בסך הכל החי נושא את עצמו, והחיים שלי אפילו נורמליים. אני לומדת באוניברסיטה וגרה בקרוואן עם חשמל ומים והכל מרוהט ומסודר ונורמלי ומשכיח. כשאני ישנה הגוף רפוי ואני לא מתעוררת בקפיצות מטורפות. 

המילים שהיו צריכות להיאמר נשכחו בי כבר מזמן. אני אפילו לא זוכרת מה עשינו ביום האחרון. אל תכעס; אני לא זוכרת את הפנים של כולם. אפילו בשלך לוקח לי זמן להיזכר. אבל הגוף זוכר תמיד; כאילו עדיין מעוצב אליך. עדיין תנועות שלימדת, עדיין הליכה בוטחת נצעקת מקילומטרים כאילו שאפשר עוד לבטוח, עדיין ריצה בואדיות עדיין רגליים יחפות מלאות על סלע רך. 

ובסך הכל הגוף נושא את הכאב; אין לי סיוטים בלילות ואני לא צועקת מתוך שינה [זה טיפשי, אני יודעת: לפעמים אני מקווה לצעוק מתוך שינה כדי שתבוא בריצה תנער אותי בכתפיים תגיד הכל בסדר, הכל בסדר. אבל אני לא צועקת. אף פעם.]  רוב הזמן אני זוכרת את השעות היפות וקצת מהמילים שלך, ואני בסדר גמור עם זה. 

אני לא יודעת לאן כל זה מוביל, אבל תדע

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.

דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.