א . *⭐"נהגו ישראל לצלות בשרים על האש, ביום
העצמאות והוא הנקרא מנגל בפי העם"⭐*
הגה: ויראה לקנות בשר בהמה, ואם אין לו יקנה בשר עוף.
ונהגו להציג בפתחי המרכולים והסופרמרקטים מערב ראש חודש,
פחמים, דגלונים ושאר כלים למצות החג, והרי הם בכלל מזכי הרבים.
ב. אין לבשל או לאפות, לא בתנור ולא בסיר,
ומכל שכן לא במיקרוגל, ומי שלא צלה על גבי גחלים,
לא יצא ידי חובת היום, שהוקשה מצות המנגל לקורבן הפסח שעליו נאמר:
"אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש".
ג. נהגו למנות אדם חשוב לעמוד אצל המנגל ולנופף,
והוא הנקרא "מנופף", לקיים את מה שנאמר בהפטרת היום
"עוד היום בנוב לעמוד, ינופף ידו".
ד. כל הבא בצבא ישראל ראוי לבוא בקהל המנפנפים, כנאמר:
"דגל מחנה יהודה לצבאותם", והוקשה מצוות מנגל למצוות דגל.
לכתחילה ראוי למנות אדם שבא בקשרי המלחמה,
ובדיעבד אפשר למנות אפילו טוראי ובלבד שעושה מילואים דבר שנה בשנה.
בעניין נוכריים, כל ששירת בצה"ל ראוי לנופף, ואין להסתפק.
ה. נשים ששרתו בצבא הקודש רשאיות לנפנף,
שאף הן היו באותו הנס, ובלבד שינפנפו בצניעות כיאה לבנות ישראל כשרות.
ובנות שירות לאומי, כבר הוקבע ע"י גדולי הדור,
שדינן כשירות צבאי לכל עניין,
וכל המפקפק הרי הוא מהמקצצים בנטיעות, שמעיז פניו כנגד גדולי הדור.
ו. מצווה מן המובחר לעשות מנגל בגולן ובירושלים שנאמר:
"עוד היום בנוב לעמוד, ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלים".
ז. נהגו ישראל לנפנפף בקרטונים ובפלסטיקים,
ומנהג בישראל דין הוא ואין לשנות.
אמרה לי צדקת אחת שראתה גבר מנפנף במטריה והסתפקתי בדבר,
ולעניות דעתי בדיעבד יצא, אבל אין לעשות כן לכתחילה.
ח. בעניין מאוורר חשמלי ומייבש שיער הנקרא "פן",
ראיתי בכמה קהילות שמדליקים מאוורר חשמלי למול המנגל,
ולא יפה הם עושים שנאמר "ינופף בידו".
אמנם אם המאוורר קטן ומחזיקו בידו, ראיתי בשו"ת "לב האלון" שנוטה להתיר,
וכש"כ מייבש שיער ידני.
ט. המנפנף אל ינופף פחות מ20 נפנופים ולא יותר מחמש מאות, בגלל ספק פיקוח נפש.
ועל אלו הנוהגים להחמיר היכן שיש להקל כבר נאמר בנביא:
" למה לי רוב נפנופיכם, יאמר ד'".
י. החכם עיניו בראשו, וישים משקה קל אצל המנופף, לבל יתייבש בשמש ובחום המנגל,
משום "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ועל אלו שלא עושים כן נאמר,
"והנה בא היום בוער כתנור".
יא. בזמן הנפנוף נהגו יראי ד' לומר: "לשם מנגל מצווה", ומנהג יפה הוא.
יב. יש לעמוד בזמן הנפנוף, שנאמר
"לעמוד ינופף ידו". ובדיעבד היושב בזמן נפנוף יצא ידי חובה.
יג. בזמן הנפנוף יש לנגן בכלי שיר וזמר,
והמהדרין יתופפו בדרבוקה, לקיים את מה שנאמר:
"וביום שמחתכם ובמועדכם ובראשי חדשיכים ותקעתם בחצוצרות
על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם"
ומי שאין לו כלי נגינה, יצא בשעת הדחק, בשירי עבריים שנהגו הציבור לשיר,
ואין להקל. וראיתי כאלו שמדליקים הרדיו, ומשמיעים משם שירים, ולא יפה הם עושים.
יד. במנגל חשמלי רבו הספקות, ועיין בספר "נפנופי מצווה" להרב המופלג בחכמה
מורנו הרב י. ראוזענבערג, שנוטה לאסור מנגל חשמלי מפני שאינו מעלה עשן,
ואינו עושה פחמים, ולהלכה נראה לי לאסור, גם מטעם שאינו אש אמיתית.
טו. פחמים ונפנפנים שעשה בהם מנגל,
צריך לנהוג בהם כבוד, ואל יזרקם לאשפה.
ונהגו אנשי מעשה, להדליק בהם מדורת ל"ג בעומר
ובלבד שהנפנף אינו עשוי פלסטיק, שאז ריחו רע לבריות ורע לעולם.
טז. מי שעשה מנגל משניצל תירס, טופו ושאר ירקות,
לא יצא ידי חובת היום, שהוקשה מצוות מנגל למצוות קורבן פסח.
ועוד שנאמר "והיית אך שמח", ואין שמחה אלא בבשר ויין.
הגה: ונהגו קהילות הטבעונים והצמחונים לעשות מנגל מטופו,
לקיים מה שנאמר "מה טובו אהלך יעקב", אל תקרי טובו אלא טופו.
והנח להם לישראל, ובלבד שישרו את הטופו במים מבעוד יום.
יז. יש לעשות מנגל תחת כיפת השמים, בגנים, בשמורות, בפארקים הציבוריים,
ובכל במקום שנהגו קהל ישראל להתאסף בחבורה גדולה.
ומי שעשה מנגל בדירתו כאילו לא עשהו
ולא עוד, אלא שמוסיף חטא על פשע, ומזיק את השכנים בעשן,
ועושה את ישראל טרודים ובעלי טרוניות בחג,
ועליו נאמר "ויקטרו באהליהם, ויוציאו דיבת הארץ רעה".
יח. כל מי שלא יצא ידי חובת מנגל ביום העצמאות,
יתגבר כארי, ואל יבוש מפני המלעיגים,
ויעשהו ב"יום עצמאות קטן", הוא יום ירושלים ויכוון לצאת ידי חובתו.
יט. נהגו לשיר את שיר המעלות במנגינת המנון התקוה ואין לשנות.💚
העצמאות והוא הנקרא מנגל בפי העם"⭐*
הגה: ויראה לקנות בשר בהמה, ואם אין לו יקנה בשר עוף.
ונהגו להציג בפתחי המרכולים והסופרמרקטים מערב ראש חודש,
פחמים, דגלונים ושאר כלים למצות החג, והרי הם בכלל מזכי הרבים.
ב. אין לבשל או לאפות, לא בתנור ולא בסיר,
ומכל שכן לא במיקרוגל, ומי שלא צלה על גבי גחלים,
לא יצא ידי חובת היום, שהוקשה מצות המנגל לקורבן הפסח שעליו נאמר:
"אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש".
ג. נהגו למנות אדם חשוב לעמוד אצל המנגל ולנופף,
והוא הנקרא "מנופף", לקיים את מה שנאמר בהפטרת היום
"עוד היום בנוב לעמוד, ינופף ידו".
ד. כל הבא בצבא ישראל ראוי לבוא בקהל המנפנפים, כנאמר:
"דגל מחנה יהודה לצבאותם", והוקשה מצוות מנגל למצוות דגל.
לכתחילה ראוי למנות אדם שבא בקשרי המלחמה,
ובדיעבד אפשר למנות אפילו טוראי ובלבד שעושה מילואים דבר שנה בשנה.
בעניין נוכריים, כל ששירת בצה"ל ראוי לנופף, ואין להסתפק.
ה. נשים ששרתו בצבא הקודש רשאיות לנפנף,
שאף הן היו באותו הנס, ובלבד שינפנפו בצניעות כיאה לבנות ישראל כשרות.
ובנות שירות לאומי, כבר הוקבע ע"י גדולי הדור,
שדינן כשירות צבאי לכל עניין,
וכל המפקפק הרי הוא מהמקצצים בנטיעות, שמעיז פניו כנגד גדולי הדור.
ו. מצווה מן המובחר לעשות מנגל בגולן ובירושלים שנאמר:
"עוד היום בנוב לעמוד, ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלים".
ז. נהגו ישראל לנפנפף בקרטונים ובפלסטיקים,
ומנהג בישראל דין הוא ואין לשנות.
אמרה לי צדקת אחת שראתה גבר מנפנף במטריה והסתפקתי בדבר,
ולעניות דעתי בדיעבד יצא, אבל אין לעשות כן לכתחילה.
ח. בעניין מאוורר חשמלי ומייבש שיער הנקרא "פן",
ראיתי בכמה קהילות שמדליקים מאוורר חשמלי למול המנגל,
ולא יפה הם עושים שנאמר "ינופף בידו".
אמנם אם המאוורר קטן ומחזיקו בידו, ראיתי בשו"ת "לב האלון" שנוטה להתיר,
וכש"כ מייבש שיער ידני.
ט. המנפנף אל ינופף פחות מ20 נפנופים ולא יותר מחמש מאות, בגלל ספק פיקוח נפש.
ועל אלו הנוהגים להחמיר היכן שיש להקל כבר נאמר בנביא:
" למה לי רוב נפנופיכם, יאמר ד'".
י. החכם עיניו בראשו, וישים משקה קל אצל המנופף, לבל יתייבש בשמש ובחום המנגל,
משום "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ועל אלו שלא עושים כן נאמר,
"והנה בא היום בוער כתנור".
יא. בזמן הנפנוף נהגו יראי ד' לומר: "לשם מנגל מצווה", ומנהג יפה הוא.
יב. יש לעמוד בזמן הנפנוף, שנאמר
"לעמוד ינופף ידו". ובדיעבד היושב בזמן נפנוף יצא ידי חובה.
יג. בזמן הנפנוף יש לנגן בכלי שיר וזמר,
והמהדרין יתופפו בדרבוקה, לקיים את מה שנאמר:
"וביום שמחתכם ובמועדכם ובראשי חדשיכים ותקעתם בחצוצרות
על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם"
ומי שאין לו כלי נגינה, יצא בשעת הדחק, בשירי עבריים שנהגו הציבור לשיר,
ואין להקל. וראיתי כאלו שמדליקים הרדיו, ומשמיעים משם שירים, ולא יפה הם עושים.
יד. במנגל חשמלי רבו הספקות, ועיין בספר "נפנופי מצווה" להרב המופלג בחכמה
מורנו הרב י. ראוזענבערג, שנוטה לאסור מנגל חשמלי מפני שאינו מעלה עשן,
ואינו עושה פחמים, ולהלכה נראה לי לאסור, גם מטעם שאינו אש אמיתית.
טו. פחמים ונפנפנים שעשה בהם מנגל,
צריך לנהוג בהם כבוד, ואל יזרקם לאשפה.
ונהגו אנשי מעשה, להדליק בהם מדורת ל"ג בעומר
ובלבד שהנפנף אינו עשוי פלסטיק, שאז ריחו רע לבריות ורע לעולם.
טז. מי שעשה מנגל משניצל תירס, טופו ושאר ירקות,
לא יצא ידי חובת היום, שהוקשה מצוות מנגל למצוות קורבן פסח.
ועוד שנאמר "והיית אך שמח", ואין שמחה אלא בבשר ויין.
הגה: ונהגו קהילות הטבעונים והצמחונים לעשות מנגל מטופו,
לקיים מה שנאמר "מה טובו אהלך יעקב", אל תקרי טובו אלא טופו.
והנח להם לישראל, ובלבד שישרו את הטופו במים מבעוד יום.
יז. יש לעשות מנגל תחת כיפת השמים, בגנים, בשמורות, בפארקים הציבוריים,
ובכל במקום שנהגו קהל ישראל להתאסף בחבורה גדולה.
ומי שעשה מנגל בדירתו כאילו לא עשהו
ולא עוד, אלא שמוסיף חטא על פשע, ומזיק את השכנים בעשן,
ועושה את ישראל טרודים ובעלי טרוניות בחג,
ועליו נאמר "ויקטרו באהליהם, ויוציאו דיבת הארץ רעה".
יח. כל מי שלא יצא ידי חובת מנגל ביום העצמאות,
יתגבר כארי, ואל יבוש מפני המלעיגים,
ויעשהו ב"יום עצמאות קטן", הוא יום ירושלים ויכוון לצאת ידי חובתו.
יט. נהגו לשיר את שיר המעלות במנגינת המנון התקוה ואין לשנות.💚
)
