את חייבת להתקדם לא משנה מה הסביבה עושה

אם ישלי אפשרות וכח לעזור ליהודי להתקרב לה' יתברך...

מה זאת אומרת לא אכפת לי מה הסביבה עושה?

 

אפשר לומר שצריך להתקדם בשביל להשפיע אליהם אח"כ בצורה יותר טובה. כמו שמסופר שהרצי"ה נפגשים עם מדריכים בתנועת נוער, והם שאלו אותו איך להשפיע על החניכים, אז הוא מילא כוס מים עד שנשפכה על גדותיה ואמר: רק כשתתמלאו ותתקדמו בעצמכם עד שזה יישפך מעצמו לחניכים- אז ההשפעה תהיה אמיתי ונצחית.

 

ומכל מקום, ברור שאכפת לנו מעם ישראל.

והרציה לא אמר שום דבר הוא רק מילא את הכוס וכו

דבר שני מי אמר שאני לא אומר את החלק השני שתיארת
מה גם שאני בכיוון וחסר לי חלק יש הבדל (למרות שגם זה לא נכון)

 

 

כשאת עולה ומתקדשת כביכול 'לבד' את עוזרת לכל הנשמות מאותו השורש שלך ומקרבת את התיקון.

רבנו כותב שכשאדם עולה במדרגה הוא מעלה את האדם שעמד במדרגה שאליה עלה כי אי אפשר ששני אנשים יעמדו באותה מדרגה.
לא התכוונתי לזה.

פתאום דוד החילוני מתל אביב לא יחלל שבת?

 

לפחות על פי הפנימיוּת. כשאדם לומד בשביל לרומם את כלל ישראל. הוא משפיע גם על שאר עם ישראל.
לא בצורה כ"כ פשטנית כמו שהצגת את זה. אבל באופן עמוק כן.

 

באותה מידה בדיוק. כשיהודי מחלל שבת, זה משפיע גם עליך, ומרפה ידיך בקיום התורה והמצוות.

 

לכן אומרים לפני קיום המצוות "לשם יחד קוב"ה ושכינתיה... בשם כל ישראל".

(זה לא קשור לדיון הפרקטי הנ"ל, בו אמרתי כבר את דעתי. אבל לא יכלתי לעמוד בצד ולא לדייק את דברי "אין על רבינו").

ובכל זאת רוב העם מחלל שבת,איך זה הגיוני?

 

הנודע ביהודה  יצא נגד אמירת הלשם יחוד,

אז אני משתדל לא להגיד.

הרבה אנשים מתפללים "רפאנו" ונשארים חולים. איך זה הגיוני?

 

לגבי הנודע ביהודה.
כבר אמרנו שהוא מיעוט דמיעוט. ומכל מקום, אין ספק שהוא לא יצא נגד "בשם כל ישראל".
מן הסתם הפריע לו הביטוי "יחוד קוב"ה ושכינתיה", שנשמכ כשתי רשויות ח"ו.

א.זה לא הכמות,זו האיכות.

ב.אני לא רואה עניין להגיד.

למרות שאתה גורר אותי לשם.

 

א.

נכון, אלהים הוא לא קופת חולים, ורוחניות היא לא כספומט. בדיוק לכן, אתה לא יכול לשלול את מה שאמרתי "כי דוד החילוני עדיין מחלל שבת". ודרך אגב-  הרי גם ציינתי שזה עובד הפוך. שע"י שהוא מחלל שבת הוא מוריד אותך. מורכבות של עם שלם, שקשורים זה בזה, ועולים ומורידים זה את זה.

(ובאופן כללי. אשמח אם לא תצטט לידי את ליבוביץ'. נכון שאני פתוח והכל. אבל השם שלו עושה לי בחילה)

 

ב.

"זה לא הכמות זה האיכות". לא ידעתי שיש לך מד-איכות של גדולי ישראל כמו ריב"ז. ממש "אם היו כל חכמי ישראל בכף אחת והנודע ביהודה בכף שניה מכריע את כולם". פלאי-פלואים.

 

ג.

לא אכפת לי שלא תגיד "לשם יחוד". רק רציתי לומר ש(ככל הידוע לי) הנודע ביהודה לא חלק על העיקרון שכשאדם לומד תורה הוא צריך לעשות את זה גם בשביל כל עם ישראל ולא רק בשביל עצמו.  ומכל מקום, בוודאי שאי אפשר לשלול זאת מזה שהוא לא אמר לשם יחוד.

|¯|

¯

הכוונה יותר פנימית.

אבל באמת. זה לא משהו שהיא המציאה.

היא לא כתבה שאם אתה לומד אתה גורם למישו לשמור שבת, היא התכוונה במובן היותר פנימי

@רק בשמחה.

אוליי הוא לא פתאום יתחיל לשמור שבת אבל בהחלט אתה תשפיע על המקום הרוחני שהוא נמצא בו.

ואיך בדיוק תשפיעי עליו?

אנחנו באים משורשים שונים של נשמות. מכל שורש נובעות נשמות. זה כמו אברים.

ואז כשאתה עסוק בתיקון ורפואת האיבר שלך אתה משפיע על כל הגוף.

 

זה הרבה יותר עמוק מההבנה שלנו.

האר"י הקדוש:" האדם הוא עולם קטן העולם הוא אדם גדול"

(תיקוני זוהר דף ק,א)

 

 

ההבנה שכל מה שקורה בתוכי קורה גם בעולם וההפך.

כך שגם שאני עסוק בעצם תיקון פנימיותי הפרטי לכאורה , אני מתקן ומעלה ברוחניות את העולם .

את מבינה שאני יכול לפרשן פסוק באופן מוטעה ולהגיד מה שאמרת,כן?

וגם אם כן,האמינות של הזוהר מוטלת בספק.
ומקסימום הוא ספר אגדה.

אגב,סיימת כבר את כל התנך וההלכות ואת יודעת הכל בעפ שאת לומדת זוהר בגיל כזה?

מה המקור לזה שהאמינות של הזוהר הקדוש מוטלת בספק?

ומאיפה הסקת שהוא מקסימום ספר אגדה?

מי כתב את הזוהר?

ושוב,מי כתב את הזוהר?

אמרתי כבר יש מחלוקת. הזוהר הוא ספר מאוד ישן שעבר מרב לתלמיד ותקופה ארוכה היה שקט סביבו. יש הטוענים שרשב"י חלק אומרים שמי שמאוד פרסם אותו- ר' משה די ליאון.

אבל גדולי ישראל- הרמח"ל , תלמידו של הגאון מווילנא ועוד קדושים הוכיחו בצורה ברורה שמדובר ברשב"י.

א.אין אף רב או חוקר היום שאומר שרשבי חיבר את הספר,
הוכח כבר שדי ליאון הוא זה שחיבר את הספר.

ב.אם כבר צדיקים אז:
מכירה את רבי אליעזר פלקלס?זה מה שהוא אמר על הזוהר:
"אני אומר הריני נשבע בתורת ה' שבספר הזוהר נמצאו כמה זיופים וקלקולים אשר הוסיפו, ועלה אחת מתלמוד בבלי הויות דאביי ורבא קדוש יותר מכל ספר הזוהר... באו ונחזיק טובה וחינות לשני מלכים גדולי אדירים, אדוננו המשובח המנוח הקיסר יאזעף השני ואדוננו המהולל הקיסר פראנץ השני אשר צפו והביטו בחכמתם הנפלאה רבות רעות ושבושי דעות תסתעפנה מחלומות והבלים המקובלים והמה לנזקי בני האדם נזקי הגופות ונזקי הנפשות, ופקדו באזהרה גדולה שלא להביא ספרי קבלה בכל מדינות מלכותם."
גם הנודע ביהודה התנגד לספר,

ורבי יהודה אריה ממודנה גם התנגד

גם רבי יוסף קאפח
וגם רבי יוסף אבן וקאר.
תשבי כותב שלמעשה רוב הביקורת הטקסטואלית על הזוהר נכתבה כבר על יד רבי יעקב עמדין, היעב"ץ.
ראשון המשיבים היה ר' אליהו דילמדיגו. דילמדיגו טען בספרו "בחינת הדת" משנת ה'רנ"א (1491, שנה לפני גירוש ספרד) שהזוהר אינו מרשב"י אלא חובר כ-300 שנים לפני זמנו,

ג."שמע מרבי דוד דפאן קורפו כי אשתו ובתו של רמד"ל הודו כי לא היה לפני רמד"ל שום כתב יד ממנו העתיק וכי הוא הוא מחבר הזוהר."

ד.אם הרשבי חיבר את הזוהר איך מוזכרים בו תנאים שחיו אחרי רשבי?

ה.אם הוא ככ קדום איך זה שיש בו רעיון מהרמבן?

אין לי עניין להמשיך להתווכח. אתה קצת תלוש מהמציאות. אלו ואלו דברי אלוקים חיים וחבל להתעכב על הרובד הכל כך חיצוני שבכל העסק.

נראה אותך אומרת את זה לכל הרבנים שהזכרתי.



לפחות ההתחמקות שלך מתובלת במילים יפות ורוחניות.

בוא נגיד אני ממש לא מהמתחמקות 

רואים שאתה לא מכיר אותי @להיות בשמחה!!! @פשוט אמת.

על כל דבר שכותבים,אתה מסבך יותר ומוצא תשובה לענות.

ותודה על הניתוח הפיסכולגי בחינם !

פשוט לא נהנת מזה. רוצה לדון באמת להשמיע ולהקשיב- זה כבר משהו אחר.

אגב,איך את יודעת שאני מתווכח?

א. לא נכון.

ב. דעתם דעת מיעוט.

ג. אז הם אמרו.

ד. הרב כשר עונה לטענה זו כי לא רשב"י עצמו חיבר את הזוהר אלא תלמידיו ותלמידי תלמידיו במשך כמה דורות, על פי הדברים שקיבלו מרשב"י מדור לדור. (ויקיפדיה). או שנתעברה נשמתו בנשמת הצדיקים המאוחרי (הרב הנזיר).

נ. כנ"ל ד. ואף להיפך- אפשר לומר שהרמב"ן לקח את הרעיון מהזוהר (סביר להניח, שהרי היה מקובל)

חובה להתחרק מהחברה הרעה (משנה תורה, הלכות דעות, פרק ו וכן בספר מסלית ישרים, פרק ה

עדיף שישתוק ויעלה לבד?

מישו עם תורה עצומה שיכול לעלות ולקדש ככ הרבה אנשים אבל אם הוא ירד אליהם זה יוריד אותו. ואם הוא יעלה ויתקדש הוא יכול להגיע לשלמות..

ללמוד פחות דפי גמרא ביום? או לעבור עבירות? מדרבנן? אולי מדאורייתא?

מה זה להרים? להחזיר אנשים בתשובה?
 

זה סוגיא מפורסמת. מחלוקת בין מסכת שבת למסכת עירובין:

חטא כדי שיזכה חברך | עולמות - לימוד בעיון

(לא קראתי את המאמר. גיגלתי מה שזכרתי ומצאתי את זה)

 

רק אספר סיפור בשבח ה"לרדת" (כי רוב האנשים מעדיפים להתקדש). הרב עובדיה מספר שכשהוא עשה את כל הכנסים של תנועת ש"ס וכו', היה לו כואב כי בזמן הזה הוא יכול לכתוב ספרים, וחבל על הביטול-תורה. עד שבא אליו הבא"ח בחלום ואמר לו "מזה ומזה אל תנח ידך". ואז הוא נרגע.

הנה משל של הרבי מקוצק:
"הסתובב פעם בעיירה תיש קדוש. הבורא חנן אותו בקרניים גדולות שהיו מגיעות עד השמים. בכל לילה בשעות חצות, כשלבו של התיש עבר על גדותיו מרוב געגועים, היה רגיל לפשוט את קרניו לשמים ולגעת בכוכבים. היה מעשה ויהודי כפרי נזדמן בשוק אותה העיירה, וקנה טבק להרחה, אך חסרה לו קופסה לשים בה את הטבק. לפתע ראה הכפרי את התיש המסתובב בעיירה ועלה במוחו רעיון, לקצץ חתיכה קטנה מקרניו הגדולות של התיש, שתשמש לו קופסה. מה יעשה תיש קדוש ורחום כדי להמתיק צערו של יהודי? הוריד את ראשו, הושיט לכפרי את קרניו והלה כרת חתיכה מן הקרן.
הטבק שהושם בתוך קרן התיש הקדוש הפיק ריח נעים. בא הכפרי לבית המדרש וכיבד את היהודים בקמצוץ טבק. שאלו: הריח הטוב מאין? השיב להם: מקרני התיש הקדוש מאז התחיל כל אחד לגדע בליטה קטנה מקרן התיש. הטבק שהריחו ממנו יהודי העיירה נדף ריח נעים, יהודים נהנו ממנו, אלא קרניו של התיש היו מתמעטות והולכות ושוב לא יכלו לגעת בשמיים וכשהגיעה שעת חצות לא היה מי שיעורר את הכוכבים לשירה"

די פשוט שדעת הקוצק'ער הייתה שיש להתקדם ולא לרדת לעם.

(אבל מכל מקום יש לדייק: קשה לי להאמין שלא היה אכפת לרבה' מקוצק מעם ישראל. הוא פשוט סבר שעל ידי שיחידים יתעלו בשם כל ישראל, זה ממילא ישפיע על שאר בעם בצורה רוחנית. והגיוני שהוא לא אמר את זה לכל אחד שבא אליו).

 

ומכל מקום, רוב בניין ומניין של גדולי ישראל, לא הכריעו כרבי מקוצק, אלא הסתפקו בשאלה זו.
כדיון תיאורטי נראה שאין תשובה ברורה. אם יש לך התלבטות אמיתית על מקרה פרטני, נראה שיש מה לדון.

השאלה הזאת היתה כי היה לי קצת קשה בקטע הזה של קוצק.
עזרת. תודה

אם הוא חושב על עצמו ולא על רצון ה' (שהוא: שעמ"י ישמור תורה ומצוות) - הוא רחוק מאד משלמות.

התכוונתי שיש לו את הדרך להגעת שלמות. אי אפשר להגיע לשלמות אבל יש לשלמות דרך.

יחיד שחושב על עצמו- הוא אפילו לא בדרך להגעת השלמות. הוא צועד בכיוון ההפוך לגמרי.

אם את מדברת על יחיד שמתקדש לבד בשביל שעל ידי זה הוא ישפיע על שאר העם- אז יש מה לדון. כיון שהוא לא חושב על עצמו.

אנחנו לא נזירים,

כל חכמי הגמרא והרמבם והרמבן ועוד רבים וטובים ,עבדו וחיו עם כולם.

 

לא תורת הסתגרות-אלא תורת חיים.

ואולי יש כאלה שזה לא מתאים להם והתורה תהיה להם הרבה יותר תורת חיים ושלמות אם הם יעלו לבד...

אם האל היה רוצה שנתבודד הוא היה אומר לנו להיות נזירים,

לא לאכול,להיות מבודדים,ולהתנזר ממין.

 

אבל,יש לנו הלכות בכל תחומי החיים,

ואני לא מבין,הרמבם שהיה רופא של צאלח א דין וכל היום היה בארמון לא היה צדיק?

חכמי הגמרא שעבדו לא הייתה להם תורה מספיק שלמה"?

להתקדש זה לאו דווקא להתבודד ולהתרחק מחברת אנשים.

היה צדיק. ברור.
אלו ואלו צדיקים.

הרבי מקוצק התבודד כמעט מכולם במשך 20 שנה..

לא אדמורים חסידים.

כל עניין ההתבודדות הגיע מהחסידות..

בקשת שמות של צדיקים שהתבודדו מכולם והם לא חסידים אז אמרתי שזה קצת סותר...

הגר"א היה מסתגר בחדרו. היו שבועות שלמים שהוא לא יצא מהחדר אלא רק ישב ולמד.

ואם אתה מרגיש אפילו קצת שזה משפיע עליך, מיד לעזוב

בסוף מה שאתה בוחר לעשות לבד זה מחזיק יותר טוב..

אשכרה.

קפוץ לי