ונושמת לרגע את השלווה
את מרשה לעצמך סיגריה בתקווה שאף אחד לא יתעורר.
את לא יכולה להגדיר את היום הזה כטוב, כי הוא לא. אבל את פשוט נושמת.
נושמת את הרגע הזה שאת פשוט חיה. בלי להבין
נושמת את הרגע של השקט. פשוט שקט
את עייפה, את עייפה מהמלחמה של החודשים האחרונים
את עייפה מכל הנדודים הלא הגיוניים האלה
את עייפה מהפחד מהלא נודע
את עייפה מלנסות לסדר את הכל
את עייפה מלנסות למצוא את המקום שלך
את עייפה מהמרדף הבלתי פוסק
את עייפה מלנסות להישאר בחיים
את עייפה מלחשוב, מלריב ולהשלים, מלילות בלי שינה וימים בלי להיות ערה.

אז את מנסה לרגע לאהוב את עצמך. ולתת לשקט להיכנס לכל חלק בגוף שלך.
את יפה וטובה. ואת נושמת. רק נושמת.
ואת מנגנת אותו. את השקט.