"מה אתה עושה?" שאל את השתיין כשראה אותו יושב לו בשקט לפני אוסף של בקבוקים ריקים ואוסף של בקבוקים מלאים.
"אני שותה," ענה לו השתיין בפנים קודרות.
"למה אתה שותה?" שאל אותו הנסיך הקטן.
"כדי לשכוח," ענה השתיין.
"מה לשכוח?" ביקד הנסיך הקטן לדעץ וכבר היה לו צר עליו.
"לשכוח שאני מתבייש," הודה השתיין והשפיל את ראשו.
"מתביש במה?" חקר הנסיך הקטן שרצה לעזור לו.
"מתבייש שאני שותה," הפטיר השתיין והתעטף סופית בשתיקה.

"איפה בני האדם?" שאל לבסוף הנסיך הקטן, "אני מרגיש קצת בודד במדבר..."
"גם בחברת בני האדם תרגיש בודד."

"'לאלף' זה לקשור קשר..."
"לקשור קשר?"
"כמובן," אמר השועל, "בשבילי אתה עדיין רק ילד קטן, ילד כמו מאה אלף ילדים אחרים. ואין לי צורך בך. וגם לך אין צורך בי. בשבילך אני רק שועל, שועל כמו מאה אלף שועלים אחרים. אבל אם תאלף אותי, נהיה זקוקים זה לזה. אתה תהיה בשבילי אחד ויחיד בעולם. ואני אהיה בשבילך אחד ויחיד בעולם..."

"והנה הסוד שלי. הוא פשוט מאד: רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין."