כאמירת הקבה למשה:
'הניחה לי'
וכוונתו -
לעולם לא!
עשה הכל!
אנא התאמץ
למד זכות על בניי!
כך הימים העוברים על כל אדם,
שבהם הקב"ה אומר לו:
הניחה לי,
שחרר,
אין לך סיכוי.
אתה ואני זה לא הולך ביחד,
לא לך.
אין הם אלא אמירת:
בוא!
כנס עוד פנימה!
אין דבר העומד בפניך!
מפי עליון הכל טוב,
הכל לגדל,
הכל לנשא.
העולם עומד על גמילות חסדים.
בבסיסו עומד הטוב,
לגמול חסד,
לתת רק טוב.
וודאי שכך הנהגת הבורא לבריותיו.
***
נזכרתי בזה היום בתפילה. כשאנחנו אומרים 'הרוצה בתשובה', הרי כוונת הדברים, הטובים והקשים העוברים על האדם, מגיעים מהרצון הזה, הרצון בתשובה, בקשר..
משם הכל נובע, כל מה שקורה לאדם.
ולוואי וזה יחזק ויעודד, אותי ואחרים.
יפה מאוד!