השניה-נראה לי שאצל הרבה כן. ואולי אצלך סיבת הכבדות נובעת מהלבד ואז ברור שכן (תשווי נגיד לפעם, לפני גיל הדייטים ואז יהיה לך קל להבחין).

ולהגיד תאמת מבחינתי- להיות לבד זה רע וקשה אז לא לצפות שיהיה מהפך עד שהסטטוס משתנה. רק לנסות לשפר את המצב כמה שאפשר. לא להשוות לרווקים אחרים שכן פעילים ומרימים דברים כי יש כאלה שהלבד לא כזה קשה להם משום מה.
אבל לא יודע אולי העבודה שלך זה דווקא להתאמץ להיות כמוהם.
כמו שכתבתי בהתחלה זה מאוד אינדיבידואלי..
.. לא כל כך מתחברת לסגנון שלו..מיקרוקוסמוס
יש לך המלצה על שיעור ספציפי שלו? (או לחילופין של מישהו אחר?)

.. אחרי שקראתי מה שכתבת, אני חושבת פתאום שזה אולי כי זו תקופה מאתגרת מבחינת חברות בחיים.. כולן נעלמו כי מצאו את שלהן וכבר אין כל כך למי לתת ולשתף ברמה הפשוטה של חברות.. כמובן שברוך ה' יש משפחה, אבל זה לא אותו הדבר..
תודה שעזרת לי לחדד לעצמי.
לגבי השיעורים שלו כדאי לנסות שוב כינאור97
הוא מדבר לא רק מתיאוריה אלא בעקבות דברים לא פשוטים שחווה אז זה יותר ממחיש ועוזר לשומע לקחת אליו ולהפנים.

לא זוכר שיעור ספציפי כי לא שמעתי הרבה רק "במקרה" שהייתי עם חברים והם שמו.

ולגבי ההמשך נכון זה לא פשוט.
ומזה "פעם הייתי כמוך"? מה עשית כדי לצאת?מיקרוקוסמוס
לא באמת יצאתינאור97
פשוט אחרי הרבה כאב "למדתי" להדחיק.
אני נהנה מלצחוק, מללמוד, מלעזור לאנשים, מלעשות עוד דברים שאני אוהב.
וכל זה מתוך ידיעה ברורה שבסוף היא תגיע כמובן. פשוט לכאוב על זה כבר כאבתי והתאכזבתי מספיק. רק בזמנים "מסוגלים" פתאום מתעורר בי איזה כאב גדול ואז אני מתפלל וממשיך הלאה מבלי לחשוב על זה יותר מדי.
אז אתה כן קושר את זה לזוגיות..מיקרוקוסמוס
כי גם אני נהנית וצוחקת ולומדת ועושה דברים שאני אוהבת. אני לגמרי לא בנאדם עצוב. ממש כמו שתיארת: יש רגעים קשים, אבל בעיקרון מתפקדים סבבה.
אבל אני מרגישה שזה בלי קשר.. כלומר, הבעיה נמצאת ברמה גבוהה יותר מהמעשית-פרקטית, אלא תודעתית; איך מרוממים את ה*תודעה*. לראות אנשים אחרים, לעזור במקומות שלא נוגעים לי אישית.

ואני לא יודעת.. אצלי זה מרגיש שהזוגיות שתגיע תתן לי ביטחון וגב, אבל לא באמת תשנה את המצב התודעתי.
עליי אישית כן לפני זה דיברתי בכללינאור97
למרות שכנראה זה כבר נטבע בתוך התודעה שלי ואני במצב כמו שלך רק במובן אחר.

אבל לא הבנתי- הצער והכאב של הלבד לא פתח אותך להרגיש כאב של אחרים? זה מה שקרה אצלי.

קצת אירוני לעשות דיון כזה היום, אה? אבל זה המצב.. וחוץ מזה זו האמת אז עדיף את זה מאשר לשחק אותה שמח
אתה בנאדם חברתי? מוקף בהרבה אנשים?מיקרוקוסמוס
אולי בגלל זה מצאת למי לעזור. אני מרגישה שבמציאות שלי איך שהיא כרגע, אין לי כל-כך איפה להשפיע. לא כ״כ פופולרי לומר, אבל רוב הזמן די לבד, או עם המשפחה הקרובה בבית. לכן מבחינתי לעזור למישהו, למצוא חברה, זה לצאת מהבית, ללכת למקום שאני לא מכירה (התנדבות וכדו') וליצור לי חברה חדשה.

וזה מרגיש כ״כ מאולץ ולא קשור...
אבל אני הרבה זמן עם הרעיון הזה. שאולי כדאי פשוט לעשות את זה, כי אולי זה יזיז לי משהו בפנימיות.
לא יודעת. לא פשוט.


ולגבי הטיימינג: העיתוי של הנפש לא תמיד (או כמעט תמיד לא) הולם את סבבי השמש והירח. הכל בסדר.
אולי ללכת לעשות משהוחיות צבעונית
שמעניין אותך, אבל יחד עם עוד אנשים
כמו שיעור לדוגמה
אין סביבי אנשים שיותר מדי צריכים עזרהנאור97
ואת האמת זה גם לא ישמח אותי ברמות. רק יתן קצת סיפוק.
אבל אני חושב שאנחנו במצב אחר אז נעזוב את זה. יש לך מספיק צרות משלך..

מהרושם שלי את לא צריכה לחשוב יותר מדי. פשוט קומי ותעשי. שווה לנסות. זו בעיה "טובה".
לא צריך משהו גדול. מן הסתם יש לך כמה זקנות בשכונה שישמחו לדבר עם מישהי וכדו'. אולי איזו נערה ללמוד איתה אמונה.

יש שיעור על שמחהחיות צבעונית
של הרב אשרוב.. אם מעניין אותך (:
אשמח. יש מצב לקישור? מיקרוקוסמוס
זה מהיוטיובחיות צבעונית


אבל עכשיו ראיתי שזה רק 20 דקות של השיעור והשאר נמצא אצלם באתר..
תודה!מיקרוקוסמוס
אשמע תכף. ואם אוהב אחפש באתר (איזה אתר, אגב?)
בסוד הדבריםחיות צבעונית
רב מיוחד.. בלי יותר מידי מאמץ גורם באמת להסתכלות נכונה וטובה והכי חשוב שמחה;)
👍🏻 תודהמיקרוקוסמוס
הכוחות מגיעים מהשמחה והאושרחולת שוקולד
כשהייתי מאושרת תיפקדתי מצויין
היום, כשאני לא, אני מקימה את עצמי בכח מהמיטה בשביל לעשות את המינימום ההכרחי ומי מדבר על יותר מזה
כן, השאלה היא מה הביצה ומה התרנגולת כאן..מיקרוקוסמוס
גם הכיוון שלי היה להתחיל במחקר לימודי על השמחה ולצאת משם לעשייה ולא להיפך (סתם כי יותר קל לי ללמוד מאשר להוציא את עצמי מהבית..)
מי אמר שאת צריכה להיות בעשיה?חולת שוקולד
מי אמר שהעשיה היא המטרה? אולי האושר הוא המטרה?
כי אני חושבת שהאושר נובע מהעשיהמיקרוקוסמוס
ועוד: כי אני אוהב לראות את עצמי ככזו שפועלת, שמזיזה דברים, שמושכת טוב לעולם ומפזרת אותו פה.

זו הדמות שלי שאשמח לראות ולהיות.


וגם כי אני חושבת שאדם לעמל יולד. והתפקיד שלנו כאן זה לעשות ולשנות ולהיטיב.



..אבל אז לפעמים אני תוהה אם זה להתנגד לטבע הפנימי. כי אני די פסיבית בטבעי. (אבל אולי כולנו ככה והעניין הוא להתנגד, לקום?...)
יש בנו באמת בחינה של עשייהחיות צבעונית
כמו שכתבת 'אדם לעמל יולד', אבל יש גם את הבחינה של המנוחה וצריך לחוש את המעבר ביניהם (למרות שיש אנשים שהרב קוד מעיד עליהם שאצלם המנוחה היא בעשיה, ביגיעה )
וזה נשמע מהמם הרצון שלך..
וואוחיות צבעונית
התכווץ לי הלב כשקראתי את זה
אני גיליתי שאם היה לנו משהו פעם ואבד, אפשר להחזירו.. זה לא קל זה בטוח, אבל זה במקור שלנו, אז זה אפשרי
וכשמדובר בשמחה אני מרגישה שכדאי להניח את כל הדברים בצד ולעמול להחזיר את הקניין שלה בתוכנו. אחרת זה פשוט לקום, לעבוד, לאכול, לישון ולסמן וי לפני שמתעוררים לעוד יום כזה..:-/
נכוןחולת שוקולד
ונכון שיותר קל להחזיר משהו שהיה מליצור אותו מחדש
לפעמים דווקא המיני-מוות הזה מוליד אח"כ משהונאור97
חדש ורענן.
רק צריך לזכור ולהאמין שהמצב הזה זמני ובסוף יגיע הטוב-ההיוולדות מחדש. וזה נותן כח לעבור את המשבר.
זו הדרך שלי. מעדיף לכאוב במקום לשמוח שמחת שקר במובן מסויים. גם אם זה אומר לחיות במוד של דיעבד כזה ולא לפרוח. וכשנותנים לכאב מקום הוא לא תמיד מציק. לומדים לחיות איתו. ובסוף רואים מה וכמה קיבלנו בזכותו (פרופורציות בחיים, אמונה, חיבור לבורא, ניתוק מהחומריות המוגזמת, הערכה לדברים פשוטים, הסתפקות במועט).
הרבה נמנעים מלחוות כאבחיות צבעונית
כדי לא לשקוע לתוכו, אבל הוא כמו גל- מציף ואז נרגע ואפילו נעלם מעצמו
... ומרפא משהו בפנים בדרך. נכון.מיקרוקוסמוס
מסכימה עם שניכם, אבל זה לאו דווקא שכואב ולכן המצב הזה, אלא... פשוט כבד. לא יודעת להסביר. פעם גם להתניע את עצמי היה לי קשה, עכשיו כבר למדתי לעשות את זה קצת יותר טוב. עדיין רחוקה הדרך מלהתניע ולהרים או להשתתף בפרוייקטים שמשפיעים גם על אחרים.


פעם זה היה קשור בקשר הדוק לתחושת משמעות שלא הייתה.. עכשיו זה לא שאין תחושת משמעות.. אבל גם לא לגמרי יש. מן תחום אפור כזה.. ורק בזמן עשייה אפשר להרגיש אותה.
לא התנסחתי נכון כ"כנאור97
זה כאילו כאב במובן של אדישות וקצת יאוש. הכל xxx אז מה זה כבר משנה. גם בלי קשר לזוגיות. יותר מדי רע בעולם.
כמובן שאני לא באמת חושב ככה רק מרגיש ככה אז זה ישתנה בעתיד.

ככה אישית אצלי כן?
פעם הייתי כמוכן. לכאוב ולהתרפא דרך הכאב. זה המצב הכי טוב כמובן במקום השריטות שלי...
מענייןחיות צבעונית
כי יאוש ואדישות שונים מכאב
יש את החוסר- וואלה זה כואב (ובמובן מסויים טוב שכך כי זה מה שמניע אותנו לנוע)
ודווקא אדישות וייאוש מרגיש לי שזה כאילו השלמה עם החוסר וייאוש (מכיוונים שונים כמובן)
אממ נכוןנאור97
הכאב הוא על זה שאני מתסכל על העולם באדישות ויאוש..
ב"ה שיש עוד קצת כאב.

אבל אגיד לך יותר מזה. אם חושבים על זה בשכל קר, הרבה יותר הגיוני במובן מסויים להיות עצוב מאשר לשמוח. כדי לשמוח צריך להדחיק. פשוט בד"כ ההדחקה היא כי רוצים להדחיק ולהתעלם מהכאב.
כדי לשמוח צריך להדחיק?חיות צבעונית
לגמרי הפוך..
מסכימה שיותר הגיוני או קל אפילו להיות עצוב, אבל כדי לשמוח באמת אי אפשר להדחיק. זה פשוט לא יחזיק ויתפרק שוב אחרי כמה זמן.
רבי נחמן אומר שלב נשבר באמת מביא לאחר מכן לשמחה. זה ממש כך
הכאב מוביל אותנו לשינוי, לגדילה, להרחבת הגבולות שלנו (כמו שאמרת יש מעין מוות לפני הצמיחה, כמו זרע שנרקב לפני שנובט)
בלעדיו פשוט היינו נשארים במקום. לא כי טוב להיות בייסורים, אלא כי רק איתם אנחנו נזכרים בכוחות שיש בנו..
כדי לשמוח באמת אדם צריך לצאת מגבולות עצמו, להתעלות מעל אותה נקודה ולהבין שיש פה משהו גדול הרבה יותר, משהו שמתוכנן עבורו, וטוב ומדויק בשביל באמת להוביל אותו למקום הכי טוב בשבילו.. ודאי שבשביל זה אנחנו צריכים להתבונן, והרבה.. (:
כתבת יפה.. תודהמיקרוקוסמוס
יפה חכמה את אבל אולינאור97
הלכת קצת רחוק... או שאני לא הסברתי מספיק. דיברתי על מבט כללי .
יש לך בסביבה מישהו חולה ומתייסר שאת מכירה וכואב לך לראות אותו?
סליחה אם זהחיות צבעונית
יצא חסר רגישות.. זאת לא היתה הכוונה
לגבי השאלה שלך, כרגע ב''ה לא אבל היו תקופות.. וב''ה, ה' לא מקפח אף אחד
לא התכוונתי לשפוט.. שוב סליחה אם זה השדר שנוצר
לא הבנתי על מה הסליחה..נאור97
סופסוף למדת להיות קצת שבקצת שבקצת תקיפה..

או שלא הבנתי נכון...
השאלה שלי על מישהו מתייסר הייתה בכללי כדי להסביר על גבי זה משהו.
או אהחיות צבעונית
והסליחה לא משנה את דעתי. פשוט לא הייתי רוצה להיות חסרת רגישות ולפגוע (מבינה שזה לא המקרה) בגלל שכותבת את דעתי
תלכי לאיזה בית מדרשנאור97
תלמדי מהם מה זה להתווכח באמת..
אחת החוויות..
או תראי איך מישהי יצאה עליי היום בסוף השרשור על דעתן קלה..
ראיתיחיות צבעונית
ותתפלא, אני מהאנשים שצריכים ללמוד איך להתווכח פחות.. פשוט כשזה בפורמט כזה שזה יכול להשתמע לכל מיני כיוונים משתדלת יותר להיזהר
נכוןנאור97
לפעמים חושבים שבאמת אפשר להכיר אנשים בפורום
להסביר מה?חיות צבעונית
חשבתי שאתה מתכוון בשאלה שיש מקרים לא פשוטים, שמה שדיברתי עליו זה 'יפה בתיאוריה' אבל לא באמת עוזר בתכלס
עכשיו ראיתינאור97
לא התכוונתי לזה. עם זה אני מסכים איתך שזה אפשרי ועניין של עבודה.

רציתי להסביר למה שמחה תלויה בהדחקה. אז הבאתי דוג' מלהכיר אדם חולה ומתייסר. בזמן שפוגשים אותו כואבים עליו ועצובים. אבל אחרי שעוזבים אותו תוך זמן קצר חוזרים לשגרה בד"כ. איך? הרי הוא עדיין סובל? כי מדחיקים ולא חושבים על זה. אני לא אומר שצריך לחשוב אבל זה מראה ששמחה תלויה בהדחקה אז ממילא יש בה משהו שקרי בד"כ
לא רואה את ההבדלחיות צבעונית
אתה יכול לכאוב על עצמך ולכאוב על אחרים, והאפשרות להמשיך בחיים אח"כ היא שוב, ההבנה שאנחנו לא מבינים הכל ויש סיבה, והיא לטובתנו. אנחנו מצווים להתאבל אבל אחרי זה לחזור לחיים.. זאת לא הדחקה.. זה אפילו גדלות בעיניי
אבל זה לא סותרנאור97
כלומר זה שאני לא מבין הכל ויש סיבה לכל דבר לא אומר שאני אהיה שמח. אני יכול להיות עצוב ועם זה להבין שזה זמני והטוב בסוף יגיע. עצבות זה לא יאוש הרי.
אפשר להסתכל על זה כמו החלמה מניתוח. אני סובל מכאבים אבל יודע שזה יוביל לטוב.
אולי אם באמת עושים כמו מה שאת אומרתנאור97
שחוזרים ל"חיים" ולשמוח כי זה רצון ה' ולא כי זה טבע האדם בלבד פותר את הבעיה.
אממ יכול להיותחיות צבעונית
אפשר לכאוב, ודאי
אבל עצבות זה הפך עבודת ה'.. אי אפשר לעבוד את ה' ככה. אומרים שהעצבות היא הקליפה הכי קשה שיש
כן אני מכיר את זהנאור97
אבל לדעתי יש הבדל גדול בין עצבות ליאוש (ולכו"ע צריך לפעמים עצבות נגיד בתיקון חצות)
כאב וצערחיות צבעונית
לא עצבות.. העצבות בשורש שלה היא בעייתית.
העצבות היא תוצאה של כאב וצערנאור97
בד"כ

רוצה אולי לעבור למסרים?
כי יש עוד נקודה חשובה בעצבות אבל עדיף לא לכתוב עליה פה יותר מדי אווטינג..
וואי מכירה את התחושות האלואמיץ(ה)
תחילה חייבים לצאת מהשגרה הכבדה. לשחרר את הראש ממטלות השבוע.

פעם בשבוע לפחות לעשות משהו שונה, שהוא לא חובת השגרה, משהו שימלא את הלב, שעושה טוב.

השחרור הזה נותן כוחות.

כשיש מקום עבור עצמי, ואני פועלת בתחום האישי שלי, אז יש כוחות לתת לאחרים.

בהצלחה!



לכי לאימון.me.
אחרי המעשים נמשכים הלבבותעד מתי .אחרונה

נכון שקשה להרים את עצמך/לעשות משהו כשאתה בלי אנרגיה או מוטיבציה לשום דבר. אבל אפילו אם תתחילי במשהו הכי קטן, זה יוציא אותך מהמעגל הזה. יש לך דברים שהיית רוצה להשיג? מטרות שהצבת לעצמך? 

לפעמים כשמציבים יעד ומתחילים לנתב את הדרך אליו, זה נותן המון כוחות. כשיש סיבה לפעולות שעושים אז עושים אותן עם הרבה יותר חשק. תנסי לברר עם עצמך מה יעשה לך טוב, מה היית רוצה להשיג ואיך ותתחילי לפעול גם אם בהתחלה זה יהיה קצת בלי כוח.

 

אני חושבת שאין יותר כוחות כשנשואים.. אולי מרגישים יותר שלמים כשפועלים מחוץ לבית? או יותר רגועים?

לא צריך לבנות על נישואים שיגרמו לי להתנהג אחרת בדברים.. אם כבר זה הזמן לעבוד על הדברים האלה. נכון שבן זוג יכול לעודד ולחזק. אבל בסוף נישואים זה לא תרופת קסם..

פוצל משרשור אחר בשל נצלוש מוגזם🐱יעל מהדרום
חתולה מאומצת.חתול זמני
חתולה מאומצת וחתול זמני יכולים להיות זוג נדירLavender

מזל טוב 🥳

 

(סורי הייתי חייבת)

פעם היתה כאן בפורום חתולה ג'ינג'יתפ.א.

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

מעדיף טריקולוריות.חתול זמני
אולי לזה מתכוונים הנשואים כשהם סונטים מידיLavender

פעם ברווקים הבררנים😊

לא אמרנו שמראה חיצוני זה חשוב???חתול זמני
היה חשוב, עד שאנשי הפורוםLavender

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

טוב, אולי אשקול גם חתולות אפורות.חתול זמני
מצאתי לך את האחת, אין מתוקה ממנה.Lavender

במחשבה שניה בא לה חתול לקשר רציניLavender

לא חתול זמני😸

הקשר רציני, רק החתול זמני.חתול זמני

סתם, אני לא ממש בשל.

כזו?פ.א.

אופסLavender

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

אולי עוד תירשם לכאן איזו חתולה זמנית?חתול זמני
נראה לי שקצת הגזמתם עם הניצלוש לקשקשתיעל מהדרום
לק"י

לא בכל שרשור זה מתאים.

סורי, קיבלתי.חתול זמני
מיאוגזם!חתול זמני
😹😹😹Lavenderאחרונה
מקומות טובים לדייטים בתל אביב?נו, ההוא מהזה

בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה

לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם

רעיונות?

נמל תל אביב, הירקון, גני יהושעבחור עצוב
רידינגרקאני
חוף היםשפוי

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

פארק וולפסון - פארק לא גדול וממש חמודריבוזום
אבל גם שאר המקומות שהמליצו מעולים
נווה צדק יפהריבוזוםאחרונה
ויש שם מקומות מעניינים, אפשר לסייר לפי מסלולים באתרי טיולים
אני מספיק טובחקלאי

אני נשבע לך שאתה מספיק טוב

כן, אתה מספיק טוב

המציאות זו לא האמת

אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.

גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.

גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.

גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.

אני אומר לך, א ת ה  מ ס פ י ק  ט ו ב.

אני נשבע.

גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.

אתה מספיק טוב.

וואי כמה הוא לא זוכר.

שחכת אותי ריבנו של עולם.

אני גם פה

ואני כבר מספיק טוב

א נ י. מ ס פ י ק  טוב.

אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה

ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.

אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,

אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז

וזה כואב לי האכזבה, כואב,

להחזיק בה' יתברךאשר ברא

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

כל כך יפה ונכון.נחלת
נכון! תחזיק את זהברוקולי
ואו זה מרגשהפי
מדהים ביותראני:)))))

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

 

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלאחקלאי

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

נכון. מאוד קשה.ואני חושבת שצריךאני:)))))

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

 

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

 

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

..שפלות רוחאחרונה

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

 

מה דעתכן על מישהו שמתחיל בקינוח?זכרושיצאנולרקוד
וזה הצחיק אותי ממש😂

סביר להניח שהפערים בהשקפה הדתית היו צפים די בהתחלהפ.א.
גם אם לא היה נופל בסינון הראשוני הזה, די מהר היו מתגלים פערים בינהם בדברים אחרים 
אולי מתחכם מידי בתור הכנה לדייטנקדימון

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

יש סיפור על הרב אליהואחד איש

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אז הנה משהו הפוךנחלת

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

 

 

 

למה זה הפוך?אחד איש
באמת לא הפוך.נחלת
חח למה לא?Lavender

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

לענ"דנחלת

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

א. אפשר לשאול באופן ישירנחלת

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

 

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

מסכים איתךארץ השוקולד
..שפלות רוח
את לא טועה בכלל יש לי חבר כזה, שדברים שהיו מפריעים לו בעבר-היום גם אם מפריעים לו, כל מה שהוא רוצה זה רק להתחתן
..אני:)))))אחרונה

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

אתם רוצים לפרגן?advfb

תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.

 

דוגמא - 

תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך

אתה אחד הניקים האהובים עליי בפורומיםקעלעברימבאר
הניק האהוב עליי...חתול זמני
אני מעריך שגם אתה תהיה הניק האהוב עליי בבוא הזמן,קעלעברימבאר

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

אני מזמין אותך לַפּרוֹם.חתול זמני
התרקוד איתי?חתול זמני
וודאי. בוא לשטו"ל. אני לא רוצה לשגע כאן את הניקיםקעלעברימבאר

עם שטויות

למה שטויות?חתול זמני
לא שטויות. שטויות שאני ממלמל. ניקיםקעלעברימבאר

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

מה הכוונה בו במי, על מי מדובר?הפי
באדם שאת רוצה לפרגן לוadvfb

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

למה בעצם?ריבוזום
מה עומד מאחורי ההצעה?

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

למה עדיף להמנע?advfb

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

כחתול זמני,חתול זמני

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

אסבירריבוזום
לגבי ילדים, יש מחקרים בנושא. לדוגמא: נתנו לכמה ילדים לצייר ציור, לחלק החמיאו שהציור מקסים ושהם "ממש ציירים", ולחלק החמיאו על דברים ספציפיים בציור: "אני רואה שהשתמשת בהרבה צבעים. עבדת ממש קשה על הציור הזה!". משהו בסגנון. אחר כך הציעו לילדים לנסות משימת ציור מסובכת יותר. הילדים שהחמיאו להם המחמאה מהסוג הראשון נטו יותר להימנע, לעומת הילדים מסגנון המחמאה השניה שיותר קידמו בברכה אתגר חדש. 
המשךריבוזום

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.


 

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

נכון מאודadvfb

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

אני רוצה לפרגן למישהו עם צרכים מיוחדיםהפי
למה? לא יודעת מלא אור אהבה חמלה רק להיות לידו זה עוזר לי להיות טובה יותר ולראות מה חשוב באמת בחיים

הוא כמובן לא קשור לכאן

להגיד שכיף לך להיות לידו זה אחלה בחלהadvfbאחרונה

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

יש הרבה, זה בעיהאני:)))))
תודה רבה. מאמצת. בעזרת השם.נחלת
נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ב"ה התארסתי לא מזמן

ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר


בקרוב אצל כולם בע"ה!

מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרום
דיי באמת(;?הפי
חח אין עליך 
מזל טוב!אנונימי 14
וואו מזל טובבברקאני

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מבולבלתתתת!!!! מזזזלללל טווובבב!!!🤩🥰❤הרמוניה
מרגש ממשארץ השוקולד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

תודה רבה לכולם!🤗מבולבלת מאדדדד
מזל טוב!חדשכאן

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

איזה יופי, בשעה טובה!! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.
כיף לשמוע, מזל טוב!advfb
מזל טוב! איזה יופי ב"הוהוא ישמיענו
ברוך השם!נחלת

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

וואו יקרה! מזל טוב ענקי 🥳❤️נגמרו לי השמות

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

מזל טוב!ניצן*
בשמחה ובאהבה
...רחל יהודייה בדםאחרונה
מזל טוב 
קבוצות שידוכים לדתי תורני/ חרדלניקיsh121234

שלום

האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?

קורס קצינים בשנה הראשונהמסיבת ישרים

היי לכולם,

בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)

כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין

הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת

ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.

אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?

מה שאר החיילים הנשואים עושים?

 

אם קבעתם תאריך - לוקחים בחשבון שיהיה קשה בחודשיםפ.א.

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  


מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

לא כל כך מסכימה. אבל לא כדאי להיכנס לויכוח.נחלת

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

הוא ציין שהתכנון לצאת לקורס 3 חודשים אחרי החתונהפ.א.אחרונה
כל שאת החוויות הראשונות של החודשים הראשונים של תחילת הנישואים, הם יעברו בנעימים.  

אולי יעניין אותך