אם יש משהו שאני באמת אוהבת לעשות, וזה הכי לא צפוי,ריעות.
זה קניות לשבת. את אשכרה נזרקת לשעה שלמה לסופר מלא באוכל, שהוא הדבר המדהים ביותר על פני העולם הזה אחרי ילדים. אני כמובן עובדת עם רשימה מסודרת על פי נושאים, ככה שזה הולך בקלות. את שטה לך עם העגלה שכל כך צריכה אותך כדי לנסוע ישר, קוטפת עגבניות ומלקטת חבילות פסטה, משווה מחירים בין חברות שונות וגאה בעצמך שאת יודעת אילו מרכיבים מיותרים ברוטב צ'ילי ועדיף למצוא אחד אחר עם פחות דברים שהורסים את הבריאות (אבל לא בקטע חיובי). אם אנשים פונים אלייך בבקשת עזרה במציאת מוצר כלשהו- מייד את יודעת להיכן להפנות אותם, כי את קונה כאן כבר מספיק זמן כדי לדעת, גם אם מתחילים לחשב את ה"מספיק זמן" הזה מהיום בבוקר. אם את הולכת בזמן הנכון, את אפילו לא צריכה לחכות בקופה. נדמה שהעולם כולו מכוון אלייך ואת אורזת חצילים ובצל, שמן קנולה ושמן זית, חלב וגבינה. והעולם מחייך.
כמובן שאם את סובלת מחרדה ועוד לא למדת איך להסתדר איתה, הרגעים שאת בסופר הם הרגעים המפחידים ביותר בעולם- מגוון האפשרויות מאיים עלייך, האנשים סביב והעגלות שלהם מאיימים עלייך, האפשרות שתפרצי בבכי כי את לא זוכרת כמה פלפלים את צריכה מאיימת עלייך.
אבל למען האמת, כשאת לומדת איך לחיות עם עצמך והעולם בשלווה, אחרי שנים של הימנעות- הקניות בסופר הופכות להיות אחת החוויות המענגות שיום רביעי יכול להציע.
בוז
אהבתי.

אני ובעלי כמעט תמיד יוצאים למכולת בתור דייט
מכולת זה משהו אחד, רמי לוי זה עוצמה.ריעות.
אבל כן, קניות זה תענוג.
הלכת לרמי לוי?בוז
אבל זה לנסוע?
סחבת את כל הקניות באוטובוס???
לי יצא בעבר ליסוע לרמי לוי בתח''צ עם תיק נסיעותמשה
היה סבבה.
אבל קניות לשבת למשפחה שלמה???בוז
לא ממש
כן. תיק של 95Lמשה

האמת לא רק לשבת. קניות של מוצרים יבשים של חודש +.

כמו של הזקנים? עם הגלגלים? בוז
תכלס רעיון למי שאין לו אוטו ולא מתפדח ללכת עם מזוודה כזאת.
לא. תיק נסיעות של טיולים להודומשה

האמת בתוך העיר אנחנו באמת מסתובבים עם עגלת שוק של זקנות. זה פאדיחה ממש אבל יעיל להפליא כשיש לך פקק של 10 דקות רמזור ליד הבית.

מוצ'ילה?בוז
רמת מחיר אחת מתחת, אבל בעיקרון דומהמשה


אבא בא לאסוף אותי אח"כ.ריעות.
נראה לך שאני יכולה לסחוב את כל זה באוטובוס???? שקית בודדה אני בקושי יכולה להרים, זה כבד!
זהו, תהיתיבוז
מגניב לך!!!
אני כל כך אוהבת ללכת לרמי לווי ואושר עד! תענוג קפיטליסטי צרוף.
בדיוק כךריעות.
חשבתי שרביעי בבוקר, אף אחד לא יהיה שם, קופות ריקות. אבל מסתבר שלפני לג בעומר חצי מכל בני הנוער בסביבה באים לעשות קניות.
נא לגשת לקוֹפָה הראשית בוזאחרונה
עכשו הגדילו לכם את מרחב הדייטציף


בוז
אפשר ללכת יחד במעבר ולא אחד אחרי השני
הכתיבה שלך זורמת, כיף לקרוא.הנורמלית האחרונה
תודה! כיף לשמועריעות.
תדעי לך, שברית המועצות התפרקה בדיוק בגלל קניות בסופרמשה

(הוא  = בוריס ילצין, מי שהיה אחר כך נשיא רוסיה)

 

הקש ששבר את גב הגמל היה ביקור בלתי-מתוכנן בסופרמרקט רגיל ביוסטון - הוא ביקר שם במרכז הבקרה של נאס"ה, ואחרי החלק הרשמי, פשוט ביקש לעצור בעיר, בדרך לשדה התעופה, ולהיכנס לחנות, על-מנת להתרשם באופן עצמאי, מבלי שהאמריקאים יספיקו "לביים" בשבילו "חנות לדוגמה", פרקטיקה שגרתית שהייתה נהוגה בברית המועצות למען אורחים זרים רמי-מעלה.

ילצין ופמלייתו נכנסו אל תוך "ריינולד'ס", ומנהל הסופר התנדב לערוך להם סיור. מטבע הדברים, השאלה הראשונה הייתה לגבי המבחר, והמספר שהמנהל נקב בו הימם את המבקרים: הסופר הכיל 30 אלף מוצרים שונים.

 

לב סוחאנוב, עוזרו הקרוב ביותר של ילצין באותן השנים, תיאר זאת כך:

"מה שהדהים מיד היה שפע של אור. ובכלל, קשת הצבעים של כל החוויה הייתה כל-כך רבגונית ומרשימה, עד שנוצרה התחושה שאנחנו יורדים אל תוך נבכי קליידוסקופ. [...] כאשר התחלנו לצעוד לאורך שורות המדפים, העיניים לא ידעו על מה לעצור. [...] באותו הרגע (ביוסטון) כל שלוש-מאות מכוני המחקר, הקתדרות, המעבדות שעסקו אצלנו בחקר יתרונותיו של הסוציאליזם על הקפיטליזם יכלו לעמוד מולי ולנסות ולשכנע אותי – הכול לשווא. הפרקסיס האמריקני, המודגם באמצעות סופרמרקט בודד, היה משכנע פי מאה מכל תיאוריה שלנו. [...] מדי פעם בפעם שלחתי מבט בילצין ושמתי לב שמבחינתו מדובר בחוויה לא קלה. וכאשר חלפה על פנינו אישה עם עגלת קניות, שבתוכה ישב ילדון, בוריס ניקולאייביץ' התנצל ופנה לחקור אותה. באיזה תדירות היא מבקרת בחנות הזאת? התברר שרק בשבתות. האם יש לה משפחה גדולה? שלושה: היא, בעלה והילד. מה גובה ההכנסה שלהם? האישה הסבירה שהיא "בין עבודות", והם מתפרנסים ממשכורתו של הבעל, היינו – משלושת אלפים ושש מאות דולרים. ילצין התעניין, איזה סכום, בדרך-כלל, היא מוציאה על מצרכים? התברר שבמשפחה הזאת, המזון עולה 170 דולרים, משבת לשבת. היא משלמת גם שכר דירה, ביטוח...

[...] כבר ביושבנו במטוס, בוריס ניקולאייביץ' השתתק למשך פרק זמן ממושך. הוא ישב, ראשו מחוץ בין כפות ידיו, ופניו הסגירו סערת רגשות. הרי לא לחינם אומרים שאנשים נוחים להתרשם נכנסים לדיכאון עמוק אחרי ביקורם בחוץ לארץ. זאת מכיוון שמתגלע קונפליקט פסיכולוגי בלתי-פתיר בין איך שהבן-אדם חי את כל חייו, לבין האופן שבו הוא עשוי היה לחיות את חייו, לו רק נולד במחוזות אחרים.

 

כיצד ביקור ילצין בסופרמרקט אמריקאי הוביל להתמוטטותה הסופית של ברית המועצות

אמלקריעות.
ברית המועצות קרסהמשה

בגלל ששם לא היה אוכל.

אחד מבכירי בריה"מ נסע לאמריקה לטיול לא רשמי, נכנס שם לסופרמרקט והיה בהלם בדיוק מכל מה שאת מתארת.

אחר כך הוא היה מראשי המפרקים של ברית המועצות.

 

אגב, סיפור דומה מספרים גם העולים מרוסיה שלפני כן נסעו לפה לביקור.  הם היו בשוק בירושלים ונדהמו.

נו, אז זה לטובהריעות.
..זית שמן ודבש

הם לא רוצים שתדעו: שאת תאיר- בני נער רצחו.

..זית שמן ודבש

ילדים יכולים להיות אכזריים

..זית שמן ודבש

מה אני צריך את כל השריטות האלה?

איפה את @ענבל

ממש פה, איזה שריטות?ענבל

..זית שמן ודבשאחרונה

פורום שריטות ליליות.

אני לא צריך צרות של אנשים אחרים על הראש שלי.

שבוע לפני ר"הזית שמן ודבש

האשכנזים מצטרפים לספרדים ואומרים סליחות החל ממוצ"ש.

אולי יעניין אותך