ידעתי שהיה אסור לי להיות נחמדה מידי
אנשים נבהלים מזה

טוב.
היי שלום
היי ברוכה
חגרי חגורות וסעי בבטחה

בס"ד

אני גושדניקית לא רגילה למתחים כאלה

(זה בעיקר בשביל לא להעיק עליך)

נסיו''פ במועדפים אז אני קוראת כל שרשור, הגיוני שקראתי גם את זה. אל תיבהלי.

מה להעיק, עד שבא מישהו לדבר איתי יותר משתי תגובות

כל החברות שלי ישנות עכשיו או עסוקות והיחידים שהיו מדברים איתי בשעות האלו הוברחו במו ידיי

בס"ד

איך זה גורם לך להרגיש?
|מיטיב את המשקפיים על האף|

|נאנח מעומק הלב|

ובכן, מצד אחד אני הבאתי את זה על עצמי
מצד שני זה לא היתה לי ברירה

שני הדברים הללו גורמים לי לאובדן הזכות להתלונן על כך
אבל אני כן רוצה להתלונן על כך

בס"ד

שאין כזה דבר הזכות להתלונן
את מרגישה את מה שאת מרגישה
וזה |מחווה על החדר| מרחב בטוח
את יכולה לדבר על הרגשות שלך אם זה מה שאת בוחרת לעשות

אני שומעת שאת חווה תסכול ואובדן אני צודקת?
את רוצה לספר לי יותר לגבי מה שקרה?

|מעמיד פנים שהוא נותן אמון למרות שאין לו אמון באנשים|

ובכן, המילה ובכן למשל היא מילה שלא משתמשים בה אבל אני מעזה כי פה |שולח מבט חושש לצדדים| זה מרחב בטוח |עדיין מאמין למרות כל האנשים שעומדים מסביבו ומסתכלים עליו|

אני בהחלט חווה המון תסכול ואובדן על הרבה דברים, אבל אני לא חושבת שמותר לי להתלונן כי החיים שלי ממש יפים
ואת אומרת שמותר להתלונן כי אין דבר כזה יש זכות או אין זכות כי כל אחד מרגיש מה שהוא מרגיש, אבל
א. אני מנסה להיות אובייקטיבית, כי אז אני עלולה להידכא מכל דבר פעוט
ב. כשאומרים "מותר להתלונן" (שלא תביני לא נכון, אני הכי בעד) אז מרשים לעצמנו לשקוע בצרות שלנו במקום להתמקד בטוב שכן יש. ואז סתם עצובים והכל שחור.

בס"ד

אני שומעת פה חוסר אמון
וחשוב לי להבהיר לך שזה בסדר
אנשים לא חייבים לתת אמון בקלות
יש לנו זמן לבנות את זה בקצב שירגיש לך בנוח

אני מבינה מה את אומרת
ואני לא רוצה להתווכח איתך
הרבה אנשים חושבים שלא לגיטימי להתלונן
שתלונות זה דבר ששמור לאלו שיש להם חיים טרגים
אני אישית חושבת שכל אדם חווה מגוון רגשות ותלונות זאת דרך לא הרסנית לניטוב רגשות קשים
אפשר לשמור בבטן ולערער על הזכות להרגיש בכלל
אבל אני מתקשה להאמין שזה עושה טוב למישהו כלשהוא

האמת היא שהרבה אנשים חושבים שאם הם ירשו לעצמם להרגיש רגשות שליליים זה כל מה שהם ירגישו
יש המון פחד מאוחרי התפיסה הזאת
אבל רגשות שליליים הם לא מפלצות
הם רגשות ואנשים בוגרים כמונו יכולים ללמוד להתנודד איתם בדרך מיטיבה

אבל ההשוואה של רגשות שליליים לשוקולד עושה לי רע, לא יפה ככה.
מצד שני זה שזה עושה לי רע זה רגש שלילי ואני צריכה להתמודד איתו כמו בנאדם גדול.
אבל אני לא בנאדם גדול!!!
איך אומר נתן גושן, אני רק בן עשרים ושתיים אני באתי לחלום! אוהוהו.

אז את בעצם אומרת שלהתלונן ולהתמודד עם מגוון הרגשות שלנו זה משהו שנדרש מאנשים בוגרים.
אז אני רוצה להתלונן בזאת

מעצבן להיות בוגר!!!

אחחחח. כמה משחרר.

ולגבי חוסר האמון, את לא צריכה לחוש בזה, אני אומרת לך במפורש. אין לי אמון באנשים.

בס"ד

יכול להיות שאת מרגישה לא בנוח עם הנושא? או אולי את מרגישה צורך להצחיק אותי והנושא הקודם מיצה את עצמו?
אני יכולה להבטיח לך שאת מאוד מצחיקה את לא חייבת להוכיח את זה כל הזמן

מה מעצבן אותך בלהיות בוגרת?
את יודעת בגרות מעלה באנשים מגוון רגשות
אבל את דווקא הלכת על עצבים

אני עושה פרודיה על טיפול אבל |מגלגל עיניים|

פשוט לא ברור לי מה הנושא או מה השאלה אז אני כותבת מה שעולה במוחי.

כן יש לי צורך בלתי ברור להיות מצחיקה אבל זה די הגיוני, יש את זה להרבה אנשים ואפשר להבין למה.

להיות בוגר זה מעצבן כי אני מרגישה שהכל עלי, המון אחריות, וכל טעות קטנה היא די גורלית. מילא אם הייתי אחראית רק על עצמי, אבל יש לי אחריות על עוד שני ילדים. ונכון שזה לא לבד כי יש לי בעל שעוזר, אבל עדיין יש חלוקה מסודרת של תחומי אחריות וכל אחד מהם קריטי.
מפחיד אותי לטעות. אין לי מספיק ידע. וזה גורם לי להיות עצבנית.

ולגבי הנושא, אם תשאלי ברור אני אענה ברור. קשה לי להבין כי אני לא מרוכזת, אני עושה עכשיו בערך 5 דברים במקביל.

בס"ד

נמשיך בשבוע הבא 💁

בס"ד

לא מתאפקת
הנושא היה העובדה שאיבדת לאחרונה חברים

צורך להיות מצחיקה זה בסדר גמור
אנשים שונים משתמשים במנגנונים שונים כדי להתמודד עם העולם
הומור זה מנגנון נהדר
רק צריך לשים לב שהוא לא מונע מגע עם שאר הרגשות

פחד גורם לך להיות עצבנית?
למה את מתכוונת שאת אומרת עצבנית? אילו תחושות המילה הזאת מתארת מבחינתך?

בס"ד

אני עוסית
אני לא מקבלת כסף מפונים

זה הנושא, מה השאלה? האם זה נכון? איך זה קרה? מה הסיפור כולו?
לא הבנתי את השאלה.

את אומרת לפעמים שיש לך מוח מנוון כי את עייפה, אבל המוח שלי באמת מנוון.
צריך לדבר איתי ברחל ביתך הקטנה.

נכון, הומור הוא נהדר

אני לא יודעת מה גורם לי להיות עצבנית, אבל בפועל הגבות שלי מכווצות ואני בחוסר מנוחה והידיים שלי כל הזמן מחפשות להתעסק בדברים וזה לא נראה טוב מהצד. אבל זה כי שתיתי המון המון קפה בטעות. מה פירוש בטעות? אני לא שמה קפה עם כפית אלא שופכת מהקופסא. לא יודעת למה אני עושה את זה. קפה בכלל לא עושה לי טוב.
אני אדם נורא לחוץ, המוח שלי חושב על יותר מידי דברים בו זמנית, מפחדת לשכוח משהו, ולכן כל דבר קטן שלא הולך כמו שצריך מעצבן אותי. מה פירוש מעצבן?
כאילו גם ככה יש לי המון דברים להתעסק איתם, אז כשמשהו לא הולך כשורה ומוסיף לי דאגות ועיסוקים אני מתעצבנת.
שזה אומר נכנסת עוד יותר ללחץ, כועסת ומבולבלת ורוצה ישר לברוח משם.

בס"ד

יש הזמנה לדבר על זה אם תרצי

את מתארת משהו שדומה לחרדה
כל המטלות האלה מעלות בך כל כך הרבה רגשות שקשה לך לשאת אותם
אבל נראה שבכל זאת את מתמודדת עם מה שאת צריכה לעשות

אני לא יכולה לדבר על זה פה. זה כמו לתלות שלט על הבעיות שלי ברחוב. הכל נשאר באינטרנט לנצח.

הייתי אומרת לך "באישי אם תרצי" אבל המשפט הזה מעורר בי גועל וחלחלה.

מה זה חרדה?
ואם יש לי חרדה ואני מתמודדת איתה אז וואו אני אדם מדהים משחשבתי ואני ראויה לצל''שים!

תכלס אני מתמודדת עם מה שצריך אבל בורחת המון והשרשורים המטופשים שלי עומדים פה כאלף עדים לועגים

בס"ד

 

חרדה זה גם רגש לא תמיד זה מתייחס למצב מתמשך ובעייתי

 

לברוח זה לא נורא כל עוד מתמודדים

זה לא שיש לי בחירה בנידון.
כשאתה זה שמפרנס את עצמך אין לך בחירה האם ללכת לעבוד או לא.
כשהילד שלך צורח אין לך אפשרות לישון עד מאוחר.
חוסר הבחירה הזה הוא אחד מהדברים המתסכלים, אבל מלכתחילה זו היתה החלטה שלי להיכנס לזה, ובזה מתבטאת הבחירה שלי.
לא יודעת כמה זה נקרא להתבגר בטרם עת, כי זה משהו שאני ממש לא היחידה שעושה. רוב החברות שלי בגילי בערך במצב שלי. אני אמנם עשיתי כמה דברים דרסטיים שלא כל אחד עושה, אבל שוב- בחירה שלי.

אני לא יודעת מה זה חרדה. אני יודעת שאני מפחדת יותר מידי ומתעצבנת מאד בקלות, אבל זה גם עובר לי מהר. נוח לכעוס ונוח לרצות, יצא הפסדי בשכרי.

בס"ד

את יודעת שזה שבחרת משהו לא אומר שאת לא יכולה להרגיש דברים שונים בנוגע לזה

נראה שאת מתמודדת עם הרבה רגשות סוערים
איך את עובדת מולם? מה את עושה כדי להרגע?

עזבי את החרדה זה כלי שלי להבין אותך
אל תתעקבי על זה

הבנת הנקרא זה חלק חשוב בעבודת הפסיכולוג

ברור שיש רגשות שונים, אבל אני אדם די שכלי, ומהחישוב שלי אין רווח ללתת לרגשות האלו מקום. מה יעזור להרגיש מבואס על משהו שאי אפשר להתחרט עליו? כבר עדיף להמשיך הלאה.
אגב, זה לא שאני מתחרטת, סתם נתתי דוגמא.

אהההמ אני בעיקר בורחת. פה זה אחד המקומות העיקריים שאני בורחת אליהם כי זה לא מחייב אותי להיות דבוקה לפה שעה, אני יכולה לברוח לפה גם לשתי דקות, לקשקש במוח ולחזור. מה שאין בללכת לראות סרט או לקרוא ספר, שצריך בשביל זה זמן ממושך ועצבים לשבת וריכוז שזה דברים שאין לי.
בשאר הזמן אני מתמודדת נקודתית בדברים שצריך לעשות.

ואומרים להתעכב