אם מישהו תולה בוקי סריקי ברב קוק לא צריך לזלזל בגלל זה בלימוד הספר שלו או להכליל ככאלה את כלל לומדיו.
אישית לי כן יש בעיה מסוימת עם כתבי הרב קוק, בדיוק בגלל הסיבה הזו - השפה מאפשרת הבנה של כמעט כל דבר שרוצים להבין מהם, לכן יש כל כך הרבה שמגדירים את עצמם 'תלמידי הרב זצ''ל' ועדיין עם השקפות שונות מהותית. ועדיין לא הייתי מתבטא בזלזול כלפי לימוד הספר, גם אם הלומד הספציפי טועה ומטעה בעיניי.
אי אפשר להתנסח בצורה שלא סובלת פירושים נוספים, אבל יש הבדל בין מי שמתנסח בבהירות ובכל ניתן להבינו אחרת לבין מי שמלכתחילה מתנסח בערפילי טוהר.
מזכיר לי שאחד מהרבנים שלי סיפר שפעם כשהוא לימד בישיבה מסוימת הוא ראה מספר בחורים יוצאים מהישיבה בזמן סדר ערב, אז הוא שאל אותם לאן והם אמרו לו שלהופעה של איזו זמרת. הוא שאל אותם "ומה עם איסור שירת נשים וכו'?" אז הם ענו לו שהרב קוק אומר שלא יכול להיות שהתורה תסתור את עוז החיים הטבעיים.
ואני לא מתנגד לרב קוק חלילה, אני כן חושב שהכתבים שלו לא מיועדים לציבור הרחב - בטח שלא בלי תיווך.
ואותו דבר לגבי הקבלה - גם בה יש הרבה מקום לטעות ולהבנה שגויה ולכן גם היא לא מיועדת לציבור הרחב לדעתי.
בתיווך הנכון ובזהירות הראויה, בהתחשב בכך שהשפה נוטה להיות בלתי בהירה והתיווך נוטה להתפרש ולהיתרגם לאירועים אקטואליים ולאו דווקא באופן הנכון (מה שפחות קיים בלימוד דברי חכמי ישראל אחרים מהדורות הקודמים).
בברסלב וגם אצל אחרים לא רואים הבדלים כ"כ גדולים כמו שיש אצל תלמידי הרב זצ"ל (או יותר נכון- אנשים שמתיימרים להקרא תלמידיו)
אבל מעדיף לא לפתוח יותר מידי כדי לא להגיע ללשון הרע
[היה ברור מהשניה הראשונה שנודע מה שהולך איתם, שזו זוועה. לא היה כל ספק, כשבנט שאל "למי מאמינים לשקד או לבן גביר", שלבן-גביר. הרי הוא ציטט אותם. נערים אחרי ימים במעצר בלי לפגוש איש, "ימציאו" דברים כאלה? אם כי אני יכולל להבין את שקד, שבתמימותה, לא רצתה להאמי שזה יכול להיות... אף אחד לא רצה]
שהתפיסה שלו זה שייך ל"לימוד אורות"....
לא היה ידוע הניק שלו, וגם לא הובנה כוונתך.
Solomon
פשוט לא נכון!
אנא, הרשה לי לצלם את התגובה שלך ולהשתמש בה.
לפעמים אנשים שואלים אותי, למה אני שונא "ממלכתים"? ומה זה בעצם "ממלכתים"?
על שום מה ולמה אתה קורא להם פלצנים, צדקנים מאוסים, מגלגלי עיניים וקפוצי ישבן?
הרי גם אתה לא בדיוק אנרכיסט, הם שואלים אותי, אז מה רע באנשים שאוהבים את המדינה וסוגדים מעט לכוחות הבטחון שלה?
להבא, אני לא רוצה להתווכח עמם כלל אלא פשוט להראות להם צילום מסך מודפס של התגובה שלך שאשא על גופי תמיד.
אגב, זה מדהים שלץ ריקני שמשרבט הבלים מדופלמים במעטפת של שפה גבוהה, מכנה אחרים בשם "נבוב".
זו אירוניה במיטבה והשלכה במירעה.
"שלא נהגו כבוד זה בזה" וכו'
עוד השלכה קלאסית מהספרים.
אגב, ממש עמד לי על קצה המקלדת לכנות אותך "אורוות האופל". אבל עובדה - לא עשיתי זאת.
ב.י.י.ג.ל.
הידעת שלפי החוק הירדני, כל שטח הפקר בי"ש שנתפס על ידי אדם הופך לשטחו באופן חוקי, אפילו לשטחו הפרטי??
נחש מי בונה לפי החוק הירדני? ה'פלסטינים'.
נחש מי לא יכול באופן מאוד אירוני- יהודים.
אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.
שטחים שהם בבעלות ישראלית, שייכים למדינת ישראל (!), ויהודים לא נותנים ליהודים לבנות שם.
חוקית זה מותר, מוסרית זו חובה.
תירוצים כמו "אין לכם אישורי בנייה" זה תירוצים.
אבל זה לא לרוחם של כמה עליונים שיושבים להם על הכסא הגבוה, ומבצעים מאסרים בהינף יד.
אני מאד מאד מצטער שעברת את זה. ניכר שיש לך כחות נפש..
מותר לעצור אדם שחושבים שעבר על החוק. כולל עבירה על החוק בדברים שחושבים שהם דווקא אידיאל (אע"פ, שאכן האכיפה הסלקטיבית של חוקים מסויימים, מקוממת מאד).
אבל, עצור הוא בגדר חשוד. ואין במדינת ישראל עונש של מלקות..
וראָיות במשפט, צריכת להיות ראיות מוצקות. אם אין ראיה, אז "להוציא" אותה ע"י הודאה באלימות, זה דבר חמור.
בחזקת חף מפשע - פושעים כלפיו, ולעיתים הכלל מתברר שגם לא עשה כלום - מעבר לכך שאין להם סמכות "ענישה" טרם משפט. מי יפצה על זה?
מה שלצערנו קרה - זה שהועברו תקנות על "התארגנות טרור" (אי אפשר לומר, שאין בכך יד גם לכמה חבר'ה צעירים שחשבו שהם ינהלו את המדינה באופן פרטי.. והכניסו את המערכת לקצת היסטריה). התוצאה היתה, שכבר "הרחיבו" את זה אח"כ בפעל - ומתנהלים לפעמים כלפי אנשים שגם החשדות ביחס אליהם אינן סוף העולם, כאילו הם "פצצה מתקתקת" שמותר להותיא ממנו מידע כמעט בכל מחיר.
זה חמור מאד. גם מראה על אי הבנה בסיסית עם מי יש להם עסק, עם התרבות וההווי. גם חמור מבחינה מוסרית, ניצול של כח למה שמעולם לא הותר לנצלו, ע"י כל מיני "תירוצים". ה' ירחם.
טוב שאתה כבר אחרי זה.
מן המפורסמות ששלטון החוק - המשטרה, הפרקליטות וכו׳ זה ארגון הפשע הכי גדול במדינה.
וכבר אמר מי שאמר יפה:
פושע קטן עובר על החוק.
פושע בינוני עוקף את החוק.
פושע גדול מנצל את החוק.
במפלתה הכואבת והמשפילה של כנופיית שלטון החוק. סמוטריץ׳ / לוין, אל תאכזבו אותנו!!
א. אחי היה חצי שנה במעצר ואחר כך עוד חצי שנה במעצר בית. למה? על תקיפת ערבים. מה מסתבר אחרי 3 שנים במשפט? הערבים הם אלה שתקפו אותם (וגם זה התברר רק כי הערבי המתלונן התפאר בפני הפרקליטה שהוא דפק לאחד הבחורים גרזן בראש - והיא באופן חריג ומפתיע הייתה מספיק הגונה כדי להעביר את ההודאה הזו הלאה).
ב. אין מה להשוות אבל בהפגנה נגד עינוי הנערים לפני כשנתיים וחצי נעצרתי על הפרת הסדר הציבורי, נלקחתי לחקירה, הייתי 24 שעות במעצר ואחר כך כמה ימים במעצר בית. ולמה? לא הייתי במקום של ההפגנה ולא עמדתי על הכביש, סתם כי פשוט הייתי בדרך של היס''מ שהיו בדרכם למקום ההפגנה אז הם 'קטפו' אותי על הדרך.
אני ימ''ל כמובן 
א - כרגע הם עדיין בחזקת אשמים, הטענה היא שהם היו צריכים לברוח ולא להתגונן. כן כן, קראת נכון. גם אם יהיה זיכוי זה יהיה מחמת הספק וכדו', בטח שלא זיכוי שיאפשר תביעה כלשהי נגד המדינה.
ב - במקרה שלי זה היה ברור כי היה לי צילום וידאו של המעצר עצמו (ושומעים אותי שואל על מה עוצרים אותי ואומר שאני לא באזור של ההפגנה ושזה מעצר לא חוקי), שם רואים שאני לא באזור ההפגנה ועומד על המדרכה. שני עו''ד שהתייעצתי איתם אמרו לי שלא כדאי לי כי לא יצא לי מזה כלום חוץ מזה שהמערכת תיטפל אליי ואני עלול להסתבך סתם.
נעצרו עשרה אנשים (כולל קטינים) יהודיים בנוגע לפרשת דומא.
8 מתוכם כלל לא קשורים לאירוע אפילו לדעת המשטרה והפרקליטות בשום צורה שהיא.
אחד מהם ,היה רכז הנוער של היישוב כוכב השחר. אדם שכל מי שמכיר אותו יודע לספר כמה הוא ממלכתי ומנסה להרחיק את הנוער מצרות. (במקרה יש לי היכרות מאוד מאוד שטחית איתו מלפני שנים רבות).
למה הוא נעצר (לשבועיים, למיטב זכרוני) ונחקר בצורה לא עדינה, בלשון המעטה?
כי החליט מי שהחליט שהוא מכר את הרכב שלו למי שביצעו (אז חשבו שהיום בין 2 ל-4 אנשים) את ההצתה בדומא בידיעה למה הוא ישמש.
אבל - וכאן זה הופך לממש ממש מוזר - עמירם בן עוליאל מואשם בכך שהוא צעד ברגל לבדו.
לא היה שום רכב שמעורב בסיפור.
אז למה עצרו וחקרו אותו? על מה התבססו? מה בדיוק החשיד אותו?
אלו לא שמועות. אלו עובדות.
מה שקרה - ועדיין קורה, אגב - זו חרפה למדינת ישראל.
נ.ב.
אם אכן כתב האישום נגד עמירם בן עוליאל נכון - והוא צעד לבדו למרכזו של כפר ערבי, השליך בקת"ב אחד, עצר לעשות כקצת גרפיטי, המשיך והשליך עוד אחד ואז יצא מבלי שאף אחד יזהה אותו בכפר או בתצפיות הצה"ליות כשהוא צועד רגלית - אני לא מבין מה הוא עושה בכלא... תנו לו מסטיק, מברג ובקבוק מים, תצניחו אותו בטהרן והוא כבר יידאג לחסל לבדו את תכנית הגרעין האיראנית...
מחפש לקרוא סיפורים אמיתיים אישיים שקשים להבנה, תחשבו על הדבר הכי הזוי/'על-טבעי' שקרה לכם אי פעם? מי שרוצה לשתף בסיפור ארוך או אישי מדי, מוזמן בשמחה לפרטי!
בניסוח אחר לשאלה, מה צירוף המקרים הכי הזוי שקרה לכם, או תחושת בטן שפשוט צדקה ב-100% והצילה אתכם? מקווה שהבנתם מה אני מחפש...
במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.
ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.
קוראים לזה נס.
טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬
ניסים.
פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.
לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.
1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.
בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.
ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!
2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...
3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...
4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)
סימנים מחפשים בשבת.
כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.
אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים
"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"
פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)
אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה
לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים
נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם
ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה
חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה
עוד אירוע ..
בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש
שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .
בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..
וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור
אבל ה' שומר
עוד סיפור אבל מטורף
ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום
וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת
לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.
חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.
בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.
כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏
ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...
כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...
שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני
מילא אנשים רגילים ץאבל לראות דוסים נוהרים אחרי זה זה כזה רדוד בעיני וממש לא לעניין
ץ
לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.
מה אני אגיד לך:
מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.
לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.
ככה אני רואה את זה.
כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.
גם דוסים, תתפלא.
ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.
אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.
אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.
הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר 
אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?
ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע
בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות
ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?
פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.
לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות
מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.
וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?
אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה
אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.
תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.
לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.
קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.
ולא למדת.
אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.
עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?
למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?
כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?
ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.
הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.
ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).
או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...
ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".
וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.
אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.
לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.
קניתי לאחרונה ג'יפון חמוד, שטח טוב, עשיתי ביטוח חובה סבבה.
אחרי כמה חודשים אני רוצה להוסיף צד ג' ואני מקבל הצעות מופקעות, בסדר גודל של 6500 אלף ל11 חודש.
מה הסיפור?
מישהו יודע על ביטוח זול לגי'פ?
כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.
יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...
אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.
מניסיון אישי:
תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.
לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...
קרה לי עוד פעם בעבר.
אני נוסע, עוצר במעבר חצייה, עוברת בחורה ופשוט נועצת בי מבט חודר לכל אורך החציה וגם אחר כך.
אני מסיט את המבט, ממש מובך, לא מבין מה קרה.
לא לבשתי פונפון על האף.
זה גם מבט ממש מטריד, חודר כזה. מצד שני לא נראה כועס או כאילו אני מוזר.
מה הסיפור? קרה לכם פעם?
זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.
יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.
להסתכל על הנהג כשאתה חוצה
שמישהו יעזור לנתח, מה קורה לנפש שלנו, מה היא מרגישה כשהיא רואה סרטונים מה7.10?
מה קורה לנו שם עמוק בפנים?
נ.ב.
צפיתי בסרט הזוועות כבר לפני שנה וחצי.. הכל מזכיר לי את מה שהיה שם..
כזה נוראי..
דווקא הייתי בהלם מעצמי שלא קרסתי ודווקא הייתי סבבה אחרי זה.
אבל עמוק בפנים היתה לי הרגשה שזה הרס אותי.
מה אומרים?
יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף
אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל
לא זוכר מי כרגע מחילה
שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.
אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים
אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?
מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,
לשם מה להוסיף זוועות?
מבחינת תוכן, איך אתם ממלאים את היום?
ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה
ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום
לפעמים שיעורים על אגדות החורבן
לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים
לפעמים שנ"צ ארוך
לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות
אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.
בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין
ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.
כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום
מגילת איכה, קינות.
קוראת ספרים על חורבן הבית
ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב
אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.
קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.
קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.
עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.
ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.
סליחה על הרוח הקודר של הדברים.
שבת מלאה בשמחה לכולם!
סיבוב שערים אחרי שחרית,
ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.
הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.
קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.
רשימת שינדלר
ספר ירמיהו
לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי
אנימהגמרת לבכות?
German concentration camps factual survey
חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.
ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.
אם כן, למה המזוכיזם הזה.
אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;
אין סרט שיכול לחקות את זה.
זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.
לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.
