את מכירה את זה שאת עמוסה מבפנים אבל השכל אומר לשתוק?מוח שליט על הלב.דבר כזה הסתיים הרגע.
אבא.
לאה.
-
אמא.
-
אנחנו.

הוא מתגייס בשני.החלטנו שעושים איחוד משפחה.
נסענו לאבא ואליה.
אמא התלבטה ובסוף הצטרפה.
היא אמרה שלא ניכנס לבית שלו.נגיע ונחכה בחוץ ונלך יחד למקום שם בשביל לחגוג.
.
הגענו.אבא בחיוך כזה ענקק מזמין את אמא להיכנס לבית.
הלב שלי התכווץ.הרגע היא אמרה שלא רוצה בכלל להיכנס.
.
"תראי את הנוף...את השמיים.הר מירון.רשבי.."
אבא דיי.זה כואב אתה לא שם לב?
היא הסתירה כאב בעיניים.הנהנה בסוג של הראת התעניינות.
אני לא סובלת כאילו מפגשים.למה זרמתי עם הרעיון המטופש הזה.
מזל שהייתה רוח והעיפה את השיער על העיניים שלי.
לא ראו דמעות.
ואז הלכנו לזה שם.אני רק מתפללת שיעבור בזורם,שיהיה חלק.
הגענו.
קצת צחוקים וזה...כולם צחקו.
חוץ מאמא ומימני.
אמא חייכה.
אני סתמתי.
זה היה מוזר.
התיישבתי מאחוריה בצד.התעסקתי בלהרים את הגרביים.
לא יכולתי לראות את ההצגה שהולכת מולי.
נ***,אולי תעברי למקום אחר?שנוכל לראות אותך!.חיוך ענק..ממ טוב אבא.
עברתי.
ראיתי פתאום את כולם.
אלוהים.
ואז האוכל.וכן היה נחמד.
לא אשקר שנפתח קצת.
והיו שם גיטרות.
לקחתי אחת וניגנתי בצד.
כולם קראו לי לנגן לידם וזה..
אז קמתי.החלטתי לנגן להם את השיר שלי שכתבתי והלחנתי.
הם שמעו והיו בשוק.
לא ידעו שאני כותבת בכלל..ועוד מלחינה פשיי.
הם התרגשו.
ואז הייתה המצגת.
תמונות מאז שהוא קטן,מבצועים במלחמת לבנון השנייה,במוצבים בחרמון.
ילד חבדי בן שמונה.עם ארגז סופגניות וטילים עפים מעליו.
אחח שליח של הרבי.
ואז לפני הישיבה...ושנה אצל הרבי ושליחות בגווטמאלה ושביל ישראל ועכשיו צבא.
.
וזהו.נגמר.
סופסוף.
אחח טאטע היה לי קשה מידי.
עדיין צובט לי בלב.)

למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?

חורף בריא לכולם

הא?