לענ"ד ומנסיוני ('נסיוני'. אני בכיתה י', אבל) יש שני דרכים עיקריות ללמוד מקצועות חול. האחת, היא להבין שזה הכרחי לעתיד (אני לומדת עכשיו חול כדי שבעלי יוכל ללמוד קדש ונקים בית של תורה), גם אם לא נראה כרגע. ולו בשביל עצמך. ופילו אם החומר לעולם לא יהיה רלוונטי- אתה רוכש כישורי לימוד, לעשות דברים שאתה פחות אוהב וכו'.

הדרך השניה היא למצוא את ד' בתוך הלימוד. הרמבם אומר שיש לימוד מועיל (תורה ומדעים וכו) ולימוד שלא. ולימוד מועיל הוא לא ביטול תורה! הרבה יותר קל ללמוד כשיש לך ידע כללי רחב, ולא ייתכן תח שלא מבין כלום מחוץ לד' אמות של ההלכה. חוץ מזה- להרגיל עצמך לראות חסדו של ד' מושפע בתוך הלימוד. אני מוצאת שבלימוד פיזיקה נגיד אני מתפעמת כל פעם מחדש בגדלות הבורא(דווקא פיזיקה אני לא לומדת, אבל). ולאט לאט לומדים להרגיל עצמך בכל המקצועות.

אני לומד אנגלית למרות שלכאורה עדיך מאוד שלא כדי שבמקרה הצורך אוכל להפיץ תורה גם לאלו שפחות בקיאים, צערנו, בלשון הקודש. לומד לשון כי יש עניין לדייק בלימוד דברי אלוקים חיים. לומד מתמטיקה להבין את הסוגיות, לפתח חשיבה מתאימה וכדי לחסוך לי זמן בעתיד. וכי זה פלא הבריאה ממש.

 

בהצלחה רבה. תחזק ידך בפועלך עם קל.שכוייח!

אנגלית- אני יודע ברמה של דובר (איזה כיף לבוא מבית לא דוס זה משעות של של סרטונים [מדע] באנגלית)
ביולוגי'ה (שימו לב לגרש) -מרתק, אין קושי
לשון- מרתק אותי, לומד דרך מקצועות הקודש, (אני בעל קורא) אבל המורה פשוט על הפנים, רוב השיעור מתבזבן וגם כשלומדים זה, הממ...
מתמתיקה- אוי, מוציא לי את טעם החיים, זה פשוט פשוט משעמם אותי.
ספרות- מרתק אותי, אנחנו לא לומדים.
פיזיקה- הייתי רוצה להיות אבל המורה גרוע.

חושב שזהו בערך אז בעצם רוב הבעיה זה מתמתיקה ולשון

יש סיכוי לבקש מהמורה לנסות להבחן ובשיעור ללמוד משהו אחר? וכמובן בכז למלא מטלות וכו?

ולגבי מתמטיקה, אתה צודק.. לעיתים זה מאוד משעמם. אבל, תמיד אפשר לנסות לראות את היצירה המופלאה שבזה, או ללמוד משהו אחר בזמן השיעור

ומזדהה לגבי הבית הלא דוס. אחד היתרונות הבודדים

אולי אנסה להתייעץ איתו יותר בפרוטרוט

יש יותר סיכוי לענד

אני יכול לעשות מה שבאלי
אבל אני חושב שהרם לא יסכים עם הרעיון הזה

אממ

תנסה,מה יש לך להפסיד?

 

וגם אם לא- חמש שעות מתמטיקה בשבוע ושתי לשון? זכית, שבע שעות שבועיות לעבודה על מידת הסבלנות ועל ביטולה הוא קיומה. רק חזק ואמץ מאוד ככל אשר יורוך ויהי ד' בעזרך

וואי החלק השני מחזק, תודה

השיטה שלי זה להיכנס לשיעור עם גמרא, גם נוכחות גם לימוד.

מה גם שציינתי שאין לי עניין בציונים גבוהים
ובנוסף אם אני עושה משהו אני בדרך כלל חפץ לעשות אותו גם בשביל עכשיו ולא רק בשביל העתיד (גם כשאני מתכנן תיכנונים אני נהנה מהעבודה עכשיו)

שילמד בשיעור. אין כמו רעש רקע של למידה לדרבון לתורה

אם אני לא רוצה,...

 

אני לפחות מעדיף לשבת וללמוד לבד מחומר כתוב. אולי יהיה לך יותר פשוט. אני מבין מבין השיטין פה שהעומס של המורים עצמם נוסף על העומס של החומר.

כנ"ל זו דעתי.

תודה עלזה(:

חשבת פעם למה בכלל ללמוד? לא דווקא תורה, למה מדינות מודרניות משקיעות בחינוך? למה שכולם יצטרכו ללמוד קצת מכל דבר ולא ללכת ישר לעבודה ולחסוך למדינה כסף או ללמוד ישירות למקצוע רלוונטי? לכאורה זה הרבה יותר כלכלי, אז לא.
התשובה היא שעצם הלימוד של מקצועות שונים מרחיב את צורת החשיבה שלך. הצורה שאתה לומד ביולוגיה שונה מהצורה שאתה לומד ממ ששונה מהצורה שאתה לומד היסטוריה. לימוד מקצועות שונים לא מקנה לך רק ידע, הוא מקנה לך יכולת פתירת בעיות מכמה כיוונים שונים. אפילו בתוך אותו מקצוע יש שיטות לימוד שונות, גם בתוך התורה זה ככה, צורת הלימוד של תוס' שונה מצורת הלימוד של הרמב"ם.
למה שזה יעניין אותך? כי זה יכול להועיל ללימוד התורה שלך, איך? ניקח את המקצועות שפחות מעניינים אותך.
ממ - כדי שתקבל את כל הנקודות על השאלה, אתה צריך להראות דרך ברורה. בגיאומטריה אתה צריך לטעון משהו ולנמק אותו, זה בונה חשיבה הדרגתית מסודרת שיכולה מאוד להועיל בלימוד. בנוסף, ממ זה סגנון חשיבה מופשט, זה מקשה על הרבה אנשים אבל למי שמבין את הסגנון הרבה יותר פשוט להבין את החשבונות של ספרי אמונה (כמו המהר"ל).
לשון - הרבה פעמים כשמגיעים ללשון של ראשונים (או של הרב קוק) המשפטים נראים מאוד מבולבלים. בתכלס זה עניין של הרגל, אבל כשאתה מבין שמשפט מורכב מנושא ונשוא, אז אתה יודע שאתה יכול לשאול את עצמך על מה החלק הזה של המשפט מדבר ואמורה להיות תשובה. עוד דוג' שדי חייב אותה לרב קוק למשל היא כל העניין של פסוקיות, יכולות להיות כמה מילים שמפרשות את המילה האחרונה של המשפט ואז המשפט ממשיך מהמקום שהוא עצר. שוב, זה עניין של הרגל אבל ידיעה בסיסית של הכללים יכולה מאוד להועיל.

סתם בשביל הידיעה, חכם בכנסת הגדולה (או הסנהדרין, אני לא זוכר) חייב, חייב, לדעת ידע בסיסי על כל מקצוע אפשרי בערך, למה? כדי שידע עם מה הוא מתעסק. הוא לא צריך להיות פורץ דרך באותו נושא אבל לפחות ידע בסיסי.

ואסיים בסיפור נחמד על הגרש"ז אויערבך אאל"ט. הרבה פעמים היו מגיעים אליו עם מוצרי חשמל בשביל לשאול האם מותר להשתמש בהם בשבת. פעם אחת הגיעו אליו עם שעון ואחרי שפתח אותו והסתכל הוא אמר שאין בעיה וסגר אותו. אחרי שהוא סגר אותו הוא נתן לשואל כמה שקלים ואמר לו שילך לשען בהמשך הרחוב כדי שיבדוק האם האיטום של השעון בסדר. השען בדק ואמר שהשעון אטום מעולה, כל פעם כשהגרש"ז שולח אליו שעון לבדיקת איטום הוא אטום מעולה. תוך כדי דיבור הוא אמר "אך, הוא היה יכול להיות שען מעולה".

כמה חשוב לשמוע דברים כאלה, 
יש לי מה לענות אבל אני חושב שעדיף שזה ישקע

 

אם אתה רוצה אתה מוזמן

(אני חולה אז יש לי זה)

תודה

אני לא יודע אם מה שכתבתי זה לכתחילה מבחינת התורה אבל גם אם זה בדיעבד יש מה להרוויח

אתה צריך לנהל לך את הזמן עם עלות/תועלת.

 

מקצועות החול - מה אתה צריך באמת? מתמטיקה ברמה גבוהה? (לדעתי לא) אנגלית? (לדעתי כן)

 

אתה צריך לסמן יעדים סבירים שיתאימו לנפש שלך, לא של ההורים.  ברמת העיקרון ההורים צודקים שאולי תרצה מחר לעשות משהו אחר.

ונניח שהם צודקים. מה הדבר הזה יהיה ?

אני צריך באמת לשון, וביולוגיה מעניין אותי, אני לא רואה את עצמי עושה משהו עם מתמטיקה אי פעם, אנגלית אני מדבר וקורא שוטף.

לא רואה את עצמי עושה שום דבר אחר..

אתה ב-3 יחידות או יותר מזה?

 

אנגלית זה טוב. זה נחוץ בכמעט כל דבר.

אם לא הולכים ללמוד לימודים גבוהים כלשהם שדורשים מתמטיקה, אין באמת צורך במקצוע הזה ברמה מוגברת.

 

זה סתם בזבוז זמן.

בתור ילד בן שש עשרה

 

זה היה מלחמה לא פשוטה בכלל עם מחיר כבד.

(אמנם השאיפות שלי היו קצת שונות משלך).

 

עד היום אני מספר שהבגרות שייכת לאמא שלי, וגם נשארה אצלה כשעזבתי את הבית. היא שלה ובשבילה.

אני בזמנו ניהלתי מהלך שכלל הרבה דיסאינפורמציה כדי להתמודד לא חזיתית עם ההעדפות שלהם. חלק עבד יפה, על חלק שילמתי מחיר יקר בהמשך.

 

האמת שמי שפתר לי את הבעיה היה צה"ל. פשוט התגייסתי, ושם עשיתי בגדול מה שרציתי, למי שזכה להכיר אותי אז.

החיים שלי שם היו הרבה יותר פשוטים.

חודש לפני שחרורי מצה"ל כבר עמדתי מתחת לחופה. אני משער שעם הורים פחות לוחצים היה לוקח עוד קצת זמן עד שזה היה קורה.

התכוונתי החלק הראשון

זה לא היה מרכז חיי, אבל היה אמת.

 

זה לא עזר לי גם.

@עברי אנכיזה די הסיפור שלך לא?..

אני רציתי חרדי (אמנם ירדתי מזה עכשיו). וההורים ממש לא היו מקבלים את זה

אני לא הייתי בחמש מתמ. הייתי בבר אילן. זתומרת לסיים 5 יח בכיתה י

הייתי גם בפיזיקה וגם במחשבים

 

 

ההורים לומדים אותך. זה הכל.

אם הם רואים אותך בשבת כל השבת עם גמרא

זה נכנס בהם

ולאט לאט אתה גדל, מגלה טפח ומכסה טפחיים

מילה פה מילה שם

עם הזמן זה יחלחל

 

 

אין לי כח לכתוב עכשיו ארוך

אבל בגדול

הכל קשה

 

אני בכיתי מלא בגללם ובגלל כל זה

 

פשוט תדע לסתום לפעמים

להתחמק מדיונים, כי גם ככה תיקלע אליהם

תכניס מילה סתם ככה בלי איזה קשר או משו

דבר עם חברים שלך

והדברים יסתדרו

מקווה שיהיה טוב

ואת שמואל?

רמבם?

רמבן?

 

למה לא ללכת בדרכם?

הרם שלי ניתח את הדברים האלה ברמה מאוד גבוהה
הוא מלמד בישיבה תיכונית

(הבנים שלו לומדים בישיבה קטנה)
כך ש...

כך ש...?

עדיף שלא יעשה כפסק הרמבם וסיעתו וישב ילמד.

 

 

ואם אתה מדבר רק על ללמוד בלי קשר

אז כן

זה חשוב לדעת את זה

 

מפה ועד בגרות יש ים מרחק

כנל הרמבם...

יש רב שאמר שעדיף ככה.

(שאגב, הוא בתראי. יש לו יתרון עליהם כי הלכה כבתראי אעפ שהראשונים גדולים יותר)

 

אם הוא החליט ככה

תן לו לעשות מה שהחליט

מאיפה הבאת את זה?

לכן לדעתו הלכה לא כמותו בעניין זה. פרדוקס.

הוא רק הסביר שזה לא תקף.

שאמר שהלכה כבתראי ולא הגביל זמן מסוים

או שרבא התכוון שהכלל נכון רק עד חתימת התלמוד?

אם הוא לא הגביל כנראה שזה לא מוגבל

הכלל אינו מופיע בתלמוד, ומקורו בדברי הגאונים.

 

(סדר תנאים ואמוראים סימנים כה ו-נ; רבי שמואל הנגיד, מבוא התלמוד דף מז; א"א הרכבי,תשובות הגאונים, סימנים עח ושנח; ספר הלכות גדולות, הלכות עריות; שאילתות דרב אחאי, פרשת מצורע, סימן סט.)

ידוע שהוא לא חישב את זה טוב כי הוא התעלם מבזבוז זמן / כסף וריבוי האופציות למי זה אלוקים

ריבוי הדתות?

כן, הסיכוי שדווקא אלקים שלך הוא הנכון

אם אין אלוהים ובזבזת כסף זה לא ככ נורא.

 

מה הקשר?

אין קשר בין ריבוי הדתות להוכחת קיימו של אלוהים.

שום דבר לא ודאי.אז מה?

אז אתה מסתכן בלאבד הכל

אין ודאות מוחלטת,

אבל יש ודאות גבוהה.

 

ואם אתה לא חוקר בגלל ריבוי דתות יש סיוכי יותר גדול שתפסיד הכל.

הרמ"א חולק על הבית יוסף בגלל שהוא פוסק כרמב"ם והרי"ף גם כשמאוחרים יותר תנגדו.

הש"ך אומר שזה רק בדרגה מסויימת- קרי, אחרונים יכולים לחלוק על ראונים ולא לפני וכו, משמע, בהכרח אין זה רלוונטי רק לזמן התלמוד

וכן המהרשדם באבן העזר קיד (כמדומני. לא זוכרת בדיוק) העיר שהוא לתמיד. 

 

(אם כי תוספות לברכות לט: כמדומני מציין שרק לאמוראים

 

אבל כן, זה פרדוקסלי במובן מסוים

לא ביקשתי ממך.

נוסח יותר טוב

הזכרתי שהתנגדו לשיטה שלו והסברתי למה זה רלוונטי לשרשור, כי משום מה לא נראה לי שאתה היחיד שקורא אותו. מחילה אם זה חלילה לא היה במקום, ואתה מעדיף רק מקורות שתומכים בדעתך.
תזכה למצוות

"יש סוברים שלא אמרו הגאונים הלכה כבתראי אלא על חכמי התלמוד, ולא על הבאים אחריהם, שלא ראו דבריהם ולא הבינו דרכיהם, ועוד שעד איזה זמן ימשך לומר הלכה כבתראי, ואם עד סוף העולם, הרי זה כחוכא ואטלולא ואסור להעלותו על לב שאין יחס לדורות אלו עם הראשונים."

(שו"ת מהר"ם אלשקר נג; ש"ך יו"ד הנהגת איסור והיתר שם, בשם יש חולקים, וכתב שיש להחמיר)

 

"אף שהיו טענות אחדות לפיהן הכלל תקף רק לפסיקת הלכה במחלוקות שבתלמוד ולא במחלוקות מאוחרות יותר".

 

( שו"ת מהר"ם אלשקר; סימנים נג-נד; וראו: שו"ת הרדב"ז, חלק ג, סימן תקסד (תתקצד); שו"ת זכרון יהודה, סימן כג; שו"ת מהר"י ברונא, סימן רכג.)

כי אעפ שהמשנ"ב אחרון, מ"מ פסקי הרמא לאשכנזים

זה לא רלוונטי

מודה שהכלל הזה תקף גם בדורנו

כשהמשנ"ב חלק עליו..

יש מקרים שאשכנזים נוהגים כמו המשנב גם כשחלק על הרמא

 

למשל לא תמצא היום הרבה שיברכו "על טבילת ידים"

או שהרמא החמיר שספירת העומר מדאורייתא

אם אתה לא פוסק כמו הרמא

זתומרת שאעפ שקיבלת הוראותיו

אתה מתחשב בפוסק אחר מאוחר יותר

כמו שלפעמים אתה פוסק כמו המשנב בשונה מפוסקים אחרים

 

אפשר גם כאן לפוסק כמו הרב עובדיה

אבל לא מחייב.

 

קצת קשה לי לסמוך על הרב עובדיה נגד הגרא הרמבם ושמואל.

וח"ו שישמע שאני מזלזל ברב עובדיה.

וניכר ששנינו לא קראנו את התשובה

כי הוא לא מביא פוסקים ואומר נראלי ככה

 

הוא מוכיח

 

כל פוסק חולק איכשהו על אחד שלפניו

אין מה לעשות

ככה זה כשכל היהדות מלאה מחלוקות

יש לא מעט כאלו. רמב"ם גר"א.

"מי שחסר לו יד אחת בחול חסר לו עשר ידות בקודש".

 

ושאתה זוכה גם למצוות כיבוד הורים וגם לקיים דברי הצדיקים הנ"ל בלי התפלספויות, בחי' "ועשית ככל אשר יורוך", ואפילו על שמאל שהוא ימין.
אם אתה כבר שם (ולא בישיבה קטנה) חבל לבזבז את הזמן, תלמד תעשה בגרויות זה יעשה גם לך ולעבודת ה' שלך טוב כי גם ההורים יראו שהתורה והמצוות לא מפריעות לך ללמוד חול וממילא ה"דוסיוּת" שלך לא תפריע להם.

 

ובעניין שאתה לא נהנה- צריך קצת מוטיבציה והשקעה. בע"ה כשתצליח ותקצור פירות גם תהנה.
 

לכל דבר יש שימושים אחרים.

הוא יכול להשקיע את הזמן בכדורגל, או בתורה, או במתמטיקה. אין לו יותר מזה.

זה נכון גם בנוגע לכסף.

 

אני חושב שבעיקרון אתה צודק ולימודי חול זה דבר חשוב, אבל צריך להתפקד על הכיוון שהוא שואף לחיים שלו.

אשכרה.