מנסה לשאול..שמרית31
אשמח לקבל עצה מבעלי ניסיון.. אני בחופשת לידה עד יוני.

טרם הלידה עבדתי חצי משרה מהבית.
אני כבר תקופה חולמת לעשות קורס מקצועי ולמצוא תפקיד במשרה מלאה בחברה בה אני עובדת.

בעלי בשגרה עובד בשעות אחה׳צ עד הערב (20:00) ובבקרים הוא נמצא בבית (עד סביבות 15:00 כל יום). אם אכן אלך על זה כמעט ולא נתראה (אולי רק בסופי שבוע). ייתכן שיהיה לי קשה לא לראות את הבת שלי עד 18:00-19:00 בערב כל יום.

אני באמת לא יודעת מה לעשות.. מפחדת שיהיה לי קשה מידי עם הגעגועים, שזה ייפגע בזוגיות.. מצד שני, קשה לי עם התחושה שהזמן עובר ואני לא מתפתחת מקצועית..

מה הייתם עושים?
בעלי יחליף עבודה אם אבקש ממנו (אבל הוא עוסק בהדרכת ילדים ונוער בשעות אחה׳צ והוא רואה בזה שליחות) ואיך אני יכולה לבקש ממנו ללכת לעבוד במשרד / עבודה שתכבה לו את הניצוץ בעיניים?

תודה!
את מדברת על תקופת הלימודים או העבודה?אמא וגם
האם זו יכולה להיות משרה עם שעות גמישות?
האם הלימודים הם כל היום?
האם החלום הוא דווקא על התפקיד במשרה מלאה או דווקא על הקורס?
תשובהשמרית31
אין הכוונה ללימודים, אלא למשרה עצמה.
גם במידה ואעבוד משרה חלקית (עד 14:00-15:00) רוב הסיכויים שלא נתראה למעט בסופי שבוע..

אז אפשראמא וגם
להפריד בין תקופת הלימודים לעבודה...
דבר ראשון תלמדי אם זה חלום חייך.
וכשתרצי לעבוד תחשבו באופן זוגי איך לעשות את זה בצורה נכונה.
אף עבודה היא לא חתונה לכל החיים, והחתונה שלכם בע"ה כן.
תחשבו על דרך שבה כן תוכלו להפגש.
או באמצעות החלפת עבודה שלך או שלו, או שיום אחד בשבוע בעלך יתחיל מאוחר ותבואי מוקדם,
מניחה שיש דרכים נוספות לפתור זאת.
אם ברור לך שאת רוצה ללמוד וכרגע זה אפשרי לדעתי כדאי.
זה לא נהיה קל יותר בד"כ כשיש יותר ילדים....
לדעתי, לא לראות את הבעל עד 20:00 זה נפוץ היום וזה החלק44444
שפחות נורא.
השאלה היא יותר לגבי הבת שלך.
את תוכלי להתפתח אח"כ? ( הכוונה גם בעוד כמה שנים טובות)?
כלכלית, בעתיד, במילא תצטרכי לעבוד במשרה מלאה?
את מתכוונת, אי"ה, ללדת עוד ילדים?
תמיד תוכלי לחזור למשרה חלקית?
כלכלית, בעלך ירצה מתישהוא להוסיף עבודה בבוקר?
כל השאלות הללו מאד חשובות.

בגדול, מנסיוני (+3) לעבוד משרה מלאה זה סיוט שיש כבר כמה ילדים קטנים.
אגב, אני עברתי משעת חזרה הביתה- 17:00 ל-16:00 (מצאתי עבודה קרובה יותר) וזה הבדל ענק ממש.

לדעתי, הוא מורגש ממש בגיל 3 בגן טרום-טרום. הם מפסיקים לישון צהריים אבל ממש עייפים והולכים לישון מוקדם. ובכלל בכל תקופת הגן יחסית הולכים לישון מוקדם ולהגיע ב-18:00 זה להגיע ולתקתק ארוחת ערב ומקלחות. ילדים בגן הולכים לישון ב- 19:00-20:00.
בעיני- סיוט ואין זמן להיות עם הילדים.

לדעתי, תשארי עם המשרה חלקית בבית עד שהילדים יגדלו וכלכלית- אם יהיה צורך עדיף שבעלך ימצא עבודה נוספת בבוקר.

אבל זה בהנחה שאי"ה תרצי עוד ילדים ותמיד תוכלי להתקדם.

תודהשמרית31
יש לנו תינוקת בת 3 חודשים,
אולי נביא עוד ילד בעתיד (לא וודאי)

מה שקשה לי עם העבודה הנוכחית הוא שאני כל הזמן איתה בבית,
לא רואה כמעט אנשים..

בנוסף, היקף העבודה (על אף שמוגדר 50 אחוז הוא 25 אחוז בפועל, כלומר אולי 2-3 שעות בשבוע) ועל אף שמשלמים לי מאוד יפה, אני מרגישה התנוונות / חוסר מעש (כל היום אוכל / חיתולים / גינה וחוזר חלילה. כל יום הוא כמו קודמו).

יש לי פעמיים בשבוע בערב שאני יוצאת לשעה שעתיים לעשות ספורט אבל זה ממש כלום מבחינתי.
ד׳אשמרית31
בעלי כשהוא בבית בבקרים עושה את כל הסידורים (קניות, תשלומים, תיקונים, טיפולים לרכב).
לא כ"כ הבנתי כמה שעות עבודה בשבוע זה כל משרה.....44444
כתבת עכשיו ש25% משרה זה 2-3 שעות בשבוע אז משרה מלאה זה 12שעות בשבוע?
אם כן, למה שתחזרי ב-18:00?

ולגבי הבדידות- מבינה אותך לגמרי.
לדעתי הפתרון הוא באמת ללכת כל יום לגן שעשועים, שיעורים וכד'... אם את באמת עובדת 2-3 שעות בשבוע אז אפשר להוסיף עבודה נוספת (בהנחה שהמשרה המלאה שדעברת עליה היא 42 ש").
עונהשמרית31
המשרה שלי מוגדרת 50% משרה.
מאחר ואני עובדת מהבית אני יכולה לסיים את כל העבודה תוך כמה ימים ואז נשאר המון זמן פנוי.

אם אני עוברת תחום (על אף שמדובר בתחום קרוב) עליי לעבור קורס מקצועי (מהבחינה הזו אין בעיה). אבל מרבית המשרות הן משרות מלאות, כלומר להגיע הבייתה ב-19:00 בערב.

ההתלבטות היא כזאת.. יכול להיות שמשרה מלאה תאפשר לי להגשים את עצמי אבל מניחה שזה יהיה על חשבון הזוגיות / הבת שלי.. (מבחינה כלכלית זה לא ישתלם יותר כי נצטרך לשלם כסף על מעון) ועם העבודה הנוכחית אני איתה בבית.

מצד שני גם להישאר איתה כל היום בבית זה לא קל בכלל.. אני מרגישה הרבה פעמים בדידות ותחושה של חוסר יצרנות.
מרגישה שלכל דבר יש מחיר
אני מבינה לגמרי את השעמום בבית.....44444
לדעתי ילד אחד- תינוק זה הכי קשה.
לדעתי אם יש לך אפשרות לעבוד במשרה מלאה ולהתחיל מוקדם ולחזור ב-16:00 כדאי ללכת על זה. אם אין, לדעתי כדאי למצוא עבודה נוספת שתפגשי בה אנשים ועדיין תעבדי משרה חלקית.
בנוסף- כדי ללכת לגני שעשועים, שיעורים וכד'... כדי לפגוש חברות.
להיות עם תינוק כל ניום בבית זה באמת משעמם ומוציא מהדעת לכן כדאי לחשוב על שילוב עבודה שתתן מענה חברתי ועדיין צעבדי שעות סבירות.
19:00 בעיני זו לא שעה סבירה בעליל.
זה כבר לבוא לילד בגילאי גן ישן או לקראת שינה.
16:00 זה הרבה יותר שפוי ובמילא בגילאי מעון ההבדל לא גדול ביון 13:00 ל-16:00 הילד במילא ישן בזמן הזה.
כמו שכתבתח למעלה אני עברתי מלהאסוף ילדים ב-17:00 ללאסוף ילדים ב-16:00 וזה הבדל ענקי.
מנסה לענותבארץ אהבתי
קודם כל, אם כרגע את מרגישה התנוונות וחוסר מעש זה בוודאי סימן שצריך לעשות איזשהו שינוי. לא יהיה לך נכון להמשיך במציאות כזו.
השינוי שאת חשבת עליו זה לעשות קורס מקצועי ולעבור לעבוד במשרה מלאה. זה גם יגרום להרגשה שאת מתפתחת מקצועית וגם יוסיף עניין לחיים- דברים חדשים ללמוד, אנשים וחברים לפגוש וכו' (וגם יעלה את ההכנסה, לא יודעת כמה זה שיקול מבחינתך).
מצד שני, את כותבת כמה חששות שלך מהרעיון הזה- גם הרבה פחות זמן זוגי עם הבעל, וגם הרבה פחות זמן עם התינוקת. את כותבת שאת חוששת שיהיה לך קשה לא לראות את הבת שלך כל ערב עד 18:00-19:00.

אז קודם כל אני רק רוצה להגיד שחוץ מזה שלך אולי יהיה קשה לא לראות את הבת שלך כל כך הרבה זמן, לה יהיה קשה פי כמה וכמה... אני זוכרת שעם הבת הבכורה שלי גם לא הבנתי בהתחלה עד כמה היא צריכה אותי איתה, כי בתור תינוקות קטנים בהתחלה נראה שמבחינתם אין שום הבדל בין אנשים שונים שמטפלים בהם. זה לא באמת משנה אם זה אמא או מישהי אחרת שמטפלת, העיקר שלא משאירים אותם לבד. אבל עוד כמה חודשים את גם תוכלי לראות איך את הופכת להיות הדמות המשמעותית בחיים שלה (בגיל 5-6 חודשים היא כבר אולי תתלהב כשהיא רואה אותך יותר מאשר מאנשים אחרים, ובגיל 8-9 חודשים היא כבר לא תסכים כל כך בקלות לעבור לאנשים אחרים שהיא לא מכירה, ותבכה אם תשאירי אותה בלעדייך...).
אז נכון שבסופו של דבר רובינו שולחים למטפלת/מעון חלק מהיום, והילדים לומדים להכניס עוד דמות משמעותית לחיים שלהם ולהתמודד עם פרידה מאמא לחלק מהיום, אבל אם זה לכמעט כל היום (18:00-19:00 זה כבר כמעט שעת השכבה) אז זה כבר יהיה לה ממש קשה.. (ומן הסתם זו גם לא תהיה מישהי אחת ששומרת עליה במשך כל השעות האלו, שתוכל להוות דמות חלופית להיקשרות, אלא היא תעבור בין מסגרות, שזה הרבה יותר קשה).
אגב, אם זה מעניין אותך לקרוא על הנושא הזה (ובכלל על דברים שלדעתי חשוב לדעת בחינוך ילדים), אני ממליצה מאוד על הספר 'איחזו בילדכם'. לי הספר נתן הרבה...

חוץ מזה גם הנושא של הזמן הזוגי עם בעלך נשמע שמטריד אותך, ולהציע לו להחליף עבודה זה גם לא אופציה טובה מבחינתך כרגע.

מה שאני חושבת להציע לך, זה לפתוח את הראש. להגדיר בדיוק מה מפריע לך במצב הקיים, ולחשוב על רעיונות שונים שיכולים לעזור ולשנות את המצב.
זה יכול להיות יציאה לחוג קבוע בו תפגשי אנשים, אולי מפגש עם חברה שגם לה יש תינוק, לימוד של משהו חדש בקורס אינטרנט (בשביל לשנות את ההרגשה של הניוון) או יצירה של דברים יפים לבית. אני לא יודעת מה מתאים לך ולכן סתם זורקת רעיונות, אבל תחשבי מה באמת מתאים לך לעשות...
מבחינה מקצועית, כשהילדה תגדל יהיה לך עוד הזדמנויות להתפתח. אבל עכשיו זה שלב כל כך קריטי בגידול שלה שלא הייתי מתחילה עם משהו שמוציא מהבית לכמעט כל היום.

באופן אישי אני יכולה לספר שיש לי גם חלום להתפתח מקצועית ולעשות תואר שני בתחום שמאוד מעניין אותי, וכרגע אני יודעת שזה יבוא על חשבון המשפחה ולכן גונזת את החלום לעתיד, כשהקטנים שלי יהיו כבר בבית ספר (ויש מצב שזה יהיה עוד כ15 שנה, כי אני רוצה עוד בעז"ה, אבל אני אחכה עד לשלב שזה יהיה מתאים לי ולמשפחה).
ואני גם נשארת אחרי כל לידה עם התינוק בחופשת לידה מוארכת כמה שאפשרי מבחינת העבודה שלי (אצל כל ילד יצא, אבל אצל כולם מינימום 8 חודשים). ובזמן בחופשת לידה אני מוצאת דברים אחרים ודרכים אחרות להרגיש מועילה ולפגוש אנשים כדי לא להתנוון בבית...

בהצלחה לך בהחלטות שלך, מקווה שהועלתי ולא חפרתי יותר מידי...
עונהאורוש3
ממש ממש לא הייתי עושה שינוי שגורר אחר כך עבודה קבועה עד שעות הערב.
זה קצת מראה שאת צריכה עדיין להפנים שאת אמא..
הילדה זקוקה לך! ולא תמיד זה יהיה רק בשביל טיטולים ומטרנה.
לא לראות אותה כל היום זה פשוט לא לעניין! סליחה על החריפות. אני זוכרת אותך עוד מההריון עם כל הקושי.
ובעבר המלצתי לך על טיפול אישי. נראה שמאוד קשה לך כל השינוי, אבל ילד זה לכל החיים. כולל צרכיו הרגשיים וצריך לקבל את זה באהבה עם כל הקושי, לכן ממליצה לך על טיפול.
בקשר לעבודה- תנסי לחשוב על אופציה אחרת, אם לא טוב לך במקום בו את נמצאת אני בעד לחפש שינוי, אבל לא קיצוני ברמה של לא לראות את הילדה (ואת הבעל אם הוא לא יעשה גם שינוי).
לגבי התחושות שלך עכשיו- יש להן מקום. וכמו שאמרו לך מספר פעמים- תחפשי חוגים, קבוצות אמהות וכו'.
אולי תשקלו מעבר דירה למקום יותר חברותי או שוקק חיים. אולי קחי איזה קורס באנטרנט, אולי באוניברסיטה הפתוחה או משהו תורני, או משהו יצירתי (ציור, תפירה וכו'). קשה לייעץ בלי להכיר את המציאות שלך אבל בין להיות כל היום בטיטולים לבין לא לגדל את הילדה חייבות להיות אפשרויות ביניים..
המון ההצלחה! מקווה שלא פגעתי, אם כן, סליחה! זו לא כוונתי בכלל, דואגת לך
אני לא מכירה את המציאות שלך מספ
המשפט האחרון קפץ בטעות איכשהואורוש3
תודה רבה (עונה)שמרית31
זה ממש לא מצב אידיאלי (כמובן).
אני יושבת המון על לוחות דרושים,
ופרט לפקידות / מזכירות אני כמעט ולא רואה משרות הורה / משרות חלקיות.

אני מתחילה קורס מקצועי בשנה הבאה (לפחות זה..) אבל דואגת לגבי העתיד. (בגלל העובדה שרוב המשרות הן מלאות עד 17:00-18:00 לא כולל נסיעות).
לא מכירה את התחום שלך..אורוש3אחרונה
באופן כללי זה באמת בעיה.. בכל זאת יש הבדל בין ארבע חמש לבין לחזור בשש שבע
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה

אולי יעניין אותך