שמירת העומר.. מה יהיה?
מעודי לא היה לי קשה ככה.

ותלויה בו מראה שמראה מה היה יכול להיות - נסיונות פעילים
יש בזה גם התמודדות אישית בשבילי.
קצת מוזר לי שאני 'לא יכול' בלי. זה גם לא היה נצרך כ"כ פעמים קודמות.

מותר להרגיש בזה צורך. מוזיקה היא לא רק אוסף של מילים וצלילים. יש בה הרבה מעבר.

כן, אבל אני לא ילד, וזה פתאום ברמה אחרת.
זה מפתיע.

גם אני לא ילדה, ובכל זאת מרגישה צורך בכל שבת. 

קודם כל עצם זה שאסור לנו רק מדגיש כמה זה חסר, ודבר שני אני חושבת שזה תלוי מה קורה איתנו באותה תקופה. יש תקופות שצריך את המוזיקה אפילו יותר

כן, התכוונתי שזה שיש שינוי בצורך זה מפתיע.
כנראה.
(דילגת על הפזמון שוב, הוא מחליף מילים אבל לא משנה)

קורה מדי פעם. יש לך ניחוש למה?

(הרגע קלטתי כמה דילגתי )

אלו המילים?..
אולי. תקופה כזאת מוזרה, לא בטוח למה היא מוזרה.
ואולי סתם זה קיץ, כל קיץ זה ככה.

הייתי צריכה להתחיל את הבית השני עם "צל חיוור על פניה מתגלה מסתתר"

כל שינוי משפיע ברמה זו או אחרת, גם חילופי עונות. ואם קיץ אז בכלל... ואם התקופה מוזרה, גם אם לא יודעים למה, אז הגיוני שיהיה יותר צורך במוזיקה

משהו שם באמת לא הסתדר לי..
אכן.

פעם הייתי זוכרת בע"פ את המילים לכל השירים שהכרתי. היום אני לא זוכרת את המילים לשירים האהובים עליי אפילו. פתאום נהייתה בעיה לשיר כאן.

אוי הזקנה..
והברך? כאבים בעונות מעבר?

כל מי שמתלונן על זקנה רק מראה כמה הוא צעיר כך אמרה הדודה ג'ימסינה, ואני נוטה לסמוך עליה בעניין הזה.

הברך בסדר תודה לאל. אין כאבים בעונות מעבר, אבל יש חרדה גדולה מפני הקיץ.

הדודה ג'ימסינה אמרה הדודה ג'ימסינה יודעת.

היא אמרה את אחת האמיתות הנכונות ביותר לגבי גיל עשרים, ואני עד היום מודה לה על זה. בזכותה יום ההולדת האחרון שלי לא היה סיוט.

למדה כבר את המילים של השיר.
אני יכול להשאיר אותה לבד, היא תסתדר..

אז אני לא ממש מצליחה להתמקד באחד. אתה מוזמן להמשיך לשיר כאן אם אתה רוצה...

מה שהיא רוצה.

ממ. אצלנו נוהגים שמותר. לא יודעת אם הייתי יכולה לעבור כל כך הרבה זמן בלי לשמוע שירים. קשה נורא.

עדיין לא יודעת מה אעשה בשלושת השבועות

אשכרה.