כתבתי מאמר קצר על אלוהים כי היה לי משעמם בשיעור.

וניק העיר שיש שאפשר להפריך כמה טיעונים.

 

נעבוד עליו.

 

ומה שלומך,ריעות?

אממ אני בסדר בסופו של דבר

ואיך עבר עליך היום?

בצהריים היה רע מאוד פתאום אבל זה הסתדר אחרי איזה שלוש שעות

את זוכרת שדיברנו אתמול?

לקחתי את עצמי בידים...

בערך.

 

איך את מתכננת לשבת?

מתכננת או מתכוננת?

האחרון.

אממ אני לא עושה משהו מיוחד. לפעמים מבשלת איזה משהו או מקפלת כביסה, אבל במהלך השבוע אני תורמת יותר אז מוותרים לי ביום שישי, שהוא כידוע היום הגרוע ביותר בשבוע.

סוף סוף עוד מישהו הבין שיום שישי הוא היום הגרוע בשבוע!

תודה לאל.|משועשע|

זו דעה רווחת כאן

מאיפה לי לדעת?🤷‍♂️🤦‍♂️

 

אז לחצי מנסיופ יש דעה נורמלית.

אפשר לומר שחצי נסיופ בני נוער ממוצעים.

אכן.

יש לי די הרבה. חלקם בריק ומוסתר

מה חוות דעתך עליהם.

אני מפוזרת לאללה.

יש משהו ספציפי שאת רוצה שאקרא?

גמאני. את בחברה טובה.

לא. יש תשרשור של התובנות אם כבר קראת. שמה יש דברים נחמדים יותר או פחות

אבל אכנס תכף כדי לקרוא

(קישור ישיר: .https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t984581#10680542

חושבים האם אנחנו באמת רוצים את החברות הזו ואם כן- מפעילים את קסמינו.

אם מישהי חברה שלך ואת לא רוצה בזה- מנתקים את הקשר לאט ובעדינות. 

זה הרבה יותר מורכב מזה, זה לא שניהם.

אולי אני אפרט לך באישי מאוחר יותר.

הדפסת ציור בסוף?

כדי לכתוב על זה ממש אני צריכה להיכנס לראש של זה.

 

מוזמנת

קרה לי פעמים בעבר שרציתי להתחבר למישהי.
אבל לא קרה לי אף פעם שזה לא היה הדדי, לפחות בסופו של דבר

מה שלומך?

 

הרהור/מחשבה?

אני תוהה לעצמי מה האיזון הנכון בין שאיפות ותכנון עתיד לבין אמונה שמה שיהיה- יהיה מדויק ואין צורך להרהר בזה.

זה חייב להיות סותר? כלומר, אפשר לתכנן את העתיד וגם להאמין שמה שיהיה יהיה מדויק. הרי יש לנו רצונות וזה לא רע לפעול למענם. פשוט צריך לזכור שכל דבר שקורה לנו קורה לטובה.

הנקודה היא למצוא את האיזון בין שניהם.

אשכרה.

קפוץ לי